חשיבות קבלת ההמלטה בצורה נכונה

גידול עגלות תחלופה מהווה מרכיב מרכזי בבניית דור ההמשך ברפת, ומהווה בסיס למימוש הפוטנציאל הגנטי הטמון בכל עגלה. אובדן עגלה במשק הוא משמעותי, ולכן יש לשאוף לשמור על תמותה נמוכה במיוחד בתקופת ההמלטה.

על-פי נתוני מחלקת רפואת העדר של "החקלאית", ישנו הבדל משמעותי בתמותת וולדות בין משקים שונים: ממוצע תמותה עד 24 שעות לאחר ההמלטה עומד על כ-5% הן בפרות והן בעגלות, כאשר טווח התמותה נע בין 1% עד 15% בעגלות, ובין 1.3% עד 9%  בפרות .

הבדלים אלו נובעים בעיקר מאופן קבלת ההמלטה במשק, ובפרט מיומנות צוות העובדים בזיהוי המלטות קשות ובביצוע התערבות נכונה.

ברפואה הווטרינרית אנו נתקלים בשתי בעיות עיקריות בהתערבות בהמלטה:

1. התערבות מוקדמת או מיותרת, שעלולה לגרום למצוקה עוברית, חבלות לאם ולעובר, עיכוב בפתיחת צוואר הרחם, דלקות רחם, כל אלו עשויים להוביל ליציאה מוקדמת מהעדר.
2. אי התערבות בזמן המתאים, שלרוב מסתיימת במוות של הוולד.

כדי לדעת מתי נכון להתערב, חשוב להכיר את מהלך ההמלטה הנורמלי.

ההמלטה היא תהליך פיזיולוגי טבעי המסמן את סוף ההיריון. אורך ההיריון הנורמלי בפרות משתנה בהתאם לגורמים שונים ונע בין 270 ל- 295 ימים, כאשר בפרות הולשטיין אורך הריון נורמלי הוא בדרך כלל בין 272 ל-278 ימים.

לפני ההמלטה ניתן להבחין במספר סימנים מקדימים חשובים: 

• הורדת העטין עם התמלאות בריכת החלב והופעת הקולסטרום כ-2-3 ימים לפני ההמלטה. 
• רפיון הרצועות (הליגמנטים) באזור הזנב. 
• הגדלה ורפיון של הבושת. 
• הגבהת בסיס הזנב. 
• הופעת הבלון (השליה שבתוכה העובר ונוזלי ההיריון).

מהלך ההמלטה מחולק לשלושה שלבים עיקריים, עם משכי זמן נורמליים שמשתנים בין עגלות לפרות (יש לקחת בחשבון שבהמלטה ראשונה הזמנים צפויים להתארך): 

1. שלב ראשון– הכנה להמלטה: צוואר הרחם מתרחב והפרה עשויה להראות סימני אי שקט והתבודדות, אך ללא לחיצות. יכול להמשך עד 24 שעות. 

2. שלב שני– יציאת הוולד: המלטה פעילה, ניכרת לעין בבירור, הופעת הבלון ולאחר פקיעתו מבצבץ הוולד. שלב קצר ומהיר, לרוב נמשך עד שעתיים בפרות ועד 6 שעות במבכירות. שלב זה הינו פרוגרסיבי עד ליציאה מלאה של הוולד.

3. שלב שלישי– הוצאת השליה: יכול להימשך עד 24 שעות; אם השליה לא יוצאת לאחר מכן, מדובר באצירת שליה שדורשת טיפול.

ברוב המקרים ההמלטה עוברת ללא צורך בהתערבות, ומעקב אחר ההתקדמות הינו מספיק. יחד עם זאת, חשוב לדעת מתי יש צורך בהתערבות של צוות הרפת, למשל במקרים הבאים: 

– לחיצות מרובות ללא התקדמות בהמלטה. 

– סימני מצוקה וכאב אצל הפרה. 

– ירידת מים ללא התקדמות. 

– נוזלים מיקוניאליים (נוזלים צהובים-ירוקים המעידים על מצוקה עוברית) הנראים בזמן ההמלטה.

– המלטה אחורית (המלטה אחורית נחשבת נורמלית לחלוטין, אך ישנו סיכון גדול יותר לעובר אם ישנו עיכוב בשלבי ההמלטה המתקדמים).

איך מתערבים נכון בהמלטה?

השאלות המרכזיות הן – מתי ואיך מתערבים בהמלטה? 

ראשית, יש להעריך באיזה שלב ההמלטה נמצאת והאם ישנה התקדמות. לפני הכנסת יד לתעלת ההמלטה, חשוב לבדוק את הפרמטרים הבאים: 

– האם צוואר הרחם פתוח או סגור? 

– תנוחה, מנח ומצג הוולד. 

– האם הוולד חי או מת? 

– הערכת גודל הוולד ביחס לתעלת ההמלטה.

בהתבסס על המידע הזה, וכתלות בשלב ההמלטה, ניתן להחליט על אסטרטגיית התערבות מתאימה. אם הוחלט על התערבות, יש לתקן קודם כל את תנוחת הוולד כך שיהיה ניתן להרגיש שתי רגליים וראש, או שתי רגליים וזנב. רק אז ניתן למשוך את הוולד ידנית או באמצעות מכשיר המלטה.

במידה והחלטתם להתערב, חשוב להכיר את גבולות היכולות שלכם ולדעת מתי יש לקרוא לווטרינר, לדוגמה: 

– כאשר הפרה לוחצת אך צוואר הרחם עדיין סגור. 

– כשבדיקה שלכם לא מספקת מידע ברור על מצג הוולד. 

– כאשר לא מצליחים למצוא שתי רגליים וראש (או זנב). 

– כאשר ניסיונות לתקן תנוחה נמשכים מעל 20 דקות ללא הצלחה.

לסיכום, בתקופה זו של השנה, שבה מתחלף חלק ניכר מצוות העובדים ובטרם תחילת עונת ההמלטות, חשיבותה של הכשרת הצוות גוברת. במסגרת השגרה אנו ב"החקלאית" מקיימים סדנאות המלטה, שבהן תוכלו להעמיק את הידע באנטומיה ופיזיולוגיה של שלבי ההמלטה, ללמוד מקרים נורמליים וחריגים, וכן מודגשים עקרונות תיקון תנוחות לא תקינות ושימוש נכון במגוון מכשירים להמלטה. הסדנאות כוללות הדגמה ותרגול מעשי על בובת עגל, המאפשרת לדמות מצבים שונים, מהמלטה תקינה ועד להמלטה מורכבת וכך להכין את הצוות להתמודדות עם מגוון סיטואציות בשטח, המאפשרות לנו לצמצם תמותה מיותרת בהמלטה, למנוע צער בע"ח ולשמר את הפוטנציאל הגנטי העתידי של הרפת.