אמנות הרפת והחלב
יבול שיא
הרפת והחלב
צעירים על הכבאית בפעילות בפארק צילום פניאל קריצמן

משיב האלונים לטבע

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מי מתקן את מה שקלקלו הטורקים לפני מאה ועשרים שנה? מה גורם לאדם לקום בבוקר ולנטוע יער?  מה קורה כשאגדה ומציאות נפגשים בפארק השרון?  סיפורו הייחודי עופר ביינדל ופרויקט השבת האלונים לטבע

למעלה מעשור מתרחש קסם אקולוגי בפארק השרון – יער השרון שנכרת בסוף התקופה העותומנית מתעורר לתחייה. מעל אלף אלונים ניטעו בו בשנים האחרונות בפרויקט מיוחד שנקרא "אלונים שווים לטבע". מאחורי הפרויקט המיוחד הזה עומד עופר בינדל – פרויקט השבת האלונים לטבע

בינדל  היום בן 57, עבד עד לפני חמש שנים במשרד הביטחון ובכל השנים הללו נשמרה הזיקה לאדמה ולחקלאות. הוא מספר על סבו וסבתו ממקימי כפר ויתקין שהיו חקלאים עד יומם האחרון, ומתרפק על זיכרונות נעימים מהעבודה בחקלאות עם סבא וסבתא. בשנת 2004 קנה משק בכפר חגלה, המשק שנרכש לא היה מעובד והיה צריך להקימו יש מאין.

 

 

צעירים על הכבאית בפעילות בפארק צילום פניאל קריצמן
צעירים על הכבאית בפעילות בפארק צילום פניאל קריצמן

 

באותה העת עופר היה בשירות וניסה לבחון מה ניתן לעשות במשק: "החלטתי לעבד את המשק בעצמי ללא פועלים ועלה הרעיון להקים משתלת אלונים," הוא משחזר. "אספתי בלוטים של אלוני תבור, תולע, מצוי, שעם וארוך עוקצים מכל רחבי הארץ – והקמתי משתלה בחצר ביתי.

"בשלב הראשון הבלוטים צריכים לעבור תהליך הכמנה, זהו תהליך שעושים לזרעים להאיץ את ההשרשה. בהכמנה הבלוט מכוסה באדמה לחה וקרה, עד שהוא מתחיל להשריש. בדרך כלל המנגנון של הצמחים הוא שזרעים שנושרים, שומרים על עצמם במנגנונים שונים עד תקופת הגשמים. במקרה של האלונים באזור השרון, הבלוטים נושרים מוקדם מדי ומתייבשים ונאכלים לפני הגשם."

 


עופר ביינדל: "שטח הפארק שונה מאד מחלקה חקלאית במושב שמצויד במערכת השקיה מסודרת. כדי שאוכל להשקות את האלונים קניתי כבאית ישנה וכל פעם הצטרפו אליי חברים נוספים מהאזור ויצאנו להשקות את האלונים הצעירים. עם השנים גדלה מאד קבוצת המתנדבים הפעילים ובכל רגע פנוי המשכנו לטפח את יער האלונים בהתמדה ובאהבה"


 

במשתלה שעופר הקים, הבלוטים שנאספו נשמרים בקירור ולחות למשך ששה  עד עשרה שבועות, עד שהם מתחילים להשריש. כל שבוע עופר בודק אותם במסירות רבה, ברגע שהבלוט מתחיל להשריש עופר מנביט אותו בתבניות. גם כאן חשוב לו לציין שהוא מקפיד שיהיה לבלוט מרחב מספק, ולכן כל בלוט נשתל בתבנית של ליטר וחצי, שהיא גדולה בהשוואה לתבניות אחרות לראשית השתילה. לאחר כחצי שנה כשהאלון מתחיל לגדול וציצת השורשים מתרחבת, מעביר אותו עופר לדלי של עשרה ליטר למשך שנה וחצי ורק אז כשהעץ בן שנתיים נוטעים אותו באדמה.

ההתחלה החקלאית הייתה בשטח של שמונה דונם, שהיה בו קודם לכן מטע נטוש. ביחד עם בני המשפחה נטע שם עופר 800 אלונים, שבמהלך השנים גדלו יפה. האהבה לאלונים היא רק המבוא לסיפור האמיתי.

 

בין המשק החקלאי ופארק השרון

"בשנת 2009 הכרתי את ארנון גורן מקיבוץ מעברות השכן. סיפרתי לו על משתלת האלונים ולפגישתנו השנייה מעניק לי ארנון ספר קטן ששינה את חיי: "האיש שנטע עצים" מאת הסופר ג'אן ג'יאונו. זהו ספר כיס קצר, עם איורים יפיפיים, שגם דיסלקטי כמוני יכול לקרוא במהירות. זהו סיפור על איכר זקן חסר השכלה שהפך חבל ארץ שומם בצרפת ליער שופע. ארנון ואני החלטנו לשכפל את הסיפור כאן אצלינו.

"פתחנו מפות בנות מאה וארבעים שנה וכפי שידענו, בעבר השרון היה מכוסה יערות אלונים. יצרנו קשר עם קק"ל והחלטנו על הקמת מיזם. בשנים הראשונות היו התנגדויות רבות ופקחי רשות הטבע והגנים גרשו אותי משם. הסיבה לכך היא הוויכוח העקרוני בין שתי גישות. הגישה שהחזיקו בה ברשות באותה העת, הייתה שצריך לתת לטבע לעשות את שלו. לשמחתי הרבה במהלך השנים השתנתה הגישה לזו שאני מאמין בה, גישה הטוענת שאת מה שהתקלקל צריך לתקן. ברגע שהשתנתה התפיסה קיבלתי היתר מהרשות לאסוף בלוטים ולנטוע אלונים בפארק השרון. כיום הרשות מכירה בחשיבות הפרויקט.

"הפרויקט נבנה לאט לאט בתחילתו הוצאנו 'קול קורא' לתושבי עמק חפר והזמנו אותם לצאת לאסוף בלוטים. 'קול קורא' נוסף הופץ והפעם יצאנו עם המתנדבים לזרוע. בכל הפעמים הגיעו אנשים רבים וטובים, אך נטיעת יער מהווה אתגר גדול.

"שטח הפארק שונה מאד מחלקה חקלאית במושב שמצויד במערכת השקיה מסודרת. כדי שאוכל להשקות את האלונים קניתי כבאית ישנה וכל פעם הצטרפו אליי חברים נוספים מהאזור ויצאנו להשקות את האלונים הצעירים. עם השנים גדלה מאד קבוצת המתנדבים הפעילים ובכל רגע פנוי המשכנו לטפח את יער האלונים בהתמדה ובאהבה."

 

עופר בפארק
עופר ביינדל בפארק. "אני תורם לפרויקט מכיסי כ-1,000 שקלים בכל חודש"

 

לפני חמש שנים עופר עזב את עבודתו במשרד ראש הממשלה – ומאז הוא מתמסר לפרויקט חייו: נטיעת עצי אלון בפארק השרון. עם השנים למד עופר שהעצים מתפתחים בצורה מיטבית, אם יש לצד כל אחד מהם צינור פלסטיק שחור התקוע באדמה בעומק של כמטר, המזין בהדרגה את הצמח בנוזלים (השקיית האלונים מהצינור תורמת לחלחול טוב יותר לשורשים הנמצאים בעומק האדמה ולא מאפשרת למים להתפזר על החול). כדי לשמור על אידוי נמוך יחסית של מים מהקרקע והורדת טמפרטורת בין השורשים עופר ושותפיו מפזרים גזם עץ בסביבת השורשים. כדי להגן על הצמחים הצעירים מהצאן וחיות הבר הם מציבים שרוולים מקרטון. כל הזמן עוקבים אחר השתילים ובמקביל הם גם עורכים ניקיונות בשטח וגם פעולות חינוך והסברה על חשיבות השטח הפתוח והיער ועל תרומתם לחברה ולסביבה.

במשתלה הגדולה בחצר ביתו הוא מנביט את העצים. קבוצה של שנים עשר עד חמש עשרה מתנדבים קבועים מגיעים אתו פעמיים בשבוע לפארק, וביחד הם נוטעים עד עשרה עצים בשבוע! ממגנים את העצים, סביב כל עץ מקימים גדר מבזנ"טים ורשתות. במקביל מתקנים המתנדבים את מערכת ההשקיה ומטפלים במינים פולשים שחונקים את האלונים.

המתנדבים הקבועים מגיעים מפרדס חנה ועד כוכב יאיר, רובם פנסיונרים צעירים וכולם מושבניקים או  בעלי זיקה לחקלאות.

עופר: "בנוסף לשעות העבודה הרבות, ישנן הוצאות לפרויקט רשתות, בזנטים ומערכות השקיה, כל עץ מוקף במיגון שעולה 100 שקל ונוספים לכך מאות מטרים של צינורות טפטוף. אין לי עמותה, אני מאמין בעבודה ובאנשים טובים! אני תורם לפרויקט מכיסי כ-1,000 שקלים בכל חודש, ורוב הכסף מגיע מתרומות מאנשים שהאהבה לאלונים דבקה גם בהם. את המים אני מקבל מאזור התעשייה בעמק חפר, זו תמיכה גדולה בפרויקט."

נסעתי לפארק עם עופר וראיתי את עבודת הנטיעות, המיגון של העצים והגיזום, זו עבודה קשה. שאלתי את עופר אם הוא לא מתעייף? עופר ענה שהסיפוק הוא כל כך גדול. בפארק יש 1,000 שתילים שנשתלו מהמשתלה שבחצרו ובמנבטה יש עכשיו 2,000 אלונים, שמחכים לשתילה, לא נראה שהוא מתכנן להתעייף בקרוב.

 

הפארק כפרויקט חינוכי-חברתי

פרויקט האלונים הפך אבן שואבת לקבוצות רבות, כבר חמש שנים שמגיעים לפארק לאיסוף בלוטים ונטיעה קבוצות רבות של ילדים, בני נוער ואנשים בוגרים, כולם מקבלים הדרכה מעופר על היסטורית הצומח באזור ועל חשיבות השבת האלונים לטבע. עופר מראה לכולם את הספר שהיווה  עבורו השראה ויוצא איתם לעבוד ולתרום את חלקם לחידושו של יער השרון.

הקבוצות הראשונות שהגיעו היו מבתי הספר בעמק חפר, בהמשך הגיעו לכאן מכינות קדם צבאיות, בתי ספר דמוקרטיים, בני ישיבה ואולפנות, יחידות צבאיות וארגונים שונים. כולם עובדים ושמחים להיות חלק מהפרויקט.

 

במשתלה הנבטת שתילוני אלון
במשתלה הנבטת שתילוני אלון – פרויקט השבת האלונים לטבע

 

המודעות לטביעת הרגל האקולוגית של האדם עולה ויחד איתה גם הצורך לתקן. למרות המודעות, הפגיעה של האדם בכדור הארץ עדיין מאד גדולה. לדברי בינדל "חסרים לנו 40 מיליארד עצים. החלטתי שאני רוצה לתקן מה שאפשר ואני שמח שהרבה מאד אנשים מצטרפים אליי".  והוא מוסיף "המטרה שלי במפגש עם ילדים ובני נוער להעביר להם את המסר הזה, לבנות אצלם מחויבות לנטיעת עצים. כדי לתקן את ההרס, כל אדם צריך לנטוע ארבעים עצים בחייו".  המסר המרכזי של עופר הוא "אני מאמין שצריך לעשות ולא לדבר. כולם מדברים על אקולוגיה שימור ושיקום אני מאלו שעושים. אני חושב שכל מי שמגיע לכאן שמח להיות חלק מהעשייה. ואני מקווה שייקח יוזמה גם בעתיד לנטוע כמה שיותר".

פרויקט הנטיעות מאפשר מפגשים יוצאי דופן מגיעות לכאן קבוצות עם צרכים מיוחדים, בני מושבים חילוניים ובני ישיבות. היה כאן גם פרויקט מיוחד יהודי-ערבי שעסק באקולוגיה, נוער מכפר סבא וג'ת שבחרו לשתף פעולה למען עולם ירוק ובריא יותר, הם בחרו לסיים את הפרויקט בנטיעה משותפת בפארק. זה מאד משמח אותי שמגיעות לכאן קבוצות מגוונות וכולם נחשפים למסר של נטיעה ושיקום הטבע.

שאלתי את עופר מה קורה בזמן הקורונה ועופר מספר שהקורונה עשתה טוב לפארק, יש עכשיו יותר מתנדבים ויש הרבה מאד קבוצות שמגיעות בהתאם להנחיות. למזלי יש לכך אישור כי הפרויקט מוגדר כפרויקט חקלאי וכך מגיעים תלמידים ומשפחות בקבוצות קטנות.

יש בימים אלו הרבה עשייה. מדריכי טיולים מתאמים איתי ביקור בפארק, אתמול אספתי בלוטים עם ילדי כיתה א' מבית הספר בכפר ויתקין. הגיעו 15 ילדים ואספנו 800 בלוטים. ספירת הבלוטים, היוותה אתגר עבור ילדי כיתה א', אך ההתרגשות הגדולה הייתה  כשהבינו שמכל בלוט שאספו יכול לצמוח עץ. כל שבוע מגיעות כמה קבוצות.

בשנים האחרונות גילה עופר שהספר שהיווה עבורו השראה נכתב כאגדה, הוא אוהב להתבדח על כך, אבל זו בדיוק ההוכחה שעם הרבה נחישות ואהבה אפשר להפוך אגדה למציאות – פרויקט השבת האלונים לטבע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חוות "יבולים" – מכללה תעסוקתית לצעירים בעלי מוגבלויות, פועלת במשק של שמוליק אמיתי בכפר מלל. החווה הוקמה ביוזמת ענת גלנץ, בתו של שמוליק, המנהלת את המקום ביחד עם מאיה גולדברג. החניכים רוכשים כישורי חיים
6 דק' קריאה
קראתי בעיון את הראיונות עם שלוש מזכ"ליות תנועות הנוער הכחולות – רונית שניר מהשומר הצעיר, לירון אבנת מהמחנות העולים ומיה גבע מהנוער העובד והלומד, שהתפרסמו בגיליונות אחרונים של "הזמן הירוק". אלה שלוש נשים מרשימות
3 דק' קריאה
אדם קרוב אצל עצמו ואצל אזורו הגיאוגרפי ולכן לא יפנה במצוקתו או ברווחתו לבית התנועה הקיבוצית, אלא למועצה האזורית בחדשי החל"ת הארוכים שגזרו  עליי, כמו על רבים אחרים, שהות ממושכת ומשתקת בבית הפרטי, חשבתי
3 דק' קריאה
לא היה זה מובן מאליו להמשיך ולקיים  בעת הקורונה את המסורת של יום העיון לזכרו של אמרי רון. אבל משפחתו, חבריו במשמר העמק, מוקירי זכרו בתנועה הקיבוצית, חברי מעגל הקבוצות, ונציגי המכון לחקר הקיבוץ,
5 דק' קריאה
מרים דרוק (51) חברת קיבוץ יקום, בעלת תואר שני במנהל עסקים, כיהנה במגוון של תפקידי ניהול בקיבוצה, בתעשייה הקיבוצית והארצית. בעברה – מרכזת משק ומנהלת עסקית בקיבוץ יקום, וסמנכ"לית משאבי אנוש במפעלי קבוצת פלסטיב
5 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן