אור קומאי¹, גלעד בן-צבי², עדי רמות², טליה גבאי¹ ואמיר פרלברג¹
¹ – המארג, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב-יפו
² – המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב-יפו
התכנית הלאומית לניטור מגוון ביולוגי (להלן "תכנית הניטור") נועדה לספק לקובעי המדיניות הסביבתית בישראל מידע מדעי על מצב הטבע והשפעות האדם עליו לצורך קבלת החלטות מבוססת מדע. במסגרת תכנית הניטור, זואולוגים ובוטנאים מנטרים בעלי חיים וצמחים ברחבי הארץ בחלקות קבועות אחת לשנתיים (צומח אחת לארבע שנים), במטרה לבחון מגמות ארוכות טווח במצבם. בנוסף, על מנת לבחון במישרין את השפעת האדם על הטבע, מנוטרות גם חלקות קרובות ליישובים ולחקלאות ורחוקות מהם. בעוד שבעבר תכנית הניטור התמקדה בעיקר בחולייתנים ובצמחים, בשנים האחרונות היא כוללת גם ניטור נרחב של פרוקי-רגליים. זאת, משום שפרוקי-רגליים מהווים אינדיקטורים רגישים לשינויים סביבתיים, אקלימיים ואנתרופוגניים.
כאן אנו מביאים תוצאות ממחזור הניטור הראשון של פרוקי הרגליים בערבה, משנת 2024. מטרת הניטור היא להשוות את חברת פרוקי-הרגליים שוכני השיטים קרוב למטעי תמרים (עשרות מטרים) ורחוק מהם (לפחות קילומטר). ניטרנו ב-3 חלקות קרובות לחקלאות במניפות הסחף, ב-3 חלקות רחוקות מחקלאות במניפות הסחף ובעוד 3 חלקות רחוקות במורד הערוצים בהרי אילת, באמצעות מגשי הכאה על עצי שיטה סלילנית וש. סוככנית. סה"כ נמצאו 379 פרטים מ-66 טקסונים שונים ב-89 מגשי הכאה. ניתחנו את הנתונים תוך שקלול השפעת תת-מין העץ. נותחו עושר הטקסונים, השפע הכולל ושפע בחלוקה לגילדות הזנה ולסדרות טקסונומיות.
לא נמצא הבדל מובהק בעושר הטקסונים או בשפע הכולל כתלות בקרבה לחקלאות, אולם שפע אוכלי הזרעים היה נמוך במובהק בקרבת שטחים חקלאיים (0.14 פרטים למלכודת) בהשוואה לחלקות הרחוקות (3 פרטים למלכודת). כמו כן, שפע החיפושיות היה נמוך במובהק בקרבת מטעים (0.21 פרטים למלכודת) בהשוואה לחלקות הרחוקות (0.57 פרטים למלכודת).
ממצאינו מצביעים על השפעה שלילית אפשרית של קרבה למטעי תמרים על המגוון הביולוגי של פרוקי הרגליים בערבה. הגם שלפי ממצאינו מדדים כלליים של חברת פרוקי הרגליים לא הושפעו ממידת הקרבה למטעים, ניתוח מעמיק יותר של הרכב החברה מצא כי טקסונים מסוימים נמצאים בשפע נמוך יותר בסמוך למטעים.


