הראל שליסל רכז האנרגיה באגף התקציבים של משרד האוצר - ראיון
יבול שיא
הרפת והחלב
עלאא פחורי

רשות החשמל מוציאה מכרז סולארי משולב באגירה

10 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

 ההתפתחויות הטכנולוגיות, ההוזלות בתחום אגירת החשמל ובעיות ההולכה, הביאו את רשות החשמל לשנות כיוון – ולהוציא מכרז סולארי משולב באגירה במדינת ישראל. ההיענות והמחירים הפכו את המכרז להצלחה והרשות מתכננת כבר מכרז סולארי (קרקעי) משולב אגירה נוסף עד לסוף 2020 . יוסי סוקולר, ראש אגף אגירה ועלאא פחורי, ראש אגף אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל, עושים סדר בשאלות ובתוכניות לעשור הקרוב

 

יוסי סוקולר, ראש אגף אגירה ברשות החשמל – אז קודם כל מזל טוב על המכרז הראשון של הקמת מתקנים סולאריים ואגירת חשמל. אנלייט, דוראל ואלומיי זכו במכרז של הרשות ויקימו מתקנים פוטו-וולטאיים בהספק מצטבר 168 מגה-ואט, בשילוב יכולת אגירה אנרגיה של ארבע שעות לפחות. הזוכות יקבלו 19.9 אגורות לקוט"ש עבור החשמל ואגירת האנרגיה שיספקו לרשת. אנשי מקצוע בתחום אומרים שמדובר במהפיכה של ממש. האם גם אתה מרגיש כך?

 "אתה יודע בתור רגולטורים אנחנו חייבים להיות קצת שמרנים לפני שאנחנו אומרים מהפיכה, אבל אין ספק שההליך הזה היה ראשון ומאוד משמעותי והוא גם קצת מתווה כיוון. אם תסתכל בהחלטה שהמליאה קיבלה, אפשר לראות שהמהלך הזה היה משמעותי. בזמן שהכרזנו על הזוכים – המליאה ישר החליטה על קיום של עוד הליך דומה עד סוף השנה. זאת אומרת שאנחנו רואים את המכרז הזה ככיוון מאוד חיובי."

 

יוסי סוקולר
יוסי סוקולר – מכרז סולארי משולב באגירה

 

סגרתם מכרז לאגירה של 168 מגה-וואט, זה יותר מתחנת הכח הכי גדולה של איילון מאסק באוסטרליה (124MW). אתם על הולכים על אגירה במלוא הקיטור?

יוסי סוקולר: "נכון שההספק המצטבר הוא מאוד גדול, אבל במכרז שלנו ה-168MV זה לא תחנה אחת. בעצם מה שקרה, וככה עובדים בכל ההליכים התחרותיים שהרשות עושה בתחום האנרגיה המתחדשת, בעצם היזם בא ומציע את ההספק המצטבר שהוא רוצה להקים – ואנחנו בעצם מאשרים את כל ההספק המצטבר הזה. כלומר, ה-168MV האלה יחולקו על פני כמה וכמה תחנות, כל תחנה לא תהיה גדולה מ-16MV זאת אומרת שלכל הפחות יהיו לנו 11 מתקנים. לכל המתקנים האלה יוקמו גם מתקני אגירה, כך שהמכרז הזה יותר מבוזר. לא מתקן אחד אלא יהיו מתקנים מבוזרים וההספק המצטבר הוא 168MV."

 

האם מעתה נראה מכרזים סולאריים צמודים באופן קבוע להתקנות אגירה?

יוסי סוקולר: "טוב, הכיוון הוא אף פעם לא להתחייב במה שאתה לא יכול להתחייב עליו, אבל במכרז הבא תשולב גם אגירה. בעצם מה שקרה, אנחנו ייצרנו הליך תחרותי בלי אגירה, לפני שקיבלנו את התוצאות של המכרז אגירה ולאור התוצאות ולאור הכיוון החדש, החלטנו להמיר את המכרז הרגיל הזה למכרז שכולל גם מתקני אגירה. אז להגיד שמעתה ועד עולם יהיו במכרזים גם מתקני אגירה – את זה אי אפשר לומר – אבל בהחלט במכרזים קרקעיים ופה חשוב להדגיש את ההבדל בין מכרזים קרקעיים למכרזי גגות – אנחנו בהחלט רואים בעתיד את השילוב של האגירה.

 


 "בהינתן ייעדי האנרגיה שמוצבים בימים אלה על ידי השר (30% ב-2030) ובהינתן העבודה הנרחבת שעשינו, כדי להמליץ על היעד או כדי להסביר מה נדרש כדי להגיע אליו, נראה שישראל תהיה מאוד מאוד מובילה בתחום של אנרגיה פוטו-וולטאית, אנרגיית שמש. זה אתגר שאנחנו ברשות וגם מנהל המערכת מזהים אותו לעשור הבא"


 

"מילה על ההבדל בין מכרז קרקעי למכרז על גגות – אנחנו מקדמים כמה סוגים של הליכים תחרותיים למתקנים פוטו-וולטאיים, אבל ההפרדה העיקרית היא בין מתקנים קרקעיים, מתקנים גדולים שקמים בדרך כלל בדרום וכל ייעודם הוא לייצר חשמל ב-PV. סוג נוסף של מכרזים הם מכרזי גגות המתבצעים על גגות גדולים (רפות, מחסנים, בתי ספר וכיו"ב), אז שם בשלב הזה עוד לא שילבנו אגירה. יכול להיות שבעתיד נעשה את זה, אבל כרגע אנחנו מדברים על מכרזים מהסוג הקרקעי."

 

בחרתם בסוללות ליתיום-יון כאגירת חשמל לאנרגיה מתחדשת. האם בעתיד תצאו גם במכרזי אגירה אחרי המונה ולא רק לפני המונה וגם ברגולציה?

"אני מחלק את השאלה הזאת לשתיים. השאלה הראשונה היא בעצם, מהי הטכנולוגיה שהרשות מכווינה במכרז או מכוונת אליה, והתשובה היא שאנחנו לא מכוונים לטכנולוגיות. לא ציינו בשום מקום שאנחנו דורשים סוללות מליתיום-יון. ביקשנו בהליך התחרותי יכולת אגירה ואמנם אנחנו צופים שזה מה שהשוק יציע, אבל סתם כי היום זה הכי יעיל כלכלית, אבל לא כי לרשות החשמל יש איזושהי העדפה טכנולוגית. אנחנו מנסים להתמקד כמה שאפשר בשירות שאנחנו מקבלים ולא באיך אנחנו מקבלים את השירות.

"לגבי חלקה השני של השאלה, בעצם עשינו פה הליך תחרותי שבו מקבלים חשמל עבור קוט"שים לרשת, אבל יש עוד עולם שלם של אגירה שנמצא מאחורי המונה של הצרכן, שמאוד יכול להיות שכדאי להקים אותו. העולם הזה מן הסתם לא יכול לקבל חשמל עבור הקוט"שים, כי הוא לא מייצר אלא חוסך את הצריכה של הלקוח. אז מה לגבי אותם מתקנים שמאחורי המונה? התשובה היא שפרסמנו 'קול קורא' למתקנים גדולים ברשת ההולכה – שם כתבנו במשפט את הכיוון הכללי שלנו, שאנחנו חושבים שכמו שאנחנו לא מתעניינים באיזה טכנולוגיה אתה מקים – אז לא אכפת לנו איך אתה מסיט את הצריכה שלך. זאת אומרת שאם אתה רוצה לשים סוללה כדי להסיט את הצריכה שלך משעות יקרות לשעות זולות, או אם אתה רוצה לצמצם את הצריכה שלך בשעות האלו – זה גם בסדר. אז אנחנו חושבים שהדרך הנכונה לטפל במה שקורה מאחורי המונה היא פשוט באמצעות תעריף הצריכה. אם תעריף הצריכה יהיה גבוה באמת בשעות שבהם אתה מכביד על המערכת ואתה בעצמך תלך ותקנה סוללה – מאוד היינו רוצים לראות את זה נגמר ככה ולא באמצעות איזשהו תעריף ייעודי לטכנולוגיה מסוימת."

