מיקי נירון

פעם כפר שלם גידל אותנו. מאז הקיבוץ השתנה. אם אנחנו רוצים שלמילים "חינוך קיבוצי" תהיה משמעות, עלינו לנסח מחדש את האמנה החינוכית *תמונה ראשית: ברפסודיה. מי אחראי על התנהגותו של הילד במרחב הציבורי? צילום: לימור

האומנית הדר סייפן מראש הנקרה הופכת מקלטים, גדרות ופטרולים ליצירות אומנות מהפנטות. איך ילדות תחת קטיושות הפכה לשפה אומנותית, למה היא אוהבת מקלטים, ומדוע, למרות הכול, היא ממשיכה לבחור לחיות על הגבול? *תמונה ראשית:

במסגרת משימת התיישבות וחיזוק הקהילות שנפגעו במלחמה, 11 גרעינים, מצפון ועד דרום, ממשיכים את המסורת של הנח"ל, שחודשה בשנה שעברה, ומביאים איתם כוח צעיר, עשייה ותקווה לעתיד  *תמונה ראשית: גרעין נענע לקיבוץ ניר עם  

בשבדיה לא האמינו, אבל קיבלתי עייר חמוד במתנה. רק שבגלל תנועות מעיים תכופות הוא נאלץ לעשות רילוקיישן לקיבוץ בחן *תמונה ראשית: עבדול-רחים עם האתון והעגלה ומאחוריו אבו-סרייה, באדיבות ארכיון יד-חנה  ב-1974 חייתי במדינה אחרת,

מי שהבחינו בין התיישבות, שזה אנחנו, הטובים והיפים, לבין ההתנחלות, שזה הם, הרעים והמכוערים – הפסיקו להתיישב. כוונתי אלינו, התנועה הקיבוצית. ובכך חטאנו לייעודנו. ואנו חוזרים גם לחזונו של יגאל אלון – התיישבות בבקעת

בקעת הירדן היא שטח כבוש שעתידו אמור להיקבע בהסכם בין שני עמים. הקמת קיבוץ חדש שם עכשיו אינה מעשה חלוצי. היא התנחלות. ולתנועה הקיבוצית אסור להיות חלק מזה *תמונה ראשית: מאחז בבקעת הירדן, ינואר

נדחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד קרן הפנסיה (ה.ע.ל) שהשלכותיה היו עלולות לפגוע בחברי קיבוצים המבוטחים בקרן אנחת רווחה נשמעה בימים אלה בעשרות ועדות פנסיה בקיבוצים, כאשר נדחתה הבקשה לאישור תביעה הייצוגית כנגד קרן

אילן גזית, חבר נערן ויו"ר תנועת "המחנות העולים", מוביל את המהלך להקמת הקיבוץ החדש. מול ההתיישבות הלאומנית הוא מבקש להציב מודל קיבוצי אחר: חיזוק הגבול המזרחי באמצעות התיישבות חקלאית, המחויבת לשלטון החוק וליחסי שכנות

כמעט שלוש שנים מאז השבת השחורה של טבח 7 באוקטובר, שבה מזכירות כפר עזה לפעול מהקיבוץ עצמו, "ציון דרך משמעותי בתהליך החזרה לקיבוץ" *תמונה ראשית: ההנהלה חוזרת לפעול מתוך הקיבוץ עצמו, לראשונה מאז פינויו.