השפעת יישום גפת זיתים נוזלית על תכונות הקרקע ועל מדדים פיזיולוגיים בעצי זית

 קים סגל – מנהל המחקר החקלאי

הרצאה בכנס מגדלי זיתים, עריכה ממצגת: ד"ר דרור הדר

מבוא ורקע

ענף הזית בישראל מהווה את המטע הגדול ביותר במדינה, והוא מתפרס על שטח של כ-310 אלף דונם. היבול השנתי בענף זה נע בין כ-60 אלף טון בשנת שפל לבין כ-100 אלף טון בשנת שפע, כאשר רוב הזיתים מופנים להפקת שמן. בישראל פועלים כיום כ-110 בתי בד, לא כולל בתי בד זעירים.

תהליכי המיצוי בבתי הבד מתחלקים לשיטות שונות:

• שיטת דו-פאזית (2PP): בשיטה זו אין הוספת מים לתהליך המיצוי. כתוצאה מכך, נוצר סוג אחד של פסולת חקלאית סמי-נוזלית – גפת דו-פאזית (גפת רטובה המכילה מוצקים ומי עקר יחד).
• שיטת תלת-פאזית: שיטה זו מחייבת תוספת של מים למיצוי השמן. התוצאה היא הפקת שמן פחות איכותי (פוליפנולים מסיסים במים) ויצירת שני סוגי פסולת חקלאית – גפת יבשה ומי עקר, המהווים מטרד סביבתי בשל ריכוזים גבוהים של פוליפנולים ועומס אורגני גבוה.

גפת הזיתים מהווה תוצר לוואי חקלאי עונתי המהווה אתגר סביבתי משמעותי, אך בה בעת גם הזדמנות. השאיפה היא למנוע את השימוש בפסולת כחלק ממעגל של חקלאות בת-קיימא: להשיב לשדה משאבים אורגניים ומינרליים שנגרעו ממנו, לצמצם עומסים סביבתיים, ולוודא שהשימוש אינו פוגע בתפקוד הקרקע ובמערכת האגרו-אקולוגית, ואף משפר אותם.

מטרות המחקר

המחקר נועד להתמקד במספר היבטים מרכזיים:

1. לבחון את ההשפעות ארוכות הטווח של פיזור גפת דו-פאזית בכרמי זיתים בישראל.
2. לבדוק שינויים בתכונות הקרקע ובתפקוד העצים.
3. להעריך את הפוטנציאל לשימוש חוזר בגפת כאסטרטגיה חקלאית.

מהלך הניסוי

הניסוי החל בסוף שנת 2022 ומתקיים בכרם זיתים מזן "סורי" לשמן במושב רם-און שבחבל תענך. במסגרת הניסוי נבחנו 5 טיפולים ב-5 בלוקים הכוללים חזרה אחת (עץ) מכל טיפול (כאשר כל עץ קיבל כמות אקוויוולנטית ל-5 קוב לדונם של הטיפול הספציפי לו):

1. טיפולי גפת גולמית:
   • יישום ישיר על פני הקרקע.
   • תיחוח הגפת לשכבת הקרקע העליונה (10 ס "מ).
2. טיפולי קומפוסטציה של גפת:
   • קומפוסט גפת בשילוב גזם.
   • קומפוסט גפת בשילוב זבל עופות.
3. טיפול ביקורת .

נתוני תכונות הגפת הדו-פאזית שבה השתמשו בניסוי היו: תכולת מים 65%, pH – 5.42, מוליכות חשמלית (EC) – 5.11 dS/m, חנקן (N) – 1.04%, זרחן (P) – 0.14%, אשלגן (K) – 2.35%, ותרכובות פנוליות – 1404 mg/L.

תוצאות

מדדי קרקע ופיזיולוגיה

• מדדי קרקע: נבדקו מדדים שונים ובהם SAR, פחמן אורגני מסיס (פאזה נוזלית), SUVA (חומר אורגני ארומטי), נתרן (Na), סך הפחמן האורגני וסך החנקן (פאזה מוצקה), ויחס C/N. ברוב המדדים הנבדקים לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הטיפולים.
• חנקן זמין: טיפול הקומפוסט בשילוב זבל עופות העלה באופן מובהק את רמות החנקן המסיס בקרקע.
• אשלגן (K): באנליזות הקרקע לא נמצאו הבדלים מובהקים בריכוזי האשלגן בין הטיפולים השונים לאורך עומקי הקרקע השונים שנבדקו (אפריל 2023, מאי 2024, נובמבר 2024 ומאי 2025).

מאזן מים והידרופוביות (Water Drop Penetration Time – WDPT)

• הבדיקה נעשתה על דגימות קרקע לא מופרות מהשדה.
• במאי 2024: בכל שהטיפול מעובד יותר – ראינו ירידה בהידרופוביות.
• במאי 2025: המגמה אינה עקבית, אך טיפולי הגפת הגולמית עדיין מתאפיינים בזמן ארוך יותר עד לחדירת טיפת המים (עלייה בהידרופוביות תחת טיפול גפת גולמית). עם זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הטיפולים.

מדדים פיזיולוגיים של העצים

• פוטנציאל מים (Stomatal conductivity): בכל שנה פוטנציאל המים הנמדד בעצים המטפולים היה שלילי יותר מהפוטנציאל הנמדד בטיפול הביקורת. מגמה דומה נצפתה גם במדידת המוליכות. המשמעות מעידה על עקה מסוימת שהעצים חווים, ולמרות שאין הבדלים מובהקים בין הטיפולים, מדובר במגמה שחוזרת על עצמה.
• מדדים נוספים: נבחנו מדדים פיזיולוגיים שלא הושפעו מהטיפולים וכללו את שיעור החנטה, היבול (משקל פרי לעץ), היקף גזע, אחוז שמן בפרי, ובדיקות נוטריאנטים בעלים. כמו כן, נרשמה מגמת ירידה בתכולת המים בפירות.

מסקנות

• הזנה: טיפול הקומפוסט בשילוב זבל עופות העלה באופן מובהק את רמות החנקן המסיס בקרקע.
• מדדי קרקע ופיזיולוגיה: לא נמצאו הבדלים מובהקים ברוב המדדים הנבדקים.
• מאזן מים: נצפתה עלייה בהידרופוביות תחת טיפול גפת גולמית, לצד מגמה עקבית של פוטנציאל מים שלילי יותר ומוליכות נמוכה יותר בהשוואה לביקורת (מה שמעיד על עקה מסוימת שהעצים חווים), ומגמת ירידה בתכולת המים בפירות.
• אף שההשפעות אלו אינן מובהקות סטטיסטית, המגמות חוזרות על עצמן – ולכן יש לשים דגש על תכונות אלו ביישום חוזר של גפת בשדה.
• תוצאות המחקר מתייחסות לתקופה של 3 שנים, כאשר המשך מחקר מסוג זה הוא חיוני על מנת להבין את ההשלכות של יישום מצטבר בטווח הארוך.