כנס "אף על פי כן" של התנועה הקיבוצית נערך בתל חי. מאות משתתפים דנו באפשרויות לחידושו ולחיזוקו של חבל הארץ הצפוני ביום שאחרי המלחמה. נשיא המדינה: ״ראינו אתכם בגדולתכם, הקיבוצים – עמוד התווך של הציונות״
*תמונה ראשית: ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, בכנס. צילום: אמנון גוטמן
כנס "אף על פי כן" של התנועה הקיבוצית לחיזוק הצפון התקיים בימים שלישי-רביעי 16-17.9, והיווה במה המשמיעה לראשונה את קולם הייחודי של התושבים, התושבות וממלאי התפקידים בקיבוצים, היישובים והערי הצפון במהלך המלחמה – תקופה קשה של הרס רב, פינוי ארוך או התמודדות עם אי פינוי, עמידה איתנה על משמר היישובים והמאמצים האדירים לצמיחה ולתקומה. הכנס הסתיים גם בסיורים ביישובים שונים שנפגעו – משגב עם, קריית שמונה, מטולה ועוד.
את הכנס פתח נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שהדגיש את תפקידה ההיסטורי והעכשווי של התנועה הקיבוצית. "שנתיים של מלחמה מורכבת ומאתגרת, בה מן היום הראשון ניצבים הקיבוצים בצפון, בדרום ובכל חזית. גם בשיא הטראומה ראינו אתכם בגדולתכם, ראינו מהי עמידה איתנה, מהי קהילתיות, מהו חוסן, מהי אהבה למדינה, לאדמתה ולאנשיה. התרומה שלכם להקמת המדינה, לביסוס הגבולות ולהתיישבות, היא עמוד התווך של הציונות".
אל הכנס הגיעו מנהלות קיבוצים שנשאו מסרים של השראה ואופטימיות, בפאנל שהובילה איילת הריס, ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית. פנינה בורנשטיין, מנהלת קהילת כפר סאלד, הקריאה דברים שכתבה יום אחרי נפילת הטיל בקיבוץ. ״כשהייתי אימא צעירה ומי מהילדים היה חולה והתקשיתי להכיל את הכאב שלהם נהגתי לצייר להם תמונת עתיד. להוציא אותם מהכאן והעכשיו ולדמיין מה יהיה אחרי. זה הרגיע אותם וכמובן שגם אותי".
"היום, אחרי הכאב של אתמול, אני מציירת תמונת עתיד לנו. לקהילת כפר סאלד, ולגליל בכלל. יהיה פה טוב, טוב מאוד. יהיה פה שקט, יהיה פה טבע פראי ומדהים, יהיו פאבים, מסעדות, עבודה, תיירות, חקלאות. יהיה את הווייב הייחודי של הצפון והקושי למצוא דירה אחת פנויה בכל העמק. ויהיו פה האנשים הנכונים. הכל יצמח מחדש. קשה לדמיין את זה עכשיו כשאנחנו בשיא הכאב והכאוס, אבל כדאי, זה מחזיק את התקווה ומסייע לשאת את הקושי. אנחנו עוד נראה את הימים האחרים. אני בטוחה״.
ישראל עוברת לקיבוץ
"ב־7 באוקטובר נפלו עלינו השמיים", אמר מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, שחיבר בין הטרגדיה והכאב לבין ההתחדשות. "נקלענו לאחד הרגעים שיכתבו בתולדות עם ישראל. 1,983 איש נרצחו מאז אותה שבת ארורה, 427 מהתנועה הקיבוצית. מתוך הכאב והיגון אנחנו קמים וזוקפים ראש. התנועה הקיבוצית תמיד העדיפה להדליק את הנר מאשר לקונן על החושך".
"אנחנו צריכים לזכור למה אנחנו קמים בבוקר – הקיבוץ הוא בית ודרך לאדם ותנועה ליישוב הארץ. מאז 7 באוקטובר עשרות אלפי מתנדבים הגיעו לקיבוצים, הקיבוצים קמים מחדש, קמה שכונה חדשה בבארי, פתחנו שנה עם 14 גרעיני נח״ל חדשים בקיבוצי הגבולות, 1,250 חניכי שנת שירות ב-30 קומונות חדשות בקיבוצים, צעירים מהחברה הישראלית מגיעים לעבוד בחקלאות, ובאופן כללי נראה שישראל עוברת לקיבוץ. והינה, קיבוצי הצפון קמים, קולטים ומתחילים לפרוח מחדש. נמשיך להיאבק להשבת 48 החטופים הביתה ולהצמיח את מדינת ישראל מחדש".
גם יו"ר קק"ל, יפעת עובדיה לוסקי, בירכה את המשתתפים וקשרה בין ההיסטוריה לאתגרי ההווה: ״כחניכה בתנועת בית״ר גדלתי על האתוס של תל חי וטרומפלדור, ואני מתרגשת במיוחד כשהכנס מתקיים בתל חי. קק״ל, כמו תמיד, מחוייבת למשימה הציונית של יישוב הארץ יחד איתכם".
למרות הקושי – יש תקווה
את הבמה המרכזית הנחו הדס בן זיו סולניק, רכזת גליל עליון וצפון הגולן, ועובד בן זאב, מנהל הקהילה בקיבוץ שמיר. שניהם הציבו את האתגרים אך גם את ההתחייבות לעתיד. ״אוקטובר 2023 תפס את כולנו לא מוכנים. כל הקיבוצים, היישובים והערים בצפון הרחוק עוברים שנתיים של טלטלה", אמרה בן זיו סולניק.
"קהילות פונו ורוכזו בבתי מלון והארחה על בסיס מקום פנוי לתקופה שהתארכה עד מאוד", היא הוסיפה. "אי הוודאות היישובית, קהילתית, משפחתית ואישית הלכה וגדלה בצד אי הוודאות לגבי העתיד. בתוך כל הקושי הזה – ראינו שוב ושוב את כוחן של הקהילות הקיבוציות, הערבות ההדדית, ואת היכולת להמציא את עצמנו מחדש".
"הכנס הזה נולד מיוזמה משותפת של פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה, מיזם הנגב המערבי והגליל, ואגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית – כולם חברו יחד סביב אמונה אחת ברורה: הצפון ישגשג שוב. כדאי שכולנו נפנים – אנחנו אנשי ונשות הגליל. כשאנחנו אומרים את המילים האלו 'הצפון ישגשג שוב', זו לא סיסמה, זו הבטחה", אמר בן זאב.
הכאב האישי נכנס אל הבמה עם דני מירן, אביו של החטוף עמרי מירן, שמוחזק בעזה כבר 712 ימים. "כניסה לעזה בשביל אבא של חטוף, זה אומר שעלולים להרוג את הבן שלי. כתבתי לעמרי מכתב פרידה", סיפר מירן בדמעות. "שאלתי את עמרי 'מה יש לך לגור פה בנחל עוז?' הוא תמיד חיזק אותי, אמר: 'תראה כמה צבא יש פה'. כל זה נשבר בשבעה באוקטובר. צריך לעשות את המקסימום להשבת החטופים הביתה. אני מצפה שכשנקרא לעם, 3 מיליון יצאו לרחובות ויגידו 'אנחנו כאן'".
במושב כלכלי מיוחד הציגה ד"ר יהל קורלנדר נתונים מפתיעים על חוסן עסקי. "כמעט 60 אחוז מהעסקים הקטנים בקיבוצי הצפון נשארו פתוחים לאורך כל המלחמה! עסקים בתחומי מזון, קמעונאות, משקים משפחתיים ועסקים זעירים שפעלו בקיבוצים, במושבים, בערים, בכפרים ערביים ובכפרים דרוזים – ובכל מקום".
לסיכום, כנס "אף על פי כן" חיבר בין כאב אישי, קול ממלכתי, נתונים מחקריים והשראה קהילתית. מכל זווית חזרה ונשמעה אותה אמירה: על אף הכל, הצפון יפרח מחדש.
