כתבה

בפסיפס המשתתפים בסיוע להשגת הסכם חלב חדש וראוי, בולטים חברי תנועת "המחנות העולים" וקבוצות הבחירה (תנועת הבוגרים) שלהם. התגייסות שקטה בתחום התקשורת החברתית, שיש לה השפעה גדולה, בימינו. שיחה מעניינת עם עוז אברהם –

יום לאחר ההסכמות על אישור מתווה החלב, כינסו אסיפה כללית של הרפתנים והפעם בזום מרחוק. האסיפה התקיימה בשמונה בערב והשתתפו בה, שיא של מעל ל-240 חברים מכל המגזרים. לאסיפה הוזמנו חלק מהחברים שתרמו להשגת

אני מכיר את שמוליק פרידמן שנים רבות – רופא "החקלאית" במרחב העמקים, שבו הובלתי רפת, ומנהל מאל"ה, כשאני משמש כמזכיר התאחדות ועובד בענף בכל השנים. שמוליק התגורר שנים רבות בתל יוסף ונפגשנו בהליכות ערב,

הכניסה לכפר יהושע מכיוון רמת ישי מבטיחה מאוד – כיכר מעוצבת ביד אמן, שלושה פסלי פרות לכל הכיוונים, שדות ירוקים עם מבני רפת וחממות וברקע מהדהד בגובהו, גם מכון תערובות כפר יהושע חי ותוסס.

ברפת גינוסר, עובדת מזה כשנה, מערכת צינון חדשה באבוס של ENGS אשר פותחה, כך שתתאים לכל מערכת צינון קיימת ותאפשר הפעלה חכמה ויעילה, מבוססת נתונים והתנהגות הפרה – רפת גינוסר הינה הרפת הראשונה בהיסטוריית

שחפת הבקר, מחלה זואונוטית (מועברת מבקר לאדם) הנגרמת על ידי חיידק המועבר, בעיקר ממערכת הנשימה של בעל חיים חולה. הפצתו העיקרית בתרסיסים ממערכת הנשימה שחפת הבקר – מחלה עם תוצאות קשות על מחלה זו

פגשנו את יוסי דובדבני, הרפתן הוותיק והמנוסה, ברפת המשפחתית במושב בית חלקיה. יוסי ושותפיו לרפת, אביו ושני דודיו, מקפידים לשלב אורח חיים דתי-חרדי, יחד עם ניהול רפת חלב ברמה מקצועית גבוהה. כרפתן מנוסה, אשר

כך אומר מנכ"ל מועצת החלב, על הסכם החלב החדש שנחתם עם משרדי החקלאות והאוצר, שניידר: "ההסכם יעניק לענף את הוודאות והיציבות שהיו חסרים לנו כדי לחזור למסלול של השקעות וצמיחה" בשבוע שעבר חתמו משרדי האוצר, החקלאות

יצאנו ללמוד על מודל חלוקת אוכל ייחודי בין שתי הדגניות בעמק הירדן – הסכמות ראויות להערכה בין שני משקים סמוכים, שמחזיקה מעמד שנים הרבה ותורמת תרומה של ממש לשתי הרפתות – שווה ללמוד ולהתיידד

46 שנים עבדתי באגודות להזרעה מלאכותית. התחלתי כמזריע במשך שלוש שנים וסיימתי, עם צאתי לגמלאות, כמנהל המעבדה ובנק הזרע. אני מבקש לספר על מהלך עבודתי ולימודיי, שלבי התפתחות תחום ההזרעה המלאכותית לפרות בארץ, וכמה

היו"ר מרגי: "יש לכם שבוע – לכו להגיע להסכמות"; משרד החקלאות: אחרי מו"מ ממושך ורגע לפני סיכום האוצר רוצה לפתוח את הענף לייבוא; משרד האוצר: משרד החקלאות לא הביע עניין בהסכם; נציגי החקלאים: אפשר

תקופה ארוכה הרפתנים נפגשים לכנסי זום בלבד וחסר מאוד הקשר האישי והחברתי, שאין בלתו, להחליף חוויות ורשמים מהקורה בעמק ובענף. לאחרונה, ההגבלות שוחררו בחלקן, וכבר ניתן להיפגש במגבלות מסכה ומרחק. זיו בין ארי, רכז

לחץ זמנים, עקה ועומס עבודה, אינם מיטיבים עם מדדי הפוריות. לעומת זאת, שגרה ורגיעה ברפת משפיעים לחיוב על ביצועי הפוריות. המדיניות הנכונה להזזת ההזרעות לעונת האביב, בעיקר בעגלות ובמבכירות, חייבת בצעדים ממשקיים משלימים ברפת

מקצת מהכשלים העיקריים המאפיינים את חקלאות ישראל ושפתרונם בהחלט, עשוי להזניק מחדש את הענף הכלכלי החשוב הזה (למרות משקלו היחסי הנמוך בסך הכלכלה הלאומית) ולהתגבר בכך, על שנים ארוכות של סטגנציה, הן בהיקפי השיווק

לאחרונה נודע לי שחברינו, שמאי מדיני הגיע לגבורות, ממש גיל 80 והוא נראה במיטבו. פניתי אליו לפגישת ריאיון, לשיחה על התקופה, הענף והעשייה וכך, בימי הקורונה המדכדכים, שוחחנו ארוכות בטלפון והיה מעניין לשמוע את

רפת צאלים שממוקמת בנגב המערבי, מאופיינת בתנאי אקלים מדברי, עם גשמים מועטים בחורף (150-100 מ"מ לשנה) נובמבר – מרץ. בשנים האחרונות, נטעו באזור מטעים רבים, שמושקים במי שיטפונות ובמים מושבים מאזור המרכז, מה ששינה

רפת קטיף הייתה שותפות מלאה בין היישובים קטיף ועצמונה. בעוד שצוות קטיף הלך ברגל לרפת, אנשי עצמונה נסעו בדרכים עם מבט מעמיק לצדדים ניסים דגורקר הגיע לעצמונה, עבר לעבוד ברפת המשותפת, עם הפינוי עבר

המשימה הייתה להעביר כ-450 פרות שרובן נחלבות, במנות של כ-60 פרות בכל יום כדי לאפשר להן הסתגלות הדרגתית לתנאים החדשים, ברפת חלב בשפע בבאר טוביה. ליווינו חלק מהתהליך של קליטת הפרות והחליבה הראשונה וראינו

זה עבר מהר – 15 שנה להיתנתקות ויש מכנים אותה בשמות שונים: עקירה, גירוש, פינוי… אירוע היסטורי ואף טראומטי, בתולדות עם ישראל, שיש בו גם זווית מיוחדת של חקלאות ורפת גדולה ומשותפת.החקלאות ביישובי גוש

סוף יוני, חם מאוד במזרח עמק המעיינות, שמש ישירה ויוקדת וכולנו מחפשים צל לשהות בו. הפרות רובצות מתחת למאווררים בסככות, חלקן עומדות לצינון בחצר הצינון ואלו שאוכלות באבוס זוכות גם הן, להרטבה ולצינון ישיר.

רפת מעלה גלבוע, בהובלתו של לני קפלן, הכשירה צעירים רבים לעבודת הרפת וגם לניהולה. את הפירות רואים כיום כשבוגרי הרפת מהווים עתודה ניהולית, לא רק ברפת שעל הגלבוע, אלא גם בעמק שמתחת – יהודה

בביקורים שלי ברפתות ובתאגידים המגוונים בענף, ראיתי כל הזמן את המשאיות שעליהן הכתובית "נתיבי נהלל". תהיתי של מי המשאיות ואת מי הן משרתות. במפגש עם איציק בנג'יו מ"קבוצת שאן", הוא סיפר לי שחברת ההובלה

ניהול התארגנות הרפת בעמק בית שאן מתבצע על ידי יהודה שילה משדמות מחולה, במקביל לניהול הרפת במושב שהיה שיתופי, בצפון הבקעה. בימים אלה, מעביר יהודה את ניהול הרפת לדור ההמשך ומתפנה לסכם את המאפיין

מחשבות ותובנות על גורמים שמשפיעים על איכות ויעילות צינון הפרות בקיץ   במאמר שפרסמתי לאחרונה, הצגתי נתונים מסקר שנערך לאחרונה בארץ, שמציג את השונות הרבה בין רפתות שונות בכל הקשור למספר השעות ביממה שבהן