יבול שיא
הרפת והחלב
מאיר טאטי מתוך מוטאנטים פוליטיים 2019
3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

תערוכות מאיר טאטי "מוטאנטים פוליטיים"

למה לי פוליטיקה עכשיו: שתי תערוכות בעלות גוון פוליטי עז נפתחו עתה במוזיאון "בית אורי ורמי נחושתן" שבקיבוץ אשדות יעקב: "מוטאנטים פוליטיים" של מאיר טאטי והתערוכה הקבוצתית "לוקאליזם" של בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית של "בצלאל".

על מסך הקרנה המוצב במרכז חלל התצוגה של המוזיאון מוקרנת עבודת הוידאו של טאטי – רצף של דיוקנאות הנבנים ומתפרקים לסירוגין לעיני הצופה, דיוקנאות העשויים כקולאז' והמורכבים מהכלאתם של חלקי פנים של פוליטיקאים מוכרים, מי יותר ומי פחות, מהעבר ומההווה. הפנים המעוותות של המוטאנטים הפוליטיים המשתקפים מהמסך, נראים כצירוף של חלקי פאזל שאינם תואמים אלה לאלה ושאינם מתלכדים לכדי מבנה פנים קוהרנטי. הפנים המעוותות הללו ונעדרות הלכידות, הנעות בין פסל דומם לפנים חיות, מעוררות תחושה של מה שפרויד כינה "אל-ביתי"/ המאוים/ המבעית – מונח המציין צירוף צורמני ופרדוקסאלי בין היומיומי, המוכר, הנהיר והביתי לבין הזר והמצמרר. ה"אל-ביתי" יוצר בעתה וחרדה (ויעיד על כך צחוקם הרם והבלתי פוסק, של צופים צעירים- כבני עשר לערך- העשוי להוות מעין מנגנון הרגעה, בדומה לשריקה בחושך, לנוכח מראה פניהם החריגים של המוטאנטים הפוליטיים).  המוטאנטים הפוליטיים של טאטי שואבים את השראתם, על פי הדף הנלווה לתערוכה, מעולם הקומיקס והמדע הבדיוני. בז'אנרים אלה המוטאנט הוא דמות שעברה מוטציה המטעינה אותו בכוח על-טבעי ו/או מראה על-טבעי. המוטאנט עשוי להיות טוב וגיבור-על או נבל-על. בעבודת הווידאו של טאטי המוטאנטים הפוליטיים פוצחים בנאום עתיר פאתוס שחובר, בדומה לדיוקנאות המוכלאים, מצירופם של היגדים שנלקחו מתוך נאומים שנישאו בפיהם של גיבורי-על מסרטים של מדע בדיוני. הנימה והסגנון הבומבסטי של הנאום (אותו מקריין נמרוד רשף) ותכניו, בדומה למורפולוגיה של הדיוקנאות, נע בטווח שבין המוכר לבין הזר. יתרה מזאת, הן פניהם של המוטאנטים הפוליטיים והן הנאום הנישא בפיהם, משרטטים את דמות הפוליטיקאי הפוסטמודרני הניזון מציטוטים ובעל "אני" נזיל, הנעדר כל אותנטיות ולכידות.

עבודתו של טאטי מצליחה למגנט את קשב הצופים וזאת בעיקר כתולדה מהמפגש של הצופה עם המוכר ההופך לפתע לזר המעורר בו, במידה זו או אחרת, את חוויית ה"אל-ביתי".

לוקאליזם

התערוכה "לוקאליזם" שאצר קובי לוי והמוצגת בחלל המלבני של המוזיאון, כוללת חמישה פרויקטים של חמישה בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית של "בצלאל", פרויקטים פרי מחקר אודות ההיסטוריה והמרחב הישראלי.

קשר כמעט ישיר מתקיים בין עבודתו של שלומי יצחק – "כהניזם" ל"מוטאנטים פוליטיים" של טאטי. שלומי יצחק מציג, על רקע קיר שעליו צויר בשחור ובצהוב סמלה של התנועה הכהניסטית, דוקומנטים, קטעי עיתונות ומכתבים של כהנא המשרטטים את דיוקנו הגזעני והאלים. כך לדוגמה מוצג המסמך בו כהנא מצהיר: "לו הייתי שר הביטחון,  הייתי סוגר את כל השטחים ליומיים. אין רדיו, אין מצלמות, אין טלוויזיה, אין עיתונות. אין יוצא ואין בא והייתי אומר לחיילים: חבר'ה בפקודה! יומיים של כסאח!" (מתוך רעיונותיו של הרב "לו הייתי שר הביטחון" אינדקס עמ' 336).  עבודתו של שלומי יצחק אקטואלית מאי פעם לנוכח חלחול מסריו של כהנא וממשיכיו בציבוריות הישראלית, וזאת באמצעות נוכחותם התכופה באמצעי התקשורת.

באחת מפינות חלל התצוגה ומשני צדדיה שעונים, צמודים, ומגובבים זה על משנהו שלטי מחאה שנישאו בהפגנות לאורך שנותיה של המדינה וזו שבדרך כדוגמת זו שכוונה נגד ה"ספר הלבן" בשנת 1939, וזו  שמחאתה הופנתה נגד הסכמי אוסלו. בעבודה זו של עמית מנדה לוי המכונה "יומן מלחמה", המתייחסת למאבקים בתחומים הכלכליים, החברתיים והמדיניים, מוצגים עוד, בין היתר, השלטים הנושאים מסרים והיגדים כדוגמת, "אין גבול?", "לבי לעמי ודמי לארצי", "סכנה!! תת-תזונה לילדינו!".

עבודת הווידאו -"אישה בונה ארץ" של תמר קנובל,  מעלה מן האוב את דמותה של החלוצה, הרווקה, הדתיה והפמיניסטית, עדה פישמן מימון (1893-1973) שעלתה לארץ בשנת 1912 והייתה חברת כנסת מטעם מפא"י ומיוזמות "חוק שיווי זכויות האישה (תשי"א). היא אף הגתה ויזמה את הקמתו של משק הפועלות להכשרה חקלאית שיהפוך לימים בהנהגתה לבית הספר החקלאי "עינות".

בפתח עבודת הווידאו של קנובל (שצולמה ע"י מאי אלימלך),  נראים ברצף תצלומי סטילס מבוימים בשחור-לבן,  בהם מצולמות הפועלות החלוצות כשהן "מדגמנות" לעדשת המצלמה את עבודתן החקלאית וכן תצלומים משפחתיים, כולם מעיזבונה של עדה פישמן מיימון. בהמשך נראות עלמות המשחזרות את ההצבה, תנוחת גופן ומבע פניהן של החלוצות בתצלומי המקור ומפיחות בהן חיים ותנועה וזאת חרף מאמצן הפיזי להיוותר בתנוחה דוממת ללא ניע. העלמות עוטות על גופן בגדים לבנים התואמים לאלה של התקופה המשוחזרת, בגדים שעוטרו במכחול טבול שחור בדגמים של תנובת ארצנו. ברקע נשמעת שירת נשים וחלק מהגיגיה האידאולוגים-פמיניסטים של פישמן מימון, המנוסחים בעברית מליצית-חלוצית בת אותה עת.

עוד מציגים בתערוכה "לוקאליזם" יובל אברמי  ומוחמד טאטור.

מאיר טאטי "מוטאנטים פוליטיים", אוצרת: סמדר קרן,  "לוקאליזם", אוצר: קובי לוי, מוזיאון בית אורי ורמי , קיבוץ אשדות יעקב מאוחד, עד 4 בינואר 2020.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התאחדות חקלאי ישראל מודה לשר החקלאות היוצא, אורי אריאל, על שירותו ותרומתו האישית והחשובה לקידום החקלאות הישראלית – ופונה לראש הממשלה למנות מידית שר חקלאות במשרה מלאה שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל הודיע
2 דק' קריאה
איל גרניט (40), נשוי + אחד, צלם מקצועי המתגורר במושב גבעת יערים, זכה החודש בתחרות צילום יוקרתית בלונדון. איל, שהחל לצלם כבר בהיותו ילד בן 10(!) האפיל על 70 צלמים מכל העולם, בתחרות 'קובנט
3 דק' קריאה
במושב ארבל יופעל מרכז אומנות למשפחות וצעירים והוא ישרת בעיקר את תושבי ארבל והסביבה במגוון פעילויות פנאי והעשרה בשבוע שעבר נחנך במושב ארבל מבנה הארבל-ארט, אשר צפוי לשמש מוקד פעילות קהילתיות ביישוב ועבור המרחב
< 1 דק' קריאה
בטכס השתתפו כ-100 אנשים, סטודנטים לחקלאות שמקבלים את המלגות, חוקרים, חקלאים, חברים ובני משפחת מולכו היום 31/10/2019 התקיים במרכז המחקר החקלאי בגילת טכס חלוקת מלגות לזכרו של חיים מולכו זו השנה ה-27 ברציפות. בטכס
< 1 דק' קריאה
עו"ד עמית יפרח: "המצב בתחום הקרקעות של המועצה האזורית דרום השרון דורש מאבק פרלמנטרי בכל הסוגיות עו"ד עמית יפרח, היועץ המשפטי של תנועת המושבים ויו"ר אגף הקרקעות של התנועה, התארח, יחד עם חברי סיעת
< 1 דק' קריאה
כוח אהבת אמת "לוכד הטיגריסים", מאת פאולינה סיימונס, הוא החלק הראשון בטרילוגייה שפורשת סיפור בלתי נשכח על הכוחות המיסטיים שקושרים אנשים מעבר לחלל ולזמן, על האומץ לעמוד מול הגורל ועל כוחה של אהבת אמת.
3 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן