יבול שיא
הרפת והחלב
גלי הוכמן ברשאי קרדיט אסף רונן 1

צעירים וצעירות משפיעים בקיבוצים – גלי הוכמן ברשאי, בת 36, מקיבוץ פלך

2 דק' קריאה

שיתוף:

התפקיד שלי 

מנהלת מחלקת חברה וקהילה באשכול רשויות בית הכרם הגלילי. 'האשכול' הינו איגוד רשויות מוניציפליות המפתח ומספק שירותים אזוריים עבור כרמיאל, משגב, מג'ד אל כרום, דיר אל אסד, בענה, נחף, ראמה וסאג'ור.  

איך הגעת לאשכול לתפקיד 

לאחר שנים רבות בעשייה חברתית בעיקר בתחום החינוך, רציתי להרחיב את העשייה ולהשפיע על המרחב הגלילי בו אני חיה. התחום המוניציפלי משך אותי כשדה בעל השפעה אדירה. הצטרפתי ל'אשכול' בתפקיד מנהלת שותפויות, אך עם כניסתי לעניינים היה ברור שאני מפתחת תחום חדש באשכול. בתפקידי אני עוסקת בפיתוח שירותים, תהליכים ושותפויות אזוריות בתחומי רווחה, חינוך, קידום בריאות, קהילה וקידום מעמד האישה.  

מה את אוהבת בעבודתך? 

אני לומדת להכיר את החברה הישראלית כפי שמעולם לא הכרתי, ומצליחה לפתח שירותים ומענים המשפיעים על חיים של אלפי אנשים. אני עובדת עם מגוון תחומים ואנשים: פקידי ממשלה בכירים ויזמים קהילתיים כאחד, ומרגישה שאני מוצאת הרבה שותפים בדרך לבנייה של חברה שוויונית והוגנת יותר.  

מה מרגש אותך בעבודה זו? 

הכול! מכתיבת מכרז להפעלת שירותי רווחה ועד הנחיית 'שולחן עגול' עם נציגים ממשרדים וארגונים שונים. יש הרבה סיפוק בעשייה ולשמחתי רואים תוצאות בשטח: הקמתי שירותים חברתיים ביניהם שירותים לאנשים עם מוגבלויות בחברה הערבית, שירותים לגיל השלישי, הנגשת שירותי בריאות, הקמה של שותפות חינוכית אזורית ועוד.    

מה השאיפות שלך בתפקיד? 

להמשיך בעשייה, לקדם צמצום פערים חברתיים, הנגשת שירותים חברתיים לכלל, בניית תשתיות חברתיות במרחב הגלילי, בניית גשרים בין תחומים, אנשים ומגזרים.   

מוכנה לשתף אותנו באנקדוטה נחמדה מעבודתך?   

האדם הקרוב ביותר אלי בצוות האשכול היא אישה מוסלמית דתית. יתכן ובכל סיטואציה אחרת בה היינו מדברות ומחליפות דעות על העולם היינו נקלעות לוויכוח בכל נושא כמעט. אבל היא חברת אמת. היא לא הערבייה הראשונה שהכרתי, וגם לא החברה הראשונה, אולם בעזרתה נחשפתי בצורה הקרובה ביותר לעולמה, וזאת על אף שאנחנו גרות בשכנות יחסית, אך במרחק עצום מבחינה תרבותית. על אף כל המפריד ומבדיל בינינו, המשותף מתעלה. אנחנו שותפות לתקוות ולשאיפות דומות, לתסכולים והצלחות. חומות גבוהות של חשדנות ודעות קדומות נמסות כשבאמת מצליחים להכיר, לעבוד ולחיות יחד. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"בדרך כלל אני כותבת על אחרים," אומרת עדינה בר-אל, כתבת העיתון, חברת מושב ניר-ישראל * "הפעם החלטתי לכתוב עלי, ויותר נכון – על כל בני הדור שלי, הדור שגדל עם המדינה החדשה, הדור שהוריו
8 דק' קריאה
בצל המלחמה, ובצל הביטולים במערכת החינוך לאור המצב הביטחוני והאיום האיראני, הצליחו בתנועה החדשה בשומר החדש לקיים את מפעלי פסח המסורתיים כשהשנה המסעות היו מרגשים במיוחד.החניכים והחניכות צעדו בעקבות הגיבורים והגיבורות, וערכו מפגן הזדהות
2 דק' קריאה
בעקבות ביקורו של המחנך הנודע יאנוש קורצ'אק באשדות יעקב הוא שלח לילדי בית הספר מיקרוסקופ, מפות וציוד לימודי יקר. הילדים החזירו בחוברת בה דמיינו כיצד יסתיים ספרו "המלך מתיא הראשון" בכתבה משולבים קטעים מכתבה
3 דק' קריאה
למה חשוב שהטילים האיראנים יהיו מדויקים ואיך זה קשור לסדרת המשטרה C.S.I לאס וגאס? הרפתקאות הדי בן עמר בלילה אביבי אחד שלא ישכח   בעשר בלילה ירדה חניה זוגתי-לחיים-ארוכים מחדרה וניצבה בפתח החדר שלי.  "עשרות
4 דק' קריאה
אנשי תנועות הנוער הציוניות, אשר רבים מהם הפכו לחברי קיבוצים, פעלו ב-1944 בבודפשט להצלת יהודים תוך סיכון חייהם. בני הדור השני, "שגרירי המחתרת", פועלים כדי שמפעלם של ההורים לא יישכח *תמונה ראשית: משה אלפן,
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן