יבול שיא
הרפת והחלב
חישתיל חוקרת מפתחת מנביטה זרעים לחקלאות
5 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

משתלת חישתיל: חוקרת, מפתחת, מנביטה ומשווקת זרעים

הנוסע בדרכים, בכביש 6 למשל, אינו יכול שלא להתרשם ממאות הקילומטרים בשולי הדרך, המעוטרים בפריחה צבעונית ומרהיבה של צמחי בר מי שעומדת מאחורי היופי הזה היא משתלת חישתיל שחוקרת, מפתחת, מנביטה ומשווקת את הזרעים למיזם מאחורי הקלעים של שולי ישראל

"כשאני נוסע במכוניתי בכביש 6, ומבחין בשולי הדרך בכתמי צבע ורודים-אדומים, עם פריחה זקופה ונהדרת של חוטמית זיפנית, היוצרת מרבד צבעוני מרהיב עין – אני מתמלא בתחושת סיפוק. למה? אולי בגלל שגם לי יש חלק צנוע בכך", כך, ברגע נדיר של גילוי לב, מסכים יששכר ברמן, אגרונום ותיק, מאנשי המחקר והפיתוח הבולטים ב'חישתיל', לשתף אותנו במעט מתחושותיו.

ברמן, שנחשב לאחד המומחים המובילים בישראל בגידול שתילים שמקורם בזרעים, היה אחד מחלוצי השימוש בצמחי הבר הרב-שנתיים (עש"ר) לשיקום נופי הארץ. כאחד השותפים ליוזמת הפרויקט לשיקום נופי, ומי שבמאמץ אדיר של שנות מחקר ופיתוח, הצליח להתאים עשרות רבות של מיני עשבים שהנביט והביא לידי שימוש כמותי-מסחרי.

הנושא קיבל תפנית דרמטית כאשר בשנות התשעים חברת 'דרך ארץ', זכיינית כביש 6, שסללה את הציר המהיר והמרכזי, חוצה המדינה, הציעה תפיסת שיקום אקולוגית המבוססת על צומח טבעי ומקומי לשיקום הנופי של השטחים הפתוחים בתחום רצועת הדרך.

"עוד בטרם החלה סלילת הכביש, הוחלט כי את ה'פצע' הנופי שתותיר הסלילה בטבע יש לשקם, וכך בשלב התכנון כבר נמסר לקבלן המבצע, זוכה המכרז, כי באחריותו לשתול צמחים מתאימים לאזור – לכל אורכו של הפרויקט," נזכר יששכר. האגרונום הוותיק נרתם לפרויקט. עמו נרתמה חברת משתלת חישתיל

משתלת חישתיל  – ככה זה התחיל 

לצמחייה העשבונית, כך ידעו כל גורמי התכנון עוד בטרם החלו העבודות לסלילת התוואי, תפקיד חשוב כאמצעי לייצוב המדרונות ושטחים מופרים (חלופה לאמצעי ייצוב הנדסיים, כגון פריסת כוורות ובדים גיאוטכניים). הובלת הגישה הלכה למעשה הצליחה בזכות שיתוף הפעולה בין גורמים רבים ומגוונים שפעלו יחד, החל מצוות הנוף של חברת דרך ארץ ומנהלי החברה שהאמינו בדרך והשקיעו מאמץ, ידע ותקציבים רבים למחקר ופיתוח המוצר – דרך רשות הטבע והגנים שראתה בתהליך נדבך חשוב בקידום תהליכים של שיקום אקולוגי במדינה ולוותה את התהליך, המתכננים, אוספי הזרעים, הקבלנים הרבים וכלה בחברת כביש חוצה ישראל והצוות המלווה של המועצה הארצית לתכנון ולבניה שליוו ותמכו בגישה זו.

יששכר ברמן: "בשנת 1999 פנה אלי אחד מקבלני איסוף הזרעים המובילים, סיפר לי על כך שבידיו 18 מיני זרעים של עשבי בר, המתאימים ככל הנראה לשיקום הנופי שמתוכנן לכביש 6, ושאל אותי אם אוכל לנסות להנביטם ולגדלם. הנושא היה עוד בחיתוליו. לא ידעתי אם ההנבטות יעלו יפה ואם קיימת התכנות מסחרית.

"מדובר בעולם אחר, חדש, שונה, שטרם התנסינו והכרנו. למרות שמדובר בגידולים בעייתיים – הרי מדובר בזרעים לא מוכרים, איש לא בחן אצלנו קודם לכן מה כושר הנביטה שלהם, אם הם סובלים ממחלות, או אם הם ראויים לפיתוח ולשיווק. בעיקר – אם אנחנו כמשתלה יכולים להתחייב על אספקה רצופה שעומדת בסטנדרטים להם רגילים לקוחותינו. אבל האתגר המקצועי היה עצום. לא היססתי, והחלטתי להרים את הכפפה."

 

"אנחנו, ב"חישתיל', נתנו לכך היתכנות מעשית. שיטות הגידול המשוכללות שלנו מאפשרות יצירת תנאים אופטימליים להצלחת הפרויקט הלאומי. כן, יש סיפוק. תרמנו תרומה מסוימת לנופה של המדינה, במאות קילומטרים של שיקום נופי – מצפון לדרום. במגוון רב של אתרים"

 

 

ואיך קיבלו את העניין אצלכם, במשתלות חישתיל?

"האמת, בהתחלה לא ידעו כאן אצלנו איך לאכול זאת," מחייך יששכר. "אבל די מהר, עם התחלת העבודה הצלחתי להנביט 16 מתוך 18 המינים שקיבלתי. תוצאה מצוינת. 'חישתיל' התגייסה לפרויקט החדש בהתלהבות."

"אז פניתי להנהלת כביש 6 וביקשתי לקבל חלקת אדמה קטנה בסמוך למשרדיהם, באזור מחלף נחשונים. המקום, על ציר הכביש העתידי, שימש לי זירת ניסיונות לגידולים, ולכך תרמה באופן ניכר גם דפנה הלביס, שהובילה את צוות מתכנני השיקום הנופי מטעם כביש 6. לאט-לאט עקבנו אחר התוצאות בשטח, למדנו, הפקנו לקחים ומסקנות."

עברתם את המבחן?

"את העיקרי שבהם צלחנו. המבחן המרכזי שבדקנו היה חידוש הצימוח באופן ספונטני גם בשנה הבאה, ללא צורך בשתילה נוספת. זה היה תנאי הכרחי, אך לא היה די בכך ולקח עוד זמן ניכר עד שבאתי ואמרתי שאנחנו יכולים להתחייב לגידול סדיר ומסחרי, תוך עמידה בסטנדרטים שנהוגים אצלנו. אגב, מאז אותם 16 מינים ראשונים שנקלטו בהתחלה, פיתחנו ושיווקנו עוד יותר מ-100 מינים נוספים, שנשתלו בשולי כביש 6 ובאתרי שיקום נופי רבים אחרים ברחבי הארץ."

צמחי משתלת חישתיל נמצאים בכל מקום

"כביש 6 היווה עבורנו פריצת דרך, אבל כיום אין כמעט כביש, מחלף, מסילת רכבת, שולי נחלים וערים – שאינם זקוקים לשיקום נופי", מסביר נחמן מחפוד, מנהל מכירות נוי במשתלות 'חישתיל', 30 שנה במשתלה.

ואכן, אם בעבר שיקום נופי נמדד על פי היבטים חזותיים בלבד, יישום התפיסה של שיקום אקולוגי, לרבות השימוש בצומח עשבוני רב שנתי מהבר, הוכיח ששיקום הינו יצירה רב-תחומית, והצלחתה תלויה בשותפות ושקיפות בין גורמי ההנדסה, הקרקע, הנוף, האקולוגיה וכו'. שימוש נכון בצמחים ובשיטות ביצוע מתאימות יוצר שיקום שטחים שמשתלבים ומחזקים את הנופים בהם הם עוברים, לרבות השתנות המופע על פני עונות השנה, ממזער את קטיעת בתי גידול ומהווה אמצעי להחזרת צמחי בר שנמצאים בסכנת הכחדה לצד הנעת תהליך שיקום בתי גידול טבעיים שהולכים ונעלמים עם האצת הפיתוח.

מחפוד: "אנחנו נמצאים כמעט בכל מקום. דוגמאות? צומת המוביל, בדרך לירושלים, כביש 9, שמורת גבתון, שיקום נחל שורק, אזור נתב"ג… השימוש בתפיסות של שיקום אקולוגי ובפרט השימוש בצומח עשבוני רב שנתי מהבר הולך ומתרחב והפך לאחד המרכיבים המקובלים בשיקום מיזמי תשתית בארץ. גם רשויות מקומיות, כאלה שרגילות להחליף שתילת פרחי עונה חד-שנתיים בקיץ ובחורף, מתחילות להכניס עשבי בר לשולי הדרכים. כך למשל בעיריית פתח-תקווה, מעלה אדומים, עיר דוד בירושלים. גם עיריית תל-אביב התחילה להבין את הפוטנציאל הרב שבשיקום הנופי באמצעות עשבי הבר ומבצעת שתילה בנחל הירקון."

נתונים יבשים: עד כה נשתלו יותר מ-65,000,000 שתילים עשבוניים רבשנתיים וגיאופיטים, זאת במסגרת פרויקטים של חברת כביש חוצה ישראל, החברה הלאומית לדרכים, נתיבי הגז הטבעי, רשות הרכבות לישראל, צה"ל, רשות הניקוז, מקורות ומבחר גנים ציבוריים. והיד עוד נטויה.

 

חישתיל חוקרת מפתחת מנביטה זרעים לחקלאות 1
חוטמנית זיפנית
הגברת המודעות

כמנהל מכירות נתקל מחפוד, לדבריו, לעתים בהעדר הבנה מספקת לגבי היתרונות האדירים שיש בצמחים עשבוניים רב שנתיים. "למרות ההצלחות הניכרות היטב בשטח – הרי נדמה לי שהמודעות לכך לא תמיד גבוהה, בעיקר בקרב הצרכנים הסופיים, למשל הרשויות המקומיות. אלה מבזבזים מי השקיה יקרים על פרחי עונה, במקום ליהנות משטחים השתולים בצמחייה מן הבר, שאינה דורשת השקיה לאחר ההתבססות."

ראוי לדעת שאחוזי הקליטה של עשבי הבר הם גבוהים, קצב הצימוח יוצר כיסוי מלא של השטח כבר בשנה הראשונה לשתילה וע"י כך מונע חדירה של עשבים בלתי רצויים.

מחפוד: "מי שעובר למשל באזור דרך רבין בפתח-תקווה, יכול להתרשם מהמראה המרהיב בשולי הדרך של ציפורנית מצרית, פרג, תורמוסים ועוד. בהשקעה מינימלית – זה יוצר מרבדי צבע מדהימים בעיקר באביב,  מביא חרקים ופרפרים. מחזיר את הטבע לטבע."

תיאור שמרחיב את הלב…

"תשמע, אין לי בכלל ספק. בסופו של דבר היתרונות הרבים, הקלות שבגידול, החיסכון במים – ובעיקר היופי האותנטי הטבעי – יביאו גם צרכנים פרטיים לגדל בחצר ביתם צמחי בר. זה יקרה, מאה אחוז."

הצלחה אישית

כשאנחנו מבקשים ממנו סיכום אישי, יששכר ברמן מצטנע: "זה ממש לא הישג אישי. מדובר בעבודת-צוות ארוכת שנים של גורמים רבים ומגוונים. אוספי זרעים, אדריכלי נוף, קבלנים, רשויות ועוד. משתלת חישתיל נתנו לכך היתכנות מעשית. שיטות הגידול המשוכללות שלנו מאפשרות יצירת תנאים אופטימליים להצלחת הפרויקט הלאומי. כן, יש סיפוק. תרמנו תרומה מסוימת לנופה של המדינה, במאות קילומטרים של שיקום נופי – מצפון לדרום. במגוון רב של אתרים."

בכל זאת, יש לך דוגמה להצלחה אישית?

"אהה… בראשית הדרך כשהתחלתי לנסות להנביט את החוטמית הזיפנית (ממשפחת החלמיתיים) אחוז הנביטה עמד בקושי על 5%. כיום הנביטה של אותו מין היא בשיער של 95%. זאת בעיני הצלחה גדולה."

 

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חצי מטר מגבול לבנון: מזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח, ומנהלי האגפים בתנועה ערכו סיור במועצה האזורית מעלה יוסף, מועצה השוכנת ממש מול עיני אנשי החיזבאללה, על גבול לבנון.  עמית יפרח: "המועצה האזורית מעלה יוסף
6 דק' קריאה
באזור שבין כפר יהושע לכפר ברוך תתחבר מסילת מנשה לרכבת העמק, שמתחברת לחיפה המועצה הארצית לתכנון ובנייה מקדמת פרויקט תחבורה מרכזי לאזור הצפון – מסילת מנשה. המסילה המתוכננת נועדה להוציא רכבות מטענים מתוך חיפה,
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן