"הדרך שאני מאמין בה היא הצלחת ביטחון המזון של ישראל, שזה אבן הראשה של המשרד הזה בהסתכלות אסטרטגית עשרות שנים קדימה" ● "מצאתי משרד שסובל מפערים בשדרת ההנהלה. הצבתי כיעד בחצי שנה לקבוע מכרזים, ועדות איתור, ועדות בוחנים" ● "אני מודיע לך כאן ועכשיו – נעשה מהפכה במשרד החקלאות"
בראשית השנה החל עידן חדש במשרד החקלאות. השר ה-31 בתולדות המשרד בא לבית דגן ולא הביא עימו מנכ"ל חדש. עבר עוד פרק זמן עד שמשרת המנכ"ל אוישה בידי איש אמונו, שהיה לאורך שבע עשרה שנים כראש מטה השר בתפקידיו הציבוריים השונים.
אורן לביא לא היה מעולם מנכ"ל משרד ממשלתי ומכאן ברור שלא היה כזה במשרד החקלאות. הענקתי למנכ"ל תקופת הסתגלות והבנת הנעשה בקריה החקלאית וסיכמנו שהריאיון הראשון שאקיים עימו יהיה לגיליון החג של ראש השנה.
אומר בגלוי: פגישת הבכורה עם מנכ"ל משרד החקלאות לימדה אותי שהאיש הזה למד מהר מאד את תחום פעילותו והוא חדור אמונה ורצון עז לשנות את פניה של החקלאות הישראלית על כל רבדיה, ממרום לשכתו בבית דגן.
אציין כאן שמנכ"ל משרד החקלאות היה מופתע לחלוטין כשהשר דיכטר הודיע לו כי בחר בו למשרה הממשלתית הבכירה ועד כמה היה נרגש לקראת טקס החילופין עם המנכ"לית היוצאת נעמה קאופמן-פס, שהוא שכח להזמין את אימו לבוא לאירוע החגיגי של תחילת הכהונה במשרד החקלאות.
מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא, לראשונה בחייך אתה בתפקיד ציבורי, היכן היית קודם כניסתך לבית דגן?
"כשהשר הציע לי את התפקיד הייתה לי התלבטות אם להיענות בחיוב מכמה היבטים שרציתי לבחון. עד אז הייתי שנים באזור נוח כראש מטה של השר. שבע עשרה שנה הייתי בשירות הציבורי, מילאתי שורה של תפקידים מורכבים, במשרד ביטחון הפנים, בליבת העשייה של משרד הביטחון, ועדת חוץ וביטחון, קרן שורדי השואה, בכנסת. צברתי ניסיון ציבורי מאד מגוון ושותף לתהליכים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים לצידו של השר אבי דיכטר שהגיע עם ניסיון עשיר בתחומים שעסק לאורך שנים. היה לי מודל חיובי, מלמד, מעשיר, שהכין אותי בצורה מאד טובה להתמודד עם התפקיד שנכנסתי אליו.
"חמש שנים עבדתי ברשת "לחם ארז". נעניתי לבקשת הבעלים ארז קומרובסקי. התחלתי כעובד זוטר ובאופן מטאורי התקדמתי לתפקיד ניהול, כסמנכ"ל הרשת. צברתי גם שם ניסיון בתחום ניהול שמסייע לי היום. יחסית הגעתי מוכן מקצועית לתפקיד ניהולי".
כיצד אתה מתאקלם ומתנהל כמנכ"ל משרד החקלאות?
"אחת הסיבות העיקריות שעזרו לי לקבל החלטה לקבל עלי את התפקיד, מלבד התמיכה המשפחתית, זה באמת שדרה ניהולית של המשרד. מיד גיליתי שהיא מאד מחויבת לחקלאות המקומית. אנשים מאד ציוניים, איכפת להם מהשירות הציבורי, מומחים מקצועיים בליבת העשייה שלהם. ידעתי שמצאתי כאן לא רק מי שיהיה כפוף אליי או לדרך שאני מאמין בה והיא הצלחת ביטחון המזון של ישראל, שזה אבן הראשה של המשרד הזה בהסתכלות אסטרטגית עשרות שנים קדימה".
הירושה שקיבלתם מהנהגת פורר-קאופמן פס, הייתה מאות עובדים תקועים בהיעדר קידום, 700 אישה ואיש. חידשת מכרזים וביצעת מינויים?
"לצד מנהלים מנוסים, מקצועיים, מחויבים, אכפתיים, מצאתי שדרה ניהולית שבחלקה הייתה כבויה, מאוכזבת מהנהלות קודמות שהיו כאן. אני לא מחפש אשמים. אני מסתכל קדימה ולא אחורה, לא עוסק בהאשמות על מה שהיה כאן בעבר. באתי לשפר ולקדם לטובת ביטחון המזון של המדינה.
"מצאתי משרד שסובל מפערים בשדרת ההנהלה. הצבתי כיעד בחצי שנה לקבוע מכרזים, ועדות איתור, ועדות בוחנים. התחלתי עם מנהלי מחוזות, מונו שלושה חדשים – זה הקשר של המשרד עם חקלאי השטח; מיניתי סמנכ"ל טכנולוגיות מידע ודיגיטל, "גנבנו" אותו במבצע חשאי מורכב – אמיר זיו, שיצעיד את המשרד טכנולוגית; בחרתי מנהל חדש ליחידת הפיקוח על צומח וחי (הפיצ"וח); אני מודיע לך כאן ועכשיו – נעשה מהפכה במשרד החקלאות; בחרנו סמנכ"ל לחירום, ביטחון וסייבר, אבי רם-רז, שהיה מנהל אגף ביטחון במשרד; שלומית ציוני עברה ועדת איתור בהצלחה והיא מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת; מיניתי משנה למנכ"ל, יובל ליפקין".
האם ברור לך שהגעת למשרד חבוט. במהלך השנים האחרונות עבר המשרד מיני צונאמי של חילופי שרים ומנכ"לים שפעלו בקדנציות קצרות מאד, דבר שבא לכלל ביטוי במערכת הניהולית הפנימית באיושים לא טובים, לא נכונים ולא מועילים לחקלאות ישראל. מערכת יחסים עכורה עם החקלאים, רעיונות ששרים ומנכ"לים זרקו לחלל האויר, יצרו סערות שווא ופגיעה במוטיבציה של עובדים וותיקים. לך, כמנכ"ל צעיר, בן 46, חסר ידע וניסיון בתחום החקלאות ונקי מאינטרסים זרים, יש לעניות דעתי הזדמנות חד פעמית לעשות מעשה, לנער את המשרד המאובן, הרדום וחסר המוטיבציה, לבנות אותו מחדש לעשרות השנים הבאות. מרים את הכפפה?
"משרד החקלאות בראשותי עובר בימים אלה מהפכה הכי גדולה שידע אי פעם. שמתי לי כיעד מרכזי להפוך את המשרד ממשרד חבוט, מוזנח, במובנים מסוימים חותמת גומי של משרד האוצר, למשרד המוביל בקרב משרדי הממשלה של מדינת ישראל. אני לא יודע להשפיע ולא מעוניין להשפיע על העבר, כמנכ"ל צעיר ונמרץ, אני מגיע עם הרבה מוטיבציה, הרבה מאד ניסיון בשירות העסקי והציבורי, לקדם את המשרד, את ההנהלה בנושאים מרכזיים על סדר היום של ביטחון המזון של מדינת ישראל, קדימה לשנת 2040.
"סדר היום שלי במשרד מתחיל ב-7 בבוקר, מלווה באין ספור פגישות, דיונים, סיורים, פגישות עם חקלאים, חברות בקבינט יוקר המחיה, הכל עד לשעות הקטנות של הלילה. בחלק הנוכחי של חיי, שמתי את המשרד בראש סדר העדיפויות של חיי. יש לי כוונה שבתום שנה להיותי במשרד, הציבור יחוש את המהפכה ברמת השירות, חזון ואסטרטגיה".
תופעה בולטת בחקלאות, שכמות החקלאים במדינה הולכת וקטנה והמדינה אינה רואה בחקלאות ערך לאומי. תוצרת איכותית טרייה יום-יומית, שמירה על גבולות המדינה, טכנולוגיות מתקדמות, גם במים, וייצוא שזקוק לתמיכה ועידוד ראויים.
"בהובלת השר בנינו חזון ותכנית אסטרטגית למשרד, להגדלת התוצרת המקומית כחלק מביטחון המזון של המדינה. ניגע בנושאים אחד אחד.
קרקע – במדינת ישראל 15 אלף דונם שעוברים שינוי ייעוד מחקלאות מעבדת לנושאים אחרים. קיבלתי הסכמה עקרונית מראש הממשלה בנימין נתניהו ואור ירוק לקדם הצעת מחליטים לקבל הקצאה באותו סדר גודל של קרקע, באזור אחר לטובת חקלאות מעבדת כולל תשתיות. במחצית השנייה של השנה 2023 נעביר את ההחלטה.
מים – קיימנו פגישה עם שר האנרגיה ישראל כץ וראש רשות המים, מתוך מטרה להגדיל את כמות המים המושבים לחקלאות. 55% מהחקלאות הם מים מושבים. אנחנו רוצים להגדיל את הכמות ולהוריד את מחיר המים לחקלאי. החלופה של מדינת ישראל לשימוש במים מושבים היא לשפוך את המים לים וזה נוגד אמנה בין־לאומית. החקלאות והחקלאים הם פתרון לבעיות וכל מה שהמדינה צריכה – להשכיל לדעת איך לעבוד נכון עם עולם החקלאות.
ידיים עובדות – הגיל הממוצע של החקלאים סביב גיל 60. אנחנו עובדים על פרויקטים לעודד צעירים להיכנס לתחום החקלאות. הקמתי ועדה בנושא הזה בראשות חגי שניר, מנהל שה"מ. הפער השני הוא משבר ידיים עובדות בחקלאות והשר רשם הישג – 9000 עובדים זרים נוספים על 31,500 שפעילים בישראל. הם יגיעו לא רק מתאילנד, נביא אותם מעוד מדינות, בין השאר קמבודיה. ואושר גם להביא 500 עובדים ירדנים שיעבדו באזור אילות והערבה. הנושא הזה כולו נעשה בשיתוף פעולה עם משרד החוץ והשר העומד בראשו ח"כ אלי כהן.
אנו שוקדים בימים אלה על הארכת תקופת השירות של עובדים זרים מ-5 ל-6 שנים.
תמיכות לחקלאים – לא הגענו עדיין להסכמה עם האוצר על מודל הקצאת תקציב לחקלאים. אנחנו עמלים בנושא הזה מול האוצר. הם שותפים, לא אויבים, אמנם אנחנו לא חותמת גומי ואני מאמין שבשבועות הקרובים נגיע אתם להסכמה לחלוקת התמיכות פר דונם. אנחנו עוסקים בתמיכות לחקלאים בנושאים של מיכון, טכנולוגיה, חדשנות, תשתיות, התאמת החקלאות לשינויי אקלים והתחממות גלובלית.
מחקר – במחקר אנחנו משקיעים משאבים גדולים באמצעות מכון וולקני, במו"פים ובתקציב המדענית הראשית".
מה אתה מתכוון לעשות עם מועצות הייצור, גופים "פרה היסטוריים" של המשרד, כאשר לפחות לשתיים מהן נתקבלו החלטות של ממש על סגירתן וצמצומן ודבר לא אירע?
"כשנכנסתי לתפקיד הפחידו אותי עם מועצות הייצור. אמרו לי שיהיו עלי לחצים גם מכיוון של לוביסטים של עצמם. דבר אחד ייאמר לזכותם, שום דבר מאלה לא קרה. אני חצי שנה בתפקיד, שבעה חודשים במשרד, לא מקבל דיווידנדים מהמועצות. אני יודע שמועצת הצמחים עברה תהליך התייעלות בראשותו של צביקה כהן, סמנכ"ל מימון והשקעות. באופן אישי אני רוצה לברך את מר איציק שניידר, יו"ר מועצת הצמחים עם כניסתו לתפקיד; מינוי של השר. יש לי ציפיות גדולות ממנו לעשות שינויים במסגרת המועצה ולקדם את ענפי הצמחים באותו כיוון שאנחנו מובילים שינוי במשרד החקלאות כולו. אני מבקש להודות לצבי אלון, על 13 שנים במועצת הצמחים ועשרות שנים בחקלאות ישראל, שהתפטר מתפקידו (ראו כתבה נפרדת בנושא). מועצות ייצור יעילות יכולות להיות מכפיל כוח. אם הן תהיינה יעילות לקידום החקלאות, תהיה להן הצדקה לפעילותן".
מה תעשה בעניין הרגולציה הקיימת ביחידות השירות של המשרד: שירותים וטרינריים, השירותים להגנת הצומח ולביקורת ואגף הדיג, שלטענת גורמים אזרחיים רבים, רמת השירותיות נמוכה, טרטור הציבור וחוסר יעילות, מה שגורם לקשיים אופרטיביים ניכרים ולפגיעה באפשרות לייבא מוצרים שונים במחירים מוזלים לטובת אזרחי המדינה?
"שאלה מצוינת. כל היחידות עוברות שינויים בין אם באיוש תפקידים (ויותר מהם בכירים) בין אם התאמות רגולטוריות. בשירותים הווטרינריים – שינוי בלולים; בהגנת הצומח – פתיחת יבוא לישראל במסגרת מיפוי עולמי, ובאגף הדיג – בשנת 2024 המשרד יפעל ביתר שאת להעשרת מקורות החלבון מן החי".
הפעלת חברת ייעוץ ארגוני ביחידת הפיצו"ח. לאילו מסקנות היא הגיעה? לא הגיעה השעה לגייס חברה לייעוץ דוגמת "מקינזי" לעבודת רה־ארגון מעמיקה ביחידות המשרד כולן?
"עשר שנים הובטח שיחידת הפיצו"ח תעבור רה־ארגון, וזה לא קרה. הדרישה באה מהשטח. היחידה נמצאת במקום פחות טוב ממה שהיא צריכה להיות בו. עם כניסתי לתפקיד ובעידוד השר הכנסנו יחידת ייעוץ שמלווה את היחידה. חשוב לציין שהפיצו"ח עבר טראומה במותו הטראגי של מנהלה רואי קליגר ז"ל. בימים אלה עוברת היחידה שינוי ארגוני מבני. נבחר מנהל חדש, משה אחרק, שבא ממשרד העבודה. יחידת האכיפה והמודיעין שיש לה סמכויות רבות מצד אחד, ומהצד השני אני מרגיש שחסר לה ראש חץ שיוביל אותה למקום מקצועי שהיא צריכה להיות בו. היחידה עוברת מהפכה כחלק מהמהפכה הגדולה שהמשרד עובר".
-ההנהגה הקודמת קבעה מדיניות לא להשתתף ולא להשקיע בתערוכות חקלאיות ישראליות מקומיות. אתם החלטתם על מדיניות אחרת, חיובית לחקלאות?
"כשנכנסתי למשרד קיבלתי לא מעט פניות ממארגני תערוכות וכנסים. לא מצאתי שזה נכון שאנהל מול יזמים משא ומתן ואקצה להם תקציבים. הקמתי ועדה מקצועית של בעלי תפקידים בכירים במשרד החקלאות, בראשות סמנכ"לית משאבי אנוש, ועדת חסויות שתקבל בקשות ותמליץ. המגמה היא להשתתף בתערוכות מקומיות. גם השר ואנוכי מתכוונים להשתתף בתערוכות מקומיות".
נסיים באווירה חיובית. מה תאחל לחקלאים ולמדינה בתשפ"ד?
"אנו עומדים בפתחה של שנה עברית חדשה ומשאירים מאחורינו שנה מלאת התמודדויות ואתגרים שאת רובם עברנו בהצלחה.
יחד עם החקלאים אני מצפה לאתגרים שתביא לנו השנה החדשה הבאה עלינו לטובה ואני סמוך ובטוח שגם אותם נעבור בהצלחה.
אני מבקש להודות לכם החקלאים, בני המשפחות, על ההשקעה, החריצות, והעבודה הקשה בענפי החקלאות השונים ובחיזוק החקלאות המקומית. אתם משפיעים על החברה הישראלית באופן ישיר, עובדים את האדמה ועוזרים לנו להבטיח את ביטחון המזון של אוכלוסיית ישראל.
עם כניסתה של השנה החדשה אני מתחייב להמשיך לפעול אתכם ולמענכם ביתר שאת כדי להמשיך ולפתח את ענף החקלאות הישראלי. את התקופה המיוחדת הזאת בשנה, אני מקווה שאתם לוקחים עבורכם ומבלים את החג בחיק משפחתכם.
אני מאחל לנו שנה טובה ומתוקה, שנת פריון, פרנסה, בריאות, שפע והצלחה. שנמשיך לשתף פעולה למען עתיד החקלאות הישראלית".
הערכת מצב דו־שבועית במשרד החקלאות
אורן לביא. נשוי ואב לשלושה. מתגורר ברעננה. בעל תואר ראשון במנהל עסקים ובעל תואר שני בניהול. לביא בוגר תכנית ההכשרה למנהלים ובוגר קורס דירקטורים ונושאי משרה, שניהם מהמרכז הבינתחומי בהרצליה.
אורן לביא כיהן במספר תפקידי מפתח ציבוריים, החל משנת 2006 ובהם ראש מטה השר להגנת העורף במשרד הביטחון, רמ"ט סגן שר הביטחון, רמ"ט יו"ר ועדת חוץ וביטחון בכנסת, מנהל לשכת יו"ר הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל, יועץ לקשר עם הציבור בתפקידו של ח"כ דיכטר כשר לביטחון הפנים. עד לכניסתו לתפקיד מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, היה חבר באספה הכללית בקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל, תפקיד אשר מילא בהתנדבות החל משנת 2015.
אחת לשבועיים מקיים השר דיכטר דיוני הערכת מצב עם ההנהלה הבכירה של המשרד בנושא החקלאות המקומית. "דיונים אלה חשובים מאין כמוהם ומהווים בסיס של מידע לשר ועבורי ומאפשרים לקבל החלטות מתוך מקום של ידע" אומר אורן לביא וממשיך: "הנהלת המשרד הבכירה מציגה לשר בכל דיון נתונים עדכניים בנושאים שונים ומציפה אתגרים שיש להתייחס אליהם. התובנות אליהן אנו מגיעים בישיבות אלה מאפשרות לנו כמשרד לפעול בצורה מהירה ולהגיב אד-הוק לסוגיות שונות".
