שוקה שפירא – האיש, האגדה והחבורה
יבול שיא
הרפת והחלב
החלון בבית שפרירי בכנרת עק 7.2020

ביום הולדתה של נעמי שמר משמרים את בית משפחתה

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בשנת ה-90 להולדתה של נעמי שמר, זכה בית סביה והוריה למתיחת פנים, ומתקיימות בו הדרכות לשימור מורשתה

נעמי שמר נולדה ב-13.7.1930 על הגבעה בקבוצת כנרת להוריה רבקה (לבית שפרירי) ומאיר ספיר. אילו חייתה בינינו, היא הייתה חוגגה בשבוע שעבר 90. לכבוד יום ההולדת של מי שכתבה והלחינה מאות שירים שנכנסו לפסקול הזמר העברי, הוקדשו תכניות ברדיו ומאמרים בעיתונות הכתובה. בתזמון מושלם, בימים אלה פותחים בכנרת את בית שפרירי המחודש למבקרים, שיוכלו להתרשם מקרוב מהיבטים שונים בחייה וביצירתה של שמר.

 

פסנתר זיילר של נעמי שמר
פסנתר זיילר של נעמי שמר

 

התצוגה החדשה בבית שפרירי, שנקרא כעת בית נעמי שמר, הוקמה בעזרת תקציב שניתן מהמועצה לשימור אתרים, בתכנון ובעיצוב חברת "טוקן סטודיו לעיצוב".  לאחרונה תוכנן טקס פתיחה, בו היו אמורים להשתתף בין השאר עומרי שלמון, מנכ"ל המועצה, עידן גרינבאום ראש המועצה האזורית עמק הירדן, ובני ובנות שבט ספיר-שפרירי המורחב, שמונה כבר חמישה דורות, רבים מהם חברים בכנרת.  "הטקס בוטל בגלל הקורונה",   מספרת לנו איריס מורן, מנהלת הבית ומדריכה בו, שאביה יעקב מלמד היה בן דוד(ה) של נעמי. "הבית נבנה ב-1935 על ידי סבה וסבתה של נעמי (מצד אימה) יונה וחנה שפרירי בכספם, והיה כנראה הבית הפרטי הראשון בתנועה הקיבוצית. לימים עברו אליו הוריה של נעמי. לאחר מותה של האם רבקה, התברר שהיא כתבה צוואה,  דבר נדיר בקיבוצים של אותם ימים, וביקשה שהבית יוקדש ללימודי מוסיקה פרטניים וקבוצתיים – ובקשתה קוימה. לימים התחלנו לארח בבית מבקרים להדרכות על נעמי".

אל הבית מוליכה דרך מוצלת, שעוברת על פני שלושת הבתים הראשונים של כנרת שנבנו ב-1927- 1929 לקראת המעבר של הקבוצה מן החצר לגבעה.  הבית האמצעי משמש כיום כארכיון,  וממנו מגיעים  אל בית שפרירי הצנוע, הממוקם ליד בית הספר היסודי שקרוי על שמה של שמר, ובו התחילה את דרכה כמורה לריתמיקה ויצרה את שיריה הראשונים. שמונת השירים (הדואר בא היום ואחרים), הונצחו בתקליטון "שירי כנרת" , שמהווה אחד המוצגים בתצוגה שבבית. בצד התקליטים גם  תמונות  שונות של המשוררת, הוריה ומשפחתה , ספרים של שיריה, תעודת הדר' לשם כבוד שקיבלה מאוניברסיטת תל אביב, גביע שהוענק לשיר "אנו הולכים ברגל" בתחרות באיטליה, והכי שוב: פסנתר ה"זיילר" השחור עליו התאמנה בילדותה ובבגרותה,  ושעליו כתבה את "דיוקן אימי על הפסנתר/ ידע ימים יפים יותר".

התוכן החדש סובב סביב הרעיון של השיר "חפצים אישיים" שכתבה שמר לשחקן משה בקר, לתכנית יחיד שנשאה את אותו השם. הביקור עובר ב"תחנות" שבהן ניתן להאזין לסיפורים ולפכים קטנים חייה של שמר, בקולה המוקלט של אסתר'קה לין, גם היא בת דודה וגם היא חברת כנרת, לפי טקסטים שליקטה וערכה איריס מורן. כחלק מהשיפוץ נפתח בקיר המזרחי חלון המאפשר מבט אל העמק ואל הרי הגולן. על הזכוכית כתובות המילים: "אור עולה בבוקר, על אגם  רחוק".  כשלוחצים על כפתור ההפעלה, אפשר לשמוע את  השיר "אור"  מבוצע על ידי נירה ספיר-פינסקי,  בגרסת בלדה איטית  – לא דומה לביצוע הקצבי הידוע שעיבד מתי כספי לשושנה דמארי. הגן המוסיקלי, אגב, נשאר במשפחה: נירה היא אחיינית של שמר, שרה ומנהלת את האולפן למוסיקה בעמק הירדן, אביה יענקלה (אחיה הצעיר של שמר) מנגן באקורדיון, והאח איתי – מתופף.

על הביצוע המיוחד והשונה לשיר "אור עולה בבוקר" מספרת נירה ספיר פינסקי: "ביום ה-30 למותה של שושנה דמארי, ערכו אירוע בבית גבריאל, וביקשו אותי לשיר את 'אור'. אני כל השנים לא התחברתי לגרסה המוכרת. קראתי שוב את השיר וראיתי שמדובר במילים של זיכרון, אולי עצב, בקשה ואפילו תפילה ('הביאו שמש'), וכל זה לא מתחבר ל'הורה' הקופצנית שעשו מהשיר. התייעצתי עם דודתי רותיק, אחותה של נעמי, והיא סיפרה לי משהו שלא ידעתי: שנעמי אכן לא הייתה שלמה עם הביצוע של שושנה, אבל אחרי שראתה את הפופולאריות הרבה אמרה – אני עם הצלחה לא מתווכחת. גם ללי, ביתה של נעמי, אישרה את הדברים. וכך, עבדתי עם פסנתרן ושרתי בנוסח החדש, שהוא פחות ידוע כמובן, אבל מתברר שגם אותו אנשים אוהבים ומתחברים אליו". נירה מוסיפה שהדודה המפורסמת מאוד עזרה לה בדרכה המוסיקלית, נתנה טיפים, התעניינה, ושלחה לה הרבה מכתבים ששמורים אצלה עד היום.

כשמזכירים את פסנתר ה"זיילר", יש לציין ששמר יצאה ללימודים באקדמיה למוסיקה על מנת להפוך לפסנתרנית קלסית. מבקר המוסיקה של "הארץ" חגי חיטרון הקדיש לנושא טור במוסף "גלריה". בין מוריה נמנו המלחין והמוסיקולוג עדן פרטוש, והפסנתרן המפורסם באותם ימים פרנק פלג. במבחן הסיום שלה היא ניגנה יצירה של באך, ובתעודה שהוענקה לה צוין: "כישרון בלתי רגיל בפריטה על פסנתר". אבל שמר, בחושיה, הבינה שהיא לא נועדה להופיע באולמי קונצרטים ובחרה להתרכז במה שהיא טובה בו. האם רבקה התאכזבה קשות, אבל עם ישראל כנראה הרוויח. בתוכניות היחיד שלה, בה שרה שמר  וליוותה את עצמה, ניתן היה לראות שהפסנתרנות והיסודות הקלסיים עדיין אתה.

אספקט נוסף בחייה שפחות מוכר לקהל הרחב, היה חוש ההומור שלה. חברותיה הקרובות, כמו רבקה מיכאלי, מספרות שידעה להיות שטותניקית לא קטנה. בימים שהייתה חסרת כל – היו כאלה – תיארה את עצמה ואת בתה ללי כ"זוג צועניות". בראיון למנחה מני פאר סיפרה שהיא מתכננת להספיק בחיים עוד שלושה דברים: לעשות רישיון נהיגה, לתרגם את (מרסל ) פרוסט לעברית, ולרדת 20 ק"ג במשקל. פאר התפלא: בגילך את עוד רוצה לעשות רישיון. שמר ענתה: ולרדת 20 קילו זה נראה לך קל?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

גרשון היימן, ממושב באר-טוביה, אב לשלוש בנות וסבא ל-13 נכדים, הוא פסל וצייר. את יצירותיו הוא יוצר בסטודיו שהיה פעם בית אריזה לפרחים – ובו עבודות למכביר: פסלים, דגמי פסלים, ציורים ועבודות אמנות שונות
9 דק' קריאה
אני מאמין, שבכל העולם וגם בישראל, תביא הקורונה לתחיית מדינת הרווחה. תחיית התובנה, שהמדינה נועדה להבטיח לאזרחיה מערכות מצוינות של חינוך, בריאות, רווחה, השכלה, מדע ותשתיות פיזיות וחברתיות, כי אין יד נעלמה שתבטיח את
4 דק' קריאה
פטירתו של יורם גרינבלט, צייר וחבר קיבוץ מעברות, לאחר מחלה ממושכת,  מחזירה אותי שנים אחורה לשנות השבעים – תשעים לתקופה בה נפגשו חיינו האמנותיים והחברתיים לעתים קרובות. כאשר אני מהרהר בביוגרפיה של יורם באותה
2 דק' קריאה
לתושבי ההרחבה של קיבוץ אדמית טענות קשות לקיבוץ. ההרחבה מאוישת כבר שש שנים, אבל  יושביה סובלים מהיעדר תשתיות בסיסיות,  כמו מדרכות  ותאורת רחוב. בקיבוץ מודים שיש בעיה,  אבל  טוענים שהיא תבוא על פתרונה, כאשר
6 דק' קריאה
דילוג לתוכן