יבול שיא
הרפת והחלב
ירון גולן רגע של מנוחה צילום יואב ארזי
7 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ממושב יעד לירושלים ב-18 קמ"ש

ירון גולן, הפנסיונר ממושב יעד שבגוש שגב, כמעט השלים את מסעו ממושב יעד לירושלים, על גבי טרקטור ישן משנת 1958.  אחרי חגי תשרי הוא מתכנן לצאת שוב למסע ארוך, עם המייסי פרגוסון הישן שלו, לאתרי מורשת ברחבי הארץ – והפעם לאורך תוואי המסילה העותומנית – עד הבירה . מה מביא בן אדם בן 71 לצאת עם טרקטור אלטעזאכן למסע מייגע בין הרים ובין שבילים?

ממושב יעד לירושלים ב-18 קמ"ש: מסתבר שהמושבניק ירון גולן מוכן בשם הציונות ואהבת ארץ ישראל והאדם – לנסוע עשרות קילומטרים במהירות של 18 קמ"ש. המסע של ירון אינו מסע אך ורק לשם הנאה, עבורו מדובר בסוג של מאבק – וגולן נאבק ככל יכולתו.
לדבריו: "המסע הזה הוא סוג של מחאה על מצב החקלאות והחקלאים בשנים האחרונות, מצב שהולך ונעשה גרוע מיום ליום, כשמשקים נסגרים ומחוסלים. זה מסע הכרוך ביסודו כהצדעה לדור הוותיקים המייסדים, שהפריחו את המושבים והקיבוצים מימי קום המדינה, לאורך כל השנים. כשהתוצרת החקלאית הישראלית, הייתה גאווה בכל מקום אליו הגיעה.

"המסע ממושב יעד לירושלים ב-18 קמ"ש הוא הצדעה לתפארת העשייה החקלאית, שהייתה מקור הספקת תוצרת טרייה ואיכותית, של גידולים מגוונים מאד בעונות שונות וממגוון סוגי האדמה ומזג האוויר, הגדלים בארץ, לכלל האזרחים בכל יישוב במדינה מצפון לדרום. כל זה אינו אמור להיות מובן מאליו. מאחורי כל חקלאי יש משפחה, יישוב, אורח חיים ואידאולוגיה בעלת ערכים.
"ויש כאן," הוא מוסיף, "גם הצדעה לכל אותם נהגי טרקטורים ומכונות חקלאיות, מפעילי מוסכים ועובדיהם שתיקנו כלים וציוד חקלאי חשוב. לצערי," הוא מדגיש, "לא נוטים להתייחס ולהודות להם. אך כל המכונות הללו, תופעלו ביעילות, בידי עובדים אלו, כחלק ממערכת גדולה של החקלאות."

"רצה הגורל, שנסעתי מעפולה לצומת נבות וראיתי שריפה. עצרתי לראות במה מדובר ולעיניי נגלתה מסילת ברזל ואבן דרך, עליה נכתב 1903. וכן הספרה 5 הכתובה בערבית. התברר לי שמדובר בציון מספר הק"מ מעפולה, שהיה אכן חמישה ק"מ. השריפה כובתה, אך בי התעורר הרצון ההרפתקני לצאת למסע לאורך תוואי מסילת הרכבת העותומנית"
הטרקטור הוותיק כמשל 

המסע של גולן הוא מסע מסוג אחר, מסע עם טרקטור ישן בן 61 שנים, מסיי פרגוסון מודל 1958, שנזקק לשיפוץ ניכר, נסיעה איטית וארוכה לאורך תוואי המסילה העותומנית ברחבי המדינה. סיום המסע שנעשה מקטעים, מקטעים, נערך דווקא בירושלים. "אין ספק שעצם הנסיעה בו, במהירות נסיעה של 18 קמ"ש, בדרכי עפר המקבילים לכבישים הראשיים. כל הנתונים הללו הם עדות חיה, שגם טרקטורים ישנים תקינים, יכולים לצאת למסע. ויש בהם תועלת, תכלית ושימוש. אפשר להסיק מכך שגם לפנסיונרים יש מקום מועיל בחיים. צריך רק לתעל בתבונה את עשייתם."
המסע תועד בחלקו בסרטון הקצר "המסע של פרגי וירון גולן" שייצר יואב ארזי.

ירון גולן, פנסיונר בן 71, נשוי לרחל ולהם שלוש בנות ושישה נכדים. ירון עדיין עובד בתיקון טרקטורים, מתוך אהבה עזה לתחום המכניקה: "במקור אני מקיבוץ רשפים, בו נולדתי ב-1948, נולדתי עם המדינה. חונכתי על ברכי העבודה, על הכבוד לעבודה בכל גיל – וערך זה זורם בדמי. המחקרים המדעיים מוכיחים שכל עוד אדם ממשיך לעבוד, גם לאחר גיל הפנסיה, זה תורם לבריאותו הגופנית והנפשית. בשבילי היציאה למסעות ברחבי הארץ, עם טרקטור פרגוסון הישן, יש בה עוד איזה נקודת שיא של הגשמת אתגר במסלול חיי המרתק."

איך נולד הרעיון?

"מרבית חיי עסקתי בתיקון טרקטורים וציוד מכני חקלאי ואף עבדתי כמנהל מוסך. כבר כשהשתחררתי מהשירות הצבאי בקיבוץ, שובצתי למוסך. זה כבר עבר לתחביב בפנסיה לתקן טרקטורים ישנים. היו שנים שלימדתי מקצועות טכנולוגיים. לקראת ההכנה ליציאה לפנסיה במועצה האזורית שלנו נפגשנו עם העובדת הסוציאלית. היא הציעה שנערוך רשימה של כל מיני דברים, ומקומות הכי הזויים, שנרצה לעשות או לטייל בארץ ובחו"ל. אכן ערכתי רשימה, ואף הגשמתי את רוב הרעיונות שהצעתי וכתבתי ברשימה. כך ביקרתי בסלון האווירי בצרפת, בו מוצגים כלי טיס צבאיים ואזרחים, ערכתי טיול רכבות באירופה ואף נסעתי ברכבת המהירה בעולם מז'נבה לפריז, במהירות 300 קמ"ש. ביקרתי באנגליה בפסטיבל מיוחד בו הוצגו מכוניות הנוסעות על קיטור, וכן טרקטורים ישנים הנוסעים על קיטור.

"נהניתי מכל החוויות המיוחדות האלו והמשכתי לחשוב על עוד רעיונות למשימות יוצאות דופן להגשמה. באחד הימים צפיתי בסרט אמריקאי: 'סיפור פשוט' שמו, בו הנושא היה קשיש אמריקאי היוצא למסע ארוך על מכסחת דשא במרחק של 400 ק"מ. מאד מצא חן בעיני הרעיון. באותו הזמן עברתי במקרה סמוך למסילת הרכבת העותומנית הישנה, ששימשה את הטורקים במלחמת העולם הראשונה, בימים שהם שלטו בארץ.

"רצה הגורל, שנסעתי מעפולה לצומת נבות וראיתי שריפה. עצרתי לראות במה מדובר ולעיניי נגלתה מסילת ברזל ואבן דרך עליה נכתב 1903. וכן הספרה 5 הכתובה בערבית. התברר לי שמדובר בציון מספר הק"מ מעפולה, שהיה אכן חמישה ק"מ. השריפה כובתה, אך בי התעורר הרצון ההרפתקני לצאת למסע לאורך תוואי מסילת הרכבת העותומנית. מסלול הרכבת היה מחולק בזמנו לשלושה נתיבים וחצה את ישראל בימי טרום המדינה. חיברתי את המחשבה הלא שגרתית בדמיוני, שבמקום מכסחת דשא, כמו בסרט, אסע על הטרקטור הישן מיסיי פרגוסון, וזאת כמובן אחרי שאשפץ אותו כראוי. המסלול שבחרתי התחיל להעסיק אותי, 'היכן אתחיל? איך יערך המסע?'."
ההחלטה שקיבל ירון הייתה שהמסע יערך במקטעים. כל קטע יארך מספר ימים ולינה בדרך, אצל חברים ואנשים שיכיר במהלכו. כמובן שההכנה הצריכה גם לימוד עיוני היסטורי נרחב על מהות וחשיבות הרכבת, שהייתה בזמנו חידוש מסעיר ויעיל מאד. כל קטע בעקבות הרכבת העותומנית, היה מסקרן ומעניין בפני עצמו.

ירון: "המסע שלי בקטע הראשון התחיל בנגב, סמוך למושב עזוז. משם נסעתי לבאר שבע ולאורך תוואי המסילה, לקיבוץ אורים. הסיום היה בקטע הדרומי בקיבוץ רוחמה. מאז נסעתי בעוד מקטעים וסיימתי בירושלים. בכל זאת, נשאר לי עוד מקטע שעלי להשלימו בהמשך. מדובר בקטע המסילה בנחל שכם, שם התחברה המסילה המזרחית שירדה דרומה." "במסגרת נסיעותיי בארץ, חלפתי והגעתי לאתרי מורשת קרב עזובים ונשכחים. חשבתי על הלוחמים האמיצים שנלחמו בעוז, ובני משפחתם, חלקם אף נהרגו במקומות אלו.

 

ירון גולן מלך הטרקטורים צילום שושנה גנז
ירון גולן מלך הטרקטורים צילום שושנה גנז
המסע לאתרי המורשת

לאחר שכמט השלים את המסע הראשון, ירון לא נח על זרי הדפנה וכבר מתכנן את מסע המסיי פרגוסון הבא – מסע בעקבות אתרי מורשת, חלקם אתרי הנצחה לנופלים במלחמות ישראל, בקרבות.
"הגעתי להחלטה כי יש לחדש את ההנצחה בדרך אחרת – דרך המסע שלי עם הטרקטור הישן וחברים. התחלתי ללמוד את היסטורית סיפור עובדות האתרים. לנסות לבדוק מי יכול להיפגש איתי ולשתף אותי בסיפורי הקרבות, עם עדיפות למשפחתם ולחברים.

"המסע מתוכנן להיות מפגש אנושי באתרים השונים. כבר נקבעו מפגשים באתרים עם לוחמים, כמו למשל באתר הלחימה בחרמון, אליו יגיע אחד ממפקדיו הבכירים לספר על ימי הלחימה. נגיע גם למושב נווה אטי"ב. מסלול אחר יהיה לאורך הקיבוצים: טירת צבי, עין גב ודרדרה, שהיה הישוב היהודי היחיד בצד המזרחי של אגם החולה. שם היה בזמנו קיבוץ איל, שהיה אמור להתפרנס מדייג. ביולי 1948 הותקף הקיבוץ ע"י כוחות סורים. שלושה מהלוחמים נפלו ואנשי הקיבוץ עברו לשרון. כיום יש במקום חורשה מוקפת פלגי מים. במקום קיימים שרידי הישוב ואנדרטה לזכר מגיניו."

 

ירון גולן עם במאי ויוצר הסרטון יואב ארזי צילום שושנה גנז
ירון גולן עם במאי ויוצר הסרטון יואב ארזי צילום שושנה גנז
מקיבוצניק למושבניק – ממושב יעד לירושלים ב-18 קמ"ש

"נולדתי עם קום המדינה בקיבוץ רשפים, הבכור משלושה ילדים. אחות אמצעית אורית והאח הצעיר יותם, המלווה אותי לעיתים בנסיעותיי עם הטרקטור במסע ברחבי הארץ. הורי ליבלה ויפה זילברמן, נמנים על מקימי רשפים בשנת 1948. הם היו בגרעין השומר הצעיר שחבריו עלו לקרקע בשנת 1949. כך שאת האהבה לאדמה ולארץ, ספגתי מהורי ומנוף ילדותי בקיבוץ. גם המעבר מהקיבוץ למושב השיתופי יעד (בראשית דרכו) היה מעבר קל, עברנו מתוך ציונות גדולה ומתוך ההיענות לקריאה ליישב את הגליל בגוש שגב."

יעד היה המצפה הראשון שהוקם בשנת 1974 ועלה לקרקע בשנת  1978. "אשתי רחל ואנוכי הגענו בשנת 1982 עם חלומות גדולים. עבדתי אז במוסך אך גם בזיתים, בחממות צמחי הנוי ואפילו בגידול דבורים. הקמתי מכוורת יחד עם השכן. היינו נוסעים עם הכוורות לפי נקודות הפריחה. למרות כל ההתנסויות בענפים רבים בחקלאות, העבודה המכאנית עם טרקטורים והכלים חקלאיים – אלו חוויות מיוחדות, הזכורות לטוב שתמיד משכו אותי בקסמיהם. עד היום בימי שישי אני נוסע לבלפוריה, ושם מתקן טרקטורים ישנים בהמון כיף ואהבה." רעייתו של ירון, רחל גולן, גננת במקצועה, יצאה לפנסיה לאחר שלושים שנה, כשהנכד נכנס לגן. רחל החליטה שתהיה סבתא ולא גננת-סבתא.
על "מסעותיו" של בעלה היא אומרת: "אני מפרגנת מאד לאישי ירון, בנושא המסעות ברחבי הארץ עם הטרקטור הישן. עצם העיסוק באתגר זה מצריך ממנו הכנות מדוקדקות ותיאומים רבים. כמורה לשעבר ומנהל מוסך הוא מתייחס לנושא מאד ברצינות בפרטים הגדולים כקטנים. אני רואה בכך ברכה לנפש ולגוף. זהו אתגר מורכב המחייב לבדוק נתיבי נסיעה רלוונטיים – וללמוד את היסטוריה של האתרים השונים. זה פשוט 'פותח לו את הראש' וזה מעולה. הוא נפגש ומתקשר לאנשים רבים, הקשורים בדרך זו או אחרת למסע המיועד. עצם ההתכוננות למסעות מכניסה הרבה אדרנלין בבית – והוא מאד נהנה מפעילות ומעשייה ברוכה זו. עד כה לא הצטרפתי למסעות מסיבות שונות, אך במסע החדש הקרוב אנו, בני המשפחה, מתכוננים להצטרף, ולהגיע לחלק מאתרי המורשת המתוכננים."

דבר הבמאי

כאמור, יואב ארזי – במאי ומפיק סרטים דוקומנטריים, הכין סרטון קצר על חלק ממסעו של ירון גולן עם הטרקטור הקשיש. "שמעתי מידידים על איש מוזר שנוסע עם טרקטור ישן על מסילת הברזל של הרכבת. עובדה זו מאד סקרנה אותי כאדם ובמיוחד כתסריטאי. החלטתי שסיפור מסוג זה ראוי להכנת סרט," הוא משחזר. ארזי שמיהר להיפגש עם גולן מספר שבתחילה גולן לא התלהב מהרעיון מסיבות שונות – ובכל זאת החליט לנסות לשכנעו, ולבחון את ההצעה בזווית אחרת. "לאט, לאט, הוא נפתח אלי והסכים. להפתעתי גיליתי אדם מוכשר בתחומים רבים, קסם של אדם, הרפתקני שלא עוסק רק במסע גיאוגרפי, אדם שתחביביו רבים ולו רבדים עמוקים.

"לדוגמא, הוא מתחיל את הבוקר בנגינה בקלרינט עם חבר למוזיקה, בשביל הנשמה, למען יום טוב ונפלא בהמשך. אדם שלוקח את גורלו בעשר אצבעותיו, בלי חשבון. עושה מה שהוא אוהב ומה שנותן לו סיפוק והנאה. איש של אנשים וחברים רבים ובמהלך הצילומים גיליתי כיצד הוא מדבר עם אנשים, תוך כדי שהוא פוגש אותם במסע – כמה חברים יש לו ממעגלים רבים, חלקם מארחים אותו תוך כדי המסלול, חלקם מתנדבים להצטרף וללוות אותו בדרך. "גולן מאד יסודי במשימתו. הוא לומד את המסלול ביסודיות מבחינה היסטורית ותיכנון התוואי שיתאים לנסיעה עם הטרקטור, הוא מתייעץ עם חברים ומביני עניין. האישיות הלבבית שלו יוצרת קשר חם ונעים ופותחת לו שערים. העיקשות המאתגרת וההתמדה על הצד החיובי, מהווה בהחלט מודל להשראה. היה לי כיף גדול מאוד להכירו, להתלוות אליו ולצלמו בסרטון שיצרתי וערכתי 'המסע של פרגי וירון גולן'. אני שמח שהוא מרוצה מהסרטון, ובהזדמנויות רבות בהן הוא מסביר על מסעותיו, הוא מדגים באופן מוחשי, עם הסרטון."

הרכבת העותומנית

הרכבת בארץ ישראל הייתה אחד הנכסים האסטרטגיים שהיו בידי הטורקים בתקופת מלחמת העולם הראשונה. מפקדת הצבא העות'מאני השתמשה ברכבות כדי לשנע גייסות ואספקה אל חזית הלחימה. הרכבות היו בפועל ברשותו הבלעדית של הצבא לאחר שהופקעו מבעליהן האזרחיים. לייעול תפקוד מערך הרכבות הועברה מנהלת מסילת הרכבת החיג'אזית מדמשק שבסוריה לחיפה בארץ ישראל.

בפרוץ המלחמה עמדו לרשות השלטון העות'מאני מסילות הרכבת הבאות:

*  מסילת הרכבת החיג'אזית בתוואי דמשק – עד מדינה שבחצי האי ערב (היום סעודיה) -1,302  ק"מ אורכה.

* רכבת העמק והמשכה במסילת הרכבת בתוואי דרעא-צמח שבסוריה עד חיפה – 161 ק"מ.

* מסילת הרכבת לירושלים, בתוואי יפו עד ירושלים.

העות'מנים אף הניחו שלוחות והארכות נוספות רבות למסילה, בהן המסילה שיצאה מבאר שבע לניצנה וקוסיימה (1915), במלחמת העולם הראשונה, בניסיון שני לכבוש את תעלת סואץ לאחר כישלונם הראשון. העות'מאנים חדלו להשתמש ברכבות בשנת 1918, כאשר כוחות בריטיים השתלטו על מספר נקודות מפתח שולטות לאורך קטע המסילה שבערוץ הירמוך. בכך ניתקו את מערכת הרכבות שבארץ ישראל מזו של שאר האימפריה העות'מאנית. עם תבוסתם בחודש ספטמבר של אותה השנה, טרחו הכוחות העות'מאנים והגרמניים הנסוגים להשמיד את ציוד מסילת הברזל, כדי שזה לא ייפול בידי חיל המשלוח המצרי (1916).

בשנת 2002  נערך סקר של כ-100 אתרים לאורך מסילת הרכבת בקו באר שבע ניצנה. נסקרו גשרים, תחנות, תעלות מים ומגדלי מים, שמרביתם במצב טוב.
* על קו באר שבע – עו'גה אל-חפיר (עזוז) – קציימה, במקביל לכביש, נראים שרידיה של מסילת הרכבת הטורקית. כיום ניתן לראות חלקים מהסוללה של המסילה וחלקים של הגשרים ששרדו. חלק מההרס של המסילה קשור בפעולות האיבה בין הבריטים לטורקים, אך חלקים לא מעטים נהרסו בשל אימוני הצבא והפיתוח האזורי, המתקיימים באזורים אלה.
* במהלך הסקר תועדו וצולמו הגשרים והמבנים שנמצאו לאורך המסילה הטורקית. כל אחד מהמבנים תואר והוגדרה נקודת הציון שלו. ממושב יעד לירושלים ב-18 קמ"ש

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פגשתי את אילן כ"ץ בפורומים שונים של שירה בציבור. אילן מנגן בחצוצרה בתזמורת, משתלב ומנגן נפלא. אילן מנגן בכל הארץ בכל אירוע אליו הוא מוזמן. מלווה קבוע את שרהל'ה שרון וידוע כנגן חצוצרה מעולה
3 דק' קריאה
 "היום משרד החקלאות יכול להתחבר למשרד התעשייה או למשרד התיירות. חקלאות כל כך מפוארת נעלמת. אנחנו בקטסטרופה" בניהו מנדל מכהן זה 23 שנים (1997-2020) כגזבר סניף ישראל של האגודה העולמית למדעי העופות בהתנדבות מלאה.
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן