יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 03 26 111602

עידן דיגיטלי

5 דק' קריאה

שיתוף:

תקנות חדשות מסדירות את ההצבעה בקלפי דיגיטלית בקיבוץ. הגנה מפני שיבוש, שמירה על חשאיות והסבר על אופן השימוש הם רק חלק מהתנאים שבהם נדרש ועד ההנהלה לעמוד כדי להפעיל את ההצבעה האלקטרונית

*תמונה ראשית: עו"ד ענבל זוסמן. נדרש מהוועד לפרט בהחלטתו כי נקט אמצעים לוודא שניתן לחברי האגודה הסבר מספק כדי שיוכלו להשתתף בהצבעה בדרך האלקטרונית. צילום: דנה טל אל

קיבוצים רבים נוהגים לקיים הצבעה בדרך אלקטרונית תוך הישענות על החלטות אסיפה והוראות בתקנון האגודה לגבי הצבעה חשאית בקלפי או הנחיות ממשרד רשמת האגודות שיצאו בעבר.
בהצבעה אלקטרונית ישנם יתרונות ניכרים, ובהם הגברת המעורבות של החברים בהצבעה ומהירות בהליכי סיכום ההצבעה ותוצאותיה. ההצבעות הארציות האחרונות באמצעות "קלפי אלקטרונית" בבחירות למזכ"ל התנועה, הוסיפו והדגימו את התועלת והיתרונות ואף את הנחיצות בהצבעה מסוג זה במיוחד באותם קיבוצים שפונו, עקב מלחמת חרבות ברזל, ממקום מגוריהם.
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (משפט חברים, זמן קיבוץ 16.11.24 "קלפי דיגיטלית באגודה שיתופית") שהטיל ספק בחוקיותן של הצבעות אלקטרוניות בבחירות לרשויות האגודה (לוועד ההנהלה, למשל), האיץ את הצורך באסדרה מפורשת בדין של הצבעות בדרך אלקטרוניות באגודה שיתופית. משרד הכלכלה בשיתוף משרד רשמת האגודות השיתופיות הסדיר ממש בימים אלה, באמצעות חקיקת משנה, את השימוש בהצבעה אלקטרונית, וביום 20 במרץ האחרון, חתם שר הכלכלה והתעשייה על תיקון לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975.
לפי נוסח התיקון: "ההצבעה באסיפה הכללית תהיה באופן גלוי או באופן חשאי" לפי הקבוע בתקנון האגודה, ואם אין בתקנון קביעה לעניין זה, "תהיה ההצבעה באופן גלוי, אלא אם כן החליטה האסיפה הכללית לקיים הצבעה חשאית". מכאן מוצע כי קיבוץ המבקש לקיים הצבעה חשאית ותקנונו שׁוֹתֵק בעניין זה, יוסיף הוראה בתקנונו על אפשרות קיומה של הצבעה חשאית או יקבל החלטה שכזו באספת החברים – כך שיוכל לקיים הצבעות חשאיות דרך כלל או בנושאים מסוימים (כמובן שאם קיבוץ מתקן את תקנונו הוא יכול להוסיף במפורש את האפשרות לקיים הצבעה בדרך אלקטרונית).
בהצבעות רגילות ובבחירות
עו"ד ענבל זוסמן (חגי שבתאי, שפירא עורכי דין) מתארת שהתקנות מסדירות כעת את קיומה של הצבעה גלויה או חשאית בדרך אלקטרונית. כדי לקיים הצבעה בדרך אלקטרונית נחוצה החלטה מפורשת של ועד ההנהלה או אסיפת החברים. החלטת הוועד יכולה לקבוע שההצבעה תהיה "משולבת, פיזית ואלקטרונית" (ובלבד שהצבעה ב'פורמטים השונים' תתקיים בעת ובעונה אחת). התקנות מפרטות שורה של תנאים אותם יש לקיים, כתנאי לאפשרות קיומה של הצבעה בדרך אלקטרונית.
עו"ד זוסמן מדגישה כי ועד ההנהלה נדרש לפרט בהחלטתו מהם האמצעים שנקט כדי שההצבעה האלקטרונית תעמוד בדרישות התקנות, ובהן קיומה של הצבעה כללית ושוויונית, יכולת זיהוי של חבר האגודה המצביע, מניעת כפל הצבעות, ובקרה על מהימנות תהליכי ההצבעה. על הוועד לקבוע כי בהצבעה נעשה שימוש במערכות המעניקות, להנחת דעתו של הוועד, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב. על הוועד לוודא שההצבעה בדרך אלקטרונית מאפשרת יכולת לשמור על חשאיות ההצבעה, לשקלל את תוצאותיה, בלי יכולת לאחזר את המידע באופן המזהה את הצבעת חבר האגודה. עוד נדרש מהוועד לפרט בהחלטתו כי נקט אמצעים לוודא שניתן לחברי האגודה הסבר מספק כדי שיוכלו להשתתף בהצבעה בדרך האלקטרונית וכן שכאשר ניתנת הודעה על ההחלטה בדבר אופן ההצבעה, וכל עדכון בה, הם נמסרים לידיעתם של חברי האגודה.
לפי התיקון לתקנות, מתארת עו"ד ענבל זוסמן, ניתן יהיה להצביע בדרך אלקטרונית, גם בהצבעות "רגילות" וגם ב"בחירות לרשויות האגודה". משפורסם התיקון לתקנות, מסכמת עו"ד זוסמן, על אגודות שמעוניינות לקיים הצבעות אלקטרוניות או משולבות לקבל החלטה מתאימה בוועד. היא ממליצה שהחלטה כזו תתקבל גם באגודות שכבר החליטו בעבר על קיום הצבעות אלקטרוניות או משולבות, כדי לוודא שההחלטה עומדת בתנאי התקנות. הוועד יכול גם להחליט שהוא מעביר את ההחלטה בנוגע להצבעה אלקטרונית או משולבת להכרעה של האסיפה הכללית. החלטות כאמור, היא מדגישה, בנוגע לאופן ההצבעה, ניתן לקבל גם לפני כל אסיפה בנפרד, או להחליט שבאופן גורף ההצבעות תהיינה אלקטרוניות או משולבות.

שאלה ותשובה: למה מחייבים אותי בבנק ולא שאלו אותי

"החלטות הקיבוץ צריכות להיות במתחם הסבירות וההגינות, ואם החבר משיג על החיוב יש לתת לו זכות ערעור" מסביר עו"ד גיל דגן

2020 תמונת עוד גיל דגן 1
עו"ד גיל דגן. יש נושאים שהקיבוץ לא יכול להחליט בהם באופן חד צדדי. צילום: שחר תמיר

חבר קיבוץ פנה למדור והלין על כך שקיבוצו אינו מקיים את החוק שחל על התשלומים שהקיבוץ מחייב בהם את חשבונו בבנק. החבר מספר כי לפי המקובל בקיבוצו הוא חתם לטובת הקיבוץ על "הרשאה לחיוב חשבון הבנק" שלו בחיובים שגרתיים: צריכת חשמל, מים, חינוך וכו', ועל כך אינו מלין, מה עוד שלעת קליטתו נכללה הוראה על כך בהסכם הקליטה שלו.
הוא מודע לכך שההרשאה שנתן לקיבוץ לחיוב חשבונו ניתנת לביטול בבנק בכל עת והוא יכול אף להקטין את גובה סכום ההרשאה. הוא מתרעם על כך שקיבוצו מחייב אותו באמצעות ההרשאה בחיובים שלא הוסכמו מראש ואין לגביהם החלטה מסודרת בקיבוץ. הוא מדגים באמצעות חיובים בעד שירותי אחזקה חד פעמיים, גיזום שיחים בולטים מגינתו, ריבית על חוב שלא שילם לקיבוץ, ואפילו שירות תיקונים שקיבל בתוך ביתו, אך ששיעורו לא הוסכם ואף לא הוצע מראש. לדבריו, חשבונו חויב מבלי שניתנה לו אפשרות להשיג מראש על גובה התשלום או על עצם החיוב. רק החיוב בפועל, היה עליו להגיע להנהלת החשבונות כדי להשיג על החיוב ואז גם נתקל בקושי לקבל את ההחזר.
מערכת יחסים חוזית מיוחדת
עו"ד גיל דגן (שלמה כהן ושות') מקדים ואומר כי יתכן שהחבר מתייחס בשאלתו לחוק "שירותי תשלום". חוק שמסדיר את מערכת היחסים שבין מי "שנותן שירותי תשלום" לבין "לקוח" (הצרכן שמשלם את התשלום), בנושאים כמו הנפקת הרשאות חיוב, סליקה וכיו"ב. החוק נועד, בין השאר, להגן על הצרכנים (ונותן לצרכן את הזכות לבקש זיכוי עקב חיוב מוטעה). לפי החוק, על נותן השירות לקבל את הסכמת הלקוח לחיוב באמצעות הוראת קבע בבנק, הרשאת חיוב בכרטיס אשראי וכד'. יש שאלה אם ועד כמה החוק חל על מערכת היחסים שבין הקיבוץ לחבריו, שהיא מערכת יחסים חוזית מיוחדת שבמסגרתה החבר מכפיף את עצמו מרצון להחלטות רשויות הקיבוץ המוסמכות.
עו"ד דגן מציין כי השאלה אם הקיבוץ יכול להטיל חיוב חד-צדדי על חבריו מצריכה בחינה נקודתית לגבי בסיס ההסכמה וההסמכה לחיוב: האם קיים הסכם (לדוגמה הסכם קליטה) בין החבר לקיבוץ המתיר זאת; האם תקנון הקיבוץ או החלטת אסיפה מסוימת הסמיכו את רשויות הקיבוץ להטיל חיובים ועוד.
ככלל, לקיבוץ מותר לקבל החלטות בקשר לחיוב החבר, בפרט אם החבר קיבל שירות. במקרה האחרון, מציין עו"ד גיל דגן, גם אם אין בסיס הסכמי או החלטה להטלת חיוב בעד שירות – קיים לכאורה בסיס לדרוש תשלום מכוח חוק "עשיית עושר ולא במשפט", שקובע כי מי שנהנה משירות מסוים, צריך לשלם עליו גם בהעדר הסכם. בוודאי שמומלץ שבאותם מקרים בהם החיובים אינם קצובים וידועים מראש, אלא תוצאה של "הזמנת שירות", יהיה מנגנון של "הצעת מחיר", "מחיר שעתי", "אומדן" וכיו"ב. החלטות הקיבוץ צריכות להיות במתחם הסבירות וההגינות, ואם החבר משיג על החיוב יש לתת לו זכות ערעור.
ריבית הגיונית
אם הקיבוץ מחליט להוסיף ריבית על חוב של החבר לקיבוץ, בין אם מדובר ביתרת חוב בתקציב החבר או בחשבונו בקיבוץ ובין אם לגבי חוב שהחבר לא שילם – צריך שיהיה רציונל לגבי שיעור הריבית שהקיבוץ גובה (לדוגמה: ריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה או ריבית פיגורים הנהוגה בארגון הקניות האזורי שהקיבוץ שייך אליו או ריבית בשיעור אחר הנהוגה בבנק או נמוכה ממנו).
עם זאת, יש נושאים שהקיבוץ לא יכול להחליט בהם באופן חד צדדי. כך במקרה בו קיבוץ מבקש שהחבר יהיה ערב לחוב של צד שלישי (כדוגמת ערבות הורים לתשלומים של בניהם שב"מסלול בנים" או המתגוררים בקיבוץ וצורכים שירותים). לכך, נדרשת הסכמה מפורשת של החבר.
אם קרה שקיבוץ חִיֵּיב חבר מבלי שיש לכך בסיס בהסכם או בהחלטה, ומבלי שהחבר צרך בפועל את השירות או המשאב שבגינו חויב, יש לכאורה עילה לחבר לבקש את ביטול החיוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול משק החשמל בקיבוצים הפך למורכב במיוחד והוא כולל אחריות על רכישת חשמל ומכירתו, גביית תשלומים, תחזוקת תשתיות והיכרות עם הרגולציה המשתנה  * חברת משקי רם, שפועלת בכ-40 קיבוצים, מתמחה בכך ותוכל ולחסוך לכם
3 דק' קריאה
הצלם הבינלאומי נפתלי הילגר מגן-נר שבגלבוע נוסע ברחבי העולם, מגלה תרבויות לא ידועות ומצלם נופים ואנשים * בתמונותיו ניכרים סקרנות, רגישות והקשר האנושי שהוא ניחן בהם * מאז ה-7 באוקטובר הוא מקדיש חלק מזמנו
9 דק' קריאה
על הגדות פסח בהתיישבות העובדת  סדר הפסח הוא הטקס הביתי-משפחתי החשוב ביותר בשנה. לאורך ההיסטוריה קיימו אותו בארץ ובגולה, גם בתנאים קשים ובלתי אפשריים כמעט. העיסוק המרכזי הוא קריאה בהגדה של פסח. במאות השלוש-עשרה
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן