חורף חם, שבו אין מספיק מנות קור, גורם לפגיעה ביבול ולירידה משמעותית בכמות הפרי המתפתח על העץ. פיתוח ישראלי חדשני, המבוסס על עבודת שטח, מחקר ויישום מקצועי, עשוי לסייע לענף המטעים להתמודד עם השפעות שינויי האקלים • ניסויים שנערכו בכ-30 חלקות ברחבי הארץ הראו עלייה של כ-82% ביבול, וכ-24% בצבירת מנות הקור, לצד שיפור באיכות הפרי
מה שהתחיל מרעיון שעלה בעקבות תצפיות ועבודה מקצועית בשטח, הפך בתוך שנים ספורות לפתרון חדשני שעשוי לסייע לחקלאות הישראלית ובעולם להתמודד עם אחד האיומים הגדולים של שינויי האקלים, החורפים החמים. חורף חם, שבו אין מספיק מנות קור גורמת לפגיעה ביבול ולירידה משמעותית בכמות הפרי שתתפתח על העץ.
אז איך "צוברים" מנות קור? איתי במברגר, מדריך מטעים נשירים בשירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות וביטחון המזון, הבחין במהלך סיור בשטח כי עצי פרי נשירים שגדלו בצילם של עצי ברוש "התעוררו" מוקדם יותר לאחר החורף, פיתחו עלווה עשירה יותר והניבו יבול גבוה יותר בהשוואה לעצים אחרים באותה החלקה. התצפית עוררה את סקרנותו והובילה לשיתוף פעולה עם ד"ר מיכל אקרמן-לברט ממו"פ צפון-מיג"ל, ולמחקר יישומי רחב היקף שהוביל לפיתוח חדשני להתמודדות עם אתגרי האקלים בענף המטעים.
הניסויים הראו עלייה ממוצעת של כ-24% בצבירת מנות הקור ועלייה של כ-82% ביבול, לצד שיפור באיכות הפרי, הקדמת ההבשלה והתעוררות אחידה יותר של העצים.
החוקרים ניסו להבין האם ניתן לשחזר את האפקט באמצעות יצירת מיקרו אקלים קריר יותר סביב העצים במהלך החורף. לשם כך נבחן שימוש ברשתות צל שחורות כמעט אטומות בצפיפות גבוהה (90% צפיפות), הנפרסות מעל המטעים במהלך חודשי הסתיו והחורף. הרשתות מפחיתות את הקרינה ומסייעות בשמירה על טמפרטורות נמוכות יותר סביב העצים, ובכך מגדילות את צבירת מנות הקור החיוניות להתעוררות תקינה של עצי פרי נשירים לאחר החורף.
הניסויים, שנערכו בכ-30 חלקות מרמת הגולן ועד השפלה, במגוון גידולים ובהם אפרסק, נקטרינה, משמש, שזיף, דובדבן ואגס, הניבו תוצאות מרשימות. בממוצע נרשמה עלייה של כ-82% (!) ביבול וכ-24% בצבירת מנות הקור בהשוואה לחלקות הביקורת, שגדלה בצמידות וללא הקירוי. בחלק מהמטעים נרשמה אף הכפלת יבול, מטון אחד לדונם לשני טונות לדונם. מעבר לעלייה בכמות הפרי, נמצאו יתרונות נוספים ובהם התעוררות אחידה יותר של העצים, הקדמת הלבלוב והפריחה, הקדמת מועד ההבשלה ושיפור באיכות ובגודל הפרי.
מומחי המשרד מסבירים כי ככל שתנאי האקלים מאתגרים יותר עבור הזן והאזור, כך גדל הפוטנציאל של השיטה לתרום ליבול. על רקע הירידה המתמשכת בכמות מנות הקור הנצברות בחורפים בישראל, מדובר בכלי פשוט יחסית ליישום, בעל עלות נמוכה, שעשוי לסייע לחקלאים לשמור על יציבות הייצור גם בתנאי אקלים משתנים.
חגי שניר, מנהל שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות וביטחון המזון: "בעידן של שינויי אקלים, החקלאות זקוקה לפתרונות חדשניים, אבל לפעמים החדשנות מתחילה דווקא מהתבוננות פשוטה בשטח. התצפית של מדריך שה"מ הובילה לפיתוח שמאפשר לחקלאים לשפר את היבול ואת איכות הפרי באמצעות כלי נגיש ופשוט יחסית ליישום. זהו הישג שממחיש את החשיבות של החיבור בין הדרכה, מחקר וחקלאים, ואת היכולת של החקלאות הישראלית להמשיך להתאים את עצמה למציאות המשתנה, לחזק את הייצור המקומי ולתרום לביטחון המזון של מדינת ישראל."


