תקציר
כמשון שקעים (סטמפיליום) בבצל היא מחלת עלווה מורכבת, אשר הופעתה בשדה אינה מוסברת על ידי תנאי מזג אוויר בלבד. מתוך ניטורי שדה רב-עונתיים גובשה היפותיזה שלפיה הופעת המחלה דורשת שילוב בין רצף אקלימי מתאים לבין שער פנולוגי של סגירת שורות. רצף אקלימי תקף הוגדר מתוך ניתוח נתוני שדה רב-עונתיים, כלחות יחסית מעל 90% וטמפרטורה של 12-25°C למשך לפחות 4 שעות רצופות. ההיפותיזה נבחנה בשדה בצל של גד"ש אורה בקיבוץ אורים שנזרע בינואר 2026. המחלה נצפתה לראשונה בסוף מאי 2026, כשלושה שבועות לאחר סגירת שורות. מודל מזג אוויר בלבד יצר קריאות שווא רבות, בעוד שילוב של מזג אוויר וסגירת שורות שיפר את הסגוליות והדיוק. הקורלציות תמכו בכך שעומס הסיכון המצטבר, ובעיקר שעות מצטברות של רצפים תקפים, קשור להופעת המחלה. הממצאים תומכים במודל קונספטואלי של רצף אקלימי + סגירת שורות, אך אינם מהווים עדיין מודל סופי ומתוקף לחיזוי התפרצות המחלה או כסף ריסוס ממשקי סופי.
מבוא
מחלת כמשון-שקעים בבצל, הנגרמת על-ידי הפטרייה Stemphylium vesicarium (להלן: "סטמפיליום") הפכה בשנים האחרונות לאחד האתגרים המרכזיים בממשק הגנת הצומח בבצל. המחלה מתפתחת על העלווה (איור 1), ועלולה להתקדם במהירות בתנאים מתאימים, ולפגוע ביכולת הצמח לשמור על שטח עלווה פעיל הדרוש למילוי הבצל ולצניחה טובה. בממשק שדה מסחרי, השאלה המרכזית אינה רק האם הפתוגן קיים, אלא מתי המחלה צפויה להיכנס לשלב שבו היא מתחילה להתקדם באופן משמעותי. התפתחות המחלה בבצל מושפעת מתנאי סביבה, מצב העלווה ושלב הגידול. בפועל, תנאי לחות וטמפרטורה מתאימים יכולים להופיע גם כאשר המחלה עדיין אינה נצפית בשדה. לכן, מודל סיכון המבוסס רק על מזג אוויר עלול להיות רגיש מאוד אך לא ספציפי, כלומר להתריע פעמים רבות גם כאשר אין עדיין מחלה. ההיפותיזה המרכזית בעבודה זו היא שתנאי מזג אוויר מתאימים אינם מספיקים לבדם לחיזוי התפרצות המחלה, ובכדי שתנאי הסיכון האקלימיים יהפכו לרלוונטיים נדרש גם שער פנולוגי, המיוצג על-ידי סגירת שורות או התפתחות עלווה צפופה.
חומרים ושיטות
ההיפותזה ובניית המודל הקונספטואלי: שדות שום בסחנה, כפר חסידים וגשר, ושדה בצל בחוות עדן בעונות 2022-2026, בהם התפרצה מחלה חמורה בעונות הגידול עם זריעה/נעיצה בתחילת הסתיו (אוקטובר), נדגמו להתפתחות סטמפיליום לאורך עונות הגידול.
מתוך ניטורים אלה זוהו שני רכיבים מרכזיים שהדגימו הדירות בהתפתחות המחלה:
(א) תנאי סביבה; (ב) מצב פנולוגי. הרכיב האקלימי הוגדר כחלון זמן שבו מתקיימים במקביל לחות יחסית גבוהה וטווח טמפרטורה מתאים להדבקה והתפתחות הפטריה, והרכיב הפנולוגי זיהה סגירת שורות ומצב עלווה עשיר (8 עלים ומעלה). תנאי הסף מופיעים בטבלה 1, והם שימשו כהיפותיזה לבחינה. על-בסיס נתוני השדה הללו הוצע מודל קונספטואלי להתפתחות סטמפיליום בבצל כתלות במועד הזריעה ובשלבי התפתחות הצמח (איור 2). המודל מתייחס לזריעה מוקדמת באוקטובר ולזריעה מאוחרת בינואר, וממקם את התפתחות המחלה ביחס לשלבי נביטה והתבססות, צימוח וגטטיבי, סגירת נוף ושורות, תחילת התבצלות, מילוי בצל וצניחה. התקדמות המחלה מוצגת באופן סכמטי בטווח חומרת נגיעות עלווה של 0 – 100% בהתאם לאופי הפוליציקלי של המחלה. עם זאת, ערכים אלה אינם מייצגים רמות חומרה שנמדדו בפועל בנתוני המקור, אלא משמשים להמחשה קונספטואלית של חלון הסיכון והתפתחות המחלה לאורך העונה.
טבלה 1. תנאי הסף האקלימיים והפנולוגיים ששימשו כרכיבים מרכזיים בהיפותיזת המודל. רכיב סף שנבחן במודל משמעות לחות יחסית RH>90% פרוקסי תפעולי לרטיבות עלה (LWD) טמפרטורה 12–25°C טווח מתאים להתפתחות המחלה משך רצף מינימלי LWD ≥4 h הגדרת אירוע סיכון בסיסי שער פנולוגי סגירת שורות / עלווה מפותחת תנאי להפיכת הסיכון לרלוונטי בשדה נתוני הסף חושבו מתוך ניתוח ערכי מחלה ותנאי סביבה בשדות שום ובצל בצפון ישראל בין 2022-2026. לחות מעל 90% משמשת כמדד עקיף (פרוקסי) לזמן רטיבות עלה (LWD – Leaf Wetness Duration).
איור 2. איור של המודל הקונספטואלי להתפתחות סטמפיליום בבצל כתלות במועד זריעה ובשלבי התפתחות הצמח. התקדמות המחלה מוצגת באופן סכמטי בטווח חומרת נגיעות עלווה של 0 – 100% בהתאם לאופי הפוליציקלי של המחלה. עם זאת, ערכים אלה אינם מייצגים רמות חומרה שנמדדו בפועל בנתוני המקור, אלא משמשים להמחשה קונספטואלית של חלון הסיכון והתפתחות המחלה לאורך העונה.
בחינת היפותיזת המודל. המודל ניבחן בעזרת נתוני ניטור משדה בצל של גד"ש אורה בקיבוץ אורים בעונת 2026 שנשתל בזן אורלנדו בתחילת חודש ינואר ונאסף במהלך חודש יולי. נתוני המחלה נאספו מחלקות ביקורת לא מרוססות מתוך שני ניסוי שדה בהם בוצע יישום תכשירי הדברה. לכן, יש לקחת בחשבון אפשרות שחלקות מרוססות סמוכות יצרו אפקט בופר והשפיעו על לחץ המחלה המקומי. נתוני הסביבה נלקחו מתחנה אזורית. לכן, לחות יחסית מעל 90% שימשה כמדד עקיף (פרוקסי) לתנאי רטיבות בעלווה, ולא כמדידה ישירה של רטיבות עלה בתוך הנוף.
הגדרת רצף סיכון. שעה אקלימית הוגדרה כשעה בה התקיימו יחדיו שני תנאים: RH>90% וטמפרטורה ממוצעת של 12-25oC. רצף אקלימי הוגדר כ-4 שעות אקלימיות רצופות ומעלה המאפשרות נביטה והדבקה. מכל מועד ניטור חושבו מדדי הסיכון ב-14 הימים שקדמו לו, כלומר: מספר הרצפים התקפים, מספר השעות המצטברות של הרצפים התקפים, וכלל שעות הסיכון האקלימיות – שעות שעמדו בתנאי טמפרטורה ולחות אך לפחות מ-4 שעות.
ניתוח הנתונים. הניתוח כלל שתי רמות: ראשית, בוצעה בחינה תצפיתית של הקשר בין מועד סגירת השורות, הצטברות הרצפים המטאורולוגיים התקפים והופעת המחלה לראשונה. שנית, בוצעה בדיקת סיווג באמצעות טבלאות 2×2, תוך השוואה בין מודל המבוסס על תנאי מזג אוויר בלבד לבין מודל משולב הכולל תנאי מזג אוויר וסגירת שורות. בנוסף, חושבו מתאמי Spearman בין מדדי הסיכון לבין הופעת המחלה במועדי הניטור. בטבלאות 2×2 יחידת הניתוח הייתה מועד ניטור, ולא חלקה בודדת או אירוע הופעת מחלה עצמאי. לאחר הופעת המחלה לראשונה, מועדים שבהם המחלה כבר הייתה קיימת נספרו כמועדי ניטור עם מחלה. לפיכך, הניתוח מספק תמיכה תיאורית וראשונית למודל ולרלוונטיות של שילוב סגירת השורות, אך אינו מהווה תיקוף מלא של סף פעולה ממשקי. הניתוחים בוצעו בתוכנתJMP 19 ועיבוד נוסף, בקרת נתונים והפקת איורים בוצעו באמצעות Python תוך שימוש בספריות pandas ו- matplotlib. כלי בינה מלאכותית מסוג ChatGPT מודל GPT 5.5 Thinking שימש כסיוע חישובי וניסוחי בתהליך עיבוד הנתונים.
תוצאות
הצטברות רצפים לפני הופעת המחלה הראשונה.
מספר הרצפים התקפים ומספר השעות המצטבר שלהם בחלון של 14 ימים לפני כל מועד ניטור בשדה מוצג באיור 3. סגירת השורות זוהתה בסוף אפריל, כאשר הצמחים היו בשלב של כ-8 עלים. המחלה נצפתה לראשונה ב-26.5.2026, כ-26 ימים לאחר סגירת השורות. בתקופה שבין סגירת השורות לבין הופעת המחלה נצברו 16 רצפים תקפים, בסכום מצטבר של 137 שעות, מתוך 150 שעות סיכון אקלימיות כלליות. ב-14 הימים שקדמו להופעת המחלה הראשונה נצברו 8 רצפים תקפים שהצטברו ל-72 שעות (טבלה 1).
טבלה 1. הצטברות רצפי סיכון לפני הופעת המחלה לראשונה. פירוש מספר השעות המצטבר של רצפים תקפים מספר הרצפים
התקפים במספר השעות האקלימיות שנמדדו א חלון הזמן 30.4-26.5.2026 150 16 137 התקופה מסגירת שורות ועד זיהוי המחלה לראשונה 14 ימים לפני 26.5.2026 — 8 72 חלון הסיכון הישיר שקדם להופעת המחלה לראשונה א שעה אקלימית = 1 שעה עם RH>90% + 12<T<25oC; ב רצף אקלימי תקף = לפחות 4 שעות אקלימיות רצופות. איור 3. מספר הרצפים התקפים ומספר השעות המצטבר שלהם בחלון של 14 ימים לפני כל מועד ניטור בשדה אורים 2026. הקווים האנכיים מסמנים את מועד סגירת השורות ואת מועד זיהוי המחלה לראשונה.
בדיקת סיווג באמצעות טבלאות 2×2. בטבלאות הסיווג (שכיחות), "סיכון לפי המודל" הוגדר כהתקיימות של לפחות רצף אקלימי תקף אחד בחלון של 14 ימים לפני מועד הניטור, עם או בלי תנאי סגירת שורות, בהתאם לגרסת המודל שנבחנה. הגדרה זו שימשה לבחינה תיאורית של תרומת השער הפנולוגי, ואינה מייצגת את סף ההתראה הגבוה המוצע להתחלת ריסוס. בשלב הראשון נבחן מודל מזג אוויר בלבד (טבלה 2). מועד ניטור סווג כ"סיכון" אם ב-14 הימים שקדמו לו היה לפחות רצף סיכון (רצף אקלימי תקף) אחד. מודל זה זיהה את כל מועדי הניטור שבהם המחלה נצפתה, אך סיווג גם 12 מתוך 13 מועדי אין-מחלה כמועדי סיכון. התוצאה הדגימה רגישות גבוהה מאוד לתנאי הסביבה אך עם דיוק כללי של 40%. סגוליות (Specificity) של 7.7% משמעותו שהמודל כמעט לא מצליח לזהות נכון מצבים שבהם אין מחלה. כלומר, מתוך כל המועדים שבהם לא נצפתה מחלה, המודל אמר "יש סיכון" כמעט בכולם. בשלב השני נבחן מודל משולב של תנאים אקלימיים עם מצב פנולוגי (טבלה 3). כך, שמועד ניטור סווג כ"סיכון" רק אם התקיימו גם רצף סיכון אקלימי וגם סגירת שורות. הוספת סגירת שורות הפחיתה את מספר הקריאות החיוביות השגויות מ-12 ל-5, מבלי ליצור החמצות של מועדי ניטור שבהם נצפתה מחלה והעלתה את הסגוליות ל- 61.5% עם דיוק של 71% במובהק.
טבלה 2. מודל מזג אוויר בלבד עם רצף אקלימי ב-14 הימים שלפני מועד הניטור. מחלה נצפתה: לא מחלה נצפתה: כן תחזית המודל יש סיכון למחלה 7 12 אין סיכון למחלה 0 1
במודל מזג אוויר בלבד: רגישות = 100%, סגוליות = 7.7%, דיוק כללי = 40%. מבחן Fisher Exact – P>0.05.
טבלה 3. מודל משולב של רצף אקלימי ב-14 הימים שלפני מועד הניטור + סגירת שורות. מחלה נצפתה: לא מחלה נצפתה: כן תחזית המודל יש סיכון למחלה 7 5 אין סיכון למחלה 0 8
במודל המשולב: רגישות = 100%, סגוליות = 61.5%, דיוק כללי = 75%. מבחן Fisher Exact – P=0.0147.
מתאם בין עומס הסיכון לבין הופעת המחלה. הקורלציות נועדו לבדוק האם ככל שעומס הסיכון המצטבר גבוה יותר, כך עולה ההתאמה להופעת מחלה במועד הניטור. הקשר החזק ביותר מבין מדדי הסביבה נמצא עבור שעות מצטברות של רצפים תקפים, ולאחריו מספר הרצפים התקפים. כלל שעות הסיכון האקלימיות היה קשור למחלה, אך בעוצמה חלשה יותר. הקשר החזק בין מספר העלים למחלה תומך בכך שהמודל חייב לכלול רכיב פנולוגי. עם זאת, לצורך מערכת תומכת החלטה תפעולית, סגירת שורות/סגירת נוף עדיפה כ"מתג הפעלה", משום שהיא מבטאת באופן ישיר את השלב שבו מבנה העלווה מתחיל ליצור מיקרו־אקלים מתאים למחלה.
טבלה 4. מתאם Spearman בין מדדי סיכון ופנולוגיה לבין הופעת המחלה במועדי הניטור. מובהקות (P) Spearman ρ מדד סיכון שעות מצטברות של רצפים תקפים 0.79 0.000032 מספר רצפים תקפים 0.72 0.000348 כלל שעות הסיכון האקלימיות 0.58 0.007077 מספר עלים 0.84 4.07e-06 סגירת שורות 0.60 0.005244
דיון
הממצאים תומכים בהיפותיזה שלפיה נדרש שילוב בין רצף אקלימי מתאים לבין שער פנולוגי של סגירת שורות. מזג אוויר בלבד הופיע פעמים רבות גם כאשר לא נצפתה מחלה, ולכן מודל המבוסס רק על רצפים אקלימיים יצר שיעור גבוה של קריאות שווא. לעומת זאת, כאשר הרצפים פורשו רק לאחר סגירת שורות, הסיווג השתפר באופן ברור. המשמעות הביולוגית היא שסגירת שורות אינה סף ריסוס, אלא נקודת הפעלה למודל. לאחר שלב זה, העלווה צפופה יותר, הלחות עשויה להישמר טוב יותר בתוך הנוף, ורצפי RH>90% וטמפרטורה 12-25°C עשויים להיות בעלי משמעות אפידמיולוגית. גם הקורלציות תומכות בגישה מצטברת: לא עצם קיומו של אירוע בודד הוא המרכיב החשוב ביותר, אלא עומס הסיכון המצטבר בחלון הזמן שלפני הניטור. לכן, בשלב זה נכון להתייחס למספר הרצפים התקפים ולמספר השעות המצטבר שלהם כמדדי עומס סיכון, ולא כספי פעולה סופיים לריסוס.
נדרש בשלב זה גם להתייחס למגבלות המחקר. הניתוח הנוכחי מבוסס על שדה אחד בעונה אחת, ולכן אינו תיקוף סופי של המודל. בנוסף, נתוני הסביבה נלקחו מתחנה אזורית ולא מחיישן תוך-עלוותי, ונתוני המחלה נאספו מחלקות ביקורת בתוך ניסוי תכשירים. ייתכן שחלקות מרוססות סמוכות הפחיתו את לחץ המדבק המקומי ויצרו "אפקט חיץ", למרות שבעונת 2026 לחץ המחלה לא עלה על חומרה של 10%. בנוסף, חשוב להדגיש כי הניתוח מבוסס על מועדי ניטור, ולא על אירועי התפרצות בלתי תלויים. לכן התוצאות משמשות לתיאור הקשר בין עומס הסיכון לבין נוכחות המחלה לאורך העונה, ולא כתיקוף מלא של יכולת המודל לחזות אירועי הופעה חדשים במהלך העונה.
לסיכום, מאמר זה מסכם כארבע שנות מחקר, כחלק מתהליך חקר האפידמיולוגיה של כמשון שקעים בבצל, במטרה לפתח מערכת תומכת החלטה לממשק הדברה מושכל למחלה. בשדה בקיבוץ אורים בעונת 2026, הופעת סטמפיליום בבצל התרחשה לאחר סגירת שורות ולאחר הצטברות רצפי סיכון אקלימיים. מודל שהתבסס על תנאי מזג אוויר בלבד היה רגיש, אך בעל סגוליות נמוכה, ואילו שילוב סגירת שורות כמתג הפעלה שיפר את הסגוליות ואת הדיוק התפעולי של המודל. בנוסף, הקורלציות בין מדדי הפנולוגיה, עומס הסיכון האקלימי ונוכחות המחלה תמכו בכך שהתפתחות המחלה קשורה לשילוב בין שלב פנולוגי מתאים לבין הצטברות תנאי סיכון. לפיכך, הממצאים תומכים במודל קונספטואלי וארכיטקטורת מערכת תומכת החלטה (איור 4) שבהם סגירת שורות משמשת שער פנולוגי להפעלת המודל, ורצפים אקלימיים של לחות יחסית גבוהה וטמפרטורה מתאימה משמשים כיחידות סיכון. עם זאת, אין לפרש את הנתונים כסף ריסוס או כהמלצה להתחלת הדברה, אלא כבסיס להמשך כיול ותיקוף בעונות ובשדות נוספים. חשוב להדגיש כי הניתוח לפי מועדי ניטור שימש לתיאור הקשר בין דגלי הסיכון לבין נוכחות המחלה לאורך העונה, אך יעדו המרכזי של המודל הוא זיהוי נקודת הפריצה הראשונית של המחלה. קרי, המעבר ממצב טרום־מחלה למצב של תחילת התפרצות, ולא סיווג חוזר של מועדי ניטור לאחר שהמחלה כבר הופיעה. לכן, הערכת המודל צריכה להתמקד בפרק הזמן שקדם להופעת המחלה הראשונה, ובעיקר בשאלה האם לאחר סגירת שורות הצטברו רצפים אקלימיים ברמה המספיקה להרמת דגל סיכון לפני נקודת הפריצה. בשלב זה עדיין לא ברור כמה רצפים אקלימיים, וכמה שעות תקפות מצטברות מהווים את סף הסיכון המתאים לתחילת ממשק הדברה. לפיכך, המשך המחקר יכלול ניטור בשדות נוספים בצפון ובדרום, שימוש מקביל בתחנה אזורית ובחיישן תוך־עלוותי, השוואה בין מועדי זריעה, וכיול ספי סיכון סודרים. בשלב הבא יהיה צורך לבחון את המודל בניסוי ממשקי שבו תזמון טיפולים לפי דגלי הסיכון יושווה לממשק קלנדרי או מסחרי מקובל, במדדים של מספר ריסוסים, חומרת מחלה ויבול. רק לאחר שלבים אלה ניתן יהיה לתקף את המודל כמערכת תומכת החלטה.
איור 4. ארכיטקטורה קונספטואלית למערכת תומכת החלטה להערכת סיכון סטמפיליום בבצל על בסיס סגירת שורות ורצפים אקלימיים. המערכת תבחן בעונות הגידול הקרובות.
תודות
המחבר מודה לשני אישגור־גרינברג, מדריכת הגנת הצומח של שה״מ בדרום, על ביצוע ניטורי השדות, ולאורי ליבני, מגד״ש אורה בקיבוץ אורים, על שיתוף הפעולה והסיוע בהוצאת הניסויים לפועל בדרום; וכן ליפתח גלעדי, צביקה ניומן וצוות חוות עדן על ביצוע ניסוי השדה בענת 2026.
הבהרה מקצועית והגבלת אחריות
המודל והתוצאות המוצגות במאמר זה הינם בעלי אופי מחקרי ונמצאים בשלבי פיתוח ובחינה ראשונית. אין לראות במידע המוצג המלצה לחקלאים, המלצת ריסוס, הנחיה לשימוש בתכשירי הדברה או תחליף לייעוץ מקצועי פרטני. כל שימוש במודל המוצע, לרבות לצורכי ניטור, הערכת סיכון, תזמון פעולות ממשק או קבלת החלטות בשדה, נעשה על אחריות המשתמש בלבד. החלטות הדברה צריכות להתקבל בהתאם לתוויות התכשירים, להנחיות המקצועיות המחייבות, למצב השדה בפועל ולייעוץ של מדריך או אגרונום מוסמך.
