"אני מלווה את הילדים שלי במה שטוב להם, אני לא מחליטה בשבילם, נתתי לה מיד את ברכתי, אני מאחלת לה את כל הטוב שבעולם", אומרת שמחה כהן מקיבוץ עמיר, אׅמהּ של נעם, שמככבת בעונה השישית של "חתונה ממבט ראשון"
אם קצת עייפנו מהניסיונות של "חתונה ממבט ראשון" ("חתונמי"), למצוא זוגיות טובה למי שלא עלה בידם עד היום, באה העונה השישית ועוררה אותנו מחדש. גם אנחנו בפנים. גם אנחנו על המפה. בזכות נעם כהן, בתם המוערכת של יגאל ז"ל ושמחה כהן, שמעתה ועד לסיום העונה היא "הכלה של כולנו".
מאחר שעם נעם עוד אסור לדבר, היא חתומה על סודיות, ככה הסבירו לי מההפקה, הלכתי לדבר עם אימא שלה, עם שמחה כהן, שמפרגנת לבת שלה את כל הטוב שבעולם, ואם ניתן להשיג את הטוב הזה דרך "חתונמי", אז למה לא?
"זה לא צעד נואש", שמחה מסבירה, "זו עוד אופציה להכיר בן זוג וגם קצת את עצמה. למרות שזו תוכנית ריאליטי, היא מאפשרת למי שמשתתף בה גם להציץ פנימה ולקבל תובנות שלא בטוח שניתן להגיע אליהן בדרך אחרת".
איך קיבלת את ההחלטה שלה ללכת לתוכנית?
"אני מלווה את הילדים שלי במה שטוב להם. אני לא מנהלת אותם ולא מחליטה בשבילם. נתתי לה את ברכתי. אם המטרה היא למצוא בן זוג – כל האמצעים הכשרים הם כשרים", היא אומרת.
קיבוצניקית בעיר הגדולה
וכמו בתוכנית, בואו ונכיר תחילה את החתן, את משה בן-דוד, בעל חברה לאיטום גגות, גבר מסוקס ומקועקע שמעשן ויש לו אופנוע. בקיצור, כל הקלישאות על "באד בוי" טיפוסי. תוסיפו לזה הורים פרודים ונגמלי סמים, שהעבירו אותו לגדול אצל סבא וסבתא שלו, ותקבלו מודל משפחתי לא הכי מוצלח, בטח לא בהשוואה לבית שבו גדלה נעם. ובכל זאת, משה גדל להיות גבר רגיש ומכיל, שמגדל כלב שהציל בשם סוּפה.
יעל הפסיכולוגית מתמוגגת מכך שהוא לא רוצה שסיפור חייו ימסגר אותו וידביק עליו סטיגמות, אבל כשהוא פוגש את נעם זה בדיוק מה שהוא עושה כשהוא רואה בה (בהתחלה, בהתחלה) רק את הגיל (היא בספטמבר הקרוב בת 37, הוא בן 32). הוא מודה שזה קצת מפריע לו. הוא גם ביקש לא מטפלת, והיו לו עוד סייגים, כך שעל הפתיחה יש לנו ענן, שמלווה את ההזדמנות.
נעם איבדה את אביה לפני שנתיים, מה שכנראה האיץ את הכמיהה שלה להקים משפחה משלה ומסביר את ההגעה ל"חתונמי". היא עוברת תהליך כבר עם פתיחת המעטפה. היא מסבירה שהיא עייפה (ממערכות היחסים שהיו לה עד היום) ורגילה ל"לא". אחרי שקיבלה את ה"כן" המיוחל מהפקת התוכנית, היא גם מקבלת את גלעד (הפסיכולוג) לסשן פרטי. כקולגה לקולגה, הוא שוטח בפניה איך ה"כן" שקיבלה מהתוכנית, זה בעצם ה"כן" שהיא חיכתה לקבל מבחור, ושהגיע הזמן לראות את התמונה החיובית.
נעם נולדה במנרה, גדלה במנרה, ועזבה את מנרה אחרי הצבא, כדי לחוות את העיר הגדולה. בגיל 26 היא חזרה לאזור, התמקמה ליד ההורים בעמיר (הם עזבו את מנרה והתקבלו לחברות בעמיר ב-2004) והתחילה ללמוד בתל-חי. מכינה ייעודית, ולאחר מכן סיימה תואר ראשון בעבודה סוציאלית. בגיל 30 היא חוזרת למרכז, עושה תואר שני בעבודה סוציאלית טיפולית בבר-אילן, ובגיל 34 היא מצטרפת לצוות הרווחה של עיריית תל-אביב. בגיל 36, בואכה 37, היא פוגשת את המיועד לה מתחת לחופה.
"ההחלטה ללכת לתוכנית לא הייתה פשוטה לה", שמחה אומרת, "אבל נעם היא בחורה אמיצה ומושכלת. זו הייתה החלטה שלה, ושלה בלבד, כי מבחינתי לא היה בתוכנית שלב של 'לפני'. ההפתעה שלי בתוכנית היא אותנטית. התוכנית מבקשת אותנטיות גם מול המשפחה, וכך נודע לי על ההחלטה של נעם רק 11 יום לפני החתונה. כך גם לשאר בני המשפחה.
"למרות שלא התייעצנו, למרות שקיבלתי עובדה מוגמרת, אמרתי לנעם מהרגע הראשון, שאם היא החליטה ללכת לתוכנית, אני מאחלת לה שתקבל מהתהליך הזה את המקסימום. זה תהליך מאוד משמעותי, ואם אתה מביא אליו את עצמך, אתה מקבל ממנו המון, בהבנה שלך את עצמך, את רצונותיך, את ההסכמות שלך איפה אתה מוכן להתפשר ואיפה לא, ומה אתה מצפה ממי שמולך. להיות עם פרטנר 42 יום, זה מאוד צפוף ומאוד אינטנסיבי ולא הכול חלק. זה כמו זוג נשוי, שצריך להתמודד עם הכול. אז כן, אתה הולך לעבודה, אבל חוזר הביתה לזוגיות. אין לצאת עם חברה לסרט, או לבית קפה. ואם יש פער – צריך לעבוד על הגישור שלו. יצא לי להיפגש עם משה במהלך 42 הימים האלה, והוא מאוד ערכי ומאוד נעים ומאוד כן. הוא הביא הרבה דברים טובים ליחד שלהם. וזה שהוא התייחס מיד בהתחלה לגיל של נעם – זה עניין של בגרות. 42 הימים האלה של הצילומים הובילה אותם לחברות מאוד טובה". 
את מדברת עליו כמו על חתן. או חתן פוטנציאלי.
"אני מדברת עליו כמו על אדם. נפגשנו הרבה. למדתי להכיר אותו".
הם נשארו חברים?
"את זה אני לא אגיד לך".
לא ממהרת לפסול
מה היה קורה אם הם היו נפגשים דרך אפליקציה?
"שניהם יודעים שאם הם היו נפגשים בדרך הזאת – זה לא היה קורה. הם היו אומרים תודה רבה וכל אחד היה הולך לדרכו".
בואי נקפוץ לרגע לסוף. אולי נספיק לעדכן את הקוראים שלנו איך זה הסתיים…
"אני יודעת, אבל אסור לי לדבר על זה".
החשיפה בתוכנית היא לא רק של נעם, היא גם שלך. גם את שחקנית על המגרש הזה. איך התמודדת עם זה?
"זה היה בעיקר מורכב לי במחשבות. ביקשתי להיות עד כמה שאפשר בצד. כמה שפחות להיחשף. גם בגלל האופי הלא מיוחצן שלי, וגם בגלל יגאל. הכול עוד מאוד טרי. קשה לי בלעדיו, ובאירוע כזה על אחת כמה וכמה. התייעצתי עם הילדים. כולם היו בעד. חתמתי על סודיות. כל מי שבא לחתונה חתם, כולל האורחים, כל אחד יכול היה להזמין 50 אורחים".
אפילו לבחירת השמלה לא ליווית אותה…
"היא לקחה חברות. לא אסרו עליי לבוא, אבל נתתי לה את המקום שלה. זו הייתה בחירה שלה. החתונה הייתה בסוף נובמבר. שאר הצילומים – בדצמבר".
למרות הקשיים נעם לא ממהרת להתייאש, ואני מדבר על מה שנחשף בתוכנית.
"נכון. נעם במהות שלה מוכנה לראות את האדם שמולה, גם במבט השני והשלישי. זה לא רק המקצוע שלה. זו היא. היא לא ממהרת לפסול. כך היא נהגה גם במערכות יחסים קודמות שהיו לה. והיא שיתפה אותנו, את יגאל ואותי, בכל דבר, את יגאל יותר ממני".
נעם מוצגת כמכילה. כמקבלת. כמוותרת. כקצת פשרנית.
"זה לא מדויק. מכילה כן, אבל יש לה את הגבולות שלה. היא דעתנית, היא יודעת מה היא רוצה, היא יודעת לעמוד על שלה, והיא מאוד אסרטיבית. חד משמעית. זה לא רק עם בני זוג, זה גם עם חברים וחברות".
איך הסביבה הגיבה להשתתפות שלה בתוכנית?
"בחיבוק. בפירגון. בהתרגשות. כולם. המשפחה הקרובה והמורחבת, חברי ילדות, בני כיתה. כל מי שמכיר אותה וגם מי שלא – כולם פרגנו. גם על האומץ וגם על ההופעה שלה בתוכנית. גם אני די מוצפת. בערב הראשון של התוכנית קיבלתי כ-150 הודעות, אחת אחר השנייה, תוך כדי הצפייה בה. לא הייתי אז בארץ. ראיתי את התוכנית בנייד. נורא התרגשתי. התהפכה לי הבטן".
אז את חיה עכשיו מתוכנית לתוכנית…
"לא. אני חיה היום את מה שיש. את ה'כאן ועכשיו'. אחרי שיגאל נפטר לימדתי את עצמי לחיות את הרגע. עברתי כל מיני סדנאות ריטריטים, שזה ניקוי עמוק וטיפול בכל הרבדים הפנימיים שלנו: המנטליים, הרגשיים והאנרגטיים. זה בגדול המסר שלהן".
זה מקל על האלמנוּת?
"אני לא קוראת לעצמי אלמנה. אני ויגאל ממשיכים את היחד שלנו, בממד אחר. כולנו, כל בני המשפחה הגרעינית עדיין סוברים, חושבים, מעריכים, מה יגאל, אבא, היה אומר, בנושאים שונים. גם לגבי ההחלטה של נעם ללכת לתוכנית, וגם לגבי מה שקורה היום בארץ".
מה הוא היה אומר על ההחלטה שלה ללכת לתוכנית?
"הוא היה מפרגן בגדול. הוא כל הזמן רצה לראות אותה מתקדמת לעבר הזוגיות שלה".
