עד כיתה ז׳ הראל שיין שיחק כדורגל בהפועל אשקלון, אבל הצלחה במבחן בכיתה ז׳ ב-1,000 מטר הובילה אותו לתחום הריצה והאתלטיקה • ב-2023 הוא זכה במדליות זהב בתחרויות בצרפת ובבלגיה במקצים ל-1,500 ו-3,000 מטר
*תמונה ראשית: הראל שיין (מוביל) במרוץ. צילום: רועי כפיר, איגוד האתלטיקה
הראל שיין (23), ממושב ניר ישראל שבמועצה האזורית חוף אשקלון, הוכתר השנה לאלוף ישראל בריצת 10,000 מטר, במקצה שנערך באצטדיון המחודש במכון וינגייט לפני כשלושה שבועות. הוא עבר את המרחק בזמן של 30:34 דקות בריצת הבכורה שלו במקצה. התחרות נדחתה פעמיים, בגלל המלחמה ובגלל מזג האוויר, ונערכה במסגרת מצומצמת של 20 רצים, אבל תואר זה תואר, גם אם בכירי האתלטים לא הופיעו בה השנה.
שיין ניצל, כאמור, את חסרונם של הרצים המקומיים הבולטים ממוצא אתיופי, אבל המטרות וההישגים שלו חורגים מפודיום מקרי בתחרות מקומית.
"התאהבתי בתחום"
הוא גדל במושב, בן לאב מהנדס פרויקטים, בן לאימא מאמנת כושר ופילאטיס, ויש לו אחות צעירה בשלוש שנים, המשרתת בתותחנים.
הקשר לאתלטיקה נוצר במהלך לימודי התיכון של שיין ב"שקמה" ביד מרדכי. עד אז הוא שיחק כדורגל בהפועל אשקלון, אבל הצלחה במבחן בכיתה ז' ב-1,000 מטר הובילה אותו להתרכז באתגר של קבלה לנבחרת מרוצי השדה של התיכון. מרוצי שדה ("קרוס קאנטרי") נערכים בתנאי שטח מחוץ לאצטדיונים ומחייבים התייחסות פרטנית לתוואי הייחודי ועמידה באתגרים משתנים.
"רצתי 1,000 מטר ב-3:29 דקות בכיתה ז' ובהמשך סיימתי חמישי באליפות המחוזית בדימונה לפני תשע שנים," הוא נזכר. "התאהבתי בתחום והתחלתי לחפש מאמן אישי והאימונים מילאו לי את הזמן והובילו לזכיות באליפות מחוז דרום וגם למדליות בתחרויות הארציות לנוער, שנערכו בבית שאן. זכיתי במעמד 'ספורטאי מצטיין' והמשכתי גם במהלך הצבא."
ניר ישראל זה מקום קטן, איפה התאמנת?
"התחלתי בקבוצת הריצה הירושלמית 'מועדון ארוחת הבוקר' ואחריה התאמנתי במכבי נס ציונה ובהמשך בהפועל אתלטי הנגב. כיום אני חניך של אמיר רמון, במועדון הפועל עמק חפר."
נראה שאתה מבלה כבר שנים בנסיעות ארוכות…
"כן, ואני נעזר בתחבורה ציבורית. בימינו אני נוסע לאימונים באצטדיון 'הדסה נעורים' ליד נתניה באמצעות רכבת ואוטובוסים. בזמנו התאמנתי באצטדיון בראשון לציון וגם אליו הגעתי ברכבת. בתיכון הייתי קם בבקרים לריצות בפרדסים סביב המושב לכיוון ניצנים. האימונים עשו לי סדר בראש ולמדתי תוך כדי. עובדה שסיימתי בגרות מלאה."
למה עברת לעמק חפר?
"רציתי להתאמן אצל אמיר. עזבתי את דסטאו סוואנך, אצלו התאמנתי בריצות שדה ביבנה ובמסלול באצטדיון ראשל"צ. אני מגיע להדסה נעורים פעם בשבוע ורץ בעיקר באזור כפר סילבר וגם במסלול בראשל"צ."
המטרה: לשפר את היכולת
האוסף של שיין כולל מדליות שהושגו בתחרויות באצטדיון, שדה וכביש. הוא ניצח בתחרויות ליגת קדטים (עד גיל 16) וגם זכה במדליות באליפות ישראל ב-1,500 ו-3,000 מטר באצטדיון וכן בארד באליפות ישראל ב-5 ק"מ כביש (מירוץ אור יהודה בפברואר) וארד באליפות ישראל במרוצי שדה (בנובמבר בתל אביב, מסלול של 7.8 ק"מ בפארק הירקון).
בקיץ 2021 הראל עבר ממכבי נס ציונה לאתלטי הנגב והחל לצאת לתחרויות בחו"ל. ב-2023 הוא זכה במדליות זהב בתחרויות בצרפת ובבלגיה במקצים ל-1,500 ו-3,000 מטר. בינואר השנה הוא ייצג את המדינה בתחרות הכבישים היוקרתית בוולנסיה, כחלק מקבוצת רצים, קבע 29:24 דקות וירד לראשונה מחצי שעה. התוצאה הייתה השלישית בטיבה בין הישראלים. בהמשך החודש מתוכננות לו תחרויות בבלגיה במסגרת "ליגת הברונזה" – הדרג הרביעי בעולם.
מהם המקצים המועדפים עליך?
"במקור התחלתי מריצות שדה והן הכי מלהיבות אותי, אבל העונה שלהן קצרה, ובאצטדיון אני רואה את עצמי מתמקד בריצות בינוניות-ארוכות. כלומר 3,000 מכשולים ו-5,000 מטר."
אתה אלוף ישראל השנה ב-10,000 מטר, תסכים איתי שזה הישג מקטגוריית "אליפות עם כוכבית"?
"ברור שיש רצים יותר חזקים ממני, אבל הם בחרו לטוס למחנות אימונים באתיופיה. אצלנו אוהבים לומר 'המנצח הוא מאלה שעומדים על הקו'."
זכית גם במרוצי כביש ובפרסים כספיים. מה ההספק המועדף ואיך בוחרים תחרות?
"אני משתדל להגיע לתחרויות שמאתגרות אותי, בודק את רשימת הרצים ולא מתחיל מגובה הפרס. המטרה שלי היא לשפר את היכולת, ולא כל מירוץ כביש מתאים לכך."
מה ההישג הכי גדול שלך עד כה?
"מבחינה אישית הזהב ב-10,000, אבל אני חושב שההישג הקבוצתי עם הנבחרת (שישה רצים), מקום שלישי באליפות אירופה עד גיל 20 בריצות שדה ב-2021, שנערכה באירלנד, עולה עליו."
מה המטרה שלך מבחינת אתלטיקה בקולג'? אדווה כהן היא המודל?
"אני מקווה לעמוד במבחן באמצע מאי כדי להתקבל לחוג לפיזיותרפיה באוניברסיטת צפון פלורידה. אם זה יקרה, אני אייצג את האוניברסיטה בתחרויות המקומיות, ומעבר לקבוצת ריצה מקצוענית בריצות בינוניות, כמו אדווה, הוא בהחלט יעד."