 

התחלנו מדוד שמש והיום יש טכנולוגיות חדשניות אגירה מתקדמות שמפותחות בישראל. האם נהפוך למעצמה בתחום?

"אני חושב שתפקידנו כרגולטור הוא לא להיות לפני השוק ולהבין האם אנחנו נהפוך למעצמה, תפקידנו לאפשר. בגלל זה וגם בגלל קצת אידיאולוגיה, אנחנו לא הולכים ובוחנים האם ישראל תצטיין בטכנולוגיה כזאת או אחרת. ישנם אחרים שעושים זאת כי הם עוסקים בזה, המדען הראשי למשל יכול לענות על שאלות כאלה, אנשים שעוסקים יותר בהתקדמות הטכנולוגית. התפקיד שלנו הוא לאפשר ולכן אנחנו לא כל כך מתאימים לענות על השאלה – האם נהיה חוד החנית.

 


"קצב הגידול והביקוש לייצור באנרגיה מתחדשת הוא הרבה יותר גבוה מהיכולת להתקין רשת חדשה. לכן אמרתי שהפתרון של אגירת חשמל הוא לייעל את הרשת במקום להוסיף קווים חדשים כדי לקלוט את כל האנרגיה וההספק הנוסף, החשמל הנוסף יוזרם ממתקני האגירה בשעות בהם העומס נמוך יותר. בצורה הזאת אנחנו מנצלים טוב יותר את הפוטנציאל של הרשת. למשל, חלק מהחשמל שמיוצר ב-12:00 בצהרים נאגר ומוזרם בשעות הערב, כשאנחנו באמת צריכים אותו בשעות הללו. האגירה היא יתרון גם לרשת וגם למקטע הייצור"


 

"ואחרי שאמרתי זאת, בהינתן ייעדי האנרגיה שמוצבים בימים אלה על ידי השר (30% ב-2030) ובהינתן העבודה הנרחבת שעשינו, כדי להמליץ על היעד או כדי להסביר מה נדרש כדי להגיע אליו, נראה שישראל תהיה מאוד מאוד מובילה בתחום של אנרגיה פוטו-וולטאית, אנרגיית שמש. זה אתגר שאנחנו ברשות וגם מנהל המערכת מזהים אותו לעשור הבא. כמובן שזה כיוון חיובי וטוב שאנחנו עוברים לאנרגיה ירוקה, אבל האנרגיה הירוקה תצריך מאתנו הרבה מאוד שינויים במערכת, המון הקמות והיערכות. אז בתחום אנרגיית השמש אני חושב שנהיה מאוד מובילים בעולם בתחום הזה. אנחנו כבר ממוקמים במקום טוב בהקשר הזה ואנחנו נהיה במקום אפילו יותר טוב."

 

עלאא פחורי, ראש אגף אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל, המכרז האחרון נסגר במחיר של 19.9 אגורות לקילו־ואט־שעה. זה עוד צפוי לרדת לדעתך בארץ?

"בוודאי, אנחנו צופים ירידה בתעריפים שנסגרים בהליכים התחרותיים וזאת כתוצאה מהצפי לירידה בעלויות האגירה שאנחנו כבר רואים בשוק. אנחנו רואים מגמות ירידה שמסתכמות באחוזים גבוהים מאוד בשנה, זה הולך ונהיה יותר זול כל הזמן. דבר נוסף חשוב, אנחנו צופים התפתחות טכנולוגית בתחום הסוללות, כלומר לא רק שהמחיר שלהם הופך לזול יותר – גם היעילות שלהן תעלה ואף תהיינה יותר ישימות בתחום אגירת הספק ואגירת אנרגיה. אנחנו חושבים שהיום ההיצע שהאגירה נותנת הוא מאוד מאוד צר ובהמשך היא תיתן לנו היצע יותר גדול, בכל מה שקשור ליציבות מתח וליציבות תדר, גם במתן מענה להספק, כתחליף לרשת – כלומר מגוון התועלות של טכנולוגיות האגירה הולך וגדל, כי כל הזמן התועלות גדלות. כמו כן, אנחנו צופים שהתעריפים ילכו וירדו."

