"מאז שהתחילו לעקוב אחרי תקריות אלימות בשטחים, במיוחד בעונת המסיק, אנחנו בשנה הכי גרועה המתועדת" היא אומרת
תמונה ראשית: הרבה דנה שרון, מסיק בכפר בתיר, רביעי שעבר. צילום: באדיבות המצולמת
בבוקר חמישי שעבר, נסעה דנה שרון למרפאה להוציא את התפרים מהפצע שבזרועה השמאלית. לחתך העמוק שהצריך תפרים, גרמה פגיעה של רחפן, שמתנחלים הנחיתו עליה לטענתה בעת שהשתתפה, עשרה ימים לפני כן, במסיק זיתים ליד הכפר דיר איסתיא.
לעזרת המוסקים הפלסטינים הגיעו כ-30 מתנדבים מארגוני "קול רבני לזכויות אדם" ו"עומדים ביחד", ורבנים מארגון "תרועה" האמריקני. אבי דבוש, מנכ"ל "קול רבני לזכויות אדם", סיפר שבשלב מסוים שוגר לעברם רחפן, "שכל הזמן ירד ממש על ראשי האנשים והציק". הרחפן נסוג לעבר קרוואנים של מתנחלים על גבעה סמוכה וחזר. "ואז הרחפן ירד ופגע ברבה מהארגון שלנו. הוא עשה לה חתך רציני. כולם היו בלחץ מזה, והתחלנו לטפל בה בשטח", מספר דבוש.
לדברי דבוש, למקום הגיעו שני צעירים במדי צה"ל ודרשו לקבל את הרחפן. "הם שאלו 'איפה הרחפן? זה הרחפן של הרבש"ץ". הם לקחו את הרחפן והתנהגו בצורה מאוד אלימה. אחד מאיתנו שאל למה הם לוקחים אותו, והם נכנסו לאמוק וירו באוויר".
הרבה דנה שרון היא בת וחברת קיבוץ נחשון ומתגוררת בקיבוץ יחד עם בן זוגה שי והתאומים זיו ואיה.
250 תקריות אלימות, רק סביב המסיק
"אני עובדת בארגון 'קול רבני לזכויות אדם' ומעורבת בארגון מאז שהתחלתי את לימודי לרבנות לפני שמונה שנים. במסגרת הזו אני יוצאת לנוכחות מגינה בעת המסיק לחקלאים פלסטינים" מספרת שרון.
"הפרויקט הזה מתקיים כבר יותר מ-20 שנה, והשנה יש בו צורך כפול ומכופל". לדבריה, "מאז שהתחילו לעקוב אחרי תקריות אלימות בשטחים, במיוחד בעונת המסיק, אנחנו בשנה הכי גרועה המתועדת. אם בשנה שעברה אנחנו מדברים על משהו כמו 70 תקריות אלימות, השנה אנחנו מדברים כבר על 250 תקריות רק סביב המסיק, בנוסף לפרעות שאינן קשורות למסיק, וגם בהן יש עליה חדה".
לדברי שרון "ישנה גם עלייה מאוד מאוד גבוהה ומאוד מטרידה בשימוש בצו אלוף להכריז על שטח כשטח צבאי סגור, רק כדי למנוע מאתנו להגיע ולסייע למוסקים הפלסטינים. זו שיטה שאנחנו מכירים משנים קודמות, אבל השימוש בה היה יחסית מצומצם והשנה משתמשים בה הרבה יותר".
"עוד משהו שהיה נדיר בעבר והשנה נפגשנו בו כבר מספר פעמים" היא מוסיפה, "הצו לשטח צבאי סגור מוצא רטרואקטיבית, כשאנחנו כבר בתוך השטח, על מנת להוציא אותנו ממנו".
כששטח מוכרז שטח צבאי סגור, מתנחלים יכולים להיכנס אליו?
"כן, בגדול כן. אנחנו רואים שהצווים האלה לא נאכפים על מתנחלים, מתייחסים אליהם כאל אוכלוסייה מקומית, בניגוד אלינו ולפלסטינים. מבחינת המשטרה והצבא, מאוד מאוד ברור מי הם בעלי הבית".
באופן כללי, הטענות הן שמתנחלים עובדים היום בשני מסלולים: הברחת קהילות רועים פלסטיניות באמצעות השתלטות על שטחי מרעה על ידי רועים "משלנו", והפרעות אלימות למסיק, כולל כריתת אלפי עצי זית, כדי לפגוע בפרנסה של תושבי הכפרים ולגרום להם להתייאש ולעזוב.
"ההפרעה למסיק נועדה להקשות על הפלסטינים את הקיום הבסיסי, ויש לה פן נוסף. כאשר חקלאי פלסטיני לא מגיע לאדמה שהוא מעבד, אני לא זוכרת אם זה חמש או שבע שנים, המדינה יכולה לקבוע, שאותו חקלאי איבד את הזיקה לאדמה הזו. והוא לא מגיע לא בגלל שהוא לא רוצה, אלא מפני שלא מאפשרים לו".
נוער בסיכון
העלייה הדרמטית במעשי הטרור של יהודים נגד פלסטינים גוררת תגובות קשות, גם בארץ וגם בעולם. יש סיכוי שדברים ישתנו?
"אני יכולה רק לקוות. אני חוששת שהסוסים כבר ברחו רחוק מאוד מהאורווה ויהיה מאוד קשה להחזיר אותם. אוזלת היד הממשלתית בטיפול בכל הבעיות האלה היא נוראה. החל מזה שחלק מנוער הגבעות שמתפרע בשטחים, זה באמת נוער בסיכון, נוער נושר, בלי עורף משפחתי, שלפעמים יוצא הלב אליהם. הם נמצאים שם בחוות בודדים, עוברים תהליך מואץ של רדיקליזציה, והמדינה הייתה צריכה להתערב כבר מזמן כדי שהם יהיו במסגרות מתאימות. מהצד השני, לחקלאים הפלסטינים המותקפים המדינה לא מספקת הגנה כלשהי והצבא אפילו לא מעמיד פנים שהוא משמש ככוח שיטור בשטחים הכבושים, למרות שזה חלק מהתפקיד שלו. אנחנו ב'קול רבני לזכויות אדם' שלחנו במהלך העונה הזו חמישה מכתבים לראשי מערכת הביטחון והמדינה, בתחינה שיטפלו בנושאים הללו, אבל מתעלמים מאתנו לחלוטין".
איך את מתייחסת לטענה רווחת של ראשי המתנחלים, שרוב הפורעים באים בכלל מבחוץ, זה לא הנוער שלהם.
"אני מטילה בזה ספק גדול. ונניח שזה היה נכון, זו עדיין החצר האחורית שלהם. זה אצלכם? זה שלכם. גם אם יש משתתפים מבחוץ. מישהו הרי מספק להם את התנאים שמאפשרים להם לבצע את מה שהם מבצעים. זה בוודאי לא נעשה ללא שיתוף פעולה מקומי".
גרסת המתנחלים בנוגע לאירוע עצמו היא, שהרחפן שפגע בך נפל עקב תקלה. שזו לא הייתה פגיעה מכוונת.
”בסרטונים שצילמנו אפשר לראות בבירור שבמשך דקות ארוכות הרחפן עולה ויורד, עולה ויורד, ורואים אותי מתכופפת וזזה, ובסוף הרחפן פוגע בי. מדובר ברחפן צבאי, זה דבר ענק, יש לו רוטור מאוד גדול שמסתובב מאוד מהר. אסור להטיס רחפנים כאלה כל כך נמוך. זה משחק מסוכן שאסור היה להם לשחק בו".
טענה נוספת, שהשניים שבאו לאסוף את הרחפן נתקלו בהתנגדות אלימה, "תקפו אותם פיזית ואף נופפו לעברם במקלות", ואז "אחד מהם נאלץ לירות".
"לא היו לנו מקלות ולא אלות ושום נשק משום סוג שהוא. אנחנו ארגון לא אלים. לא איימנו בשום צורה על השניים שהגיעו. בהחלט צעקנו להם שאנחנו לא רוצים שייקחו את הרחפן, כי אנחנו מחכים שתגיע המשטרה, ולקחת את הרחפן זה שיבוש ראיות.
ברגע שהרחפן פגע בי הוא הפך לנשק תקיפה.
התקשרנו למשטרה כמה פעמים והסברנו שיש רחפן שמציק לנו ומטריד אותנו ושיבואו, והם לא באו. אחרי שהרחפן פגע בי התקשרנו שוב מתוך הנחה שהפעם הם כן יגיעו. אם החייל היה אומר: תביאו את הרחפן או שאני יורה, היינו מביאים. הוא לא אמר, הוא היה להוט לירות".
אפשר בכלל להבחין, מתי זה חיילים בסדיר או במילואים, ומתי זה מתנחלים במדי חייל?
"אין שום דרך לדעת, וזו תופעה מאוד מדאיגה. זה שהטרוריסטים שלנו ושלהם נראים אותו דבר, ראינו למשל בסרטונים מהתקיפה של מתנחלים בכפר בית ליד בשבוע שעבר. זה שהטרוריסטים שלנו וגם חיילים שלנו נראים אותו הדבר, זאת בעיה איומה. אין לי שום דרך לדעת האם מי שירה לכיוון שלנו הוא חייל או מתנחל. שום דרך.
אין גם דרך לדעת למי לפנות. מי צריך לטפל בזה. הם נוהגים להסתובב במטעי הזיתים בפנים מכוסות, בלי תגי יחידה, ושאנחנו טוענים מולם שזה לא תקני, התשובה שלהם היא: אנחנו במבצעית ולא מחויבים לשאת שום אמצעי זיהוי. מה המבצעית? לסלק את השמאלנים שבאו לעזור במסיק?"
תמשיכי לצאת לסייע לחקלאים הפלסטינים?
"בוודאי. האירוע הזה לא ימנע ממני להמשיך לצאת. כי כמה שמפחיד כרגע להיות בחוץ, הרבה יותר מפחיד אותי לראות מה שקורה סביבנו ולהישאר בבית".
המשטרה מנעה ממאות ישראלים להגיע לכפר בורין להשתתף במסיק
בשישי מנעה המשטרה ממאות ישראלים להגיע לכפר בורין כדי להשתתף במסיק הזיתים לאות סולידריות. הכפר הוכרז שטח צבאי סגור. בורין הותקף כבר בעבר לא פעם על ידי פורעים יהודים, ואם אלה יחליטו לתקוף אותו פעם נוספת, לא תהיה להם שום בעיה להגיע אליו.
