פוטותרפיה, צילום להעברת מסרים וכתרפיה

מיכל ברגר דנישבסקי, ממשגב דב ושלי הופר, מבני עטרות, הן שתי גיסות ומעצבות גרפיות, העוסקות בצילום ואף עורכות סדנאות צילום לבני נוער.  לקראת החופש הגדול הן מציעות קייטנות צילום בסטודיו במשגב דב, בו ילמדו את יסודות הצילום, כיצד מפתחים תהליך חשיבה ופיתוח קונספט.  בסוף הסדנא יעבוד כל משתתף על פרויקט צילומי אחד, בו יעביר מסר דרך זווית הראיה שלו

פוטותרפיה, בכל רחבי העולם מוצפות המדינות בתמונות צילומים ותוכנות צילום מכל סוג אפשרי. אנשים כבר כמעט זנחו את המצלמה לטובת הסמארטפון המשתכלל משנה לשנה, עם אפשרויות צילום משופרות. יש אומרים שהמצלמות בניד כל כך טובות שדי ללחוץ על המתג וכבר יש תמונה – ומה יש ללמוד בנושא הצילום?

אז מסתבר שיש בהחלט מה ללמוד ולא רק לצלמים מקצועיים. מעניין ומחדש היה להכיר את מיכל ברגר דנישבסקי ממשגב דב ואת שלי הופר מבני עטרות – שתי צלמות שהגיעו מתחום העיצוב הגרפי, שתיהן התמקצעו בצילום, כל אחת מהכיוון והזווית שלה ושתיהן רואות בעצם העיסוק בצילום, סוג של שליחות.

מיכל ברגר דנישבסקי (41) צלמת מזה כעשור ובעלת סטודיו קסום ויצירתי במושב בו גדלה.  נשואה ללאו, איש הייטק העובד באמדוקס ואם לשלושה ילדים: יובל (11), אופיר (10) וברי (7.5), המתגוררים במשגב דב. "שלי ואנוכי התחלנו את דרכנו בתור גיסות, אך מהר מאוד נהיינו חברות קרובות. ועם השנים הקשר ביננו רק הולך ומעמיק," אומרת מיכל בחיוך.

שתיהן מעצבות גרפיות. ברגר התמקצעה בצילום מתוך עולם הגרפיקה ואילו שלי הופר הגיעה מתוך עולם המיתוג. אך מה שחשוב לדעתן זה שיחד הן משלימות, מעשירות ומפרות האחת את השנייה ברבדים רבים.

מיכל: "המצלמה בשבילי היא העין השלישית, העין הפנימית שמאפשרת לי לראות את העולם מזווית אחרת, שונה ממה שאני רואה בלעדיה. כצלמת, אני מרגישה שזכיתי בעין שלישית, המאפשרת לי לראות דברים שבלעדיה לא הייתי רואה.

"אני שמה לב לחילופי העונות ולגידולים השונים המתחלפים בעקבותיהן, המשמשים עבורי לוקיישנים מופלאים לצילום. זאת זכות גדולה להתגורר במושב, לחוש ולחוות את הטבע והסובב. בכך אני מודה להורי, לאבי אברהם ברגר ז"ל ואמי נינה, תבדל לחיים ארוכים, שבחרו לחיות במושב, מהיותי ילדה קטנה.

"כצלמת אני עדה למעבר העדין מילדות לבגרות של נערים ונערות, שאני זוכה להעביר איתם חוויה צילומית בת כמה שעות ומשתפת בחוויות עבר בצילום ילדיה."

כאשר יובל בתה של מיכל נולדה המצלמה הייתה שם מהרגע הראשון, חוותה איתם רגעים שמחים ועצובים, אספה חוויות מרגשות מכל שלב אותו עברו וחוו. כך המצלמה קיבלה את שני האחים הנוספים: אופיר וברי.

"המצלמה תיעדה חיוכים קטנים, צעדים ראשונים וזיכרונות שבזכותה לא ישכחו לעולם. היום הצילום הוא כלי שלנו להגשמת חלומות ופנטזיות קטנות. כלי מדהים הפותח בפנינו ערוצי תקשורת נפלאים, עוזר לנו להציף דברים עם מילים או בלי. בצילום המקצועי נפגשתי לראשונה בלימודי 'עיצוב גרפי' שלמדתי בשנת 2000 ב'מכללת הגליל המערבי'. קורס צילום זה ליווה אותי במשך ארבע שנות לימודיי והיה הקורס אליו התחברתי במיוחד."

לאחר מספר שנים בהן עסקה בעיצוב גרפי, יצאו בני הזוג מיכל ולאו לרילוקיישן, בדרום אפריקה, בהודו ובצ׳ילה למשך עשר וחצי שנים. כאשר התגוררו בהודו החליטה ברגר לקחת את הצילום צעד קדימה וללמוד צילום מקצועי במכללה לעיצוב "Fad India", ומנקודה זו התחילה לעסוק רק בצילום. בצ׳ילה כבר פתחה סטודיו לצילום והתחילה מצילומי משפחה.

הגיסות המצלמות

מיכל: "לפני כשנתיים חזרנו לארץ, היה לי חשוב מאוד לשוב לאזור בו גדלתי במושב. אני מאוד מחוברת לסביבה המדהימה שלנו והיה בי רצון עז, שהילדים שלנו יזכו בטוב שיש לאזור גדרות  והסביבה להציע.

"בחודש השני לחזרתי לארץ כבר נרשמתי ביחד עם גיסתי שלי הופר ללימודי ה'פוטו-תרפיה', ב'חשיפה' בכפר הירוק. פוטו-תרפיה היא למעשה העברת חוויה רגשית הנעשית במדיה של תמונות וצילום. דרך העולם המופלא הזה גילינו דרכים יצירתיות לשבירת הקרח, לפתיחת ערוצים תקשורתיים נהדרים – וליצירת אינטראקציה זורמת ונעימה ביני לבין המצולמים ובינם לבין עצמם.

"זה היה אי של שפיות בתוך אתגר ההתאקלמות שלי. עברנו תהליכים שתרמו לנו רבות בהתפתחות האישית ובנוסף, צברנו כלים רבים לארגז הפוטו-תרפיה האישי שלנו, ברבים מהם אנחנו עושות שימוש על בסיס קבוע.

"כיום אני עוסקת בצילום בשלושה אפיקים: הראשון הוא צילום בתחום המשפחה – צילומי משפחה, צילומי בוק בר/בת מצווה, צילומי הריון וצילומי ילדים. אחד היתרונות שלי בנישה הזו שאני כל כך אוהבת, היא בלוקיישנים המרהיבים והמגוונים המקיפים אותנו כאן במושבים – החורשות היפות והשדות החקלאיים המשתנים מעונה לעונה.

"האפיק השני הוא בסדנאות המשלבות כלים מתחום ה'פוטו-תרפיה' והאפיק השלישי הינו  סדנאות הצילום, העוסקות בעיקרן בפיתוח ראיה ובחשיבה צילומית. אני מאוד אוהבת לעסוק בתיעוד הגיל השלישי. כאשר שהינו בצ׳ילה עשיתי פרויקט מאוד מעניין של קבוצת ציירים במרכז יום לקשישים. פעם בשבוע צילמתי אותם מציירים צילומים שלי, ובסופו של דבר נערכה תערוכה מכובדת ומרתקת. כאן בישראל אני מעבירה פעם בשבוע פעילות פוטו-תרפיה במרכז יום לקשיש, בקרית עקרון".

מיתוג פרטי ועסקי

שלי הופר (31), צלמת ומעצבת גרפית, נשואה לאסף, מנהל בית ספר לשחייה והידרותרפיסט. שלי היא  אחותו הצעירה של לאו, בעלה של מיכל. בני הזוג מתגוררים בבני עטרות כארבע שנים. "את דרכי בתחום העיצוב והיצירה התחלתי בצילום, כלי מופלא דרכו למדתי כל כך הרבה ואיפשר לי לראות ולהראות את העולם מנקודת המבט האישית שלי. בהמשך למדתי תואר בתקשורת חזותית ב'מכון הטכנולוגי  חולון', בו גיליתי כיצד הכלים שבידי מתחילים להתגבש, הצילום והעיצוב הגרפי. השילוב ביניהם עזר לי מאוד לחזק את המסרים בהם עסקתי בעבודותיי השונות.

"בשנים האחרונות שמתי דגש על תחום המיתוג הפרטי והעסקי. אני מאמינה כי הבחירות שלנו כיצד להציג/למתג את עצמנו אינן קורות על רגל אחת, אלא מתוך תהליך הבנה וחשיבה מעמיקה על: מי אנחנו? מה היינו רוצים לשדר? מה המסר שלנו? זוהי אג׳נדה שבעיני נכונה בכל תחומי החיים – להכיר את עצמינו באמת, להיות בקשב וחיבור לדרך שאנו עושים – ובכך להקרין החוצה את הדבר הכי אותנטי ונכון לכל אחד."

לדברי שלי, היום כלי הצילום הוא אחד הכלים הנגישים ביותר, בין אם צילום במצלמות ברמות השונות, ובין אם בסמארטפונים, שמשנה לשנה איכויות הצילום בהם עולות וניתן להפיק מהם תוצאות נהדרות.

שלי: "מיכל ואני התחלנו את דרכינו כעצמאיות ושילבנו עבודה משותפת רק בשנה האחרונה. סדנאות הצילום שנערכו בקיץ הקודם היו בהנחייתה הבלעדית של מיכל ונחלו הצלחה גדולה בקרב הילדים. יפה לראות שחלקם כבר עתידים להמשיך איתנו בקיץ הזה, בסטודיו במשגב דב. זה מקום מדהים לחיות ולערוך סדנאות. כשבעלי ואני עברנו לגור בבני עטרות זה היה עוד לפני הנישואין. שנינו חיפשנו סביבת מגורים שתהיה קרובה לטבע ולשקט. התאהבתי מיד באנרגיה הטובה ובירוק שמסביב. בשבילי המגורים והעבודה במושב מפיגים לחץ מחיי היומיום, נותנים השראה ומפרים את היצירתיות שבי בתחום הצילום וגם בתחום הגרפי."

מהן ילמדו בסדנא, ואיך נערכים בתקופת הקורונה?

מיכל: "במהלך הקיץ והחופש הגדול נעביר מספר סדנאות צילום 'ProjectMe' לבני נוער בגילאי: 11 -10, 12-13 ו-14-16, בהן נלמד את יסודות הצילום, כיצד מפתחים תהליך חשיבה ופיתוח קונספט. לרוב אנשים מצלמים כאשר הם רוצים משהו למזכרת, אחת המטרות שלנו היא להקנות כלים, המאפשרים לצלם או הצלמת לצלם בצורה המעבירה מסר.

"בעידן הדיגיטלי, הקלות שבצילום היא מיידית, כך שאנשים מקליקים מבלי לחשוב. יחד איתנו בסדנאות הם לומדים לחשוב לפני שמצלמים, להתייחס לצילום כבעל משמעות תיעודית או אומנותית – ולשים לב לפרטים ולתכנן את הקומפוזיציה. בסוף הסדנא כל תלמיד יעבוד על פרויקט צילומי אחד בו הוא יעביר מסר דרך זווית הראיה שלו. אחת המטרות החשובות שלנו היא להקנות כלים לראיה וחשיבה צילומית, כלומר, לא להסתפק בצילומים מידיים, אלא לחשוב על קומפוזיציות וזוויות וכן לבחון את האור ורק אז להקליק ולצלם.

"במהלך חופשת הקיץ הקודמת, ערכתי סדנאות צילום לילדים מלמדות ומהנות המשתתפים הפגינו יצירתיות רבה והיה לי ברור שזה תחום מרתק, שאני מעוניינת להמשיך בו. בפברואר האחרון ממש לפני הקורונה העברתי סדנת צילום וקונספט במסגרת פרויקט 'ניצוצות', בכיתות ז׳-ח׳, יחד עם שלי גיסתי. התמקדנו בנושא 'הסלפי', כחלק מנושא גדול יותר – 'תדמית ודימוי עצמי'. הקבוצה גילתה עניין וסקרנות רבה בנושא הצילום, ובפרט בנושא שהנגשנו.

"משם התפתח הרעיון לקחת את לימוד הצילום ולהרחיבו לפיתוח קונספט וחשיבה לנוער. לקראת פסח כבר בנינו יחד תוכנית שלמה של סדנאות לנוער. אך בעקבות הקורונה נאלצנו בצער רב, לבטלן. עכשיו אנחנו לקראת חופשת הקיץ בשנה מורכבת זו, והחלטנו שלמרות מגבלות הקורונה נעביר את הסדנאות המתוכננות, עם כל אמצעי המיגון הנדרשים. נפעל לפי תקן 'התו הסגול' ובכל הכרוך בכך. כמות הנרשמים לכל מחזור הינה בהתאם לשטח הסטודיו, ובמרחקים גדולים אחד מהשני. כמו כן הסדנא תתקיים גם בסטודיו וגם באוויר הפתוח, בהתאם לתרגילים שיינתנו. בפירוש בחרנו לא להתעלם מהתופעה, על היבטיה השונים, אלא לבחור בה כנושא אקטואלי מאד, המשפיע על כל אחד בצורה שונה. מעניין יהיה לראות איך יבוטא נושא הקורונה בסדנא."

שלי: "אנחנו מאמינות שהתהליך אותו יעברו המגיעים לסדנא, בליווי המקצועי שלנו, יתרום להם לראיה כללית בריאה יותר, כי הסתכלות מהזוויות השונות, נכונה לגבי כל סיטואציה בחיים."

"לקראת פסח כבר בנינו יחד תוכנית שלמה של סדנאות לנוער. אך בעקבות הקורונה נאלצנו בצער רב, לבטלן. עכשיו אנחנו לקראת חופשת הקיץ בשנה מורכבת זו, והחלטנו שלמרות מגבלות הקורונה נעביר את הסדנאות המתוכננות"

באשר לחלוקת התפקידים ביניהן בסדנא, מיכל מעבירה את לימוד הצילום והראייה הצילומית ושלי הופר מלמדת את נושא הקונספט, תהליכי חשיבה ושילוב טקסט. שתיהן יחד מעבירות את הפעילויות ומשלבות תרגילים מעולם הפוטו-תרפיה. מיכל ושלי ערכו לראשונה, בחודש פברואר השנה, סדנא משותפת ומוצלחת במיוחד ו וכעת הן כבר מתכוננות במלוא המרץ לסדנאות הקיץ.

"אחד היתרונות בתחום הזה," מסבירה מיכל, "הוא שבכלים אותם ירכשו בסדנאות, יוכלו להשתמש בכל זמן ובכל מצב. גם בזמן הסגר ניתן להעביר מסרים רבים, גם זה רק דרך צילום במרחב הביתי הקרוב אלינו – גם במרחב זה, אפשר למצוא זוויות מעניינות ולא שגרתיות.

"כלי נוסף בו נשתמש הוא הוספת טקסט לחיזוק העברת המסר. זה אומר ללמוד איזה סוג טקסט נכון להוסיף, אם בכלל. לעתים ניתן להשתמש בציטוט של מישהו מוכר, לפעמים בשיר המתחבר לתמונה. לעיתים גם מילה או משפט משלנו עשויים לחזק את מה שאנחנו רוצים לומר ולבטא. בנוסף לבחירת הטקסט נדבר על האפשרויות השונות להצגתו.

"אנחנו בהחלט מרגישות סוג של שליחות, ומאמינות בכלי הצילום ככלי תרפויטי. זהו כלי שיש ביכולתו לעשות שינוי בתפיסה. כאשר אנחנו מפרשים תמונה, בין אם אנחנו צילמנו אותה ובין אם צולמה ע״י אדם אחר, זה מאפשר לנו לראות דברים מזוויות שונות וממרחק, כך שגם כשאנחנו מדברים על תצלום של מישהו אחר, אנחנו משקפים את ראיית העולם שלנו. הבחירה שלנו לעבוד עם בני נוער, היא חלק מהשליחות לעזור להם לפתח דרכי חשיבה חדשות – ולהביא את עצמם לידי ביטוי, דרך הכלי שהכי נגיש להם שהוא הצילום בסמארטפון."