יבול שיא
הרפת והחלב
מאיר עוסק במלאכת ההרכבה
5 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

הכול מתחיל משתיל: מי שיוצא עם מאיר פרנק לשוטט קצת מעושר בידע רב בבוטניקה

הכול מתחיל משתיל: כל מי שיוצא עם מאיר פרנק לשוטט קצת בסביבה או לסיור ארוך בארץ, מעושר בידע רב בבוטניקה * מאיר יודע לזהות צמחים ועצים ולנקוב בשמותיהם העבריים והלטיניים * כל זה תוצאה של לימודים, קריאה מרובה, ניסיון של עשרות שנים, ואהבת הארץ והטבע שבה * "לדעתי הפרחת הארץ היא ציונות," הוא אומר

הכול מתחיל משתיל: מאיר פרנק, חבר מושב עין ורד בגוש תל מונד שבשרון, נולד בגבעתיים. סבו מצד אמו עלה ארצה בשנות ה-20' של המאה העשרים. מצד אביו מאיר הוא דור חמישי בארץ. כאשר מאיר נשאל מתי הגיעה משפחתו לארץ, הוא עונה: "באמצע המאה ה-19, בדיוק בזמן בו התגלה זן השמוטי ביפו, באבו כביר, בפרדס של אנטון איוב" ומיד מקבל השומע שפע של מידע על תפוז זה – איך מפרי באלדי קטן ורב גרעינים נוצרה מוטציה טבעית – והתקבל תפוז אליפטי, ללא גרעינים ונוח לקילוף.

 

מאיר ואופיר פרנק במשתלה
מאיר ואופיר פרנק במשתלה

 

מאיר למד בבית הספר היסודי "גורדון" בגבעתיים, והיה ילד די שובב. אבל כבר אז נמשך אל הטבע והחקלאות. מספר מאיר: "שיעורי החקלאות התקיימו בחלקה ליד בית הספר. בהדרכת המורה שלום גור אריה (שהיה גם צייר) גידלנו צנוניות, עגבניות ועוד ירקות. בט"ו-בשבט שתלנו עצים בסביבות בית הספר וברחבי גבעתיים הצעירה ומאוד אהבתי את שיעורי המולדת. אני זוכר שלמדנו על מקומות בארץ, כמו נחל התנינים, שנראה לי אז רחוק, כמו מעבר להרי החושך. למדנו על אישים: על יהושע חנקין שרכש אדמות וגם ביקרנו בכפר יהושע שהוקם על שמו."

לאחר סיום בית הספר היסודי, בהמלצת מורה לטבע בשם ברוך, החל מאיר ללמוד: "בבית הספר לגננות ושתלנות" בפתח תקווה. הכול מתחיל משתיל, ארבע השנים בבית הספר הקנו לו יסודות חשובים מאוד בתחום זה. הוא מציין לטובה את המורים גיסיה סולקיס המורה לבוטניקה, דוד זיידנברג, שלימד צמחי נוי, פרופ' גינדל שלימד יערנות, מנהלת ביה"ס המיתולוגית רבקה ברייזמן ועוד מורים רבים וטובים. ולאחר ארבע שנות הלימוד היה ברור למאיר שזה יהיה מקצועו בעתיד.

שירות צבאי ירוק

לאחר סיום הלימודים התגייס מאיר לצבא והתנדב לנח"ל. הוא וחבריו לגרעין "שקמה" מקן בורכוב בגבעתיים, שיועדו להשלים את קיבוץ ארז. בתחילה הגיעו חברי הגרעין להכשרה בנחל עוז למשך חצי שנה. מאיר יצא ללמוד בקורס מטעים במדרשה החקלאית של הנח"ל, שהיתה אז במחנה 80 ליד פרדס חנה. לאחר מכן עבר עם חבריו להיאחזות גרופית בערבה, (שהפכה לקיבוץ לאחר ההתאזרחות). בהיאחזות, על גבעה צחיחה כמעט לגמרי, חיו חברי הגרעין הצעירים, יחד עם סגל מפקדים צעירים. מאיר עבד בגן הנוי ואחד הפרויקטים היה שתילת עצי תמר. שנים רבות לאחר מכן יכלו הנוסעים בכביש לאילת לראות את עצי התמר הללו על הגבעה.

 

"אני חש שאני עוסק במלאכת יצירה. העץ מתחיל בזרע, ממנו יוצא נבט והוא מורכב ומטופח במשתלתי, עד שנוצר שתיל מוגמר עבור הפרדס. הגאווה שלי היא לראות פרדס מניב בשפע של פירות איכותיים במקומות שונים בארץ – בעוטף עזה, בעמק החולה, בערבה ובשאר חלקי הארץ"

 

רעיה זיכרונה לברכה במשתלה
רעיה זיכרונה לברכה במשתלה

 

כאן יש לציין את רעיה, חברתו של מאיר ולימים אשתו. רעיה היתה חברת גרעין "בזק", ששירת גם הוא בהיאחזות אבל בצפון. מאיר היה נוסע בכל חופשה באוטובוסים ובטרמפים מקצה הארץ בדרום, מהיאחזות גרופית, אל קצה הארץ בצפון, להיאחזות אלמגור.

המשך השירות הצבאי היה בקיבוץ ארז בדרום, וגם שם תרם מאיר מכישרונו בתחום הנוי. לימים הקים קיבוץ ארז שבעוטף עזה, שותפות עם הקיבוצים אור-הנר וברור-חיל – את "מטעי השקמה", המגדלים פרדסים ומטעי אבוקדו במקצועיות רבה עד קו הגבול. ומאיר מעיד: "עבורי זוהי סגירת מעגל. כמובן שיש לי סנטימנטים אליהם, ואני שמח לספק להם שתילים מן המשתלה שלי."

עם שחרורו מהצבא בשנת 1966, בתקופת המיתון, החל מאיר לעבוד כפועל במשתלת פרחים במושב משמרת. הוא לן בעין ורד אצל דודתו זהבה ז"ל וכל יום היה מדווש לעבודתו באופניים. תוך כדי עבודה זו הוא נבחן  מטעם משרד העבודה וקיבל תעודה של "גנן מוסמך", חתומה ע"י שר העבודה דאז, יגאל אלון ז"ל.

בשנת 1968 מאיר רכש משק בעין ורד ונישא לרעיה. שם נולדו שלושת ילדיהם: רותי, שעובדת עתה בחברת "חלל תקשורת"; ענבל, שעובדת בבית ניהול השקעות ואופיר, הבן ממשיך שעובד עם אביו במשק. רעיה נפטרה לפני כשבע שנים ממחלה. שלושת ילדיהם חיים עם בני משפחותיהם בעין ורד, ליד מאיר ואופיר, כאמור, מנהל יחד עמו את המשתלה. אופיר גם מגדל אננס באופן עצמאי, עם חבר שותף מהמושב.

תולדות המשתלה – הכול מתחיל משתיל

המשתלה בעין ורד הוקמה בשנת 1968. מאיר עבד בה עם רעיה, שנולדה בשדמות דבורה והיתה בתו של שתלן. מאיר מספר ש"רעיה היתה שתלנית מעולה, עם ידים טובות להרכבות עצים וטיפול בשתילים במיומנות ובמהירות." בתחילה היו להם במשתלה מאות זנים של ורדים לנוי, אך מהר מאוד הקימו משתלת הדרים.

במשך השנים התפתחה המשתלה והתרחבה. הם החלו להיעזר בשני פועלים. עתה מאיר מעסיק חמישה פועלים. כל שתיל במשך תהליך ייצורו במשתלה, זוכה ל-20 עד 25 טיפולים. לפיכך יש צורך בימי עבודה רבים מאוד במשתלה. לדברי מאיר: "אין די הקצאות של עובדים. יש לציין שהעובדים התאילנדים רוכשים מיומנות רבה והם מתאימים לעבודה במשתלה, אבל לצערי, זמן השהות שלהם בארץ מוגבל על ידי השלטונות. יש צורך בלפחות שנה, כדי להכשיר פועל חדש ומיומן."

בתקופת השיא של הפרדסנות, בשנות השישים והשבעים של המאה שעברה, היו כ-420 אלף דונם. גידלו בהם מה שנקרא 'זני נפח', בעיקר שמוטי (תפוזי יפו, Jaffa); ולנסיה, קצת טבוריים, קצת אשכוליות. "בשנות השבעים של המאה העשרים," מוסיף מאיר, "היו עשרות משתלות הדרים בארץ, ומשתלות גוש תל מונד נחשבו לאיכותיות ומקצועיות במיוחד. ואכן הן שרדו עד היום."

כיום יש בארץ כ-170 אלף דונם פרדס, שעיקרם זני קליפים ייחודיים, כאשר הבולט ביניהם הוא הזן 'אור'. זן זה פותח במכון וולקני על ידי ד"ר עליזה ורדי ז"ל, שהיתה מומחית בהשבחה ופיתוח זנים ע"י הכלאות והשראת מוטציות. כיום עובדים על פיתוח זנים רבים נוספים, על מנת להתאימם לדרישות השוק – ארומה, מיציות של הפרי, צבע הפרי, קילוף, חוסר זרעים בפרי, עונת קטיף ועוד. מאיר ואופיר מייצרים גם שתילי אבוקדו.

תהליך ייצור השתילים 
משתלת ההדרים
משתלת ההדרים

במשתלה של פרנק מכינים שתילים לפי הזמנת הפרדסנים ובהמלצת מדריכי שה"ם. מכינים כנות מזרעים רב-עובריים כגון חושחש, וולקה, C35, טרוייר ועוד. לכנות יש השפעה על טיב פרי, גודלו, ההבכרה, עמידות למחלות ופרמטרים רבים נוספים. לפיה הדרישות בוחרים את הכנה המתאימה לאזור, לטיב הקרקע, לאקלים וכו'. אז מרכיבים את הזן הרצוי בהתאם להמלצות. לדברי מאיר: "המדריכים של שה"ם מעולים. יש היום חילופי דורות ומדריכים חדשים צעירים, בעלי ידע רב, הצטרפו לצוותי ההדרכה."

יש לציין שייצור שתילים ומכירתם דורש רישיון משתלה מסודר מטעם השירותים להגנת הצומח. על משתלת ההדרים לעמוד בקריטריונים, ביניהם בית רשת סגור, מוגן בפני חרקים (רשת 50 מש). חומר הריבוי לצורך הרכבה מתקבל מ"בית הגרעין" הנמצא בגילת בדרום, עליו אחראי ענף ההדרים במועצת הצמחים, בהנהלת טל עמית, שאחראי גם על המכון להדברה ביולוגית בבית דגן. שם מבצעים מחקרים בתחום האנטימולוגיה ומאקלמים חרקים מועילים להדברה ביולוגית, וכן האגף אחראי על הדברת זבוב הפירות.

כל "עין" (ניצן) שמרכיבים מקורו רק בגילת. שם נמצאים עצי אֵם הנקיים מווירוסים ווירואידים. על השתלנים חובה להרכיב חומר מאושר בלבד. עם לקיחת הרכב לצורך הרכבה מתקבל אישור רשמי של הגנת הצומח. השתילים המורכבים גדלים במשתלה במשך כשנתיים, בתוך עציץ נקוב, כדי שהשתיל "יראה" את הקרקע. (הם נפקדים במשתלה לפני טו' באב, 45 ימים לפני ראש השנה), כך השתילים שנמכרים לפרדסנים נחשבים כבני שנתיים לצורך מניין שנות העורלה עם נטיעתם בשטח. יש להתחשב בהלכה גם בנושא שנת השמיטה. למשל, השנה הבאה, שנת תרפ"א, תהיה שנת שמיטה, שנה בה לא ניתן לזרוע ולייצר שתילים, אלא רק לטפל באופן מינימלי בשתילים שנוצרו בשנה הקודמת. לפיכך, כמובן, לא ניתן לשווק שתילים לנטיעה בשנה זו.

הפרחת הארץ היא ציונות

השתילים מן המשתלה של פרנק נטועים בפרדסים ממטולה בצפון ועד יהל בדרום. ומאיר מסיים בנימה אישית: "אני חש שאני עוסק במלאכת יצירה. העץ מתחיל בזרע, ממנו יוצא נבט והוא מורכב ומטופח במשתלתי, עד שנוצר שתיל מוגמר עבור הפרדס. הגאווה שלי היא לראות פרדס מניב בשפע של פירות איכותיים במקומות שונים בארץ – בעוטף עזה, בעמק החולה, בערבה ובשאר חלקי הארץ. זה הסיפוק שלי. אין תחליף לזה. לדעתי הפרחת הארץ היא ציונות."

לחלוט ולנצח את הסרטן – סיפורו של אריה לרנר (79), שתלן ומעצב גינות מכפר אביב

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חיה רק יהלום, המנהלת החדשה של מו"פ צפון. סיפורה האישי, ואבני הדרך בהצלחתה המקצועית מציגים אישיות מרתקת. מו"פ צפון פועל במרחב עצום עם מגוון אזורים טופו-אקלימיים ובתחומי חקלאות רבים. חדורה שאפתנות ורצון כביר החלה
10 דק' קריאה
ד"ר אילת גלס  אורי הייטנר (אורטל) כתב בבלוג שלו ב-2010 על אברהם אדרת: "אברהם סלד מזיוף, מהתייפיפות, מהליכה סחור סחור, מהעדפת התפל על העיקר, מהתפשרות על עקרונות, מאחיזה בעמדות בשל הפופולריות שלהן, מהתחמקות ממאבק
2 דק' קריאה
פרשת השבוע – פרשת תרומה פרשת תרומה  שמות, פרק כו {א} וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב תַּעֲשֶׂה אֹתָם: {ב} אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה
5 דק' קריאה
חבר להקת הנח"ל ומפקד הלהקה בסוף שנות ה-60, מי שקיבל אליה את מירי אלוני, ירדנה ארזי, אלון אולארצ'יק ואחרים. חבר ומייסד "הבחורים מאפיקים",  אותם "סחב על כתפיו" שנים רבות. אמוץ ברונטמן, אמן רב-תחומי –
7 דק' קריאה
נציגי הציבור מהקיבוצים למזכירות: מי ימנה או מי יבחר את חמשת נציגי הציבור למזכירות התנועה הקיבוצית? שאלה זו  גורמת למחלוקת בנושא,  בין המזכירות ומזכ"ל התנועה ניר מאיר, המצדדים בנוהל הקיים,  מול חברים בתנועה הקיבוצית
2 דק' קריאה
חלום על קיבוץ: המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, גיל לין, ביחד עם ראשי האגפים בתנועה: דבי ברא"ס, רו"ח דגן לוין, ד"ר אילת גלס ועפרי רביב, הציגו בכנס הנהגות הקיבוצים השביעי, שהתקיים בשבוע שעבר, את חזונם
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן