יואב גזית ורעות קרמר, המכון להדברה ביולוגית, ענף ההדרים, מועצת הצמחים
*תמונה ראשית: נקבה של זבוב פרי האפרסק. צילום: יואב גזית
מבוא
שני זבובים. בפרדסי ישראל פועלים כיום שני מינים של זבובי פירות בעלי חשיבות כלכלית – זבוב פרי ים תיכוני (זפי"ת), Ceratitis capitata, וזבוב פרי האפרסק (זפ"א), Bactrocera zonata (תמונה 1). שני המינים הם מזיקים רב-פונדקאיים שתוקפים מגוון רחב של פירות וביניהם גם פירות הדר. הופעתו של זפ"א, לפני למעלה מעשור (2014 EPPO), העלתה שאלה מעשית: כיצד נכון לשלב את ניטורו במערך ההדברה הקיים, שעליו מתבססות החלטות ההדברה נגד זבוב פרי ים תיכוני?
שאלות המחקר. הצטרפות זפ"א במרחב החקלאי העלתה מספר שאלות באשר לצורך ולאופן שיש לשלב את ניטורו במערך הקיים לזפי"ת: כלומר, מבחינה טכנית שאלנו: האם ניתן לנטר את שני הזבובים באופן דומה? האם תליית שתי המלכודות זו לצד זו, מטעמים לוגיסטיים, תפגע במשיכה של כל זבוב? האם יש לפזר מספר זהה של מלכודות לזפ"א? מבחינה ביולוגית שאלנו האם ניתן להשוות את משיכת זכרי הזפי"ת למלכודת טרימדלור – למשיכת זכרי זפ"א למלכודת מתיל יוגנול? ומבחינה אקולוגית שאלנו, האם פעילות שני הזבובים בפרדס חופפת? כאשר מתקבלות המלצות סותרות משתי מערכות הניטור, על סמך איזה מין יש לקבל את החלטת ההדברה?
מה שהיה. במאמר קודם (גזית, 2023) הראינו כי שיא פעילות זכרי זפ"א בפרדסי ההדר, חל בין סוף אוקטובר לדצמבר, וכי מלכודות הניטור של שני המינים אינן מפריעות זו לזו גם כאשר הן נתלות בסמיכות זו לזו על אותו עץ. בנוסף נמצא כי לכידת זכרי זפ"א גבוהה משמעותית מזו של זכרי זפי"ת, גם כאשר מספר הזכרים מכל מין ששוחררו בכל כלוב היה זהה.
'זבזוב' פרי. למכון להדברה ביולוגית יש ניסיון רב בבדיקת פירות החשודים כנגועים בזפי"ת (='זבזוב') היות וזבוב זה הוא מזיק הסגר במדינות רבות בעולם, ובהן יעדי יצוא מרכזיים של פרי ההדר הישראלי, פרי חשוד כנגוע, או שנמצא בדרגות שונות של ריקבון, מגיע למכון ומוכנס לכלובי הדגרה המאפשרים לרימות שבפרי להשלים את התפתחותן, להתגלם ולהגיח כבוגרים. זיהוי הבוגרים מאפשר לקבוע במדויק את מין המזיק שאכלס את הפרי. תוצאות הבדיקות מאפשרות, בין היתר, לאתר כשלים בהדברה, אם היו, ואת מקורן ומיקומן במרחב [לעיתים, הבוגרים המגיחים מהדגימות מנוצלים במכון לריענון מושבות המעבדה במטרה לשמר בהן את השונות הגנטית של אוכלוסיות הפרדס, וכך להבטיח שהן תעמודנה בדרישות בינלאומיות לביצוע מחקרים].
ניטור זכרים. אחד הכלים המרכזיים בניהול הדברת זבובי פירות הוא ניטור הזכרים. הניטור מבוסס על משיכת הזכרים לחומרי משיכה ייחודיים. זכרי זפי"ת נמשכים לחומר הסינתטי טרימדלור (trimedlure), ואילו זכרי זפ"א נמשכים לחומר הארומטי מתיל־יוגנול (methyl eugenol), שהוא חומר טבעי המופיע במגוון רחב של צמחים. ניטור זפי"ת באמצעות טרימדלור משמש זה למעלה מ־50 שנה בסיס לקבלת החלטות הדברה בפרדסי ישראל. ניטור זה כולל מערך של כ־2,000 מלכודות ניטור הפרושות בפרדסי הארץ בצפיפות של מלכודת אחת ל- 50 עד 100 דונם. מלכודות אלה מתוחזקות ומופעלות על ידי צוות של חמישה נטרים שבודקים כל 7- 10 ימים את הלכידות בהן. נתוני הלכידה מועברים לשלושה רכזי הדברה שיחד עם נתונים נוספים, הם מקבלים את ההחלטות ליישום הדברה. הדברת הזבוב בפרדסים מתבצעת באמצעות התכשיר 'סקסס', המשמש להדברת זפי"ת (Gazit et al., 2013). בניסויים במעבדה הוכחנו ש'סקסס' גם נאכל על ידי זפ"א וגם קוטל אותו ביעילות (Gazit and Akiva 2017). הדברת הזבוב המבוססת על ניטור ושימוש בפיתיון רעיל (עד 2010 השתמשו בשילוב של מלתיון-בומינל), נהוגה בפרדס עשרות שנים ושומרת על רמת נזק נמוכה מאוד בפרדסים. עקב הימצאות זפ"א במרחב החקלאי, העמקנו את תובנותינו מניטור זכרי זפ"א כדי שנוכל להעריך את שכיחותו ואת פעילותו של זפ"א בפרדס לצד זפי"ת.
פער המשיכה. בניסויים קודמים מצאנו כי למרות ששוחרר מספר זהה של זכרים מכל מין, נלכדו במלכודות מתיל־יוגנול פי עשרה יותר זכרי זפ"א במלכודות המתיל יוגנול מאשר זכרי זפי"ת במלכודות טרימדלור. אחת האפשרויות להסביר ממצא זה הייתה שטווח המשיכה של מתיל־יוגנול גדול מזה של טרימדלור. ככל שמתרחקים ממקור הפולט חומר נדיף, ריכוזו באוויר פוחת, ולכן סביר להניח שגם יעילות המשיכה תפחת. אם כך, ייתכן שמתיל־יוגנול מושך זכרי זפ"א ממרחק גדול יותר מזה שבו טרימדלור מושך זכרי זפי"ת. האם אכן זהו ההסבר לפער בלכידות? כיצד ניתן לבחון השערה זו בתנאים מבוקרים של כלובי רשת?
המאמר הנוכחי מציג את הניסויים שביצענו כדי לבחון שאלה זו, ואת התובנות שהתקבלו בנוגע למשיכת הזכרים של שני המינים ולהשלכותיהן על פרשנות נתוני הניטור ועל קבלת החלטות ההדברה.
שיטות
מדגמי פרי. פרי החשוד כנגוע שנמצא בפרדס, בין אם בעונת הפרי או אחרי הקטיף, הועבר למכון להדברה ביולוגית והוכנס לכלובי הדגרה שהוצבו בחדר עם טמפרטורה של 25 מעלות. בתנאים אלו הרימות שבפרי השלימו את התפתחותן ויצאו להתגלם. הגלמים הושארו בהדגרה עד להגחת הבוגרים. התהליך נמשך כשלושה שבועות שבסופם זיהוי הבוגרים מאפשר קביעה מדויקת של מיני הזבובים שהיו בפרי.
ניטור כפול. מדגם הניטור הכפול (גזית, 2023), מבוסס על זוגות של שתי מלכודות "שטיינר" ללכידת זכרים (תמונה 2). מלכודת אחת מצוידת בטרימדלור (trimedlure), שהוא המושכן לזכרי זפי"ת ומלכודת שניה מצוידת במתיל יוגנול (methyl eugenol), שהוא המושכן לזכרי זפ"א. שתי המלכודות נתלו בסמיכות זו לזו (מרחק של עץ). בשלוש עונות ההדרים האחרונות הרחיב המכון להדברה ביולוגית את המדגם מ- 20 זוגות מלכודות שנפרשו בארבעה גושי פרדס במרכז, ל-50 זוגות שנפרשו בעשרה גושי פרדס ברחבי הארץ. נתוני הלכידה הועברו למכון להדברה ביולוגית לצורך ניתוח.
ניסויי משיכה. ניסויים מבוקרים התבצעו בשמונה כלובי רשת גדולים (תמונה 3) שנמצאים בחוות שהמו"פ בקריה החקלאית. כל כלוב בגודל 10 על 12 מ', בגובה 4 מ' ומחופה ברשת 50 מש ומכיל 12 עצי פרי המדמים את סביבת הפרדס (ארבעה כלובים) או המטע (ארבעה כלובים). לניסויים אלו שימשו זכרים בשלים מינית שנלקחו מהמושבות של שני המינים המוחזקות במכון להדברה ביולוגית. בכל כלוב תלינו על עץ פינתי את שתי המלכודות ובפינת הכלוב הנגדית (במרחק של כ- 10 מ') שחררנו 50 זכרים של כל מין. ספירת הזבובים הנלכדים התבצעה כעבור 24 שעות, מאחר שמצאנו שרוב מוחלט של הלכידה מתרחש בפרק זמן זה. כדי למנוע השפעות של ניסויים עוקבים בכלובי הרשת, הניסויים נערכו בהפרש של שבוע לפחות זה מזה.
הדמית מרחק. על פי משפט פיתגורס, המרחק המרבי בין שתי פינות בכלוב מלבני שגודלו 10 על 12 מטר הוא 15.6 מטר. לכן, כדי להישאר במסגרת דל"ת אמות הכלוב ולבדוק את השפעת המרחק על המשיכה – החלטנו במקום להרחיק את הפיתיונות מהזבובים, לדללם בשמן פרפין (שמן אינרטי חסר ריח). ההנחה הייתה כי הפחתת קצב הנידוף באמצעות דילול הפיתיונות בשמן, תקטין את ריכוז החומר הנדיף בדומה למה שקורה בהגדלת המרחק והתרחקות ממקור החומר הנדיף.
תוצאות
נגיעות בפרי הדר. מתוך 243 מדגמי פרי נגוע שהועברו למכון (טבלה 1), 99.5% היו נגועים בזפי"ת. הנגיעות בזפ"א הייתה נמוכה מאוד (0.5%) ונדירה. עיקר הדגימות שהיו נגועות בזפ"א (12 בלבד) נאספו בתחילת הסתיו, בזנים מבכירים יחסית כמו טבורי ניו-הול, מיכל ושמוטי או בפרי שלא בעונתו המסחרית (מפריחה מאוחרת) כמו 'אורי' שהבשיל בחודש אוקטובר.
ניטור הזבובים. נתוני הניטור הראו כי דפוסי פעילות עונתיים של שני הזבובים, שראינו לפני שלוש שנים במרכז הארץ (גזית, 2023), נשמרו גם כאשר המדגם הורחב לפרדסי הצפון והדרום (תרשים 1). כלומר, בסתיו שני המינים פעילים מאוד, בחורף פעילותם נמוכה מאוד, אם כי גם בחורף, זפי"ת נלכדו במספרים נמוכים לעומת מספר זניח של זפ"א. באביב, סביב אפריל בעוד שזפ"א עדיין לא פעיל, פעילות זפי"ת מתגברת. כיוון שבקיץ (מאמצע מאי עד אמצע אוגוסט) כשאין פרי בשל בפרדס, לא מתבצע ניטור, גם הניטור המדגמי שלנו הופסק בקיץ ולא הראה את תחילתה של פעילות זפ"א הקיצית שככל הנראה החלה סביב חודש יוני, הרבה לאחר סיום עונת ההדרים, כחודשיים אחרי שזפי"ת חזר לפעילות.
