יבול שיא
הרפת והחלב
משפט בית

פירוק השיתוף: בקיבוץ וגם בבית

3 דק' קריאה

שיתוף:

האישה שהתגרשה נותרה בדירה שטרם שויכה. האם תשלם דמי שימוש לגרוש?

בני זוג הבוחרים לסיים את חיי הזוגיות שלהם, עומדים בפני משוכה משמעותית של חלוקת הרכוש המשותף שלהם ובכלל זה דירת המגורים.
הפרקטיקה הנהוגה אצל עורכי הדין העוסקים בתחום דיני המשפחה היא להגיש תביעות ל"פירוק השיתוף" של בני הזוג בדירת המגורים, באופן שהדירה תימכר לצד שלישי ובני הזוג יַחלקו בתמורה או שאחד מבני הזוג ירכוש את הדירה מבן הזוג השני.
לא אחת, במקרים בהם טרם נמכר הנכס ואחד מבני הזוג נותר בדירה, מגיש בן הזוג שיצא מהדירה (ושוכר, למשל, דירת מגורים אחרת) תביעה כנגד בן הזוג שנותר בדירה, כדי שזה ישלם לו "דמי שימוש ראויים" (בדומה לדמי שכירות).
"פירוק השיתוף" בדירה מתאפשר כאשר לבני הזוג קיימת זכות קניינית בדירה אותה ניתן "לפרק".
בקיבוץ השיתופי לא התעוררו שאלות הנוגעות לפירוק השיתוף בבית המגורים מהטעם הפשוט שהבתים הם בבעלות הקיבוץ.
הליכי השיוך בקיבוץ המתחדש העמידו בפני בתי המשפט משוכה משפטית מעניינת ועיסוק בשאלות הכרוכות ב"זכות לשיוך" בעת פירוק הזוגיות, עליהם נכתב לא אחת, בטור זה של "משפט חברים״.

תבע שהגרושה תשלם דמי שימוש בדירה

לאחרונה פסק בית המשפט לענייני משפחה בעניינם של בני זוג, חברי קיבוץ שנפרדו. האישה המשיכה להתגורר בבית המגורים ששימש את בני הזוג. האיש שכר דירה למגוריו מחוץ לקיבוץ וביקש מבית המשפט להורות על פירוק השיתוף בדירת המגורים. בנוסף, הוא תבע כי גרושתו תשלם לו דמי שימוש בעד השימוש שהיא עושה בדירה. האישה, באמצעות עו"ד מיכאל וייס, התנגדה וטענה, בין השאר, כי טרם הושלם הליך השיוך בקיבוץ והיא אינה בעלים של הדירה.
בית המשפט ביקש מהקיבוץ להציג בפניו את תהליך השיוך ככל שהוא נוגע לבני הזוג. הקיבוץ, לפי כלליו, ובדומה לקיבוצים אחרים שהחלו תהליך שיוך דירות זה, אמר שבני הזוג יהיו זכאים לשיוך של מגרש מבונה אחד לשניהם יחד, והם יידרשו לשלם לרמ"י (רשות מקרקעי ישראל) דמי היוון בשיעור של 33 אחוזים מערך המגרש, ולהשלים שורה של עניינים נוספים.
הדירה עדיין בבעלות הקיבוץ
עו"ד וייס מתאר שבית המשפט קיבל את טענות האישה, שבני הזוג הנפרדים טרם השלימו את רישום החכירה על שמם ברמ"י ולכן הדירה עדיין שייכת לקיבוץ, וכי בנקודת הזמן הזו, "לצדדים זכות לשיוך מגרש, הא ותו לא". מאחר שהדירה עדיין בבעלות הקיבוץ, ולא ניתן לפרק שיתוף בנכס שאינו נמצא בבעלות הצדדים, דחה בית המשפט את התביעה לפירוק שיתוף. בית המשפט הסביר כי "העתירה מוקדמת" ותורה יגיע, לאחר שהזכויות בדירה יהיו על שם הצדדים ולא על שם הקיבוץ. רק אז, ניתן יהיו לשוב ולדון בתביעה לפירוק שיתוף.
מאחר שנקבע שהדירה אינה בבעלות הצדדים, מוסיף עו"ד וייס, נדחתה גם תביעתו של האיש לחייב את האישה בדמי שימוש ראויים בגין השימוש שעושה האישה בדירת המגורים. בית המשפט הסביר שמאחר שהנכס אינו שייך לצדדים לא ניתן לחייב את האישה בתשלום כלשהו לאיש בגין שימוש שהיא עושה בנכס שלא נמצא בבעלותה. האיש, אמר בית המשפט, עזב את הקיבוץ ועבר לגור בעיר. לו גם האישה הייתה עושה כך, סביר שהנכס השייך בפועל לקיבוץ, "היה חוזר לקיבוץ" שהיה משתמש בו לפי שיקול דעתו. גם לא עלתה טענה, הוסיף בית המשפט, שאם כך היה קורה היה הקיבוץ משלם לבני הזוג דמי שימוש בעד השימוש בנכס. האיש גם לא טען שנגרם לו נזק כלכלי כלשהו. הוא בחר מיוזמתו לעזוב את הקיבוץ ולכן אינו זכאי עוד כחבר קיבוץ למגורים בקיבוץ כחבר וגם אינו יכול לדרוש דמי שימוש בעד שימוש בנכס ששייך בפועל לקיבוץ שהזכויות בו על שם הצדדים טרם הוסדרו.
בית המשפט הדגיש שזכות לשיוך של נכס בקיבוץ אינה זהה לזכות בעלות של נכס מקרקעין אחר, שניתן להשכיר לצד שלישי לפי ראות עיניהם של בעלי הנכס.
זכות ההנאה מהנכס, כאשר לבני הזוג קיימת רק זכות לשיוך, כפופה לחברות ומגורים בקיבוץ.
פסיקה זו, מציין עו"ד מיכאל וייס, ממחישה את הקושי שמייצר הליך שיוך הנכסים בקיבוץ המתחדש כאשר בני הזוג נקלעו להליכי גירושין. מחד גיסא, הליך השיוך דורש מחברי הקיבוץ תשלומים בסכומים ניכרים, ומאידך גיסא, עד השלמת התהליך, אין לחברים זכות קניין בדירת מגוריהם אותה ניתן "לפרק או לחלק", ובתי המשפט בדרך להכרעה ישקלו את כלל הנסיבות שהיו בכל מקרה ומקרה.

רשאי לעתור בעתיד
פסיקה דומה, לעניין פירוק השיתוף, נזכיר, נתן בית משפט לענייני משפחה בטבריה לפני עשור.
בני הזוג שעניינם הובא לפני בית המשפט, החזיקו עד למועד הפירוד, בדירה שקיבלו מהקיבוץ.
השופט אסף זגורי תאר שם כי בקיבוץ החל הליך של שיוך דירות, שטרם הסתיים. לכן, בתקופה זו שהיא "תקופת ביניים", המקרקעין הם עדיין ברשות הקיבוץ ואין למי מהצדדים עוד זכות של ממש בדירה, לא זכות קניין או עילת תביעה לפירוק שיתוף. אם וכאשר תשויך הדירה, הזכויות בה תהיינה שייכות לשני הצדדים, בחלקים שווים. במקרה כזה, כל אחד מהם יהיה רשאי לעתור בעתיד לפירוק השיתוף בה. גם בפסיקה זו דחה השופט את תביעת האיש לדמי שימוש שתשלם לו האישה, כמי שמשתמשת בדירה מאז הפירוד. השופט הסביר כי לפי החלטות הקיבוץ, כל עוד לא הושלם הליך השיוך, נותר הקיבוץ בעל הזכויות הקנייניות בדירה, ונתונה לו "הזכות והחובה להעניק את השימוש והחזקה בדירה לחברי קיבוץ אחרים הזקוקים לדיור, ולכן שעה שהאיש איננו הבעלים של הדירה אלא בר רשות בה, אין עומדת לו הזכות לדרוש דמי שימוש". השופט הוסיף כי האיש קיבל דירה חלופית מהקיבוץ, ו"משכך, מה לו כי ילין ויתבע דמי שימוש. אומנם האישה נהנית מהדירה אך האיש בהחלט לא חסר״.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול משק החשמל בקיבוצים הפך למורכב במיוחד והוא כולל אחריות על רכישת חשמל ומכירתו, גביית תשלומים, תחזוקת תשתיות והיכרות עם הרגולציה המשתנה  * חברת משקי רם, שפועלת בכ-40 קיבוצים, מתמחה בכך ותוכל ולחסוך לכם
3 דק' קריאה
הצלם הבינלאומי נפתלי הילגר מגן-נר שבגלבוע נוסע ברחבי העולם, מגלה תרבויות לא ידועות ומצלם נופים ואנשים * בתמונותיו ניכרים סקרנות, רגישות והקשר האנושי שהוא ניחן בהם * מאז ה-7 באוקטובר הוא מקדיש חלק מזמנו
9 דק' קריאה
על הגדות פסח בהתיישבות העובדת  סדר הפסח הוא הטקס הביתי-משפחתי החשוב ביותר בשנה. לאורך ההיסטוריה קיימו אותו בארץ ובגולה, גם בתנאים קשים ובלתי אפשריים כמעט. העיסוק המרכזי הוא קריאה בהגדה של פסח. במאות השלוש-עשרה
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן