וואלה, ערוץ 13, גלי צה"ל, תאגיד השידור הציבורי, הוועדה של דיסטל אטבריאן * אמרו: יוסי פוקס, יריב לוין
בסרט אימה כזה עוד לא היינו
23 עיתונאים מאתר "וואלה" שלחו בשבוע שעבר מכתב מחאה להנהלת האתר על מה שהם מגדירים "פגיעה מהותית ביכולתנו להפיק עיתונות אמינה, ביקורתית ואיכותית". במכתב נטען שבחודשים האחרונים חל שינוי עמוק באופיו של וואלה, "ניהול התוכן התרחק מידיים עיתונאיות, שיקולי עריכה התחלפו בשיקולי יעדים בלבד, והמרחב המקצועי שבו פעלה המערכת הלך והצטמצם". אחד היעדים למענם התגייס האתר, הוא שירות האינטרסים של הממשלה והעומד בראשה, בלשון המכתב: "תופעה מדאיגה של הצטברות אייטמים שנראים ככתבות 'מטעם' המיישרות קו תעמולה שלטונית ופוגעות באמון הקוראים". בסיום: "אנו מצפים להחלטות ברורות ולצעדים מעשיים, שיחזירו את עצמאות העריכה למקומה הטבעי, יגנו על העבודה המקצועית של עורכי וכתבי וואלה, ויבטיחו שהמערכת תוכל להמשיך לבצע עיתונות חופשית, אמינה ואחראית, כפי שמצופה מכל כלי תקשורת מוביל בישראל".
דוגמית קטנה לאישור הטענות, אפשר היה לפגוש באתר וואלה למוחרת שליחת המכתב (5.12). האירוע: הרמטכ"ל אייל זמיר החליט למנות את אל"מ במיל' גרמן גילטמן למפקד המרכז למפקדות בזרוע היבשה. שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע שהוא לא מאשר את המינוי בטענה שגילטמן הוא "מראשי אחים לנשק", הטיף ועודד לסרבנות. גילטמן טען שמעולם לא קרא לסרבנות, אבל בפגישה עם הרמטכ"ל זמיר הודיע, שבנסיבות שנוצרו הוא מסיר את מועמדותו לתפקיד. הכותרת שנתנו בוואלה: "אל"מ במיל' גילטמן פסל את מועמדותו לתפקיד הבכיר בזרוע היבשה".
גילטמן לא פסל את מועמדותו, הוא הסיר אותה. העורך בוואלה שנתן את הכותרת הזו אמור להיות מודע היטב להבדל. גילטמן לא הגיע למסקנה שהוא לא מתאים לתפקיד, הוא החליט שבנסיבות שנוצרו הוא מוותר עליו. בידיעה של אמיר בוחבוט בוואלה נכתב: "נוכח הסערה הציבורית סביב מינויו, ביקש גילטמן להסיר את מועמדותו". הבחירה לכתוב בכותרת "פסל את מועמדותו", הייתה של העורך והיא משרתת כמובן את העמדה של שר הביטחון כ"ץ. איך נאמר במכתב המחאה של עיתונאי וואלה? האתר מיישר קו עם תעמולה שלטונית.
ערוץ 13. לפני כחודש התפרסמה ידיעה לפיה מנכ"ל ערוץ 13, אמיליאנו קלמזוק, מתכנן קיצוץ של 10 מיליון שקל בתקציב החברה, שמשמעותו המעשית היא פיטורים של בין 40 ל-50 עיתונאים בחברת החדשות. ועד העובדים של ערוץ 13, שהיו"ר שלו הוא הכתב הכלכלי מתן חודורוב, שלח לעיתונאי הערוץ מכתב: "אנחנו מבקשים לעדכן אתכם בחשש לקיצוץ הרסני ש'רשת' שוקלת להשית על חדשות 13 דווקא בשנת הבחירות הקרובה, ובכך לפגוע במודע בסיקור העיתונאי של אחת מהתקופות הרגישות בתולדות המדינה והמערכת הפוליטית". העובדים טענו שאם הקיצוץ המתכונן ייצא לפועל, הוא יביא ל"קריסה מוחלטת של העבודה העיתונאית בערוץ". קלמזוק שלח מסר מרגיע, טען שחברת החדשות לא עמדה ביעדי הרייטינג, אבל "השיח איננו סביב קיצוצי משרות או מספר תקציבי, אלא סביב השאלה כיצד אנו מנהלים תקציב ראוי של עשרות מיליוני שקלים בשנה בצורה המיטבית". העובדים ביקשו להיפגש אתו והוא סירב. בוואלה דווח, שקלמזון מעוניין להיפטר מחברת החדשות של הערוץ ושמתקיימים מגעים למיזוג בין ערוץ 13 לערוץ i24News של פטריק דרהי, באופן ש-i24News יחליף בפועל את חברת החדשות של ערוץ 13.
בסוף נובמבר הוצג בחברה מתווה תקציבי לפיו "המשאבים שתקבל חדשות 13 ישתנו מרבעון לרבעון, בהתאם לעמידה או לחריגה מיעדי הרייטינג". ביום שלישי שעבר פנו ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל יחד עם ועד עיתונאי חדשות 13, לבית הדין האזורי לעבודה, בדרישה למנוע את כוונת הנהלת רשת 13 לקצץ בתקציב חברת החדשות בהתאם לרייטינג. הפנייה לבית הדין נעשתה על מנת לדחות את הישיבה בדירקטוריון שבה יוכרע תקציב חדשות 13 ל-2026 (דיווח ב"עין השביעית").
מתן חודורוב הציג השבוע הצעת פשרה: ההנהלה תאפשר לעובדי הערוץ במשך שנה, שנה וחצי, לעבוד בתנאים עיתונאיים ראויים, ללא איומים בקיצוצים והדחות, ואם לא יהיה שיפור בנתונים, הם יבינו שיש בעיה, אצלם, בעבודה העיתונאית. "אם לא נעמוד בנתוני הרייטינג שיוסכמו מראש, לאחר תקופה שתיקבע מראש ולא לקראת בחירות, אז גם אנחנו ניקח אחריות ונשלם את המחיר". האם המנכ"ל קלמזון יקבל את הצעת הפשרה? ספק רב. אחת התוכניות בה אני נוהג לצפות בערוץ 13 היא "אזור בחירה" של רביב דרוקר. כנראה שלא לאורך זמן.
עוד בשבוע שעבר: הוועדה המיוחדת לדיון בחוק התקשורת של השר שלמה קרעי, או בהגדרה האחרת שהוצמדה לה – הוועדה המיוחדת להשתלטות על התקשורת החופשית, התכנסה לראשונה. יו"ר הוועדה, ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, אמרה שמדובר ב"חוק היסטורי שנועד לשנות את פני התקשורת מקצה לקצה", והיא כמובן צודקת. בשבוע שעבר התקיים גם כנס חירום של מועצת העיתונות וארגון העיתונאים, תחת הכותרת "בלי תקשורת חופשית אין דמוקרטיה". נשיא מועצת העיתונות, השופט בדימוס חנן מלצר, אמר בכנס על החוק המוצע ויתר היוזמות הממשלתיות לפירוק הדמוקרטיה: "המהלכים האלה דומים למהלכים מהעולם של טורקיה, הונגריה ופולין, או של דמוקרטיות עממיות כמו צפון קוריאה וסין. אם תצלחנה היוזמות האלה, אנחנו לא נוכל להתגאות עוד שאנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון". בהחלט שינוי היסטורי.
בישיבה השנייה של הוועדה, התייחסה דיסטל אטבריאן לעיתונאי ערוץ 13, קראה בשמותיהם וכל אחד מהם תויג – הוא או "שמאלן", או "לא מובהק". בין לבין היא התארחה אצל הפטריוטים בערוץ 14, וכשנשאלה מדוע היא רוצה לסגור את תאגיד השירות הציבורי, היא כינתה את התאגיד: "ארגון גזעני, שונא מזרחים ושונא ימניים". בהמשך סיפרה דיסטל אטבריאן איך ניסתה להשתלב בתאגיד אבל לא עלה בידה. "והינה לכם החשיפה המרעישה", כתבה מיקי לוין במעריב, "הרצון לסגור את התאגיד אינו נובע משיקול ציבורי ענייני, אלא מנקמה אישית שהפכה לאג'נדה פוליטית".
לרשימה הזו צריך כמובן לצרף את הכוונה של שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את גלי צה"ל. הנושא הועלה לדיון בישיבת הממשלה ביום ראשון השבוע, ולפי התוכנית של השר, התחנה תיסגר עד הראשון במרס.
"המצב במדינה מפחיד. בפעם הראשונה אני פוחדת על העתיד שלי במדינה הזו", אמרה אילנה דיין בכנס החירום של העיתונאים, "היינו כבר בסרטים האלה, אבל בסרט אימה כזה עוד לא היינו".
השאלה הגורלית היא, האם לאחר הבחירות הקרובות אפשר יהיה לכתוב בסוף סרט האימה הזה – The End.
מונעים את גילוי האמת
לאחר בקשת החנינה של נתניהו והסערה שהתעוררה בעקבותיה, אמר מזכיר הממשלה יוסי פוקס: "יש יותר סיכוי שהשמש לא תזרח בבוקר מאשר שנתניהו יודה בעבירות שהוא לא ביצע".
אף אחד לא מבקש מנתניהו להודות בעבירות שהוא לא ביצע. מבקשים ממנו להודות בעבירות שהוא כן ביצע. או טוב יותר, לתת לבית המשפט להחליט – ביצע או לא ביצע.
בג"ץ ביטל את המינוי של השופט בדימוס יוסף בן חמו למלווה חקירת הפצ"רית, ושר המשפטים יריב לוין תקף: "מונעים את גילוי האמת ושומרים אחד על השני".
ואנחנו חשבנו, שכשהממשלה שללה הקמת ועדת חקירה ממלכתית ל-7.10 ומינתה ועדת שרים בראשות לוין שתחליט מה יהיה מנדט החקירה של הוועדה שאולי תקום, זה נעשה בדיוק לשם כך – למנוע את גילוי האמת, ולשמור על חברי הממשלה, אחד על השני.
