פעולה דורסנית

הקיבוץ איים לסלק חבר שהגיש נגדו תביעה, החבר נבהל וסילק את תביעתו. איך הגיב בית המשפט?

ביקורת מעניינת הייתה לבית משפט השלום בפתח תקווה על התנהלות קיבוצית.  

חבר קיבוץ נצר סירני הגיש תביעה כספית בסכום של 410,000 שקלים כנגד ארבעה נתבעים: הקיבוץ, מזכיר הקיבוץ ושניים נוספים מחברי הקיבוץ שהם שכניו של התובע. חודשיים לאחר הגשת התביעה, ועוד טרם הוגש כתב הגנה, ביקש התובע "למחוק את התביעה" מ"סיבות אישיות" (מחיקת תביעה משמעותה ביטול התביעה שהוגשה, אך עם אפשרות להגשתה המחודשת במועד אחר).  

לא פעם ראשונה 

החבר-התובע ביקש שהמחיקה של התביעה תבוצע מבלי שיחויב בתשלום הוצאות משפטיות ובית המשפט נענה לכך. באותו יום, עוד טרם יבש הדפוס על החלטת המחיקה, ביקש הקיבוץ מבית המשפט לעיין מחדש בהחלטתו וכן לחייב את החבר-התובע בהוצאות המשפטיות שנגרמו לקיבוץ. באמצעות עו"ד משה גולדברג, הסביר הקיבוץ כי אין זו התביעה הראשונה שהגיש החבר כנגד הקיבוץ. החבר כבר הגיש תביעה קודמת, פחות משנה קודם לכן, ואף היא נמחקה לבקשתו.  

משהתקבלה בקיבוץ התביעה הנוכחית, הקיבוץ והנתבעים האחרים נערכו לבקש מבית המשפט את דחייתה של התביעה על הסף ואף פנו לעורך דינם שטרח והכין בקשה שכזו, אותה הם טרם הספיקו להגיש. הם טענו שלצורך עריכת בקשה זו, נגרמו להם הוצאות משפטיות בהיקף של 100 שעות עבודה ובהיקף כספי של 55,000 שקלים. לכן, הם ביקשו מבית המשפט לחייב את החבר בהוצאות שנגרמו להם עד אותו שלב של הכנת בקשה לדחיית התביעה (דחיית תביעה משמעותה אף היא ביטול התביעה שהוגשה, אך הדחייה מונעת הגשת אותה התביעה מחדש). הקיבוץ הציג לבית המשפט את טיוטת "הבקשה הארוכה מאוד" שהכין להגשה לבית המשפט, וגם הראה את החשבון העצום שקיבל מפרקליטיו בעד הכנת הבקשה. 

ניסו לסלקו מהקיבוץ 

החבר, מנגד, באמצעות עו"ד אלון אוסט, הסביר לבית המשפט כי הוא ביקש לחזור בו מהתביעה הנוכחית והסביר שהסיבות האישיות שגרמו לו לעשות זאת קשורות לכך ש"הנתבעים הפעילו עליו לחץ בהליך דרסטי של ניסיון סילוקו מהקיבוץ". 

הרשם הבכיר אורן כרמלי, מבית משפט השלום בפתח תקוה, תאר את המצב המשפטי לפיו תובע רשאי לבקש מבית המשפט "להפסיק תובענה" שהגיש, ובית המשפט רשאי להיעתר לכך על דרך של מחיקת כתב התביעה. הרשם מצא כי החבר אכן הגיש בעבר תביעה דומה קודמת נגד הקיבוץ. כתוצאה מהליך ערעור שהגיש לאסיפת הקיבוץ קיבל החבר בזמנו את המלצת בית המשפט לבטל את התביעה אך עם אפשרות להגישה מחדש. בית המשפט במקרה הקודם מחק את התביעה אך קבע תנאי שאם החבר יבקש להגיש את התביעה מחדש יהיה עליו לשלם לקיבוץ הוצאות משפט בסך 1,800 שקלים. מאחר שהחבר הגיש כעת תביעה חדשה באותו עניין, החליט הרשם לחייב את החבר לשלם לקיבוץ אותם 1,800 שקלים הוצאות משפט. בכך נענה הרשם באופן חלקי ביותר לבקשת הקיבוץ, אך לא יותר.  

פעולה דורסנית 

הרשם הסביר מדוע הוא בחר שלא לפסוק לזכות הקיבוץ הוצאות נוספות. הוא התייחס לדברי החבר, שלא נסתרו, לפיהם "לאחר שהוגשה התביעה החל הקיבוץ לפעול נגדו בהליך לסילוקו מהקיבוץ, "משום שהחבר בחר להגיש התביעה נגד הקיבוץ ונגד מזכיר הקיבוץ".  

"מעבר לכך", אמר הרשם, "שמדובר לכאורה בפעולה דורסנית שמשליכה על מרכז חייו של התובע בגינה לא נותר לו אלא להודיע כי הוא חוזר בו מהתביעה מ'סיבות אישיות', הרי שלפעולה מסוג זה של הקיבוץ, של פתיחה בהליך סילוק מהקיבוץ כלפי חבר קיבוץ הבוחר לתבוע את הקיבוץ ומזכירו, יכולה להיות השלכה רוחבית חמורה על זכות גישה של חברי קיבוץ לערכאות שהיא זכות יסוד במדינת ישראל". ל"הליך סילוק" שכזה יש משמעות מיידית עבור החבר-התובע, הוסיף הרשם, ויש לו גם השלכה רוחבית: "אפקט מצנן עבור תובעים פוטנציאליים בעניינים דומים". 

לנוכח "התנהלות זו שלא הוכחשה, אשר לכאורה הביאה את התובע להודיע על חזרה מהתביעה", המשיך הרשם, "אין מקום לזכות את הנתבעים בהוצאות נוספות" (כפי שהם ביקשו). כאשר בית משפט פוסק הוצאות, הסביר הרשם, עליו "להתייחס גם לשיקול של זכות הגישה לערכאות ולהבטיח הליך שיפוטי ראוי והוגן. ספק אם אמצעי הלחץ שהפעיל הקיבוץ כלפי התובע מבטיחים שיקולים אלה". 

סוף דבר, התביעה נמחקה כאמור, והקיבוץ יקבל החזר חלקי של הוצאותיו המשפטיות כאמור.