יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה 2 20230128 125703

הכדור הוא עגול 

2 דק' קריאה

שיתוף:

טיפוסים שונים מרכיבים את הקיבוץ, כור היתוך שלתוכו נכנסות צלקות השואה, אהבת האדמה, מלחמות ישראל וגם כדורגל. גם מעמדות ותקנונים, נקמנים ורכלנים, נשזרים בעלילה של "כתום 88'", רומן הביכורים של יובל מורן מקיבוץ גשר 

קיץ 1988, קיבוץ בצפון. רודי, ניצול שואה הולנדי, רווק מבוגר שתלאות הדרך עיצבו אותו: אדם קשה וסגור המתנהל בסגפנות תוך רגשי נחיתות וניכור. נקודת האור בחייו היא המעקב אחר נבחרת הכדורגל של הולנד, ואין שום כוח בעולם שמכריח אותו לפספס משחק. השגרה השקטה שיצר לעצמו עוברת טלטלה כאשר משפחה של עולים חדשים, אולגה ובנה הצעיר, נכנסים לדירה השכנה. בין התנגדות לחשדנות, אט-אט משהו אצל רודי משתנה. היציאה מהמסלול המוכר מעמידה בפני רודי אתגרים חדשים. בעודו מנסה להיפתח לסביבה ולשלוט ברגשות המפעמים בו, הולנד שלו מתקדמת אל עבר הנפת גביע היסטורי, ודווקא אז נחשף סוד אפל בהתנהלותה של אולגה ומאיים לסבך הכול. 

"כתום 88'" הוא רומן הביכורים של יובל מורן  (42), נשוי ואב לשלושה, בן בית השיטה וחבר קיבוץ גשר אשר עובד למעלה מ-12 שנים ברשות הטבע והגנים. בשנת 2011 יצא במהדורה מצומצמת ספר ילדים שכתב "מעשה בענן אחד אפור". 

מה לעובד רשות הטבע והגנים ולכתיבת רומן 

"בקיץ 2008 הייתי חלק מחבורת סטודנטים לקולנוע ותקשורת בעמק הירדן. הלכנו עם כפכפים וחולצות כדורגל לראות את משחקי אליפות אירופה, ושם, במשעולים בין הדירה בדגניה לפאב בדגניה ב', נולד הרעיון שהבשיל כעבור 15 שנה לרומן הביכורים שלי. באותם ימים נדרשתי לפרויקט גמר, ומתוך אהבה לכתיבה, בחרתי להתמקד בתסריטאות". 

צילום מסך 2023 08 29 151728
איור הכריכה: ליליה לב ארי

אז החיים הם בעצם משחק כדורגל? 

"כאוהד הפועל ת"א ידעתי אכזבות מה הן, ומכאן גם באה דמותו של הגיבור, אוהד כדורגל שלמרות כל התסכולים נשאר נאמן. בתסריט המקורי שלי (שמהר מאוד עבר שינוי) הגיבור משול למשה רבנו, ומלווה את נבחרתו האהודה עד שביום הגמר הוא נהרג ולא זוכה לראות אותה מניפה את הגביע הראשון שלה. אז הגיבור בסוף חי, אבל הדרך שלו לראות את המשחקים בקיבוץ של שנות ה-80 קשה כמעט כמו זו של השחקנים שעל המגרש. 

הכדורגל (עם כל הכבוד) הוא סיפור המסגרת והכיסוי לסיפורו של אדם שהחיים לא חייכו אליו, אדם שרק רוצה שקט אבל החיים רועשים לפעמים. זה סיפור אהבה, בין איש לאישה וגם לארץ ולאדמה, לטבע ולנוף. סיפור על החיים בקיבוץ של פעם, שהיה, והשתנה, ועדיין, בית להרבה אנשים, שונים ומגוונים, שלכל אחד יש קול שווה, לכאורה. בחרתי להתמקד באיש מהשוליים, לפחות בעיניי עצמו, בממשקים שיש לו עם שאר האנשים, בחיכוכים ובוויכוחים, באכזבות ובתקוות. 

מתבקש לשאול אם העלילה מבוססת על סיפור אמיתי. 

"עלילת הספר דמיונית אך מושפעת מהזיכרונות שלי. תכונותיו של הגיבור הן תמהיל של כמה אנשים, ואני ביניהם. הבחירה לפתוח את הספר באזכור למלחמת יום כיפור, המלחמה הנוראה שגבתה מחיר כה כבד בחיי אדם במדינה בכלל ובקיבוצים בפרט, אינה מקרית. בעלה הראשון של אימי הוא אחד מ-11 חללי בית השיטה במלחמה, ולמרות הקמת המשפחה החדשה, שאני חלק ממנה, המלחמה ומחירה נוכחים בחייה (ובחיינו) עד היום. דימיון נוסף אפשר למצוא באהבה הנכזבת לכדורגל של הגיבור ושלי, המחבר, מי לנבחרת הולנד ומי להפועל תל אביב, אהדה רווית תקוות, המתנפצות שוב ושוב מדי מונדיאל ועונה".    

הספר קיבל מלגה לעידוד היצירה של חברי קיבוצים מהקרן התנועתית "חבצלת החדשה", והוא אף הוצג על ידי מחברו בטקס בו השתתפו הזוכים במלגות. 

לרכישה www.yuval-moran.co.il או לשלוח לו בקשה לדוא"ל 
[email protected] 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עד שהגיעה לגיל 50 הייתה עדי ליניאל ממושב שואבה עצמאית והתמחתה בהקמת אתרים באמצעות העסק שלה: "עדי ליניאל – פשוט לבנות אתר" * בהמשך הבינה שהיא רוצה שינוי והבינה שהיא טובה ב'ללמד' – מכאן
6 דק' קריאה
הדיון על הסיכום התקציבי הסופי יימשך בהכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית  ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה בשבוע שעבר (12.12) לקריאה ראשונה את ההצעה לתקן את חוק המים באשר לקביעת תעריף המים
4 דק' קריאה
זה נשמע פשוט, מכינים כמה שניצלים ושולחים כתרומה לחיילים בחזית, אבל מיזם "שישניצל" במושב ניר גלים, הפועל בעזרת עשרות מתנדבים ותורמים מהמושב ומכל הארץ, מספק לחיילים בשטח – מידי יום שישי – כ-4,500 כריכי
9 דק' קריאה
יונתן טל מרמת דוד, בן למייסדי גורדוניה וגם נצר לרבי מלובביץ', מתלבט האם להשתקע במדינת יהודה או לסבול את רעש ההמראות והנחיתות משדה התעופה הנוסף שיוקם לא רחוק מחלונו בישראל  על אף היותי בן
3 דק' קריאה
בסרטים, הטובים מנצחים את הרעים. במציאות, את ההיסטוריה כותבים המנצחים. הדי בן עמר חי בסרט  מאז היותי ילד אהבתי לראות סרטי קולנוע.  תחילה היו אלו הוריי שלקחו אותי איתם לראות סרטים – הייתי ילד
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן