יבול שיא
הרפת והחלב
נועלים לתמיד את הגבול בין ירדן וישראל במובלעת צופר צילום ארז גיבורי

היכן היא היום? מובלעת צופר, ארבע שנים אחרי שהוחזרה לירדן

2 דק' קריאה

שיתוף:

התברר כי גם אחרי שהאדמה חזרה לאחריות ירדן התנהלה בשטח פעילות חקלאית על ידי חקלאים ישראלים וחיילים ירדנים חמושים שמרו על עבודת היום-יום

בחודש אוקטובר 2019 נפרדה ישראל ממובלעת של 4500 דונם, סמוכה למושב צופר בערבה הדרומית. לאורך 25 שנה, מאז נחתם הסכם השלום בין ישראל לירדן, הסכימה הממלכה ההאשמית לאפשר לחקלאים ישראלים לעבד שטח חקלאי על אדמת ירדן, סמוך מאד למושב צופר. ואמנם ישראל גידלה חקלאות מתקדמת על שטח מעובד של 1500 דונם.

התדהמה שאחזה בחקלאי הערבה, עם החזרת השטח לירדן, הייתה אז גדולה ומי מחקלאי ישראל שהחזיק שם שטחי גידול, חש שעולמו חרב עליו, והיה מי שתבע מממשלת ישראל פיצוי כספי ראוי לחלקה חקלאית חדשה במקום זו הירדנית.

היה זה למעשה שטח מפורז שאיפשר לתושבי מושב צופר לעבד אדמה חקלאית ולשהות בשטח משעות הבוקר ועד שעות החשיכה, באין מפריע.

בצופר האמינו שירדן תמשיך לוותר על השטח אולם רבת עמון לא ויתרה ולפני ארבע שנים החזירה את השטח לבעלותה המלאה. ישראל עיבדה שטח של 1500 דונם במובלעת, הכוללים בתי רשת חקלאיים, חממות וגידולים חקלאיים של חברי המושב.

החשש הגדול של חקלאי צופר לא היה רק אובדן השטח החקלאי, אלא האפשרות שירדן תמשיך לעבד את השטח החקלאי, תשדרג את הפעילות במקום, תחל לשווק תוצרת טרייה גם לישראל ובכך תפגע בפרנסתם של חקלאי הערבה.

משיחות שקיימתי עם גורמים שונים שפעלו לאורך שנים במובלעת, התברר כי גם אחרי שהאדמה חזרה לאחריות ירדן התנהלה בשטח פעילות חקלאית על ידי חקלאים ישראלים כאשר חברה כלכלית ירדנית אחראית על הנעשה בשטח וחיילים ירדנים חמושים שמרו על עבודת היום-יום.

אחד החקלאים הישראלים, שמבקש להישאר בעילום שם, גילה לי שלאורך שלושה חודשים הוא עבד בשטח המובלעת שלושה עד ארבעה ימים בשבוע ובתקופה הזו לן במבנים שהיו במקום עוד קודם שהשטח חזר לירדנים. בשטח החקלאי גידלו בעיקר פלפל. שבעה-שמונה חיילים ירדנים חמושים איבטחו את העבודה ביום ושמרו על מבני המגורים בלילות.

תקופת זמן לא ארוכה הופעל בשטח ציוד ישראלי מתוחכם, בין השאר של חברת "נטפים", אולם אחר כך הירדנים ויתרו על סיוע ישראלי והשקיעו בתשומות ממקורות אחרים.

מהתחקיר שערכתי התברר שהירדנים הרחיבו את השטח החקלאי המעובד מ-1500 דונם לעשרת אלפים דונם וכי חברה כלכלית ירדנית ששמה "מילניום" הקימה בשטח חווה חקלאית על שטח של 1000 דונם וגידלה עליו פלפל ועגבניות. לחברה היה חזון להקים עוד חוות חקלאיות במרחבי הממלכה הירדנית. הירדנים הטיסו עובדים מתאילנד ומסרי לנקה שהועסקו בשטח. התאילנדים השתכרו 600 דולר בחודש, הסרילנקים 300 דולר לחודש.

ואולם בהיעדר הדרכה מקצועית החווה לא ייצרה תוצרת טרייה איכותית. הבעיה המרכזית של ירדן הייתה באיזו דרך תשווק התוצרת החקלאית ללקוחות מחוץ לירדן. האפשרות היחידה הייתה לשנע את התוצרת לנמל חיפה ומשם באוניות משא ליעדים בעולם, אולם החזרת שטח המובלעת לירדן, ביטל את התכנית.

התברר שהירדנים ניסו לשווק את תוצרתם לסעודיה אך מהר מאד התחוור להם שהסעודים אינם מעוניינים לקלוט תוצרת שהייתה רחוקה מלהיות איכותית ואכילה. גם מדינות אחרות בעולם הערבי סירבו לקלוט תוצרת חקלאית טרייה שיוצרה בשטח המובלעת.

נודע לי שאשתקד נאלצה ירדן להשמיד 400 טונות של פלפל באיכות ירודה עד מאד. המגדלים הירדנים ועוזריהם מתאילנד וסרי לנקה, לא שיפרו ולא במעט את איכות הגידולים וההערכה היא שכל מה שירדן ניסתה לקדם בשטח המדובר, ירד כנראה לטמיון.

עוד נודע שלפני חודשים אחדים היה ניסיון של גוף כלכלי בין לאומי לעבד שטח בתוך המובלעת ולגדל בו תוצרת טרייה באיכות ראויה, אולם בתוך זמן קצר פרץ ריב בין נציגי החברה ובין הירדנים והתכנית הזאת לא תצא בינתיים לפועל. מה שברור מעל לכל ספק שהתוצרת שגדלה בימינו אלה, בשטח הירדני שהיה רבע מאה בידיים ישראליות מקצועניות, אין בה כדי לסכן את עבודת היום-יום של אף לא חקלאי ישראלי אחד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"בדרך כלל אני כותבת על אחרים," אומרת עדינה בר-אל, כתבת העיתון, חברת מושב ניר-ישראל * "הפעם החלטתי לכתוב עלי, ויותר נכון – על כל בני הדור שלי, הדור שגדל עם המדינה החדשה, הדור שהוריו
8 דק' קריאה
בצל המלחמה, ובצל הביטולים במערכת החינוך לאור המצב הביטחוני והאיום האיראני, הצליחו בתנועה החדשה בשומר החדש לקיים את מפעלי פסח המסורתיים כשהשנה המסעות היו מרגשים במיוחד.החניכים והחניכות צעדו בעקבות הגיבורים והגיבורות, וערכו מפגן הזדהות
2 דק' קריאה
בעקבות ביקורו של המחנך הנודע יאנוש קורצ'אק באשדות יעקב הוא שלח לילדי בית הספר מיקרוסקופ, מפות וציוד לימודי יקר. הילדים החזירו בחוברת בה דמיינו כיצד יסתיים ספרו "המלך מתיא הראשון" בכתבה משולבים קטעים מכתבה
3 דק' קריאה
למה חשוב שהטילים האיראנים יהיו מדויקים ואיך זה קשור לסדרת המשטרה C.S.I לאס וגאס? הרפתקאות הדי בן עמר בלילה אביבי אחד שלא ישכח   בעשר בלילה ירדה חניה זוגתי-לחיים-ארוכים מחדרה וניצבה בפתח החדר שלי.  "עשרות
4 דק' קריאה
אנשי תנועות הנוער הציוניות, אשר רבים מהם הפכו לחברי קיבוצים, פעלו ב-1944 בבודפשט להצלת יהודים תוך סיכון חייהם. בני הדור השני, "שגרירי המחתרת", פועלים כדי שמפעלם של ההורים לא יישכח *תמונה ראשית: משה אלפן,
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן