קורבנות בהר הבית, עזה תהפוך לעיר יהודית

מדוע במלחמה הזו אנו מקריבים את טובי בנינו, ואיך מבצעים פעולה נמרצת לירושת הארץ • איפה היה צבא ואיפה לא

בית חנון תהיה לבית חנניה
קצת אחרי הטבח הנורא ב-7 באוקטובר, הסביר פרופ' הרב יואל אליצור, תושב עופרה, שאת האסון בעוטף עזה יזם והוציא לפועל הקב"ה משום שהוא מאוד כועס על עם ישראל ו"לא נשארה לו שום ברירה אחרת". למה הוא כל כך כועס? בגלל הפרוגרסיביות השמאלנית שהשתלטה עלינו רחמנא ליצלן, או בלשונו של הפרופסור: "כוחות שהשליכו את מרחבי הארץ ואת ערי אבותינו, שבוחרים בערכי הבל ומטפחים תועבות מיניות ומדמים את האישה לאיש, המביאים לארץ גוים ומסתננים מסוכנים בכמויות". הקב"ה הקדיש מחשבה רבה לשאלה איך מתגברים על המצב הרע הזה, והגיע למסקנה, ש"הסיכוי לצאת מן ה'לופ' הזה למרבה הצער, יכול לקרות רק אם תהיה קטסטרופה איומה של הסתערות ערבית אכזרית, לא על מתנחלים ולא על דתיים וחרדים ש'מגיע להם', אלא דווקא על אלה שיקרים לליבם של מובילי האסונות והאמונות המסוכנות".
השבוע קיבלנו הסבר אחר, מדוע בורא עולם כועס עלינו. השמיעה אותו אם שכולה שבנה נפל בעזה, שבמהלך ביקור בהר הבית אמרה כך: "אני שכלתי את הבן שלי במלחמה הזו, שהיא מלחמה על הר הבית. אני מאמינה שאנחנו צריכים להקריב קורבנות פה בהר הבית, ובגלל שאנחנו לא מקריבים את קורבנות חובותינו בהר הבית, אנחנו מקריבים לה' את טובי הבנים שלנו. את הכי טובים. תסתכלו על הנופלים, הם אחד אחד הכי טובים. כי אנחנו לא יכולים להקריב להשם משהו סוג ב'. משהו שהוא לא טוב. ולכן הולכים לשם הכי טובים. אני מצפה שאנחנו, עם ישראל, כפי שאנחנו כבר מתפללים כאן, ככה גם נעשה ונקריב כאן קורבנות להשם". טירוף.
השבוע התפרסם ב"מקור ראשון" מאמר נוסף של פרופ' יואל אליצור בו הוא מתייחס לשאלה מה צריך לקרות ברצועת עזה לאחר שנכריע את חמאס. הוא תומך כמובן בהתיישבות יהודית ברצועה, אבל לא מסתפק בהקמתם מחדש של היישובים שהיו בחבל קטיף ובצפון הרצועה. החזון שלו הרבה יותר רחב וכולל "פעולה נמרצת לירושת הארץ כפשוטה, במובן התנ"כי שלה". איך יורשים את הארץ? אליצור: "כמו שאז, (אחרי 48'), הפכנו את ביסאן ויבנא ואסדוד ומג'דל ועסקלאן המקוללות, לבית שאן, ויבנה ואשדוד ואשקלון המבורכות, כך בדיוק עלינו לעשות בעזה ובית חנון וג'באליה ובית לאהיא". מי יבצע את השליחות ההתיישבותית הזו? "אני מניח שאבי פרחן ואחרים מאנשי המקומות היקרים האלה ירצו לחזור, ובכל מקרה יש גרעינים מוכנים שישמחו להתיישב בכל תנאי ובכל צורת מגורים". אין הסבר מה אמור לקרות לאוכלוסייה הפלסטינית שהתגוררה ומתגוררת במקומות הללו, אבל כנראה שההסבר הפך להיות מיותר. בכנס הטרנספר בירושלים ביום ראשון שעבר, הסבירו.
לשכך את זעם הקב"ה
אז בשביל לשכך את זעמו של הקב"ה, נכון להבהרות שהתקבלו עד עתה, אנחנו צריכים לעשות שני דברים: לרשת את הארץ ולחדש את הקרבת הקורבנות בהר הבית. מה יקרה כשישובו הקורבנות להר? הקב"ה ידאג לכך שהמלחמות עם אויבינו תיפסקנה ויבוא שלום על הארץ, או שהמלחמות תימשכנה, אבל הוא יסכים לקבל אליו גם חללי צה"ל סוג ב' ולא נצטרך להקריב בהן רק את טובי בנינו?
יש אולי מצב, שבורא עולם נתן את דעתו לשינוי שחל בשנים האחרונות בדעת הציבור בכל הנוגע להריגה מיותרת של בעלי חיים, וכאשר נזכה סוף סוף לסלק את השיקוץ המוסלמי מהר הבית ולהקים בו את בית המקדש, הוא יוותר על מנהג הקרבת קורבנות בהר ויחליף אותו בטקס קצת פחות מעורר מחלוקת? אם כן, אנחנו בוודאי נשמע על כך מרבנים ואנשי ציבור שלנו, שמתקשרים אתו באופן קבוע ויודעים להגיד בדיוק למה הוא מצפה מאתנו, על מה הוא כועס ומתי נחה דעתו.

ארבעה שמאלנים על גבעה שכוחת-אל
״פעולה נמרצת לירושת הארץ כפשוטה, במובן התנ"כי שלה", מתבצעת בפועל וביתר שאת מאז ה-7 באוקטובר, על ידי מתנחלים בשטחי C בעיקר בבקעת הירדן. 16 קהילות של רועים פלסטיניים נאלצו לנטוש את בתיהם בעקבות פעילות של מתנחלים אלימים, שמקבלים גיבוי מהצבא וממתנחלים לובשי מדים, שגויסו למילואים עקב המלחמה. לאחרונה מתבצע מהלך יצירתי חדש שנועד לייאש את הרועים הפלסטינים ולהבריח אותם מאדמות המרעה – מחרימים את העדרים שלהם ודורשים תמורת שחרורם סכומי עתק, מאות אלפי שקלים.
בסוף השבוע התפרסמה ב"הארץ" כתבה עם פעילי שמאל שיוצאים לכפרים בהם פלסטינים נתקלים באלימות מתנחלים ומנסים, ללא הצלחה, "לבלום בגופם את הטיהור האתני בבקעה ובדרום הר חברון". אחד המרואיינים, הלל גרנזי (42) ממשגב, התייצב ב-7 באוקטובר עם שלושה מחבריו ליד הכפר א-תוואני בדרום הר חברון, ובין החברים היה גם בחור מקיבוץ בארי. גרזני סיפר: "עמדנו בשבע בבוקר, ארבעה שמאלנים, לבד על גבעה שכוחת-אל באמצע שום מקום, ותוך חמש דקות הקיפו אותנו שני ג'יפים צבאיים. ואז החבר שלי מדבר עם אימא שלו שיושבת בממ"ד במשך יום שלם, ושם אין חיילים ואף אחד לא מגיע לחלץ. זה היה מזעזע". מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, מכין כידוע דו"ח על צה"ל. בדו"ח תהיה בוודאי תשובה, מדוע ב-7 באוקטובר היה צה"ל במרחק יריקה מהכפר א-תוואני, ולקח לו המון המון זמן עד שהגיע לקיבוץ בארי.
חודדו נהלים?
אגב בארי. האם חברי הקיבוץ והציבור כולו, יזכו מתישהו להתוודע למסקנות התחקיר המפורט והמעמיק שהבטיח צה"ל לעשות, בנוגע להחלטתו הבלתי מתקבלת על הדעת של תא"ל ברק חירם, מפקד אוגדה 99, להורות למפקד הטנק בבארי לירות פגזים על הבית של פסי כהן, שם החזיקו החאמסניקים 14 בני ערובה?
12 מבני הערובה מצאו את מותם כתוצאה מהירי הזה. חודדו נהלים?