ברפת שעברה לצינון אוטומטי, מטפלים היום בשפכים במתקן טבת ומקווים להפעיל בקרוב פיילוט ניסיוני לטיפול בשפכי הרפת וזבל הפרות, שכבר נוסה בהצלחה על ידי הלל מלכה, מדריך וחוקר במשרד החקלאות
רפת קבוצת כנרת כוללת 450 פרות (כולל עגלות). במכון החליבה פועלת קרוסלה 40 של צח"מ אפיקים (אפימילק) על פלטפורמה של PDM האיטלקית. לרפת מרכז מזון עצמאי, שרוכש את המזון ומכין אותו בעצמו. "צוות העובדים שלנו בנוי על צוות מצומצם של מקומיים, ארבעה מבני הקיבוץ וגמלאי שמסייע לנו שעה ביום", מספר רון כנרתי, מנהל הרפת. "כולם מעל גיל 50. אנחנו מעסיקים בחופש הגדול גם שלושה חבר'ה מבית ספר התיכון. אם הם ימשיכו או לא זה תלוי בהם, זה לא משהו שמעסיק אותי. בנוסף יש לנו שבעה עובדים תאילנדים ועובד בן מיעוטים".
רון כנרתי מנהל את רפת קבוצת כנרת מזה 26 שנה. "אני עובד ברפת, כמובן עם הפסקות של צבא, הטיול הגדול בחו"ל ולימודים אקדמאים, אני עובד ברפת מהחופש הגדול של בין כיתה ז' לח'. למדתי הנדסאות בניין, אף פעם לא עבדתי בזה אבל זה עזר לי מאוד ברפת. את רוב הסככות ואת המכון החליבה פה אני הרמתי, כלומר אני מבין דבר או שניים בבניה".
כנרתי נשוי ואב לשני בנים (19 ו־22), שניהם לוחמים המשרתים בצבא, אחד בקבע והשני בסדיר. "לא, אני לא יישן טוב בלילה, זה לא פשוט, אני אח שכול, ב־94 אח שלי התחשמל בתקלה מבצעית בלבנון, אז איך אומרים, מהלא צפוי עלול לצאת משהו לא טוב. מתחושה שאתה לא פגיע עד תחושה של פגיעות גבוהה. אז עם הרגישות הזאת אני חי יום יום, אבל אני לא יכול להגיד להם מה לעשות בחיים, אז הלילות שלי קשים".
חממת קילטור נסיונית
בימים אלה פועל ברפת של קבוצת כנרת מתקן טבת "ואת המאצרות קבלן זבל מפנה אותן. מדובר בטיפול ראשוני בשפכים על ידי כימיקלים והשליחה שלהם לטיפול סופי במתקן הטיפול בשפכים האזורי (מט"ש). המתקן האזורי הוא בבעלות שני שליש של עיריית טבריה ושליש של המועצה עמק הירדן".
הלל מלכה, מנהל תחום הבקר בשה"מ, משרד החקלאות ובטחון המזון, הלל מלכה מוביל מטעם משרד החקלאות את המעקב אחר מתקני החלוץ (הפיילוטים) ברחבי הארץ (כמו מערכות אגנים ירוקים או מערכות הפרדה), הכל במטרה לבחון אילו טכנולוגיות יאפשרו לרפתות לעמוד בתקנות המשרד להגנת הסביבה.
מלכה פנה לרון כנרתי והציע לו להשתתף בפיילוט. "בגדול מדובר בהתנתקות מהמט"ש", מספר כנרתי. "מה שמוצע הוא שלוקחים את המי מכון ושואבים אותם בביובית מיוחדת שיש לה מקלטר מאחורה. מקימים חממה בת חמישה דונם ומכינים מצע מהודק ופורסים עליו 20 ס"מ זבל יבש, ואז מתחילים לנסוע ולהוריד את החומר ולהוריד את המקלטר. הביובית מורידה את הנוזל בשבעה צינורות לכל שן ומחדירה את השפכים לאותם 20 ס"מ זבל יבש. בגלל שמדובר בחמישה דונם יש לך הרבה שטח לפזר את זה. מדובר בחממה ברוחב 50 מטר ובאורך 100 מ' עם חמישה מפתחים בני 10 מ', בנויה בקונסטרוקציה קלה של חממות".
נשמע נהדר. הסכמתם ואז מה קרה?
"אמרנו שאנחנו מוכנים ואז התחלנו בתהליך לקבלת היתר בניה לחממה. אגב, את הביובית כבר הזמינו והביאו ארצה דרך חברת 'בולטק.' את הפיילוט הזה הלל מלכה, כבר עשה פיילוט כזה בשדה אליהו, לקח איזה 4 דונם והכניס מוטות בדיקה, לפני שהתחילו לפזר את הזבל הרטוב על היבש ואחרי פיזור הזבל, אבל זה היה בשטח פתוח ורק בקיץ כמובן. ראו שאין חלחול מעבר לזבל היבש, כלומר הזבל הנוזלי שקילטרו לא המשיך להיספג באדמה. כל סיפור הקמת החממה נעשה על מצע מהודק. ואז עושים את היסודות, מקימים את החממה ולבסוף עושים קירוי פלסטיק בצדדים, מוקף בחגורת בטון של 50 ס"מ, כדי שהזבל לא יגלוש. כעיקרון, אתה כל יום מביא את החומר ומקלטר אבל אתה לא חוזר על אותו מקום. הזבל נספג והופך לקומפוסט".
נשמע נהדר ואז?
"הביובית הגיעה כבר לפני חצי שנה לארץ, אבל כל עוד אין היתר בניה ולא התחלנו לבנות, לא ניתן לשחרר אותה".
ומי מעכב את קבלת ההיתר בניה?
"הפלא ופלא – המשרד להגנת הסביבה! בבקשה למתן היתר בניה כל הגורמים אישרו את הקמת החממה למעט המשרד להגנת הסביבה. השטח הוא שטח חקלאי כך שאתה יכול להקים שם רק חממה, אתה לא יכול להקים שם מבנה קשיח עם גג קשיח. בעיקרון הם לא סומכים על החממה, על קירוי החממה כמספיק חזקה כנגד גשם".
השפעה על הסביבה
אבל כל החממות עומדות בפני הגשמים, מה ההבדל?
"נכון מאוד, לא יודע בדיוק למה ההתנגדות. הרי למשרד להגנת הסביבה יש אינטרס מאוד גדול שאנחנו הרפתות נתנתק מהמט"שים. הרפתות הן אתגר גדול למט"שים. קח לדוגמא את עמק הירדן שיש נניח שבע רפתות עם כ־400 פרות בכל רפת? זה 2,800 ראשי בקר ותכפיל את זה ב־20, כי אומרים שכל פרה מייצרת זבל כמו 20 בני אדם. זה כמו 60 אלף תושבים.
"אבל למשרד להגנת הסביבה פתאום נתקע שהפלסטיק עלול להיקרע וליצור מטרד סביבתי. אמרנו להם שאנחנו מוכנים להתחייב להחליף כל שנתיים את הקירוי, אם הוא נפל או לא נפל. כרגע אנחנו נמצאים בדיונים איתם על הנושא. שלחנו אליהם מכתב עם הסברים ואנחנו מקווים לטוב".
"אני עובד ברפת, כמובן עם הפסקות של צבא, הטיול הגדול בחו"ל ולימודים אקדמאים, אני עובד ברפת מהחופש הגדול של בין כיתה ז' ל־ח'"
זה ב־20, כי אומרים שכל פרה מייצרת זבל כמו 20 בני אדם. זה כמו 60 אלף תושבים.
"אבל למשרד להגנת הסביבה פתאום נתקע שהפלסטיק עלול להיקרע וליצור מטרד סביבתי. אמרנו להם שאנחנו מוכנים להתחייב להחליף כל שנתיים את הקירוי, אם הוא נפל או לא נפל. כרגע אנחנו נמצאים בדיונים איתם על הנושא. שלחנו אליהם מכתב עם הסברים ואנחנו מקווים לטוב."
אז נראה לך שהכל יסתדר?
"להגיד לך את האמת אני לא יודע. כל העניין נמשך כבר מעל חצי שנה. הייתה לנו משוכה אחת, מרשות ניקוז הנחלים, שגם הערימו עלינו קצת קשיים אבל בסוף אחרי הסברים הצלחנו לעבור אותם. בהתחלה לא תכננו לעשות מצע כבוש שעליו יונח הזבל היבש כי הלל אמר שלא צריך. הוא אמר שאפשר להניח את הזבל היבש היישר על האדמה, וכפי שאמרתי לך הלל בדק וראה שאין חלחול של מים לאדמה. אבל בגלל שמדובר באזור שעוטף את הכנרת ואפילו לא הכנרת אלא אגן ההיקוות של הירדן הדרומי, אז בסוף הסכמנו למצע כדי לקבל אישור. אז בסוף מי שהכי התלהב מהניסוי בשדה אליהו מתנגד לביצוע בפועל. בקיצור, שלחנו מכתב המפרט את המצב ומה אנחנו יכולים לעשות ואני מקווה שהם ישנו את דעתם".
האם מדובר בהשקעה גדולה של הרפת?
"מדובר על השקעה בסדר גודל של 400 אלף שקל. מבחינתנו הקמת החממה והפיילוט יכולה לחסוך לנו המון כסף, מה גם שאנחנו מאמינים שהמתקן הזה הוא למען איכות והגנת הסביבה".
מקווים להגיע לפשרה
על כל פנים, הפיילוט ברפת קבוצת כנרת "תקוע" מזה כחצי שנה, אבל הצדדים מתדיינים ביניהם, גם במשרד החקלאות וגם בקבוצת כנרת מאמינים שיגיעו לבסוף להבנה. בגדול, המשרד להגנת הסביבה מתנגד למבנה של חממה, בטענה שהניילון העוטף את החממה יכול להיקרע. כשחממת פלפלים או פרחים נקרעת אז לא קורה דבר ואין השפעה על הסביבה. כשניילונים שעוטפים חממה שמיועדת לטיפול בשפכי רפת נקרעים זה כבר עניין אחר.
במשרד להגנת הסביבה רוצים שהמבנה שיתחם את אותם 5 דונם יהיה קשיח, מה שיעלה פי 3–4 את עלות הפרויקט, ויהפוך את הנושא ללא רווחי או כדאי עבור כנרתי וצוות הרפת.
מה שבדרך כלל מביא לניילונים קרועים בחממות זה הרוחות ופחות הגשם והברד. ובכל זאת, ברפת קבוצת כנרת יגיעו את הבקשה מחדש עם מקצה שיפורים, כגון חיזוק הניילונים ברשת שתעטוף את הניילונים בחוזקה ובכך תצמצם את סיכויי הקריעה.
הפיתרון המוצע על ידי הלל מלכה יכול להפחית לרפתות רבות עלויות ניכרות, בעיקר על אגרות הביוב.
רון כנרתי: "יש שלוש שיטות לחיוב רפתות על הביוב –
- 70% ממה שנכנס אך ורק למכון חליבה; כאן אתה צריך מערכת מים שיודעת לספור אך ורק מה שנכנס למכון החליבה. במקרה אצלי זה בנוי מראש ככה, כי בנינו את המכון חליבה אחרי שהיו הרפתות, אז עשינו מערכת מים אך ורק למכון כך שזה בסדר.
- אתה משלם 35% מסך המים שנכנסים לרפת, לשקתות, למתזים, לניקוי משטחים, למה שאתה רוצה.
- התקנת מד ביוב, שזה הצעד הכי נכון, כי שתי האפשרויות הקודמות הן סתם הערכה של כמה מגיע בתכלס למערכת הביוב. אנחנו ספציפית הלכנו על ה־70% ממה שהמכון לוקח, שזה כמובן משתנה בין קיץ לחורף. בקיץ זה יותר ביוב ובחורף פחות. בקיץ זה יותר בגלל הצינון, שהיה בין פעמים לשלוש מעבר לחליבה".
ואיך מתבצע אצלכם הצינון?
"עכשיו עברנו למערכת של 'בולטק,' המערכת האוטומטית 'עין צופיה,' אז עכשיו אחרי התקנת המערכת פחת השימוש במים במכון החליבה. עד להתקנת המערכת היינו מקימים את הפרות לצינון בין חליבת בוקר לצהרים, בין צהרים לערב, בין ערב לבוקר – ולוקחים אותן למשהו כמו 40 דקות מקלחת בחצר המתנה של המכון חליבה, והנחשב כמים שהולכים למכון חליבה. אז הפעמיים-שלוש פעמים האלו – תלוי באיזו תקופה של הקיץ – כל זה ירד כי אנחנו נותנים להם צינון במדרך (באבוסים)".
מאז שהתקנתם את הצינון האוטומטי פחתה כמות המים שאתם משתמשים ברפת?
"לא ממש. מצד אחד ירדה כמות המים במכון החליבה אבל מצד שני עלתה כמות המים ברפתות, כך שבינתיים אני לא רואה ממש ירידה. זאת למרות שמדובר במערכת חכמה ומתוחכמת אבל צריך לזכור שהיא עובדת 24/7, כך שכרגע אני לא רואה ירידה בצריכה".
אתה מרוצה מהמערכת?
"שמע, רק התחלנו לעבוד איתה ב־12 ביולי השנה, כך שזה ממש חדש. אני יכול להגיד לך שאני מרוצה שאני לא צריך לרוץ כל היום ולהביא פרות לצינון, להציק להן ואני מרוצה שכמות החלב יותר גבוהה ממה שהיה לי תמיד. לגבי השפעה על ההתעברות, כמובן שעוד אין לי שום אינדיקציה. אבל ההתעברות אצלנו בקיץ בשיטה הישנה של להביא אותן למקלחות היתה על הפנים. התנאים של חריגה ב', של 75% תמורה לא טובים לנו. בשנים האחרונות זה היה 85%. 10% פחות זה משמעותי עבורנו".
רון, כל הסיפור שהיה מדצמבר 2025 והמאבק נגד הרפורמה בענף החלב שעברנו גרם לכם לעצור שניה ולחשוב לגבי השקעות ברפת, לגבי עתיד הרפת?
"בוודאי, אם זה היה מתממש אני לא יודע איך היינו ממשיכים. לא יודע איזה מנגנון הם היו עושים כדי שאנחנו נוכל להמשיך ולהשקיע כסף בענף שבקושי מרוויח כסף. מצב הרוח באותה תקופה היה נמוך, כשהעתיד לא ברור אז גם מצב הרוח בהתאם. הסיפור הזה אם היה מתממש היה גומר את הרפתות – היינו עובדים והיינו צריכים לגדל יותר פרות בשביל פחות רווח אם בכלל היה רווח, על השקעות בכלל לא היה על מה לדבר. המדינה הייתה אמורה להביא גם תמיכה ישירה אבל למזלנו זה לא עבר וטוב שלא נדבר על זה יותר. לצערי, כל עוד פורום קהלת נמצא בעולם הזה זה לא ירד מסדר היום".
מה יהיה אחרי הבחירות?
"תלוי מי יהיה שם ותלוי מה הוא יעשה אחרי הבחירות. קח לדוגמא את ליברמן שהיה אהוד על החקלאים לפני הבחירות ואחרי הבחירות הביא את פורר, אתה זוכר שהוא הרס את ענף השום? בקיצור, זאת מדינה שאתה לא יכול לסמוך על שום דבר בה, זו בהחלט בעיה".
אתה בן אדם אופטימי?
"את האמת, אף פעם לא העסיק אותי העניין הזה. אלה הם דברים גדולים מאתנו. כשאני קם בבוקר והולך לעבוד ברפת אני מבסוט, אחרת לא הייתי עושה את זה כבר כל החיים הבוגרים שלי".
על הרפורמה: "הסיפור הזה אם היה מתממש היה גומר את הרפתות – היינו עובדים והיינו צריכים לגדל יותר פרות בשביל פחות רווח אם בכלל היה רווח, על השקעות בכלל לא היה על מה לדבר"
