שופטי בג"צ פסקו, כי על המדינה לזמן לדיון את אנשי המועצה – ולצמצם את הפער בגביית הארנונה בין אשכול למועצות האזוריות השכנות, בעתיד הנראה לעין
בתחילת החודש (4.6) התקיים בבית המשפט העליון דיון בעתירה שהגישה המועצה האזורית אשכול, אשר מצוייה בעוטף עזה, בבג"צ 6341/19, כנגד שר הפנים, שר האוצר ומשרד הבטחון, בסוגיה עקרונית ותקדימית, הכרוכה בגובה תשלום מיסי הארנונה למועצה בגין "קרקע תפוסה".
העתירה נסובה סביב סירובן המתמשך של רשויות הממשלה, לאפשר למועצה האזורית אשכול, להעלות ולהשוות את תעריפי הארנונה המשולמים על קרקע תפוסה, בעיקר של בסיסי צה"ל, לתעריפים אשר גובות רשויות מקומיות סמוכות.
בדיון שנערך, קיבל הרכב של שופטים בראשות נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, את טענות בא כוחה של המועצה, עו"ד איייל סודאי, אשר הבהיר, כי מצב בו מחויבת המועצה לגביית ארנונה מבסיסי צה"ל באופן נמוך משמעותית מאשר מועצות איזוריות סמוכות, אינו סביר ופוגע בזכויותיה.
כבוד הנשיאה חיות חתמה את הדיון בפסק דין, המורה למדינה לזמן לדיון את המועצה, ולצמצם את הפער בגביית הארנונה בין מועצה אזורית אשכול למועצות השכנות, בעתיד הנראה לעין.
לאור דבריו הנחרצים של בית המשפט העליון, נראה כי משרד הפנים יענה לבקשת המועצה להעלאת תעריפי הארנונה, בגין מחנות צה"ל, ובכך יתקן עוול היסטורי שגרם לפגיעה קבועה ומתמשכת, בהכנסות המועצה האזורית אשכול.
בשם המועצה הופיע בבג"ץ ראש המועצה, גדי ירקוני, אשר נפצע במבצע צוק איתן ואיבד את שתי רגליו ועו"ד אייל סודאי, ממשרד חיימסון סודאי ושות', המלווה את המועצה ותושביה מזה שנים רבות.
כאמור, עיקרי העתירה נסבו סביב השאלה – האם מוצדקת דיפרנציאציה חריגה ומשמעותית בין משלמי ארנונה במועצות סמוכות עבור שטחים בעלי מאפיינים דומים? הדגש בעתירה נסב סביב תשלומי הארנונה, אשר משלם משרד הביטחון עבור בסיסי צה"ל למועצה האזורית אשכול.
בהתאם למצב הקיים, היתה רשאית מועצת אשכול לגבות סכום שלא יעלה על 0.605 ₪, עבור כל מטר קרקע בסיווג "קרקע תפוסה". על מנת להמחיש את חוסר הסבירות, שהוא בבסיס העתירה, הוצג לשופטים, כי צו המיסים של למשל, המועצה האזורית מרחבים לשנת 2019, קובע שתעריף "קרקע תפוסה", יהא 2.39 ₪ למ"ר. תעריף "קרקע תפוסה" במועצה האזורית רמת הנגב, עומד על 7.46 ₪ למ"ר, כאשר במועצה האזורית שדות נגב, תשלמו עבור אותה קרקע ממש – לא פחות מ-9.5 ₪ למ"ר – כמעט פי 16 מהתעריף שרשאית המועצה האזורית אשכול, לגבות.
הפער העצום, שמשקף עוול היסטורי שהשתרש, משליך במישרין על הכנסות המועצה, ופוגם, הלכה למעשה, ברמת השירותים שמסוגלת המועצה לספק לתושביה. המצב הקיים הנציח חוסר שוויון משווע, בין רשויות מקומיות שכנות, והעצים את הפגיעה במועצה אזורית אשכול, אשר מתמודדת בשנים האחרונות עם אתגרים בטחוניים קשים.
נציגי המדינה טענו כי הפער נובע מהעובדה שהמועצה אשכול הגישה במהלך ה-20 שנה האחרונות רק 4-5 בקשות להעלאת תעריף הארנונה ב"קרקע תפוסה" ובכל פעם נענו בחיוב, אך ההתחלה הייתה נמוכה ולכן לא הדביקו את הפער.
במהלך הדיון פנתה הנשיאה חיות לנציגי משרדי הפנים, האוצר והביטחון ואמרה: "יש כאן עניין שקשה מאוד לקבל אותו. הטיעון שלכם שאי אפשר בבת אחת לקפוץ ל-4 ₪ הוא מסבר את האוזן, גם אם מקבלים את הטיעון שהולכים בצורה מדורגת, צריך לצמצם את פער הזמנים, הפער שרואים בטבלה לא הגיוני. מועצה אזורית בני שמעון, גם הוא פי שניים מהתעריף של אשכול. הגבוה ביותר הוא פי 20 כמעט. זה לא הגיוני. יש כאן מצב שבו השיקול של ההבדלים עם מועצות דומות באזור צריך להיות השיקול הדומיננטי. צריך למצוא דרך אולי ב-3-4 שנים לצמצם את הפער. ההצעה שלנו שתסכימו לבחון אפשרות שהעניין יחזור לבחינה נוספת של השרים הנוגעים בדבר."
לבסוף הסכימו נציגי המדינה להיפגש עם אנשי המועצה אשכול על מנת לתקן את תעריף הארנונה הנמוך, גם אם בהדרגה. בית המשפט העליון קיבל את ההצעה, כי על המדינה לבצע הליך של בחינה והעלאת הארנונה, בהתאם לבקשת המועצה ובשים לב לתעריפים של מועצות סמוכות, בעתיד הנראה לעין.
שי קוזלובסקי מעמותת לא מפקירים פצועים בשטח מספר על קשיי ההלום
האודיטורים במחנה רעים (צילום: מיכאל יעקובסון)
