ההשתלטות הדורסנית על הרשות לתכנון במשרד החקלאות

כל התקנים והסמכויות הועברו למשרד לפיתוח הנגב והגליל ● נשלל הייצוג במוסדות התכנון והבנייה ● רענן אמויאל, מנהל אגף תכנון וקרקע חקלאית: "הכל פוליטיקה"

תמונה ראשית: רענן אמויאל. צילום: עודד קרני

הרשות לתכנון חקלאי במשרד החקלאות הייתה מאז ומתמיד גוף מקצועי חשוב. שמה העיד על עצם עבודתה שעיקרה חשיבה לטווח ארוך בנושאים רבים ומגוונים, שעיקרם טובת החקלאי ועתידו המקצועי.

במהלך השנה שעברה חל מפנה דרמטי בהתנהלות האגף החיוני הזה. הוא שינה כיוון והועבר למשרד הממשלתי לפיתוח הנגב והגליל. מי שהוביל את המהלך היה לא אחר משלמה בן אליהו, מנכ"ל משרד החקלאות בימיו של השר אורי אריאל. בן אליהו היה האיש שטווה לאורך כל הדרך את שילובה של מפלגת "עוצמה יהודית" בראשות איתמר בן גביר בממשלת נתניהו הנוכחית, והוא גם דאג לשיבוץ שרי המפלגה במשרדיהם בממשלה. בשלב מסוים נענה לבקשתו של איתמר בן גביר והסכים לקבל על עצמו את תפקיד מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי שבראשו בן גביר. ואולם בן אליהו לא אחז זמן רב בתפקיד והתפטר על רקע חילוקי דעות עם בן גביר. נודע כי בן אליהו החליט על ההתפטרות אחרי שבן גביר התערב יתר על המידה בעבודתו כמנכ"ל המשרד. בעיצוב התכניות במשרדים שבראשם אנשי "עוצמה יהודית" – החליט בן אליהו להעביר את הרשות לתכנון חקלאי ממשרד החקלאות למשרד לפיתוח הנגב והגליל. הוא הציע למי שעמדה בראש הרשות ד"ר רותי פרום אריכא לעזוב את משרד החקלאות ולעבור לעבוד במשרד לפיתוח הנגב והגליל. רותי השיבה בשלילה, גם כאשר נאמר לה כי היא תקודם בדרגה מקצועית ויורחבו סמכויותיה. הובהר לה גם שהיא תיהנה מתקציב חלומי. כל ההבטחות וההצעות הדרמטיות לא שכנעו אותה לשנות מקום עבודה.

ואולם היה מנוי וגמור אצל בן אליהו להעביר את הרשות לתכנון למשרד שהשר העומד בראשו הוא איש "עוצמה יהודית" – יצחק וסרלאוף. רותי פרום אריכא לא נתרצתה ונקטה בצעד לא שיגרתי: היא הקדימה ופרשה לגמלאות. מה שקרה בינתיים שהרשות שבראשה היא ניצבה, עברה למשרד הממשלתי האחר.

בפועל – השתנו דברים במשרד החקלאות.

ביקשנו לבחון מקרוב כיצד פועל האגף החשוב הזה בימים שאחרי פרישת המנהלת. באנו למשרד החקלאות להיפגש עם האיש שעומד בראש הגוף החיוני. ומסתבר ששמו שונה לאגף תכנון וקרקע חקלאית ובראשו ניצב זה תשעה חודשים רענן אמויאל, שהיה בבחינת סגן, מאד מנוסה, של רותי פרום אריכא.

בשיחתנו במשרדו במתחם בית דגן, נחשפו בפנינו פרטים מדהימים.

רענן אמויאל: "תקני משרד החקלאות של העובדים באגף לתכנון, הועברו כולם למשרד לפיתוח הנגב והגליל, אולם שישה עשר העובדים באגף נשארו במשרד החקלאות. כעבור זמן מה מקצת מהעובדים פרשו וקבוצה קטנה החליטה להמשיך במשרד החדש".

וזה עוד לא הכל .מגלה רענן אמויאל: "הסמכויות שלנו הועברו למשרד הנגב והגליל. הידע המקצועי נשאר אבל לקחו מאיתנו את הייצוג שהיה לנו במוסדות התכנון והבנייה, במועצה הארצית, בוועדה לתשתיות לאומיות, בוועדות המחוזיות. ברמת הייצוג אין לי מעמד, אבל הידע המקצועי נותר במשרד החקלאות. תכנון בשטחים חקלאיים, אנרגיה סולרית, תשתיות ופיתוח כפרי".

רענן אמויאל מגלה לנו שהנהלת משרד החקלאות מצאה את הכספים הנחוצים לבנות אגף מראשיתו, עם הצוות הנוכחי המונה 12 עובדים. "אנחנו פועלים להחזיר את ייצוג המשרד בוועדות, באמצעות תיקון 140 לחוק התכנון והבנייה".

אין זה דבר של מה בכך ו"יש הרבה פוליטיקה" – ציטוט ישיר של מנהל אגף התכנון וקרקע חקלאית. "אנחנו תלויים בעיקר ביושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה). כל יום שעובר ללא שינוי כלשהו, היכולת המקצועית נפגעת וההגנה שלנו על החקלאות נפגעת גם היא. תראה באיזה מצב אנו נמצאים. כל הידע המקצועי נמצא פה ואנחנו כבולים".

רענן אמויאל מעיד על עצמו שהוא אדם אופטימי ולכן הוא אומר לנו: "אני מאמין שנחזיר את הסמכויות".

אין זה הנושא היחיד שהוא בעייתי כרגע לעבודת האגף. "נושא נוסף שלקחו לנו סמכויות הוא סמכות השר בהמלצה על הקצאת מקרקעין חקלאי שהתבצעה בוועדת פרוגרמות ובוועדת הקרקעות. הנושא הזה נמצא בחוסר גדול. בשנה האחרונה לא הוקצה שטח לפעילות חקלאית ארוכת טווח לטובת הישובים החקלאיים בישראל ולא קודם אף לא מיזם חקלאי חדש מבחינת ההסדרה המקרקעית".

מדגיש: "אם בעבר ועדת קרקעות הקצתה בשנה כ-20 אלף דונם לפעילות חקלאית ארוכת טווח במרחב הכפרי, עבור קרקע חקלאית חדשה – בשנה האחרונה הכל נעצר, כי ועדת הקרקעות עברה למשרד לפיתוח הנגב והגליל".

לאגף לתכנון וקרקע חקלאית שפע של נושאי עבודה: הוא אחראי על נושא מבנים חקלאיים, רגולציה של המבנים, ייצוג חקלאי סטטוטורי, פיתוח הכפר, נהלי צמיחה של תיירות חקלאית, פיתוח תשתיות במרחב ובישובים הכפריים, פסטיבלים, מרכזי מבקרים, אנרגיה מתחדשת, אגרו-וולטאי, וסוגיות של מבנים חקלאיים שנופלים בתפר של נושא חקלאות חדשה. "גם חוק ההתיישבות חונה פה" מציין אמויאל.

מנהל האגף חושף בפנינו נושא חשוב מאין כמוהו שאין לו בשלב הזה כל פתרון ראוי: "יש בעיה קשה בהיקף גריעת הקרקע החקלאית. הפיתוח המואץ לתשתיות נעשה על קרקע חקלאית. כל שנה בין 20 אלף ל-30 אלף דונם קרקע חקלאית, פסקה להיות כזאת, והיא משמשת לתשתיות, נדל"ן ומגורים. החקלאות נמצאת במצב מדאיג מאד. גם על רקע של גידול צפוי של האוכלוסייה ומשבר האקלים, וגם לאור מה שראינו במלחמה הנוכחית שישראל היא מדינת אי; נוצרים קשיים בהבאת מזון במטרה לשמור יכולת מירבית לייצור מקומי ולכן בתכניות שלנו יש מחשבה לקדם תכנית מתאר ארצית שתבטיח שמירה על מנת ברזל של קרקע חקלאית לייצור מזון".

מציין: "אנחנו מנסים למצוא פתרונות של שילוב אנרגיה סולרית ביוזמות חקלאיות, בחממות, קירוי לולים וגולת הכותרת היא קידום אגרו-וולטאי בהיקפים נרחבים".

פגישתי עם רענן אמויאל נועדה מראש לספר על הצבת מיגוניות חדשות באזורים הרגישים בדרום ובצפון ואולם למן הדקה הראשונה נחשפנו למצוקות האגף לתכנון ולבעיות שנוצרו עם העברת הסמכויות למשרד לפיתוח הנגב והגליל.

לא ויתרנו כמובן על נושא המיגוניות וכך למדנו לדעת שמשרד החקלאות רכש בתקציב מיוחד 590 מיגוניות חדשות, דרישה שהועברה מפיקוד העורף. "עד היום הצבנו 476 מיגוניות כולן בקו שבין 0 מטרים עד 15 קילומטרים מגבול לבנון או לאותו מרחק מהגדר עם עזה. המיגוניות בגדלים שונים שאליהן יכולים להיכנס בין שישה לשנים עשר הזקוקים להגנה". הובטח שהאגף יקבל תוספת כספית מוגדלת מעבר להשקעה הנוכחית במיגוניות.

רענן אמויאל מציין כי הנהלת משרד החקלאות הבינה שצריך לשמר את האגף שבראשו הוא עומד. "המשרד דאג לתקנים וכרגע באגף שנים עשר תקני עבודה. קודם ההעברה למשרד לפיתוח הנגב והגליל מנה האגף שישה עשר תקנים".

שלמה בן אליהו עשה לאגף זובור אמיתי, אתה עדיין אופטימי שאפשר להתנהל כראוי עם מלוא הסמכויות שנלקחו מכם?

"אכן המצב לא הגיוני אבל אני מאמין שהמערכת תתיישר ותבין שיש כאן תשתית שאינה מקבלת ייצוג נאות והקצאת מקרקעין אינה מקבלת מענה מקצועי ומלא, וחייבים להשלים, כי המצב הנוכחי פוגע באנשים ובנחלות בפריפריה. אי אפשר להקצות נחלה אם אין קרקע זמינה לחקלאות".

ראוי לציין כי מעבר לתכנית הדרמטית של העברת האגף לתכנון חקלאי למשרד לפיתוח הנגב והגליל, התברר כי לפני כחודשיים מונתה במשרד הממשלתי האחר מנהלת אגף לתכנון חקלאי ושמה לורה לוין. מקורות יודעי דבר מגלים כי התכניות של המשרד לפיתוח הנגב והגליל הן שכל נושא התכנון החקלאי הארצי – יהיה בידיים שלו ולא עוד במשרד החקלאות. ימים יגידו מי יכופף את מי – ידו של האחד או האחר.

עבד ברפת בקיבוץ מסדה

רענן אמויאל בן 54. נולד בירושלים. עובד במשרד החקלאות מאז שנת 2002. כל שנות עבודתו היו בנושאי תכנון. תפקידו הראשון במשרד היה מרכז תכנון ברשות לתכנון. משם התקדם לעולמות תכנון ובנייה בתכנון הכפרי. רענן נושא תואר שני בתכנון ערים מהטכניון. מתגורר בהוד השרון. בשירות הצבאי היה בנח"ל ובקיבוץ מסדה נחשף לחקלאות ו"תקופה מסוימת עבדתי ברפת".

אחרי השירות עבד במגזר הפרטי, קודם שהצטרף למגזר הממשלתי.

רענן אמויאל נשוי לעינת, ד"ר לתכנון ערים, שעברה הסבה והיום היא מנהלת בית ספר יסודי בהוד השרון.

לבני הזוג אמויאל שלוש בנות: הבכורה יעל (21), כרגע בטיול גדול בחו"ל, נעם (18) בקד"צ בצה"ל ועמית (12).