תרשים 1: דפוסי הלכידה העונתיים (ממוצע ± ש.ת.) של זכרי זפ"א (מתיל־יוגנול) וזכרי זפי"ת (טרימדלור) ב־50 זוגות מלכודות שנפרשו בעשרה גושי פרדסים. משמאל – סולם ליניארי; מימין – סולם לוגריתמי המדגיש את הלכידות הנמוכות של זפ"א בחורף
ניסויים מבוקרים. בכלובי הרשת ראינו שלמרות ששוחררו בכל כלוב 50 זכרים מכל מין, קיבלנו פער משמעותי בלכידה, שנשמר לאורך כל השנה בלי שניכרה השפעה עונתית (מזג האוויר או אורך היום) על רמת הלכידה. באופן בלתי צפוי ובניגוד להשערתנו, משיכת הזבובים לא הושפעה באופן משמעותי מדילול הפיתיונות.
דיון
כל הממצאים (בפרי ובניטור) מצביעים על כך שאחרי הסתיו ולאורך רוב עונת ההדרים, זפ"א פחות פעיל לעומת זפי"ת. ממצאי בדיקות הפרי מספקים תמונה ברורה על שכיחותם היחסית והעונתית של שני זבובי הפרי בפרדסים. בעת פרשנות נתוני הניטור, חשוב להתמקד פחות במספר הלכידות המוחלט ויותר במגמות השינוי לאורך זמן (עליה או ירידה בלכידות ביחס לסבבי בדיקה קודמים), נתונים אלו מהווים כלי חשוב בקבלת החלטות לגבי אסטרטגיות ההדברה והניטור.
התוצאות שקיבלנו בניסויים המבוקרים, מראות שההבדל בין הזכרים של שני הזבובים נעוץ בעיקר בזיקה השונה של כל אחד לפיתיון המתאים לו ולא במרחק הפיזי ממנו. זיקה שונה זו שגורמת ללכידה גבוהה פי עשרה של זפ"א לעומת זפי"ת, מעלה אפשרות שהלכידות במלכודות עלולות להטעות אותנו: כלומר, גם אם בכל מקום יש מספר זהה של זכרים משני המינים, נראה במלכודות פי עשרה יותר זפ"א. לפי ממצא זה אנו עלולים לטעות ולחשוב שזכרי זפ"א נמשכים למלכודת מתיל יוגנול ממרחק גדול יותר לעומת טווח המשיכה של זכרי הזפי"ת למלכודת טרימדלור.
נציין כי דילול הפיתיון מהווה הדמיה עקיפה בלבד של הגדלת מרחק, ואין להסיק ממנו באופן חד-משמעי על טווחי המשיכה של הזבובים במרחב הפתוח.
מסקנות
הופעת זפ"א חייבה התאמה של מערך הניטור בפרדסים. ממצאי העבודה מראים שניתן לשלב את ניטור שני המינים באותה מערכת, אך יש לפרש את נתוני הלכידה של כל מין בהתאם לביולוגיה שלו ולא להשוות ביניהם באופן ישיר. ממצאי העבודה מספקים בסיס מעשי לשילוב ניטור זפ"א במערך הקיים של ניטור זפי"ת, תוך שמירה על יעילות לוגיסטית ושיפור איכות קבלת החלטות ההדברה.
מסקנות אלו כבר מיושמות הלכה למעשה במערכת הניטור הכפול לשני הזבובים שמפעילה מועצת הצמחים בפרדסי ההדרים ובמטעי המנגו והאבוקדו.
ספרות:
EPPO (European and Mediterranean Plant Protection Organization), (2014). Outbreak of Bactrocera zonata in Israel. EPPO Global Database, EPPO Reporting Service no. 04-2014, https://gd.eppo.int/reporting/article-2786 (accessed 26 Feb 2017).
Gazit, Y. and Akiva, R., (2017). Toxicity of malathion and spinosad to Bactrocera zonata and Ceratitis capitata (Diptera: Tephritidae). Florida Entomologist, pp.385-389.
יואב גזית, (2023) אפיון ניטור זכרים של זבוב פרי האפרסק: ממספרים לקבלת החלטות, עת הדר 158 (ספטמבר 2023) 40-43.