 

מישהו אמר שזה בגלל הטכנולוגיה של הרכב החשמלי…

"לא בדיוק. אנחנו נהנים מהתועלות של השקעות באנרגיה ברכב חשמלי – משק החשמל נהנה מהתועלת, פשוט הטכנולוגיה מתפתחת ומי שיביא את ההתפתחות הטכנולוגית בסוללות היא תעשיית הרכב החשמלי. כל סוללה וטכנולוגיית אגירת חשמל שהיא טובה לרכב היא גם טובה לרשת החשמל. יתרה מכך, הרכב מכוון לכיוון מסוים של שירותים של הספק גבוה ואנרגיה גבוהה בשטח מצומצם ומשק החשמל נהנה מהתועלת.

"יותר מכך, אנחנו צופים ש-50% מהרכבים החדשים בארץ בעשור הקרוב יהיו רכבים חשמליים. מדובר במאות אלפי רכבים חשמליים שיהיו כאן עד לשנת 2030. כניסה מאסיבית של רכבים חשמליים לישראל מצריכה חשיבה מחדש על הצריכה ומשק הייצור יחד. זאת אומרת, אם בעבר החיסכון היה אתגר מאוד קשה, למשל, כשאני הייתי ילד, לא היו מפעילים דוד שמש בשעות מסוימות, גם כשרצית לא יכולת, כי דודי השמש מעמיסים על רשת החשמל – וזה אותו דבר ברכבים חשמליים, גם שם החיסכון יהיה קשה. מצד אחד אנחנו חייבים לשמור על פעימה מנוהלת, ומצד שני להשתמש בתועלות של משק התחבורה ופיתוחי סוללות הרכבים החשמליים.

"מה זה אומר? שמישהו יכול בשעה מסוימת, כאשר יש עומס ברשת, לבוא ולהציע מערכת שירותים של אגירת אנרגיה. למשל, במקום שכולם יטענו את הרכב, כשהם חוזרים הביתה בשעה 5-6 בערב, מנהל הרשת יכול גם לרכוש את האנרגיה האגורה בשעות הללו – ואם יש לו עודף ייצור בשתיים בלילה, בתעריף מאוד זול, אפילו שלילי של החשמל – אז בעלי הרכבים יכולים להטעין ולהרוויח כסף."

 


"יש ביוגז שמיוצר מפרש בעלי חיים וכאן אנחנו דווקא כן מנצלים את הזבל, כמעט עד הגרגיר האחרון, ויש כל מה שקשור לפסות האורגנית הביתית, שאנחנו לא מצליחים להפעיל אותה. עם כל הרצון שיש לנו אנחנו לא מצליחים להפריד אותה, 80% לדעתי מוטמן ואנחנו לא מצליחים להגיע ליצירת תועלות מהפסולת האורגנית הביתית למשק"


 

 

ההודעה של השר יובל שטייניץ מהשבוע, בדבר הקפאת הקמת תחנות הכוח בעמק בית שאן וליד עפולה, הפיחה שמחה רבה בקרב החברות לאנרגיה מתחדשת. יש כאן הצהרת כוונות לגבי אנרגיה סולארית והמשך הקמת תחנות פיקריות, שגם יקרות לאחזקה וגם מזהמות יחסית?

יוסי סוקולר: "אז ככה, היינו רוצים לראות אנרגיה ירוקה ונקיה ואם לא צריכים אנרגיה מזהמת – אז אנחנו מאוד נשמח, אבל אנחנו חושבים שבאופן כללי כדאי להיות זהירים. לבנות תשתיות זה משהו שאורך הרבה זמן. מצד אחד, הקמת תחנות הגז, בוודאי התחנות פרטיות, ארכה הרבה מאוד זמן ומצד שני, מחיר הטעות יכול להיות מאוד גדול. זאת אומרת, אנחנו כן חושבים שיש אופק מאוד גדול לאנרגיות המתחדשות, שיכולות להוות תחליף ובטח עם אגירה, מצד אחד. מצד שני אנחנו בתור מי שיש לו אחריות לא רק למחיר ולא רק לסביבה אלא גם לאמינות אספקה, ממליצים לצעוד בזהירות. כאן יש לנו איזה טבע זהיר שאומר: אוקיי, יפה שיש עכשיו איזשהו שינוי טכנולוגי אבל היינו רוצים לראות את היציבות התכנונית. אנחנו לא בדיוק הגורם שאמון על כל התכנון, יש גורמים אחרים שמתכננים, ולמרות ההצהרה הזאת אנחנו כן חושבים שצריכים לנהוג בזהירות ובאחריות בהקשרים האלה."

 

אתם בעד לשמור על תמהיל מגוון של ייצור חשמל בישראל?

"שוב, אני לא בהכרח בעד תמהיל של ייצור. בסוף אם הקמתי תחנת כח ואתה יודע, זה עולה הרבה מאוד כסף להקים תחנת כוח. מה שלא עולה כל כך הרבה כסף זה תכנון ושמירת קרקעות, אפשר למצוא מקומות טובים ולשמור אותם לעת מחסור. אתה יודע, מספיק שטעינו במעט בהערכות שלנו לגבי הירידה של מחירי האגירה או שפתאום יש שינוי בשוק, אלה הם דברים שמשתנים, הרי לפני עשר שנים עוד קידמו הקמת תחנה פחמית, וב-2015 עוד גירדנו את ה-3% מלמטה והיום אנחנו נושקים ל-10%. אז היתה קפיצה מאוד גדולה ובאמת יש שינויים טכנולוגיים מאוד גדולים, אבל עדיין אנחנו צריכים מאוד להיזהר, בגלל שאחד, תשתיות לוקחות זמן ארוך להקמה ושתיים, שמחיר הטעות עלולה להיות מאוד גדולה. אנחנו צריכים לחבק את הקידמה אבל תמיד לשמור על הפלייבק שלנו."

 

מה שמלהיב פה זה שאתם משנים את המדיניות לפי ההתפתחויות בשוק והעלויות, מעין מדיניות דינמית?

"זה מתקשר לשאלה הראשונה לך לגבי המכרז ומה הכיוון שלנו. אין ספק שההליך התחרותי שכלל אגירה, שאנחנו ממש ראינו בו איזשהו בלון ניסוי – הצליח, לפחות במחירים, אנחנו צריכים לראות את ההתקנות עדיין. אבל במחירים הוא מאוד הצליח וזה בהחלט גורם לנו למחשבה על הכיוון ומחשבה על הצורך, אין ספק."

 

היעד לשנת 2020 הוא 10%. האם לדעתך נגיע ליעד הזה עד סוף השנה, למרות הקורונה? מה נעשה בכדי לעמוד ביעד?

עלאא פחורי: "הקורונה תפשה אותנו בנקודת זמן קריטית. בשנים האחרונות אנחנו מקימים בכמויות מאוד גדולות. היינו במצב של מחירים תחרותיים והגדרות, לפיהן אנחנו אפילו נעבור את ה-10% בהרבה, אבל מה, הקורונה תפשה אותנו קצת בנקודת זמן קריטית אני מאמין שנעמוד ביעד, אבל אם לא נצליח להיות ב-31 בדצמבר 2020 ב-10%, אני בטוח שאחרי חודש-חודשיים שלושה לכל היותר אנחנו כן נעמוד ביעד. יכול להיות שיהיה delay מסוים אבל לא איחור גדול, אבל אני חושב שאנחנו כן נצליח. עכשיו אנחנו בסביבות ה-9%."

 

אחת הסיבות לעיכוב בפיתוח הייתה הרפורמה במשק החשמל שתהליך אישורה ארך יותר משני עשורים. ב-2018 אושרה הרפורמה בחקיקה. האם חברת החשמל מהווה חסם או מעכב בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל?

עלאא פחורי: "בוא נחלק את השאלה הזאת לשניים. אני חושב שההתפתחות של האנרגיות המתחדשות בשנתיים-שלוש האחרונות היא פחות או יותר מהווה מהפיכה בטכנולוגיות, הטכנולוגיה התקדמה בצורה מאוד משמעותית. מאחר והטכנולוגיה השתנתה והמחירים עוד ירדו, למדנו איך לפתח טכנולוגיה סולארית בארץ. כל הגופים הסטטוטורים למדו איך להקים מהר ואיך לאפשר חיבור בזמן לרשת. גם עד שלמדנו את ההליך הסטטוטורי ברשויות התכנון לקח זמן, במנהל מקרקעי ישראל. התחלנו ליהנות מפירות הניסיון הנצבר שלנו רק לאחרונה. אני בהחלט חושב שלרפורמה בחברת החשמל יש השפעה ישירה על האנרגיות המתחדשות.

