יבול שיא
הרפת והחלב
פעילויות משותפות בבוסתן

בוסתן נוף משותף – מרכז רב תרבותי

5 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

את "בוסתן נוף משותף" – מרכז רב תרבותי למורשת ולחקלאות מסורתית מקיימת –  יצרו אמירם וטילדה גולדין לזכר בנם עמרי ז"ל. עמרי, בנם השלישי של טילדה ואמירם, נהרג בפיגוע בזמן האינתיפאדה. היום הבוסתן הוא  מקום ייחודי שמטרתו ליצור מפגש בין הקהילות השונות בגליל – יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, בסביבה הטבעית המשותפת לכולנו

המהלך להקמת הבוסתן במצפה אביב שנקרא "נוף משותף" היה מהלך טבעי, שתאם את האידיאולוגיה של טילדה ואמירם גולדין, את ילדותם וחייהם. טילדה נולדה במושב קדרון ובגיל שלוש אביה נפטר, אז עברה עם אמה לירושלים. אמה של טילדה, אלה, נישאה בשנית, אז גם נולד לטילדה אח קטן והגבר שנישא לאמה גידל את טילדה כאב מסור ואוהב. אמירם גדל בחיפה ולמד בבסמת י"ג שנים. בהמשך התגייס לחיל אוויר ולא לנח"ל כמצופה. טילדה ואמירם נפגשו במסגרת גרעין נח"ל, בהיותם בני שש עשרה. היום הינם בני ששים ושש, עשרות שנים הם יחד. שני הבנים הגדולים נולדו כשהם בתחילת שנות העשרים שלהם.

 

בני נוער יושבים בוסתן נוף משותף
בני נוער יושבים בוסתן נוף משותף

 

עמרי נולד כשהיו בתחילת שנות השלושים שלהם. טילדה ואמירם בנו את ביתם ביבנה ושלושת הבנים גדלו ביבנה. עמרי הבן השלישי הקים ביבנה את הלהקה "הפוסי של לוסי". קבוצה של צעירים חברים מוסיקאים מיבנה, כתבו שירים, הלחינו ופרצו לשוק. עמרי היה סולן של הלהקה. הדיסק הראשון של  להקת ה"פוסי של לוסי" נקרא : "צב 8". הדיסק קרא להתגייסות כללית לשינוי פני החברה האדישה המנוכרת והמעמדית.

טילדה: "כשהקימו את הישובים בגוש שגב התבשל בנו הרצון לעבור לגור כאן, ביישובי הגוש. עברו שנים עד שמימשנו רצון זה. כשהילדים גדלו בנינו כאן במצפה אביב את ביתנו. אמירם עזב את עבודתו ועבר לעבוד בצפון. אני המשכתי בהתחלה לעבוד בתל אביב. יום יום נסעתי לעבודה ברכבת לתל אביב.

"כשעברנו למצפה אביב, הבן  הגדול היה נשוי, השני למד באורט בראודה ועמרי התגייס לצבא. בסופי השבוע היה נוסע ליבנה והמשיך להופיע ולעשות מוסיקה עם הלהקה שלו. הגענו למצפה אביב בשנת 2000. בסוף ספטמבר של אותה שנה פרצה האינתיפאדה השנייה."

אמירם: "לא תיארנו לעצמנו שיש בעיה עם ערביי ישראל. היינו בשוק עם פרוץ האינתיפאדה. התגייסנו שנינו ליצירת שיתוף פעולה בין ערבים ליהודים. זיהינו שהישובים הוקמו כאן במבנים כגב אל גב, ישובים יהודים וערבים. כתוצאה מכך נוצר ניכור גדול שהוביל לאיבה ופחד.

"היתה החלטה משותפת ליצור יחסיי שכנות טובים. הקמנו כאן ארגון של אנשי תכנון והחלטנו ליצור מרחבים משותפים בין הישובים וליצור פעולות משותפות. עבדנו על תכנון מתחשב אחד בשני. יצרנו מטרות משותפות בין ראש עיריית סכנין לראש מועצת משגב. הייתה הידברות שהביאה להקמת אזור תעשייה משותף ופתרון למחלוקות שהיו. אני התמניתי להיות מנהל ההקמה של הגוף הזה. במשך שנה עסקתי בנושא זה."

טילדה: "עמרי היה חייל ששירת בצפת. באוגוסט 2002, בעיצומה של האינתיפאדה, עלה על אוטובוס לנסיעה לצפת. מחבל מתאבד עלה על האוטובוס הזה והתפוצץ. עמרי נהרג בהתפוצצות זו. הוא היה בן עשרים במותו."

טילדה מספרת לי על עמרי, על השירים ששר עם הלהקה, על דרכו: "הלהקה היתה מורכבת מבנים של קציני צבא בכירים. הם כתבו והלחינו את השירים, שירי מחאה, שירים שעוסקים במדינה, בהתנהלותה של המדינה. בין השירים 'היום בו חרבה המדינה' או שיר נוסף אחר (כמה מצמרר), 'מה תגיד לאם ששוכבת על הקבר, האם קרבן שלום הוא. נראה לך בסדר?'.

"עמרי באופיו היה מעורב חברתית, תומך בחבריו. מאד אהוב ונאהב, ילד יפה תואר. יומיים לפני שנהרג הופיע הלהקה במועדון הבארבי. עמרי חזר וסיפר לי שההופעה היתה פיצוץ. עניתי לו שבימים כאלו לא משתמשים במילה הזו. איזו אירוניה."

 

עמרי גולדין זל היה סולן להקת הפוסי של לוסי
עמרי גולדין זל היה סולן להקת הפוסי של לוסי

 

הבשורה המרה

ברביעי לאוגוסט, עמרי נהרג. אמירם מתאר את התחושות הקשות, את הדאגה והחיפוש אחר עמרי, מיד כשנודע לו על הפיגוע. לאחר כמה שעות מתאמתת הידיעה: עמרי בין ההרוגים.  "חזרנו הביתה ובביתנו היו ראש מועצת משגב, וראש מועצת סכנין והצוותים שלהם. כולם עמדו יחד, ערבים ויהודים. אנשים. בני אדם שבאו להיות איתנו בצערנו. היינו אז בתחילת שנות החמישים לחיינו. החלטנו ללדת ילד. לא במקום ולא על שם עמרי אלא ילד שיחזיר ויהווה מקור של שמחה וחיים. "הבנים הגדולים תמכו. שנה ושבוע לאחר מותו של עמרי, נולד בננו הרביעי, דור. באותה תקופה התעורר בנו צורך ורצון להקים מיזם חדש, שיהווה זיכרון והנצחה של עמרי, ויהא תואם את מערכת הערכים שלנו והאמונה שאפשר לחיות בשלום. שלום ודיבור מתחילים כאן, בביתנו ובחיינו."

ספר על דרכך ובחירותיך?

אמירם מסביר: "רציתי להיות גלילי, האנשים באזור הם שורשיים. בישובים הערביים, הבנים יוצאים ללמוד וחוזרים לכפרים. הם מתכנסים בעונות המסיק ועובדים יחד, משפחות גדולות ביחד. היחד הזה מאד הקסים אותי.

"פניתי למנהל מקרקעי ישראל, ביקשתי חלקת אדמה, קיבלתי בחכירה 45 דונם. החלטנו לנטוע מטע זיתים לזכרו של עמרי. בשטח החכירה החלטנו להקים מקום מפגש לערבים ויהודים ויצירת אירועים עם תכנים משותפים.

 

"טקס הנטיעות הראשון היה בנובמבר 2009. בטקס השתתפו 250 אנשים, יהודים וערבים. החזון היה: לפתח מקום מפגש עם פעילויות משותפות על ידי קיום חקלאות מסורתית, לימודי סביבה ופעילויות משותפות בתחומים חברתיים"

 

קרן עמרי – בוסתן נוף משותף

"טקס הנטיעות הראשון היה בנובמבר 2009. בטקס השתתפו 250 אנשים, יהודים וערבים. החזון היה: לפתח מקום מפגש עם פעילויות משותפות על ידי קיום חקלאות מסורתית, לימודי סביבה ופעילויות משותפות בתחומים חברתיים. יצאנו לפנסיה והפכנו לחקלאים ואני הייתי מאד פעיל חברתית במפגשי יהודים וערבים. פניתי ליזמים חברתיים והצעתי את המקום לפעילויות משותפות."

טילדה: "הפעילויות הראשונות במקום היו קבלות שבת. התחלנו בנטיעת עצים, היה כיבוד ונגינה עם שירה בציבור. הייתה אוכלוסייה מעורבת של יהודים וערבים ועם הזמן קראנו לאירועים אלו 'שישי בבוסתן'."

ומה הקשר של מיזם זה לעמרי?

אמירם:  "עמרי למד איתי ערבית כשהגענו למצפה אביב. עמרי התווכח עם חבריו ללהקה על מהותה של החברה. הוא הזמין את חבריו ללהקה למצפה אביב, לביתנו – וביקש ממני שאסביר לחבריו  מה קורה פה  בין  יהודים לערבים. בשל היותו מעורב חברתית ומשום שהיה  מוסיקאי, תאם המיזם את אופיו ואת אופיינו והווייתנו. בוסתן העצים משך אליו פרויקט שנקרא 'הקשת לתקווה'. הקשת לתקווה הוא מתקן בצורת קשת שהוא גם גן משחקים.

"את הפרויקט, הקשת הזו, הקימו יחד במשך שבועיים שלושים חבר'ה צעירים, יהודים וערבים, גרמנים, דרום אפריקאים. זהו מקום מפגש  לפעילויות שוות וגן שעשועים אליו מגיעים משפחות צעירות עם ילדיהם. נכון להיום המקום חי ותוסס בעיקר  בימי חמישי שישי ושבת. במגזר  הערבי אין גני שעשועים. גן זה נותן מענה למגזר הערבי בסביבה.

"בנוסף, הקמנו קרן על שם עמרי 'קרן עמרי' – עמותה העורכת פעולות יזומות חינוכיות בעיקר בבתי ספר. הפעילויות משותפות לבתי ספר יהודים וערבים. בשלוש השנים האחרונות העמותה הייתה מאד פעילה עם קבוצות נוער בתחום הקשר וההידברות בין ערבים ויהודים."

אמירם: "אני מתרכז בעשייה שמשנה מציאות ומעורב במחאה על התרבות השלטונית."

טילדה מוסיפה, כי: "המקום כבר קיבל חיים משל עצמו. יש בכך סיפוק גדול כשאנשים באים ומבלים במקום. לאתר קראנו 'נוף משותף', נוף משותף כשמו כן הוא בכל הרמות והרבדים, הן מבחינת הטבע והן במרקם  האנושי. מטע הזיתים גדל, מכירת שמן הזית יוצרת מצע כלכלי לפעילויות שונות. המתחם הינו בעל חיים משמחים משל עצמו. "כשעמרי נהרג, הייתי עם תחושות קשות של כעס ונקמה לצד הכאב המפלח. החוויה  במפגשים עם המגזר הערבי הביא אותנו להבין שעמרי לא יחזור, אבל דווקא ובעיקר עם מותו והמחיר ששילמנו, אנו מחויבים להידברות, ליצירת שלום ולסיום הסכסוך הערבי ישראלי. אנו מאמינים שכולנו אזרחים שווים במדינת ישראל.

טילדה ואמירם גולדין, הוריהם של רן ואיתי, של עמרי ודור, בוחרים בחיים  של שלום, בדו-קיום בין ערבים ויהודים. אלו אנשים שבחרו בחיים ואוסיף ואומר, טילדה ואמירם בחרו בהנעת גלגל ענק לשינוי פני המציאות במדינת ישראל.

 

נאום בחירות / אסף שיש

(שיר ששרה להקת "הפוסי של לוסי")
עמרי גולדין ז"ל – היה סולן להקת "הפוסי של לוסי"

 

ומה תגיד לאם ששוכבת על הקבר?

האם קרבן שלום נשמע לכם בסדר?

הוא מת בשביל ההם שיושבים שם מעבר

שכפ"ץ אנושי שוכב עכשיו בקבר

 

נהיינו בהמות, חושבים רק על הכסאות

האם זה כתוב לך בתוך נאום הבחירות?

אבל הכל בסדר

הסקרים מראים שהעד עוד איתך

 

האם תקשיב לקול שמהדהד ממצפונך?

שעוד אדם כבר מת ולא יצרתם שום תגובה?

האם שוב תדבר על מדיניות ההסלמה?

או שתחכה קרבן או שניים….

להרוס עוד משפחה

בוסתן נוף משותף – הפוסי של לוסי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"מחאת המכנסונים" חזרה ואני חזרתי לתהות – האם אני באמת יכולה לגדל את שתי בנותיי באווירה חופשית ומאושרת, כמו זו שאני מדמיינת?  האם אני באמת יכולה באווירה הזאת לגדל את בנותיי כך שיאהבו את
3 דק' קריאה
תנועת המושבים אירחה את הממונה על חוק ההתיישבות במשרד החקלאות, עומר צור במהלך הפגישה סקר עומר צור את פעילות יחידת חוק ההתיישבות במשרד החקלאות. כזכור, חוק ההתיישבות נחקק בשנת 1967 ונחשב לחוק משמעותי למרחב
< 1 דק' קריאה
בתום שבוע מאתגר רצוף שריפות ופגעי מזג אוויר, הפורום הלאומי להגנה משריפות מרחיב פעילותו לצמצום נזקי הענק לאדם, למשק לטבע ולסביבה. בין ההמלצות, קידום חקיקה להתקנת גלאי עשן בכל חדר שינה. שריפות בשטחים הפתוחים:
2 דק' קריאה
על פני עמוד שלם של  "הזמן הירוק" ( 21.5.20) הודיע לנו רן כוחן כי תם עידן המשימתיות של התנועה הקיבוצית. כוחן שולל את עמדתו בעניין זה  של שר החינוך ומזכ"ל התנועה לשעבר אהרון ידלין וטוען
2 דק' קריאה
שלושה קיבוצניקים מעין חרוד מאוחד,  שני אחים ואחות, אור, זוהר וכרמית, הקימו חברת גינון בשם 'גן עדן אחזקות'. הם מעסיקים בין שישה לעשרה בני משק ואחראים היום על עבודות הגינון בבית השיטה, חפצי-בה, מושב
3 דק' קריאה
תקציב התנועה הקיבוצית לשנת 2020 אושר ביום שלישי, 26.5, ברוב גדול במועצת התנועה, שהתקיימה לראשונה באופן מקוון בזום. אושרה בחירתם של 4 נציגי ציבור חדשים למזכירות התנועה: נטע שוורץ (עברון), זהר ליפקין (הגושרים), שחר
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן