המועצה דאגה שיחוקק חוק לשימור אתרים המיועד לאתרים משנת 1700 והלאה. כל מה שהיה לפני 1700 נחשב ארכיאולוגיה יוסי פלדמן הגה והקים את בתי ספר שדה
149 שנים מאז נוסד בית הספר החקלאי "מקווה ישראל" והיקף שטח המתחם כולו עומד עדיין על 2300 דונם ולא נגרע ממנו אף לא סנטימטר אחד לטובת נדל"ן. יש לזקוף זאת לאדם אחד שניהל "מלחמת עולם" כדי להנציח את מעמדו של בית הספר על כל קרקעותיו. זה יוסי פלדמן, בוגר מחזור כ"ט של "מקווה ישראל".
"לאורך שנים ניסו גורמים שונים לפגוע ב"מקווה ישראל", להפוך אזור חקלאי נטו לשטח נדל"ני למגורים או לפעולות אחרות. בכנס היסוד להקמת המועצה לשימור אתרים זומן גם מנהל "מקווה" באותם ימים, גדעון כץ. הוא הציג מפות ותוכניות להריסת שבעה מהמבנים של "מקווה". הבהרתי לכץ שלא יהיה כדבר הזה והוא השיב: אלה מבנים מסוכנים, יש חשש שהם יקרסו על ראשם של תלמידים. אמרתי לו שאנחנו נשקם את הבית הכי מסוכן ונעביר לשם את המועצה לשימור אתרים. המועצה קמה בשנת 1984 ועד היום מקום מושבה הוא ב"מקווה ישראל". לא הייתה זו הפעם הראשונה שיוסי פלדמן נתקל בניסיון לגרוע שטחים ב"מקווה". "התעוררו גורמים שטענו שאדמות "מקווה" טובות ואפשר לנצל אותן למגורים. היתה תיאוריה שהציג עורך דין שרגא בירן שהצהיר: נשמור על 500 דונם לבית הספר ופעילות חקלאית ונבנה מסביב בתי מגורים ומי שיתאכסן בבתים ישמור על האדמות".
הנושא הגיע אל שולחנו של מי שהיה השר לאיכות הסביבה יוסי שריד ז"ל. "השר הזמין אותי לדיון על מה שהוגדר 'החצר האחורית של תל-אביב'. ישבו שם עורך דין בירן וגם שמעון שבס שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה יצחק רבין. כשנכנסתי לחדר אמרתי בקול רם: מריח לי כאן ריח של נבלות. השר שריד השיב מיד: אתה מגזים. עורך הדין בירן הוציא תכניות והציג אותן לשר. התרשמתי שהשר מוכן לאמץ את התוכניות. אמרתי ליוסי שריד: עוד יום-יומיים יפרסם עורך הדין בירן ידיעה בתקשורת שהוא הציג לך תכניות ואתה שמעת בעניין. הבהרתי לשריד שאם לא אקבל ממנו מכתב תמיכה, אצא נגדו פומבית. אחרי שלושה ימים התפרסמה בעיתונות ידיעה ברוח זו: בירן הציג תכניות והשר שריד שמע בעניין. טילפנתי לשר שריד ואמרתי לו: אתה רואה מה פרסמו? עוד באותו יום הוציא השר יוסי שריד מכתב רשמי שהוא מתנגד לשינוי יעוד הקרקע ב"מקווה".
יוסי פלדמן מציין שהמועצה לשימור אתרי מורשת הוקמה בחדר קטן במשרדי החברה להגנת הטבע בתל-אביב. "ב"מקווה" הקמתי כמה מבנים והעברתי לשם את המועצה. המועצה דאגה שיחוקק חוק לשימור אתרים והגדרת החוק: אתרים משנת 1700 והלאה. כל מה שהיה לפני 1700 נחשב ארכיאולוגיה. המועצה הצליחה ליצור לעצמה מעמד של אתר היסטורי ושימורו. הפעילות של המועצה היא במידה רבה באחריות הרשויות המקומיות והמועצה זוכה לגיבוי של משרד התרבות".
יוסי פלדמן מגלה לנו שהנשיא השישי חיים הרצוג העניק חסות לכנס היסוד של המועצה שנערך במכון ון ליר בירושלים ובמועצה הציבורית הראשונה היו חברים סופרים, היסטוריונים וחתני פרס ישראל. היושב ראש הראשון היה הפרופסור זאב וילנאי (אביו של האלוף במילואים והשר לשעבר מתן וילנאי – ש.ו.) ואחריו נבחר הנשיא לשעבר אפרים קציר שכדי שלא לפגוע בכבודו הוחלט למענו שבמקום יו"ר הוא יהיה נשיא המועצה. נשיא המועצה היום הוא יושב ראש הכנסת לשעבר ושר לשעבר שלמה הלל כיום בן 95.
יוסי פלדמן בוגר "מקווה ישראל" קובע שתוכניות הלימודים בבית הספר החקלאי היוו למעשה תשתית לימודית לחקלאות. "הנושא המרכזי שעבר כחוט השני בכל הכיתות כל השנים היה אחריות והתייחסות לעבודה. מ"מקווה" יצאו אנשים חרוצים שהשקיעו באתרים שונים. אני זוכר את מייסד גן החיות התנ"כי בירושלים ואת אורי לוי לימים מנכ"ל תיאטרון "גשר" ואת לוחם הצנחנים המהולל שמעון כהנר (קצ'ה)".
יוסי פלדמן אינו צופה שינוי בגישת המדינה לחקלאות. "ישראל מובילה במחקר חקלאי, פורצת דרך בהרבה נושאים אבל לא זוכה לגיבוי ראוי. הבעיה היא שהנהגת המדינה אינה רואה בחקלאות כנושא שחובה לעודד אותו, להעניק לו תמיכות והטבות כמו להייטק ועוד מאשרים יבוא של ירקות ופירות שמחסל את מה שנותר מהחקלאות".
יוסי פלדמן ייזכר גם כמי שהגה והקים את בתי ספר שדה. "בשלב מסוים בחיי עסקתי בידיעת הארץ. ארגנתי טיולים לאתרים שונים והגעתי למסקנה שבהצגת הנושאים השונים לא יורדים מספיק לעומק של נושאי השטח. בתי ספר שדה חודרים לבוטניקה, זואולוגיה, ארכיאולוגיה. בזמני היו 26 בתי ספר שדה פזורים ברחבי הארץ. היום השתנה האופי שלהם. המדריך הכיר כל פרט בסביבה שלו. מתי יעלים באים לשתות, היכן ומתי צבוע או שועל מגיעים לשטח או השעה שהחרדון מתחמם על הסלע. החניכים חיו את השטח. היום הנושא של בתי ספר שדה הוא יותר כלכלי. הפכו את בתי הספר למקום לינה ושירותים. ההדרכה היא אזורית".
עובד בניין בקיבוץ רביבים
יוסי פלדמן נולד בתל-אביב לפני 87 שנים. אלמן שבע שנים מאז נפטרה רעייתו פנינה שאותה הכיר בקיבוץ עין גדי, שם הקים את בית הספר שדה הראשון. בשעתו היתה מנכ"לית מועצת תנועות הנוער ואחר-כך מנכ"לית המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים.ליוסי ארבעה ילדים ותשעה נכדים. הבן הבכור אבי (45) נשוי+3 ילדים, מקים חברה להייטק, לשעבר סמנכ"ל במשרד התעשייה והמסחר. יערה (43) נשואה+2 אדריכלית. עופרי (38) אלמנה+3 ילדים, מעיין (33) נשואה+1. יוסי פלדמן מתגורר במושב בית נקופה בהרי ירושלים משנת 1978. במושב 120 משפחות והוא בתחום המועצה האזורית מטה יהודה.
יוסי פלדמן למד בבית חינוך לילדי עובדים, שם למד גם יצחק רבין ז"ל. אחרי בית הספר היסודי למד שלוש שנים ב"מקווה" והתמחה בפלחה+מכניקה חקלאית. אחרי הלימודים ירד דרומה לקיבוץ רביבים ובתשע השנים שהתגורר שם היה בין השאר איש מספוא ועובד בניין. הקים את "גרעין לנגב" הראשון של בוגרי בתי ספר חקלאיים שהגיעו לרביבים. משם עבר לקיבוץ עין גדי ושם הקים את בית הספר שדה הראשון בישראל.
ליוסי פלדמן שלושה דונם גידולים חקלאיים סביב ביתו. חצי דונם חממה מבוקרת+חצי דונם חממות לא מחוממות. עוד דונם וחצי ענבים ליין. בשעתו היה למשפחה משק עופות והגברת פלדמן הקימה חממה לסחלבים. החממה קיימת ופעלה עשר שנים. באמצע שנות השבעים היה יוסי פלדמן מנכ"ל האנציקלופדיה של "החי והצומח בישראל" שאותה ערך עזריה אלון ז"ל. יצאו לאור 12 כרכים ובסך הכל 360 איש השתתפו בכתיבתה.