"לגבי החלק השני, חברת חשמל לא מהווה מכשול או חסם, חברת חשמל לא רוצה להקים מתקנים באנרגיה מתחדשת, זו גם לא המטרה שלה ברפורמה וזה גם לא מתכתב עם האינטרס הכלכלי שלה, כי בסופו של יום היא מקבלת כסף פר חיבור. אבל מה, יש לנו חיבור של אלפי מגה-וואטים באנרגיה מתחדשת שמפוזרים בארץ, והרשת לא הכי מוכנה לקלוט אותם – וכל העבודות ברשת שאנחנו מנסים לעשות במסגרת תוכנית הפיתוח האחרונה וגם התיקון של תוכנית הפיתוח לא עומדים בקצב. התכנית היא חמש שנתית וכוללת את האנרגיה המתחדשת וגם קידום האנרגיה מתחדשת מוטבע בתוכנית, אבל כל זה לא יקרה אם לא נזרז את התקנת הרשת.

"קצב הגידול והביקוש לייצור באנרגיה מתחדשת הוא הרבה יותר גבוה מהיכולת להתקין רשת חדשה. לכן אמרתי בתחילת דבריי, שהפתרון של אגירת חשמל הוא לייעל את הרשת, במקום להוסיף כל הזמן קווים חדשים כדי לקלוט את כל האנרגיה וההספק הנוסף, החשמל הנוסף יוזרם ממתקני האגירה בשעות בהם העומס נמוך יותר. בצורה הזאת אנחנו מנצלים טוב יותר את הפוטנציאל של הרשת. למשל, חלק מהחשמל שמיוצר ב-12:00 בצהרים נאגר ומוזרם בשעות הערב, כשאנחנו באמת צריכים אותו בשעות הללו. האגירה היא יתרון גם לרשת וגם למקטע הייצור, כי אם עד עכשיו היינו צריכים להקים פיקר שיעבוד משעה חמש עד שמונה בערב, אז אם יש לנו מתקנים של אגירה – אני יכול להזרים את החשמל שאגרתי בשתיים בצהרים בשעות הערב. כך אני גם חוסך בהולכה וגם אני חוסך בייצור."

יוסי סוקולר: "לגבי חברת החשמל והרשת, צריך לזכור שהמהפכה של האנרגיות המתחדשות מהווה גם שינוי כיוון בזרימת החשמל. זאת אומרת, אם עד לא מזמן דיברו על תחנות כוח גדולות, שמייצרות את החשמל במתחים מאוד גבוהים ואז מורידים את החשמל עד לבתים, הרי שהיום זה הפוך – החשמל מיוצר בכל מיני גגות ושטחים וצריך להעלות אותו חזרה ולשנע אותו למקום אחר. זה שינוי תפישה מבחינת המבנה של הרשת וזה משהו שחברת חשמל צריכה להיערך אליו. היא אמנם נערכת למצב החדש אבל זה לא פשוט.

"דבר שני, כדי להמחיש את מה שעלאא אמר לגבי הניצול הנכון של הרשת, בעצם אמרנו שזכו ב-168MV במתקנים בהליך התחרותי האחרון. אותם 168MV, אם נשווה אותם להליך תחרותי בלי ייצור פוטו-וולטאי, זה כמו להגיד שזכו ביותר מ-300MV, כי המתקנים האלה זכו בהזרמת החשמל שנוצר בשעות הצהריים וגם בשעות הערב. פה בעצם מתברר הניהול הנכון של הרשת, בחיבור של 168MV זכינו בפי שניים ואף יותר מזה."

 

האם עלינו לפתח יותר את תחום הביוגז בישראל?

"תחום הביוגז בישראל לא מתרומם ולא בגלל שהרגולטור לא רוצה לפתח אותו אלא בעיקר בגלל הפוטנציאל. בשורה התחתונה אנחנו ארץ קטנה ואין לנו מספיק זבל וגם את מעט הזבל שיש לנו – אנחנו לא מצליחים להשתמש בו לביוגז. אם מדברים על ביוגז אפשר לחלק זאת לשני דברים, יש ביוגז שמיוצר מפרש בעלי חיים וכאן אנחנו דווקא כן מנצלים את הזבל, כמעט עד הגרגיר האחרון, ויש כל מה שקשור לפסות האורגנית הביתית, שאנחנו לא מצליחים להפעיל אותה. עם כל הרצון שיש לנו אנחנו לא מצליחים להפריד אותה, 80% לדעתי מוטמן ואנחנו לא מצליחים להגיע ליצירת תועלות מהפסולת האורגנית הביתית למשק. זה קשור לתפישת עולם, פחות מעניין אותנו מה קורה אחרי הקופסת שימורים שאנחנו זורקים לפח. האירופאים מוכנים להשקיע יותר במשק הפסולת שלהם."

 

אנרגיית רוח בישראל נתקלת בהתנגדויות רבות בעיקר מצד הירוקים, התושבים ואפילו משרד הביטחון. איך פותרים את העיכוב בפיתוח אנרגיית רוח?

"ברמת הגולן מתוכננות לקום חמש תחנות, שתיים סגרו פיננסית, השלישי בדרך ויש עוד אחד שיתכן ויהיה לו פוטנציאל בהמשך. נכון, יש הרבה התנגדויות שנובעות לדעתי מחוסר מודעות. לגבי ההתנגדות של הירוקים, מה שמעניין אותם זה בעלי חיים שיכולים להיפגע מטורבינות הרוח ואילו ההתנגדויות של התושבים נובעות בעיקר מרעש, הטורבינות מרעישות להם. בניגוד לטענות שעולות, הטורבינות לא מייצרות כל קרינה מייננת או שדה מגנטי כלשהו. אני מהנדס חשמל במקצועי ויש לי תעודת בודק מסומך לקרינה בלתי מייננת ואני אומר לך בוודאות אין קשר בין גוף שמסתובב לקרינה אלקטרומגנטית.

"אני חושב שזה לא צודק מה שקורה בארץ בתחום אנרגיית הרוח, ההתנגדויות לדעתי לא במקום. לגבי התנגדות משרד הביטחון היא כבר מאחורינו. רשות החשמל פרסמה הסדרה לפתרון הטכנולוגי המוצע על ידי משרד הביטחון. ההסכם נחתם בדצמבר האחרון, הוא נכנס לתוקף ועוד מעט יתחילו ליישם אותו בפועל. אני מאמין שכל משק שפוגע במשקים אחרים צריך למצוא פתרון, וזה באמת מה שיזמי אנרגיית הרוח מנסים לעשות כבר שנים רבות. באופן כללי, למדינת ישראל אין הרבה רוח, יש לנו ממש מעט אזורים שיש בהם פוטנציאל ולדעתי חבל לנו לבזבז את הפוטנציאל הזה וצריך להילחם על כל אתר ואתר."

מכרז סולארי משולב באגירה –    אופק ירוק – אנרגיות מתחדשות וקיימות 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הוא רק בן 35 וכבר מנהל את משק נהרי, המגדל פפאיה, אנונה ואבוקדו אורגניים. עומר נהרי, הנכד של אורה ויורם נהרי, ממושב בן עמי, היה קשור מאוד למושב בו גדל. בגיל 15 כבר עבר
7 דק' קריאה
כשפרצה מלחמת יום כיפור קטף אִיתָי מיכאלי כותנה בשדות של קיבוצו, הזורע. למחרת כבר התייצב בגדוד 890, הגדוד ממנו השתחרר רק כמה חודשים קודם. כעבור עשרה ימים כבר הוביל פלוגה בקרב המפורסם על החווה
15 דק' קריאה
ראש המועצה האזורית גזר, רותם ידלין: "אני שמחה שהצדק יצא אל האור, שהתוכנית הבזבזנית שהוגשה תצומצם בצורה ניכרת ותפחית את הפגיעה באדמות החקלאיות" * עו"ד עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים: "גם הספקנים שבינינו, כעת
4 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן