חברי בארי בחרו לעבור לחצרים עד שישוקם קיבוצם, בשפיים מוקם מתחם קראווילות לחברי כפר עזה, נחל עוז ישארו במשמר העמק
*תמונה ראשית: הדמיית פרויקט הקראווילות ומבני הציבור בחצרים. בצוותי העבודה יוחלט מה יהיה משותף ומה נפרד. הדמיות: יסקי אדריכלים
ביום רביעי שעבר החליטו חברי בארי לעבור לתקופת הביניים עד לשובם לקיבוץ, למתחם קראווילות משופרות שייבנה עבורם בקיבוץ חצרים. בפני חברי בארי הועמדו שתי חלופות, האחת, הקמת מתחם דיור בצמוד לכפר הנוער קדמה, והשנייה, הקמת המתחם בקיבוץ חצרים. בהצבעה בקלפי תמכו 57 אחוז מהמצביעים בחלופת חצרים מול 43 אחוזים שתמכו בחלופת קדמה.
"קיבלנו את ההחלטה בקלפי אחרי תהליך מסודר וארוך", מציין גילי מולכו, מזכיר בארי, "בפני החברים הופיעו נציגי שני הגופים: קיבוץ חצרים עם המועצה האזורית בני שמעון, וכפר הנוער קדמה עם המועצה האזורית יואב, והם הציגו את החלופות שלהם, המגורים, מבני הציבור הפתרונות הקהילתיים ועוד".
אני מבין שמנהלת תקומה הביאה להנעת התהליך.
"מי שמניע את התהליך זה אנחנו. מנהלת תקומה תומכת, מעודדת, מממנת ומתכללת את הכול. הכיוון של מנהלת תקומה הוא שהקהילות יחליטו מה טוב עבורן, ואז הם בודקים האם זה ישים ומאשרים. הם אישרו לנו את שתי החלופות, והשאירו בידינו את הבחירה. החלופה של קדמה הייתה קצת יותר מורכבת מזו של חצרים. לזכותם של חצרים ייאמר שהם יזמו את רעיון האירוח של הקיבוצים שנפגעו, והציעו לנו את הרעיון שבוע אחרי האירוע הנוראי, כשהם מציגים בפנינו את התכנון המפורט. אני חייב לומר שהפנייה שלהם אלינו הייתה מרגשת, ואנחנו מכירים להם תודה גדולה לאחר שהקשרים התהדקו. הם הקימו צוותי עבודה שיעבדו מולנו, בתחום הקהילה, הבריאות, החינוך, הרווחה והתעסוקה. בשבוע שעבר הגיעו אנשי קדמה להציג את החלופה שלהם עם נציגי המועצה האזורית שלהם, וחצרים הגיעו עם נציגי המועצה האזורית שלהם. שתי החלופות הוצגו בפני החברים, ולאחר מכן התקיימה אסיפה גדולה של 400-300 חברים במלון דיוויד בים המלח, בו רובנו שוהים. באסיפה הוצגו החלופות על היתרונות והחסרונות של כל אחת, וניגשנו להצבעה בקלפי בה השתתפו כ-75 אחוז מהחברים. עכשיו אנחנו רצים קדימה עם הפרויקט מול חצרים והמועצה האזורית בני שמעון".
בזמנו הוצעו לכם גם מגורים בבתי דירות בירושלים.
"נכון. המעבר לחצרים ייקח לפחות חצי שנה ואולי שמונה חודשים, ועלתה השאלה איפה נעביר את הזמן הזה, האם פה במלון בים המלח או בפרויקט 'הדסה הקטנה' בירושלים. ביום שישי האחרון קיימנו על זה הצבעה בהשתתפות 75 אחוז מחברי הקיבוץ, והוחלט ברוב של 73 אחוז מהמצביעים להישאר במלון עד המעבר לחצרים".
היו כאלו שרצו לעבור לירושלים כדי לבחון המשך חיים ביישוב מספיק רחוק מעוטף עזה ושונה לגמרי מהקיבוץ השיתופי?
"לא. הרוב רוצים לחזור לקיבוץ בארי. כמובן שזה מותנה במצב הביטחוני, ובתחושת הביטחון האישי של כל אחד, אבל הרוב רואים בעתיד את ביתם בקיבוץ. ההחלטה מתי לחזור היא אישית. הוותיקים רואים את עצמם חוזרים מיד, ויש צעירים עם ילדים שלא רואים את עצמם חוזרים בעתיד הקרוב, עד שתיגמר המלחמה ועד שיהיה ברור מה יהיה המצב הביטחוני ביישובי הנגב המערבי. עם כל אי הוודאות הזאת אנחנו צריכים לקבל את ההחלטות הנכונות".
קהילה אחת גדולה
מתחם המגורים שייבנה בחצרים יכלול 300 -400 יחידות דיור בקראווילות משופרות ומבני ציבור. כבר עכשיו ברור שאחד המבנים יהיה חדר אוכל, משום שחדר האוכל של חצרים לא יוכל להכיל שתי קהילות שכל אחת מהן מונה כ-1,000 נפשות. לגבי בתי ילדים, מרפאה ושירותים אחרים, יוחלט בצוותי העבודה מה יכול להיות משותף ומה נפרד. "בנוסף לחדר אוכל, כנראה נבנה אצלנו מועדון לחברים ומבנים לחינוך הבלתי פורמלי", אומר מולכו, "אבל כל זה יוחלט בתהליך המשותף עם חצרים. נתכנן בצוותים משותפים את ההגעה שלנו לחצרים. השאיפה שלנו היא להישאר במלון עד סוף שנת הלימודים, ובערך מסוף חודש יוני 2024 להתחיל לעבור בצורה מסודרת לחצרים, ולפתוח את שנת הלימודים הבאה כשכולם בחצרים. זו משימה קשה וצריך לעבוד עליה באינטנסיביות".
כל אלף הנפשות בקהילת בארי מתכוונים להגיע לחצרים?
"זאת שאלה טובה. קודם כול, ברור לנו שבתקופה שתעבור עד להגעה לחצרים, יהיו לא מעט אנשים שיבחרו לא להישאר במלון אלא ללכת לפתרון עצמאי במקום אחר. המדינה תומכת חלקית בפתרון של מגורים עצמאיים, ואנחנו צריכים לבחון איך עושים את זה בקיבוץ שיתופי. זה מאוד מורכב. יש לנו הרבה עבודה של חשיבה ושל התארגנות. הסיפור של קיבוץ שיתופי מקשה ומוסיף מורכבות לעניין הזה. בכל מקרה ברור לנו שלחזור לבארי כקהילה שלמה, ייקח לפחות שנה וחצי מהיום. אף אחד לא יודע אם ומתי יפתחו את מוסדות החינוך במועצה האזורית אשכול. הכול מאד תלוי בתוצאות המלחמה, ובמה שיהיה באזור עזה אחרי המלחמה".
ההחלטה להתמקם בחצרים נותנת לכם פרספקטיבה של המשך קהילתי?
"המשימה הראשונה שעומדת לנגד עינינו היא איך משמרים את הקהילה ככל האפשר כקהילה אחת גדולה. ברור לנו שבשום שלב לא תעבור קהילת בארי במאה אחוז. בתקופה הקרובה בטח יהיו אנשים שירצו לצאת מהמלון למגורים עצמאיים, והשאיפה שלנו שרובם יגיעו בהמשך לחצרים. מחצרים נתחיל לראות איך מתארגנים לחזור לבארי. יש כ-100 -150 איש שבחרו מראש לא להגיע למלון ולקיבוץ עין גדי שאליהם פונתה אוכלוסיית הקיבוץ, וההערכה שלנו היא ש-30 אחוז מחברי בארי לא יישארו במלון עד שנעבור לחצרים. התקווה היא שכשנעבור לבארי, יהיו איתנו לפחות 70 אחוז מהאוכלוסייה שלנו".
בין אוטונומיה מלאה להשתלבות מלאה
דרור קריצמן, המנהל העסקי של חצרים, הוא הרוח החיה מאחורי היוזמה לארח בתחומי הקיבוץ את הקיבוצים שנפגעו בשבת השחורה. "היוזמה לפרויקט הזה עלתה כבר ביום רביעי שלאחר אותה שבת", הוא אומר. "לקחנו את צוות המתכננים של התב"ע שלנו, והתחלנו לתכנן, לכתוב מה המשימה, ומה המטרה שלנו. בשלב הזה תיארנו תמונה יותר רחבה של יישובי העוטף, כי עוד לא ידענו למי לפנות. מצד אחד התחלנו לעבוד, ומצד שני פנינו למועצה האזורית, למשקי הנגב, לבארי ולניר עוז. התחלנו לעבוד ומיום ליום הצטרפו משרדי הממשלה ואחר כך מנהלת תקומה. הקמנו מנהלת של התכנון הפיזי, וגם מנהלת קהילתית שעשתה את המיפוי הפנימי בחצרים של שירותים קהילתיים כמו חדר אוכל, מכבסה, כלבו, חינוך, גיל שלישי, מרפאות, עם מנעד של מענים לקיבוצים שיבואו כדי שיוכלו לבחור בין אוטונומיה מלאה לבין השתלבות מלאה. ניסינו להתקדם כמה שאפשר, עד שאחד הקיבוצים יחליט. הבנו שייקח להם זמן להחליט, ובתוך הזמן הזה כל יום שעובר בעצם יעכב את האכלוס. לפני שבועיים הצגנו יחד עם המועצה האזורית בני שמעון את התוכנית שלנו באסיפת החברים של בארי, ובמקביל הבאנו את הנושא להחלטת המוסדות והחברים בחצרים. הנושא עלה ואושר בהנהלות הקיבוץ והקהילה ובמועצה ואחר כך התקיימה הצבעה בקלפי שבה רוב של 98 אחוז מהמצביעים נתן לנו אור ירוק למהלך הזה. חיכינו לאישור של בארי, ושמחנו שהם החליטו לבוא אלינו".
אני מבין שניר עוז ירדו מהפתרון הזה, והחליטו להתמקם בבניינים בקריית גת.
"אני לא יודע אם ניר עוז ירדו מהפתרון הזה. אני לא בטוח שהם יודעים שהם ירדו מזה. ניר עוז החליטו על מעבר זמני לשכונת כרמי גת, ואני לא בטוח שיש החלטה פורמלית שהם נשארים שם עד סוף התקופה. בהחלט יכול להיות שזה מה שיהיה, אבל המתחם שאנחנו מתכננים להקים יכול להספיק גם לקיבוץ יותר קטן בהיקף שלו כמו ניר עוז וגם לבארי, וככל שיעבור הזמן גם זה יתבהר יותר".
מתי יוחלט אילו פעילויות יהיו משותפות לכם ולבארי ואילו נפרדות?
"כבר בשבוע הקרוב נתחיל לעשות את התיאום הקהילתי הזה בין מנהלת הקהילה וממלאי התפקידים אצלנו לבין בארי, כדי לעבור כל נושא ולהחליט. למשל, בתחום החינוך צריך להחליט לגבי הגיל הרך, החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. בתחום המזון, יש לנו את חדר האוכל, המטבח, הכלבו. בכל שירות כזה אנחנו צריכים לעשות את העבודה, ובינתיים להתקדם כמה שאפשר ולרוץ קדימה לביצוע בצד של התשתיות והבתים. בקטע הזה אנחנו פועלים בשיתוף עם המועצה האזורית בני שמעון, ראש המועצה ניר זמיר, מהנדסת המועצה זהרה ישי, והפרויקטור מטעם המועצה זבולון כלפא, שעושה עבודה מופלאה לקדם את הנושא הזה. גם מנהלת תקומה מתגייסת וכולם שואפים להצליח במשימה שהיא להביא את בארי לחצרים בסוף שנת הלימודים הנוכחית ולפני שנת הלימודים הבאה".
העובדה ששניכם קיבוצים שיתופיים השפיעה על ההחלטה שלכם לסייע לבארי?
"יכול להיות שזה עזר בבארי לקבל את ההחלטה לבוא אלינו, ואני מניח שזה עזר גם בחצרים. אנחנו שני קיבוצים בגודל דומה ובצורת חיים דומה, כך שזה לא רק הערכים של הקיבוצים השיתופיים אלא צורת החיים הדומה שהם רגילים לחיות בה. עכשיו אנחנו עושים כל מה שאפשר כדי שזה ירוץ בקצב שאנחנו תכננו, כדי לתת להם את האפשרות לחזור לצורת חיים הרבה יותר דומה לזו שהייתה להם. בסוף המטרה היא שהם יחזרו מפה הביתה, ויבנו מחדש את הקיבוץ הנפלא שהיה להם".
מחויבות עמוקה לעזרת אחינו
מפוני כפר עזה יגורו זמנית בקראווילות שיוצבו בשפיים
בקיבוץ שפיים החלו לצקת את משטח הבטון עליו יוצבו 50 מבני קראווילה עבור מפוני קיבוץ כפר עזה שיעברו לגור בהן כמגורים זמניים. עשר קראווילות הובאו למקום ו-40 נוספות יובאו בשבועות הקרובים. שתי קבוצות נוספות של תושבי הקיבוץ נמצאות בבניין בהרצליה ובבניין בנתניה.
קהילת קיבוץ כפר עזה פונתה לשפיים ב-8.10 אחרי שצה"ל השלים את שחרור וטיהור הקיבוץ. 62 מתושבי הקיבוץ נרצחו במהלך מתקפת חמאס, בהם פעוטות וילדים. 18 תושבים נחטפו לרצועת עזה.
ליאור עידוד, מזכיר קיבוץ שפיים, אמר כי קיבוצו "נרתם מתוך תחושת שליחות ומחויבות עמוקה לעזרת אחינו מכפר עזה. אנחנו עושים את כל מה שניתן שיהיה להם נוח ונעים. אני מקווה שהמגורים הזמניים בקראווילות ינעימו עוד את השהות וההתאוששות מהחוויות הקשות".
ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית ציין כי המהירות בה הדברים מתקדמים מעידים כי "כשהמדינה רוצה – היא יודעת לבצע מהר". הוא הביע את תקוותו כי כך יפעלו מנהלת "תקומה" וגורמי הממשלה, גם מול צרכים ואילוצים הניצבים בפני קיבוצים נפגעים אחרים.
"אני גאה מאוד בחברי קיבוץ שפיים שפתחו את ביתם ואת ליבם ומהווים עורף תומך ומסייע לקהילה הפגועה מכפר עזה", ציין מזכ"ל התנועה הקיבוצית, "ומאחל לחבריי הרבים מכפר עזה שהשיפור היחסי המסתמן בתנאי המעבר, יהפוך את שהותם בשפיים לנוחה יותר ויאפשר להם לשמר את קהילת כפר עזה, כקהילה איתנה ומגובשת".
