יבול שיא
הרפת והחלב
יגאל צחור ציור גולדה

עושה חסד עם דמותה של ראשת הממשלה

2 דק' קריאה

שיתוף:

הסרט GOLDA, שהוצג בהקרנת בכורה בפסטיבל ירושלים ויצא לקהל הרחב באוגוסט, הוקרן ברביבים לצד תערוכות דיוקנאות שהפיק יגאל צחור

"בציבור הישראלי זוכרים את גולדה בעיקר בשל מלחמת יום הכיפורים. רבים הטילו עליה את אשמת המחדל בשל היותה ראש הממשלה כשפרצה המלחמה. הציבור לא ידע, ואולי לא רצה לדעת, את העוצמה שגילתה במהלך המלחמה, שהייתה מכרעת להשגת ניצחונה של ישראל בשדה הקרב. 

כעבור 50 שנה מפרוץ המלחמה, הציבור, ובעיקר הדור הצעיר, מדברים על גולדה במונחים שונים מאלה שדיברו עליה אחרי המלחמה. עתה מגלים את האנושיות שלה, את יכולתה המיוחדת להידבר עם אנשים, מראשי מדינות ועד האזרח הפשוט, בלי סיסמאות נבובות, שמנהיגים רבים עושים בהן שימוש. היא אמרה את אשר על ליבה". 

הדברים הללו נכתבו בספרי "גולדה האחרת" שיצא לאור לפני שנה. לא ידעתי באותה עת שגיא נתיב, ישראלי שחי בהוליווד, מפיק סרט דרמה ביוגרפי על ההחלטות הגורליות אותן לקחה ראשת הממשלה בימים של מלחמת יום הכיפורים.

יגאל צחור קרע גולדה 2
יגאל צחור בתערוכת דיוקנאות גולדה שהפיק. הערכה ורצון שתישאר בשיח. צילום: אשר אזולאי

שמעה אותות אזהרה 

נוצר ביננו קשר. שוחחנו על נקודת מבטו. הייתי סקרן לראות את הסרט. ניהלתי משא ומתן ארוך, עם הבמאי ועם חברת ההפקה "יונייטד קינג", כדי שאחת ההקרנות הראשונות תהיה בקיבוץ רביבים באולם הנושא את שמה. 

הסברתי להפקה שגולדה הייתה בת בית בקיבוץ רביבים למעלה מ-35 שנים, בהן בתה שרה הייתה חברת קיבוץ, בין המייסדות. רביבים העמידה לרשות גולדה דירה אליה הגיעה בסופי שבוע. 

בשבוע שעבר הוזמנתי להקרנת בכורה בסינמטק ירושלים והייתי נוכח במסיבת עיתונאים עם השחקנית הלן מירן שמשחקת את גולדה בסרט, עם הבמאי גיא נתיב ועם ליאור אשכנזי שמשחק בתפקיד דדו (דוד אלעזר הרמטכ"ל דאז). 

נתיב, בכישרון רב, העמיד את גולדה במרכז ההתרחשות, כשהמלחמה מתוארת דרך חווייתה האישית של גולדה והטלטלה האישית שעברה מרגע שהצמרת הביטחונית, ראשי הצבא והמוסד, שמעה אותות אזהרה למלחמה קרבה. 

גולדה מודאגת, אך דיין שר הביטחון וזעירא ראש אמ"ן מתעקשים שלא תפרוץ מלחמה. היחיד שביטא חשש אמיתי היה צבי זמיר ראש המוסד, שהיה מקורב אליה, אך שניהם לא התעמתו עם דיין ושאר הביטחוניסטים. 

כשפרצה המלחמה, גולדה הראשונה שהתעשתה והכריזה: "את המלחמה הזאת ננצח".  

חיה את המלחמה 

הסרט, שמבוסס על דמותה, אותה מגלמת באופן מדויק ומטלטל הלן מירן (איפור מדהים ואקצנט מדויק), מראה את גולדה ברגעיה הקשים. חלומות בהן היא נמצאת בשדה קרב, תחת הפצצות איומות, הודעות שהיא מקבלת על נפילות מטוסים, דיווחים ישירים על קרבות בהם נחל הצבא כישלון ומספר החללים אותם היא רושמת ביומנה, והציפיה- שהצבא יתחיל להכות באויב. היא רואה את דיין מתמוטט, ואומרת לו – קח את עצמך בידיים. היא לא רוצה שמפקדי הצבא יראו אותו במצבו. 

גולדה חיה את המלחמה והמוטיב שמלווה את הסרט לאורכו הוא מסך עשן הסיגריות. היא לא חדלה לעשן גם בעת שקיבלה הקרנות לטיפול במחלת הסרטן בבית החולים. 

הסרט עוצמתי, מתאר את דמותה באופן שונה מהאופן בו נהוג לחשוב עליה ב-50 השנים האחרונות. כמי שהכיר את גולדה באופן אישי, תמיד ראיתי אותה כאישה איתנה, עקשנית וגם מאוד אנושית. הסרט עשה עמה חסד גדול. 

פנים רבות לגולדה

תערוכת דיוקנאות לראשת הממשלה היחידה 

במלאות 50 שנה למלחמת יום כיפור ומתוך הערכה לגולדה שתמשיך ותהיה בתוך שיח אינטנסיבי, הפיק יגאל צחור תערוכת דיוקנאות שלה. 60 יוצרים הגיעו לארכיון גולדה ברביבים כדי ללמוד על אישיותה, התוצאה- תערוכה של 55 דיוקנאות שמוצגות במבואה של אולם גולדה ברביבים. 

השבוע נחנכה התערוכה והוקרן הסרט GOLDA בפני חברי הקיבוץ ומוזמנים נוספים. 

הציבור מוזמן בתאום מראש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"בדרך כלל אני כותבת על אחרים," אומרת עדינה בר-אל, כתבת העיתון, חברת מושב ניר-ישראל * "הפעם החלטתי לכתוב עלי, ויותר נכון – על כל בני הדור שלי, הדור שגדל עם המדינה החדשה, הדור שהוריו
8 דק' קריאה
בצל המלחמה, ובצל הביטולים במערכת החינוך לאור המצב הביטחוני והאיום האיראני, הצליחו בתנועה החדשה בשומר החדש לקיים את מפעלי פסח המסורתיים כשהשנה המסעות היו מרגשים במיוחד.החניכים והחניכות צעדו בעקבות הגיבורים והגיבורות, וערכו מפגן הזדהות
2 דק' קריאה
בעקבות ביקורו של המחנך הנודע יאנוש קורצ'אק באשדות יעקב הוא שלח לילדי בית הספר מיקרוסקופ, מפות וציוד לימודי יקר. הילדים החזירו בחוברת בה דמיינו כיצד יסתיים ספרו "המלך מתיא הראשון" בכתבה משולבים קטעים מכתבה
3 דק' קריאה
למה חשוב שהטילים האיראנים יהיו מדויקים ואיך זה קשור לסדרת המשטרה C.S.I לאס וגאס? הרפתקאות הדי בן עמר בלילה אביבי אחד שלא ישכח   בעשר בלילה ירדה חניה זוגתי-לחיים-ארוכים מחדרה וניצבה בפתח החדר שלי.  "עשרות
4 דק' קריאה
אנשי תנועות הנוער הציוניות, אשר רבים מהם הפכו לחברי קיבוצים, פעלו ב-1944 בבודפשט להצלת יהודים תוך סיכון חייהם. בני הדור השני, "שגרירי המחתרת", פועלים כדי שמפעלם של ההורים לא יישכח *תמונה ראשית: משה אלפן,
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן