"מאסנו בהבטחות ובהחלטות ממשלה שלא מתבצעות ונותרות ללא כיסוי. הבחירות הקרובות הן הזדמנות אמיתית לתקן, הזדמנות להעניק לצפון את מה שמגיע לו" אומר ניסן זאבי בראיון מיוחד ל"זמן קיבוץ"
*תמונה ראשית: "לא נזדקק ל-100 ימי חסד, אלא נתחיל לעבוד כאן ועכשיו. כבר בבוקר שלאחר הבחירות"
ניסן זאבי, דור שלישי לגליל העליון ותושב כפר גלעדי מזה למעלה מעשור, נחשב לדעת רבים לאחד השמות המבטיחים בציבוריות הישראלית. תחת שרביטו: הקמת תנועה "חוזרים הביתה לגליל" לובי 1701 והובלת פודטק מצליח בגליל שייצר קרוב ל-1000 מקומות תעסוקה.
זאבי שובץ במקום ה-15 במפלגת "ביחד" בראשות נפתלי בנט, כאשר הסקרים האחרונים צופים למפלגה 13 מנדטים (על פי סקר כאן חדשות). בעוד כחודש וחצי הוא עשוי להפוך לחבר כנסת, בראיון ל"זמן קיבוץ" הוא מכריז: "באנו לתקן".
כוכב הצפון
הבחירות הקרובות לכנסת ה-26 שתתקיימנה ב-27 באוקטובר, מעמידות את מדינת ישראל בפני רגעי הכרעה. שורה של נושאים גורליים ניצבים על הפרק. החל מביטחון, יוקר המחייה, חינוך, רווחה ועוד אינספור סוגיות שעתידות להשפיע על החיים של כולנו.
על הפרק הבחירות הקרובות עוסקות באופן גורף גם בסוגייה הצפונית, מרחב המשתרע על פני כ-120 קילומטר. במשך 14 חודשים פונו קהילות הקיבוצים שעל הגבול הצפוני, בעוד קיבוצים אחרים נותרו להתמודד עם הירי הרקטי הבלתי פוסק מלבנון. תוסיפו לכך היעדר מיגון מספק למבנים, מצוקה כלכלית-חברתית הולכת ומעמיקה, ועד לכדי נטישה דמוגרפית של תושבים את הצפון והרי לכם חבל ארץ במשבר.
מי שחרת על דגלו להציב את הצפון במרכז הבמה, בניסיון להוביל אותו למציאות טובה הרבה יותר, תוך התחייבות לשמור על מעמדו בראש סדר העדיפויות הלאומי, הוא ניסן זאבי, אדם שנדמה כי הצפון הוא שם נרדף עבורו.
זאבי (43) נולד בקיבוץ הגושרים, גדל במטולה, ולאחר נדודים ברחבי הארץ, חזר מזה למעלה מעשור שוב אל כור מחצבתו, אל קיבוץ כפר גלעדי, פחות מקילומטר מגבול לבנון. הוא עצמו בן למשפחת חלוצים ונכד למייסדי קיבוץ הגושרים ומושב מרגליות, שגדל על ברכי ההתיישבות הקיבוצית והעובדת.
בשעה שריח הבחירות כבר מורגש באוויר, תפסנו אותו לראיון שבו הוא ממש לא נותר חייב, תוך שהוא מציג אג'נדה נחרצת ולא מתנצלת, כזו שדורשת פחות דיבורים, והרבה יותר מעשים.
"מאסנו בהבטחות ובהחלטות ממשלה שלא מתבצעות ונותרות ללא כיסוי. הבחירות הקרובות הן הזדמנות אמיתית לתקן, הזדמנות להעניק לצפון באמת את מה שכל כך מגיע לו", הוא מבהיר.
שבוע מפריד בין פסגה לתהום
כדי להבין מה מניע את זאבי, כדאי לחזור אחורה, אל השנים בהן נדמה שהגליל מנהל משחק אחר לחלוטין. עוד לפני המלחמה הוביל את מיזם "פודטק בגליל", מהלך פיתוח כלכלי שביקש להפוך את האזור כולו למרכז מצוינות בתחומי הפודטק והאגריטק.
"עשינו ניתוח חוזקות של האזור והבנו ששתי הקטגוריות האלה יכולות לייצר לגליל יתרון יחסי גדול מאוד על פני כל אזור אחר בארץ", הוא מסביר.
משם הגיעה החלטת ממשלה שהקצתה לאזור השקעות ומענקים בהיקף של כ-400 מיליון שקלים, ובעקבותיה לא פחות מ-34 חברות חדשות שצצו באזור כמו פטריות אחרי הגשם, וכ-850 מקומות עבודה בשכר גבוה. "באותה תקופה אי אפשר היה למצוא אפילו בית להשכרה באזור. זה מרגיש כמו עידן אחר לגמרי", הוא משחזר.
התעסוקה הייתה רק חלק מהסיפור. הפודטק חלחל למערכת החינוך, עד שכמעט לא נותר בית ספר בגליל העליון ובקריית שמונה שהתחומים הללו לא נטמעו בתוך מערכת הלימודים. "הצלחנו לייצר תודעה של מצוינות ולא של מסכנות. היינו בטוחים שפיצחנו איך בונים מנוע כלכלי שמבוסס על נכסים מקומיים".
רגע השיא של אותו תור זהב, עליו מספר זאבי בקול נרגש, הגיע כשבוע לפני 7 באוקטובר. "קיבלנו מייל מחברת מדדים אמריקאית. נדהמנו לקרוא שהם בחרו בקריית שמונה לאחת מתוך 1000 הערים המובילות בעולם לפיתוח סטארט-אפים. היינו בטוחים שאנחנו על הגל".
אולם כפי שהקלישאה השחוקה אומרת – חלומות לחוד, ומציאות לחוד. שבוע בלבד לאחר אותה תחושה עילאית, הגיעה 'השבת השחורה' ועימה הקריסה.
זאבי, צנחן במילואים, הופרש מיחידתו אל כיתת הכוננות של כפר גלעדי, כשמאז מצא את עצמו, פשוטו כמשמעו, 'מגן על הבית' במשך כ-400 ימי מילואים, זאת בשעה המשפחה והקהילה כולה פונתה.
"כל מה שהיינו בטוחים שחזק בחיים שלנו, פשוט התנפץ על הרצפה", הוא מספר במבט קודר לאחור. "מצאנו את עצמנו מגייסים כסף לציוד צבאי ולכיבוי אש. ראינו את אוזלת היד של המדינה בכל תחום, גם מול המפונים, וגם בעצם הפינוי עצמו".
עד כמה אתה מרגיש שאותו פינוי היה רגע מפנה במלחמה?
"אומר זאת כך. ההישג היחיד של חיזבאללה במלחמה הוא אותה החלטה פחדנית של ממשלת ישראל לפנות את ההתיישבות. ההחלטה הזו לא נולדה בחלל ריק. היא תוצאה של סדר עדיפויות מעוות. הרי רק שנה קודם לכן קוצצו 500 מיליון שקלים מתוכנית מיגון הצפון".
"יצאתי למסע הזה מתוך תחושת שליחות עמוקה"
תוך כדי הלחימה התגבשה אצל זאבי ההחלטה שחישבה עבורו מסלול מחדש: יציאה מהסקטור הפרטי בו הצטיין, במטרה ברורה להשפיע על העתיד מדינת ישראל בכלל וצפון הארץ בפרט.
הצעד הראשון כלל את הקמת "לובי 1701", התארגנות אזרחית של מובילים מימין ומשמאל, מהכפר ומהעיר, דתיים וחילונים, שנועדה לוודא כי האינטרס הביטחוני של הצפון לא יימכר על גבי שולחנות המשא ומתן.
"בחרנו בשם מתוך מקום כואב, זכר לאותה החלטה 1701 של האו"ם שסיימה את מלחמת לבנון השנייה והבטיחה שהשטח מהליטני ועד הגבול יהיה מפורז, מה שכמובן לא קרה. המשמעות המעשית היא שהפסקנו להאמין להסכמים אחרי אותו כישלון חרוץ", הוא מסביר.
הלובי מונה כיום למעלה מ-9000 חברות וחברים, ופועל מראש הנקרה ועד צפון הגולן, כשהוא מצליח, לדברי זאבי, לשבור את המחיצות שבין הרשויות והאזורים השונים המרכיבים את הגליל.
הצעד נוסף התרחש ביוני 2024. מתוך תחושת התסכול העמוק לאחר הפינוי ותקופת הגלות הממושכת מחוץ ליישובים ולקהילות, הקים זאבי את תנועת "הביתה – חוזרים לגליל", שקראה לתושבי הצפון לשוב לבתיהם הרבה לפני שהתקבלה החלטה רשמית (שהתקבלה רק במרץ 2025).
"הבנו שאנחנו חייבים לקחת את הגורל שלנו בידיים ולהחזיר את התושבים בלי לחכות לאף אחד", מסביר זאבי את ההיגיון מאחורי הפעילות.
התנועה הצליחה להחזיר קהילות לביתן, רתמה 4500 מתנדבים לשיפוץ היישובים סמוכי הגדר, ולא פחות חשוב, החזירה לתודעה את הגאווה של אנשי הגליל, מתוך אמונה שאתוס תל חי וההתיישבות שעל הגבול חייב לחזור לקדמת הבמה הלאומית.
עם הפסקת האש בדצמבר 2024, הקימה התנועה גם זרוע ביצועית והחלה ליזום פרויקטים בעצמה. בימים אלה מובילה התנועה כמה מהפרויקטים הגדולים ביותר שקורים בגליל. "כל זה בלי שקל אחד מהממשלה, אלא רק מפילנתרופיה יהודית יקרה", הוא מדגיש.
"בנט התייצב בקו העימות בזמן שאף שר לא רצה להגיע"
בתוך התקופה, נוצר קשר בין זאבי לראש הממשלה לשעבר ויו"ר מפלגת "ביחד", נפתלי בנט. "הכרנו ממש בתחילת המלחמה, בזמן שאף שר לא רצה להגיע", מספר זאבי. "בנט הגיע לקו העימות מאז למעלה מ-30 פעם, רובן מתחת לרדאר. הוא סייע לנו בכל קנה מידה – ממחשבים לילדים ועד חיבורים לגורמים פילנתרופיים משמעותיים. לא פחות חשוב, הוא נסך בנו רוח, גם בימים הקשים ביותר שהרגשנו שהמדינה בגדה בנו".
זאבי אומר ששניהם מגיעים מאותו עולם יזמי ומאותה פרקטיקה הדוגלת בעשייה. מכאן גם צמחה ההזמנה לצרף את זאבי לרשימת המפלגה לקראת הבחירות לכנסת הקרובה. "עצם העובדה שראש מפלגה בוחר להניף את דגל ההתיישבות בגליל כדגל מרכזי, זהו צעד אסטרטגי חסר תקדים, שייזקף לזכותו לא רק אצלי, אלא בקרב אלפי משפחות בקו העימות".
אנחנו נמצאים כפסע לקראת הבחירות. אפשר להגדיר אותך כנציג ההתיישבות הקיבוצית?
"יצאתי למסע הזה מתוך שליחות עמוקה שנועדה לייצג את כולנו – את תושבי הצפון, ובעיקר את 270 הקיבוצים שלא זכו בשנים האחרונות לייצוג הולם בכנסת ישראל.
אני רואה בכך תפקיד היסטורי, גם של ההתיישבות העובדת וגם של הפריפריה. אני שואף להיות הקול והפה של כל אותם אזרחים, כולל זה שיהיה שם גם כדי להתייחס לסעיף ד' בעשר בלילה שיעלה באחת הוועדות.
שם, בסעיפים הכי קטנים, נמצאים החיים עצמם, של כל אחת ואחד מאיתנו. שם נמצאים עשרות המיליונים שעד היום לא היה מי שנלחם עליהם. חבריי ואני נעשה זאת עבור החינוך של הילדים שלנו, עבור המיגון והביטחון, ועבור הפיתוח הכלכלי שהוא מנוע צמיחה המהווה את העתיד של כולנו".
מה הדבר הראשון שתעשה כחבר כנסת, אם וכאשר?
"יש הרבה מאוד עשייה שאנחנו מתכננים כבר במשך תקופה ארוכה. זו גם הסיבה שאני מאמין שהרשימה שלנו היא האיכותית ביותר בבחירות הקרובות, שכן היא מורכבת מאנשי עשייה ומתוכניות מובנות. אנחנו לא נזדקק ל-100 ימי חסד, אלא נתחיל לעבוד כאן ועכשיו, כבר בבוקר שלאחר הבחירות.
כמי שרואה את עצמו מייצג את הצפון, הדבר המרכזי שאשאף להתמקד בו הוא חוק קו העימות שניזום, שהוא גם חוק התקומה של הצפון, אותו הממשלה בחרה שלא לחוקק לאורך שלוש שנים. התוצאה היא ששיקום הצפון אינו מתקדם, בהיפוך גמור כפי שקרה בדרום.
אפשר להמשיך ולהכריז על החלטות ממשלה, אבל בפועל הן לא מחייבות, וזה מה שגורם לצערי לתת-ביצוע של הרבה מאוד משרדי הממשלה. החוק הזה ישנה את כללי המשחק. הוא יחייב תוכניות ברורות ומבוססות תקציב, ולא עוד שורה נסתרת בחוק ההסדרים.
במקביל, נאיץ את תוכנית מיגון הצפון, מוסדות ציבור ובתים פרטיים כאחד, דבר שהמדינה נמנעה גם ממנו במשך ארבע שנים. נחזיר את החקלאות לראש סדר העדיפויות, כדי שביטחון המזון של ישראל יהיה בר-קיימא גם בחירום.
ולא פחות חשוב – נכריז מלחמה בפרוטקשן בכל הכלים הראויים. בעיקר נעשה זאת על ידי העברת הנשק הבלתי חוקי והכרזה על אירועי הפרוטקשן מאירועים פליליים לטרור. אין לי ספק שזה יהפוך את הטיפול למרתיע ולאכיף הרבה יותר".
עד כמה הבחירות הקרובות מכריעות?
"מכריעות בהחלט. אנחנו מגיעים לתקן, ומרגישים שזהו צו השעה. אני שוב חוזר על העובדה שאנחנו מגיעים עם תוכניות עבודה לביצוע מיידי. זה היתרון הגדול של בנט על פני הרבה מאוד מועמדים אחרים. זה מתחיל בניסיון ויכולת ביצוע מוכחת. אין לי ספק שנעמוד ביעדים הללו על הצד הטוב ביותר".
בעוד שנה מהיום, איפה נפגוש אותך?
"סביר להניח שבמשכן, מוביל לובי גדול של חברי כנסת חוצי מפלגות עם פעילות ענפה לטובת הצפון, ההתיישבות העובדת והפריפריה הגיאוגרפית, ובעיקר עושה את הכל כדי להפוך את האזור הזה למקום הכי תוסס ומעניין בישראל עבור משפחות וזוגות צעירים. אני בטוח שצפוי לנו עתיד טוב יותר".
קיבוצניקים במפלגות מכל הקשת הפוליטית
אנשי קיבוצים השתבצו במפלגות "גוש השינוי" וגם במפלגות המזוהות עם הגוש הימני
מירב ראון
הבחירות לכנסת ה-26 הולכות ומתקרבות. בקיבוצים, שבעבר היו מזוהים עם "המערך" ותנועת העבודה, כבר מזמן מצביעים למפלגות שונות מכל קצוות הקשת הפוליטית. גם בצד הנבחרים התברגו מועמדים מקיבוצים במפלגות שחלקן מזוהה עם הצד הימני של המפה הפוליטית.
ניר חג'בי, מכיסופים, שובץ במקום ה-22 במפלגת "ישר", הסקרים צופים למפלגה 23 מנדטים, כך שיש סבירות גבוהה שיכהן כחבר כנסת בכנסת הבאה.
ניסן זאבי מכפר גלעדי, כאמור, שובץ במקום ה-15 במפלגת "ביחד", כאשר הסקרים צופים למפלגה 13 מנדטים בלבד.
במפלגת "הדמוקרטים", נבחרו אבי דבוש מנירים במקום ה-13 ורם שפע מגבעת חיים איחוד במקום ה-17. הסקרים האחרונים צופים למפלגה שמונה מנדטים, כך ששניהם עשויים למצוא עצמם מחוץ לכנסת.
אלון שוסטר ממפלסים במקום 6 במפלגת "כחול לבן", מפלגה שטרם ברור אם תעבור את אחוז החסימה.
ומהצד השני
ואם המועמדים הנ"ל נחשבים כחלק מ"גוש השינוי", עם סגירת הרשימות למפלגות בשבוע שעבר, נוספו מועמדים מקיבוצים למפלגות המזוהות עם גוש הימין, חלקם עוררו הפתעה ואף זעם בקרב חברי קיבוצים.
האלוף במילואים יוסי בכר, מבארי, הצטרף למפלגת הציונות הדתית במסגרת הבחירות לכנסת ה- 26 ושובץ במקום ה-14. הסקרים האחרונים צופים למפלגה, שעד כה לא היה ברור אם תעבור את אחוז החסימה, שישה מנדטים, כך שמיקומו ברשימה רחוק מלהכניסו לכנסת הבאה.
האלוף (מיל.) יוסי בכר (62) נולד ברחובות, גדל והתחנך בקיבוץ בארי, בו הוא מתגורר עד היום. בשירות המילואים הוא מכהן כסגן מפקד פיקוד הדרום. במהלך שירותו הצבאי הוא כיהן כמפקד אוגדת עזה, כמפקד עוצבת הגליל, כמפקד חטיבת הצנחנים, כמפקד גדוד 101, כמפקד יחידת מגלן וכמפקד סיירת צנחנים. בתפקידו האחרון בשירות קבע הוא שימש כמפקד הגיס המטכ"לי. במסגרת תפקידו ריכז את תחקירי פעולת כוחות צה"ל במבצע צוק איתן. האלוף (מיל.) בכר פרש משירות קבע בצה"ל. בשנת 2020 הצטרף לתנועת "הביטחוניסטים". אימו גאולה נרצחה ב-7 באוקטובר בעת מתקפת מחבלי החמאס על קיבוץ בארי. במהלך מלחמת "חרבות ברזל" שירת כסגן מפקד פיקוד הדרום והשתתף בתכנון ובפיקוד על הלחימה ברצועת עזה.
שם נוסף ששיבוצו עורר כעס ותדהמה בקבוצות שונות הוא אלי גולדשמיט ששובץ במקום ה-26 ברשימת הליכוד. גולדשמיט, לשעבר ח"כ מטעם מפלגת העבודה, לשעבר חבר הקיבוצים גינוסר ודגניה א', היה חבר מזכירות בתק"ם וחבר הפורום הפוליטי בתנועה הקיבוצית. הוא כיהן כחבר כנסת מטעם העבודה בשנים 1992 עד 2001 והיה יו״ר סיעות העבודה ומרכז ועדת הכספים מטעם מפלגת העבודה.
בעקבות טבח 7 באוקטובר שינה את תפיסתו המדינית, ובספטמבר 2026 שוריין על ידי נתניהו ברשימת הליכוד. הסקרים האחרונים צופים לליכוד 20 מנדטים ועל כן, כפי הנראה, לא ימצא עצמו מכהן בכנסת הבאה.
