הנחיות לטיפול במטע הדובדבן לאחר הקטיף

ענת זיסוביץ, מדריכת מטעי נשירים,

דוא"ל: anatziso@shaham.moag.gov.il;

כרמית סופר ארד, מדריכת הגנת הצומח במטעים,

דוא"ל: carmitsofer@shaham.moag.gov.il;

יוסי פורטל, שמעון אנטמן, איל ינאי וישראל דורון

אמנם עונת הדובדבנים הסתיימה, אך השמירה על בריאות העלים והעצים עד סוף חודש ספטמבר חיונית להבטחת היבול בשנה הבאה

השקיה

נדרשת השקיה סדירה במנות של 4-3 קוב ליום עד סוף חודש אוגוסט, ולאחר מכן אפשר להפחית בהדרגה את הכמות. יש להמשיך להשקות במנה של כ-3-2.5 קוב לדונם ליום, אחת ליומיים (6-5 קוב לדונם) עד התאריך 1.10 על מנת למנוע עקה. בנוסף, יש לבדוק את העלים בתא לחץ אחת לשבועיים, ולשמור על רמתו כך שלא תעלה על ערך של 15 אטמוספרות.

דישון

את המנה השנתית של הדישון {נהוג לתת 25 יחידות חנקן צרוף (ק"ג/דונם) ו-30 יחידות (ק"ג/דונם) תחמוצת אשלגן במשך כל העונה} צריך להשלים עד סוף חודש ספטמבר.

זה הזמן לתיקון מחסורי ברזל בעצים כלורוטיים באמצעות כילט ברזל. אם ידוע כי באביב עתידים להתעורר במטע עצים כלורוטיים, יש לספק מנת ברזל בסתיו, בחודש ספטמבר, בכמות של 1 ק"ג לדונם.

במטעים שבהם המטע מושקה במים מותפלים, חסרי מגנזיום (יופיעו קודם בעלים הבוגרים), יש לרסס בתקופה זו 3-2 ריסוסים במגניזל בריכוז 0.5%. אין לשלב אנטרקול עם ריסוס זה.

דישון עלוותי – ניתן לשלב במרבית ריסוסי הגנת הצומח את החומר בונוס או דומיו בריכוז של 1%, אך יש לבדוק ראשית את ההיתר בתווית לפני כל שימוש ושילוב. ניתן לרסס גם בונוס בריכוז גבוה של 6% בסתיו המאוחר לפני נשירת העלים.

תאורה

בעצים סבוכים ובעלי צימוח נמרץ יסייע מאוד גיזום קיצי להארת אזורים מוצלים ולשמירה על חיוניות הפקעים בחלק התחתון של העץ. גיזום מכני של הצמרות, ובמקרה הצורך גם של צדי העץ, מומלץ מאוד מיד בתום הקטיף. כדאי לקטום כעת את הענפים החזקים העולים כלפי מעלה, כדי לעצור אותם ולגרום להסתעפותם. חתכים שקוטרם גדול מ-2 ס"מ יש למרוח במשחה, כמו פנסיל T.

הגנת הצומח

צרקוספורה (כתמת) – Cercospora circumscissa

זיהוי מוקדם וטיפול בזמן יסייעו בהפחתת הנגיעות ובשמירה על העלווה לאחר הקטיף עד נשירתה הטבעית.

טבלת תכשירים למחלות אלו מופיעה בסוף הדפון של הגנת הצומח בדובדבן. לאחר הקטיף ולקראת סוף אוגוסט אנו מציעים לטפל בחלקות שבהן נראו תסמינים בשנים קודמות. תנאים של לחות גבוהה וטמפרטורות נוחות עשויים להיטיב עם הפטרייה.

המחלה מאופיינת בכתמים עגולים בצבע חום-אדמדם, שגודלם הממוצע הוא 3-2 מ"מ. לעתים קרובות מתאחים הכתמים ויוצרים שטחים גדולים יותר, נקרוטיים ולא רגולריים. במקרים רבים נושרת הרקמה הנקרוטית ונוצרים "חורי-ירי" אופייניים.

במידה ורוצים לשלב עם החומר בונוס או דומיו בריכוז של 1%, יש לבדוק את ההיתר בתווית לפני היישום והשילוב.

מחלת כתמי עלים קטנים – Blumeriella jaapii

תסמיני המחלה הם נקודות על העלים, שצבעם בתחילה הוא סגול-בורדו, ובהמשך הופך לחום-חלודה. בנגיעות גבוהה ובתנאים מיטביים להתבססות הפטרייה, מצהיבים העלים ונושרים. בתמונה שלהלן מוצגת התפתחות מחלת כתמי עלים קטנים.

אקרית הקורים המצויה – Tetranychus urticae

אקרית זו נמצאת לרוב בצדו התחתון של העלה, אך היא עוברת לעתים גם לצד העליון. הנזק מתבטא בגירוד העלה וצבע העלה נראה כלורוטי, לאחר מכן יש החמה, ולבסוף העלים נושרים.

יש לנטר במקביל את האקריות המזיקות ואת האקריות המועילות (ראו תמונות). סף הטיפול הוא שתי אקריות מזיקות לעלה. במקרה שנראות 0.5 אקריות מועילות בממוצע לעלה, יש סיכוי טוב להדברה ביולוגית וניתן להמתין עם פעולת ההדברה הכימית עד הניטור הבא.

התכשירים אנוידור ואנדיגו, המכילים SPIRODICLOFEN, מורשים לשימוש בדובדבן כנגד אקריות. אין ליישם תכשירים אלה יותר מפעמיים בשנה, כדי למנוע התפתחות עמידות. יישום איטי וכיסוי מלא יגבירו את הצלחת הטיפולים.

Typhlodromus athiasae                                                                                                                         

חיפושית הקליפה (קמבית השקד) – Ruguloscolytus amygdali

עם סיום הקטיפים, העצים נחלשים והדובדבן חשוף לעתים להתקפה של חיפושיות קליפה. עצים הנמצאים בעקה, כגון מחסור במים, עודפי מים וכדומה, עלולים להיתקף בצורה חמורה על ידי חיפושית זו, שזחליה הם מחוללי הנזק העיקרי. ניתן לאתר את המזיק בדרגותיו השונות (בוגרים וזחלים) ואת מקום הפגיעה.

בעבודות שנעשו בארץ, נראה כי קיימים שני גלי אוכלוסייה: האחד באביב והשני בסתיו. יש להקפיד על ביצוע סניטציה והסרת ענפים יבשים ועצים פגועים המצויים בחלקה.

זחלי החיפושיות מוגנים תחת קליפת העץ, משום שתכשירי ההדברה אינם מגיעים אליהם, ולכן יש לבצע ניטור ולמקד את ההדברה בהתאם לממצאי הניטור. הבוגרים נמצאים בדרך כלל בחיקי פקעים יבשים ובחיקי עלים שהתייבשו מאזור הפקע ("עלה דגל"), כשלרוב נראה לצדם חור בגודל 1 מ"מ. מלכודות הפרומון עשויות לשמש כאמצעי ניטור. למניעה יש לטפל באופן מדויק בענפים ובשלד העץ לפני מופע הבוגרים ולהגן על הענפים. כיום התכשיר היחידי המורשה לשימוש הוא רופאסט מקבוצה 3A. במידת הצורך יש לבצע סניטציה –  ניקיון החלקה מענפים ומעצים חלשים. הרחקת הגזם והשמדתו יכולה להתבצע על ידי ריסוק או שריפה (דרוש אישור).

יקרונית השקד – Cerambyx dux

הזחלים הנוברים בשלד העץ, גורמים לשבירת ענפים ולחיגור, ובהמשך אף לניוונו של העץ עד תמותתו. התבססותה של החיפושית במטע היא איטית, וקשה להבחין בה ולהדבירה.

הנגיעות וההטלה מתחילות בעיקר באזור הגזע ובהתפצלויות לענפי השלד המרכזיים. במשך שנתיים יוצר הזחל נסורת רבה, המצטברת ברובה בתוך המחילות המפותלות, וחלק ממנה נדחף אל מחוץ לעץ ומצטבר למרגלותיו.

יש לבצע סניטציה בכל אזור המטע, לעקור עצים פגועים ולסלק גדמים, סורים ושורשים בריסוק או בשריפה (נדרש לכך אישור). מחודש מאי מגיחים הבוגרים, מזדווגים והנקבות מטילות, כך שניתן לשקול עיטוף ברשת של האזורים הנגועים לשם לכידת הבוגרים המגיחים, ואם מבצעים זאת, יש לבדוק באופן קבוע את הרשתות, כיוון שלחיפושית יכולת חדירה מבעד לרשת (ראה תמונות לכידה ברשת ופיזור במטע, בועז הרפז).  עוד ראינו כי בחלקה אורגנית, שבה הוזרקו נמטודות אנטומפטוגניות (תוקפות חרקים) למחילה לאחר ניקויה, הופחתה רמת הנגיעות. יש לזכור כי מדובר בתצפיות וברשמים בלבד, והם טרם הוכחו בניסוי מסודר. בנוסף, חשוב ביותר לשמור על משטרי השקיה ודישון סדירים; לנקז היטב את השטח; ולהימנע מפעולות העלולות לגרום להיחלשות העצים.

האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי. על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.
אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו, ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.