פשוט אוהבת להיות רפתנית

תמונה ראשית: נאי ולילך. צילום: צוות הרפת מקווה ישראל

יום אחד קיבלתי טלפון מדן פיין, אחראי בריאות ברפת מקווה ישראל. בשיחה דן מספר לי על נערה מיוחדת שאילפה עגלה ועכשיו הן חברות, ושואל אם מתאים לי לכתוב עליה כתבה כי מגיע לה. ברור שהתשובה הייתה כן.

כפר הנוער החקלאי 'מקווה ישראל' חוגג בימים אלו 155 שנים להיווסדו וכולל שלושה בתי ספר ושלוש פנימיות (כללי, דתי וצרפתי) וכן משק חקלאי מגוון (לול מטילות, אורווה, פרדסים, חממות וכיוב'). מדובר בכפר הנוער החקלאי הראשון בארץ, מקום ותיק ויציב.

התלמידים בכפר מתחילים לעבוד מכיתה י' בענף לפי בחירתם.

הרפת בכפר מנוהלת על-ידי דייגו צ'ללה ויחד עם דן, הם אחראים על צוות עובדים גדול ומגוון שמורכב ממתנדבים, בני ובנות שנת שירות והתלמידים שלומדים בכפר, אשר מגיעים אחת לשבוע לעבודה.

דן מציין שצוות עובדים רחב זה טוב אבל לא פשוט, זה מצריך הרבה דיוק בעבודה, להיות כל הזמן עם יד על הדופק וזמינות סביב השעון, לפתור בעיות ולהגיע לרפת במידת הצורך.

"אנחנו מכשירים אותם ומשחררים מעט את המושכות רק כאשר יודעים שאפשר לסמוך עליהם ומרגישים שהם מקצועיים מספיק."

דן לא מגיע מרקע חקלאי אבל כשחיפש במה לעסוק הבין שהוא טוב בעבודה עם ילדים ועבודה עם בעלי חיים ולכן בחר ללמוד הנדסאי רפת במכללת רופין. במקביל ללימודיו החליט להתחיל לצבור ניסיון מעשי ועבד ברפתות באזור (רפת חפר ורפת כפר גליקסון) וכבר בסיום לימודיו קיבל הזדמנות לנהל את רפת הכפר החקלאי 'כפר סילבר'.

בשנתיים וחצי האחרונות הוא גר עם אשתו וארבעת ילדיו במקווה ישראל, ועובד ברפת החינוכית-חקלאית יחד עם דייגו צ'ללה, מנהל הרפת. דן בעצמו התחנך בפנימייה וגם הדריך בעבר, כך שסיגל לעצמו יכולות לזהות קושי אצל התלמידים, לדבר איתם, להרגיע וגם להתאים להם עבודות ברפת בהתאם למצב הרוח כדי שכולם יהיו מרוצים, התלמידים והפרות.

העבודה מאתגרת אך מרגע שהצליח הצוות, יחד עם התלמידים והמתנדבים לייצב את הייצור ולהגיע למכסה יש יותר מקום לחשיבה על פיתוח. הצוות מדגיש שתמיד יש במה להשתפר ולאן לשאוף ובמאמץ משותף ועל אף ששני הרפתנים שירתו תקופות ארוכות יחד ולסירוגין במילואים במהלך מלחמת חרבות ברזל, הייצור השתפר ואף הוגדלה המכסה. הצוות תמיד שמח ללמוד דברים חדשים וללמד את תלמידי הכפר, לדוגמה התחילו לבצע בדיקות הריון בחלב לאחר שקראו אודות התהליך בכתבה בעיתון. בנוסף, אוהבים להתייעץ עם אנשי מקצוע. עד פרוץ המלחמה יפתח גורני ז"ל ליווה אותם צמוד בתחום ההזנה, גלית מחברת 'שיאון' בתחום הפוריות וד"ר מאור קדמי מ'החקלאית' בתחום הבריאות.

דן מספר על נאי לוגסי שהגיעה לרפת כתלמידת כיתה י'.. נאי התחילה את עבודתה ללא ידע וניסיון, אך מהר מאוד נכנסה לעניינים ואף ניהלה אותם במשך חודש כאשר דן ודייגו היו במילואים. דן מספר על נערה חדורת מוטיבציה, חרוצה, שמחכה ללמוד את הדבר הבא.