נשים בחקלאות: נגה הרשקוביץ מנהלת ייצור "צמח אבוקדו"
יבול שיא
הרפת והחלב
גדליהו מנור

היכן הם היום? פרופסור גדליהו מנור

7 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

פרופסור גדליהו מנור, לשעבר בפקולטה להנדסה חקלאית בטכניון וממציא של כלים  חסכניים  לחקלאות. מנור פיתח שיטה למדידת יעילות הכיסוי של הטיפות במרססים, שיטה שנכנסה לתקן האמריקני לבדיקת ריסוס. "פיתחנו כרסום קרקע מורכב על טנק מלפנים שיכול לרסק מוקשים וסלעים, ומשאיר את החבלנים שלמים – בלי לטפל בכל מוקש בנפרד"

פרופסור גדליהו מנור היה שנים רבות איש אקדמיה בכיר ולימד דורות של סטודנטים את תורת המיכון החקלאי. בזכות כישורים ייחודיים, תרומתו לחקלאות ישראל היא הרבה מעבר ללימודים עיוניים. הוא נחשב לממציא גדול של מכשור חקלאי שהפך עם השנים לנכס צאן ברזל של עבודת האדמה על כל גווניה.

הוא פיתח מכונות חקלאיות גם בשנות שבתון מעבר לים, הוא ריענן את הכלים החקלאיים ושינה לבלי הכר את שיטות העבודה בהם.

כאשר אתה מעיף מבט על שרשרת ארוכה של המצאות ופיתוחים שהפכו את החקלאות הידנית שלפני שנות דור, לחקלאות טכנולוגית מתקדמת, אתה לא מצליח להבין מדוע עד עצם היום הזה האיש המיוחד הזה לא זכה בפרס ישראל לחקלאות או בפרס מפעל חיים, תרומה לחברה ולמדינה. מדוע איש בוועדות הפרס לאורך השנים לא בחר באיש. מדוע לא קם אדם במדינה שימליץ להעניק לגדליהו מנור את הפרס הבכיר ביותר שמדינה מעטרת ממציא גדול שלה.

במטרה למסחר את שלל הפטנטים שפרופסור מנור המציא לאורך השנים, הוא הקים בשנת 2006 את חברת "איירגרין"(AIRGREEN.CO.IL)  וצירף אליו את בתו רחל ונכדו בן פורטמן. בהמשך נתמקד בשורה של פיתוחים והמצאות ואולם בפתח הדברים הפניתי לפרופסור מנור שאלות הנוגעות לשנותיו בטכניון, בלימוד דור עתיד של חקלאים.

כפרופסור מן המניין בפקולטה להנדסה חקלאית בטכניון, על מה התבססו תכניות הלימודים בתקופתך?
"אני רק פרופסור חבר, בגלל יחסי אנוש וריב על פטנט. תכניות הלימודים התבססו על התכניות שנלמדו באוניברסיטאות האמריקניות והאירופיות למיכון חקלאי והן עסקו במים וקרקע, גשם, השקיה, מדעי הקרקע וכל הקשור בזה".
כמה סטודנטים למדו לאורך שנים הנדסה חקלאית והאם אתה יודע אם מסיימים המשיכו בתחום החקלאי?

"בין עשרה לשלושים סטודנטים למדו מדי שנה. עלי להפריד בין מיכון חקלאי למים וקרקע. במיכון חקלאי עסקנו בהכרת הטרקטורים, לימוד יכולותיהם לבצע עבודות, שיטות התמסורת ויכולות משיכת מכונות מול התנגדות, בעיקר לעיבוד הקרקע. התמקדתי בעיקר במכונות עיבוד הקרקע, זריעה, שתילה, מכונות השקיה וכל מכונות האסיף תוך הכרת הדרישות של הגידולים השונים. וכמובן בפיתוח מכונות שיתאימו לענות על בעיות בחקלאות, במסגרת הנחיית סטודנטים לעבודות גמר".

"בניתי מרסס אנכי בין שורות הכותנה עם שרוולי אוויר עם מוצאים שגרמו לאוויר ליצור זרמים טורבולנטיים שסובבו את העלים וכיסו אותם משני הצדדים ואפילו הצליחו להדביר (את כנימת עש הטבק) בעזרת שמנים וסבונים ללא חומרי הדברה רעילים"

מוסיף: "מעט סטודנטים שסיימו המשיכו בתחום בגלל מחסור במקומות עבודה, בייצור מכונות חקלאיות בארץ. אחד מנהל את ההדרכה במיכון חקלאי במינהל ההדרכה במשרד החקלאות והתלונן על מחסור בבוגרים להדרכה. השאר מצאו את מקומם בפיתוח ציוד צבאי תוך ניצול ידיעותיהם בנושא מכונות וקרקע. אחד היה שותף בפיתוח האמצעים המכניים של כיפת ברזל ואחד מנהל הקריה הגרעינית. הבוגרים במחזורים באנגלית בלימודי חוץ השתלבו בהוראת המקצוע ובפיתוח מכונות בארצותיהם. בוגרים עבדו אתנו במסגרת עבודות המחקר והפיתוח שלנו בעיקר עבור מערכת הביטחון".

במה אתה רואה את הנושא המרכזי בלימוד הסטודנטים בתחום ההנדסה החקלאית?

"הנושא המרכזי היה הכרת הקשר בין המכונות והקרקע והגידולים מהחריש והזריעה עד לאסיף והטיפול שלאחריו לשוק".

איזו היענות הייתה ללמוד הנדסה חקלאית?

"ההיענות הייתה בעיקר של בני קיבוצים ומושבים, כולל מחזור מיוחד שקיבלנו ללא בחינת בגרות וכולם סיימו בהצלחה".

מדוע נסגרה הפקולטה בטרם עת?

"לימודי המיכון החקלאי הסתיימו עם מותו של אחד הפרופסורים, ירידתו של אחר לארצות הברית, יציאת שניים לגמלאות ואחד שהתפתח אצלנו והחליט להצטרף עם חברי הסגל של מים וקרקע להנדסה אזרחית, הנחיית הסטודנטים לפרויקטים הופסקה מחוסר תקציב – החלטה של בוגר המיכון החקלאי שהיה סגן הדיקן בהנדסה אזרחית – וכך הופסקה ההוראה".

עבדת שנה במשרד החקלאות. במה עסקת שם?

"בשנת עבודתי במשרד החקלאות הקמתי את מערכת ההדרכה במיכון חקלאי והכנתי תכניות לקורסים למכונאים מההתיישבות במדרשת רופין. הכנתי חוברות הדרכה קורסים. יעצתי לחקלאים בבחירת מכונות והפעלתן הנכונה".

אתה עוקב אחרי חקלאות ישראל של היום? אם כן מהי דעתך על התנהלות הממסד החקלאי?

"הממסד החקלאי מפגר בהרבה אחרי מה שנעשה בעולם, כולל אי הסכמה להכין תקנים למיכון חקלאי כפי שיש בארצות הברית ו -ISO שבוועדות שלהם אני שותף".

וכאן אנו מגיעים לפרק המרתק עד מאד של פרופסור גדליהו מנור. אתה לא רק איש אקדמיה בכיר. אתה ממציא דגול של פטנטים לשירות החקלאות. פרט בבקשה מה פיתחת? מה המצאת?

"סיפור ארוך. מאיפה להתחיל? ב-9 בספטמבר 1949 עלינו קבוצה ראשונה לתל קציר למספר צריפים שהוקמו כמו ב'חומה ומגדל' על שטח קרקע בבעלות הקרן הקיימת. קיבלנו טרקטור ומחרשה וחרשנו את החלקות בבעלות הקק"ל ממערב לתל. עבדתי מטעם הקיבוץ כמה חודשים במפעל "קלט אפיקים" ואחר-כך מוניתי לחשמלאי של תל קציר. לקראת שנת הלימודים נשלחתי ללמוד חשמל בטכניון.

בשנה השנייה הוקמה המחלקה להנדסה חקלאית על ידי רוב חוקריו שהיו בוגרי הפקולטה להנדסה חקלאית במסלול של מים וקרקע; מחקריהם הוכרו בכל האוניברסיטאות בעולם כתורמים לידע ולהתקדמות של הנושא, ושמחתי להצטרף אליהם עם כמה חברים. ביצעתי פרויקט בטכניון לתואר אינג'ינר ובניתי מקצרה מורכבת לפני טרקטור כדי לאפשר קציר העשבייה במטעים. במסגריית אשדות יעקב הכנתי תכניות לייצור הציוד לגידול הכותנה בעמק בית שאן, לפי המכונות שהביא סם המבורג לארץ".

בשנת 1998 הוכר חופר הבורות שפיתח מנור כאחד מ-50 הפיתוחים המשמעותיים של השנה. בסוף שנת 2000 יצא מנור לשבתון בברזיל ושם יצר חופרי בורות משופרים

פרופסור גדליהו מנור: "לקראת שנת הלימודים 1958, בהיותי בן 27 התבקשתי על ידי מנהל בית הספר "כדורי" פיאט המנוח, שהקים בית ספר למיכון חקלאי בעכו, לבוא וללמד שם מכונות חקלאיות. לאחר שנתיים עברתי לטכניון ליחידת מחקר ופיתוח והמשכתי חלקית ללמד בעכו. בטכניון עזרתי להפעיל מכונת חפרפרת לניקוז מים וכן בניתי מקצרה על זרוע לקציר העשבייה בתעלות ניקוז. תכננתי גם עגלות להובלת פירות במכלים בקטיף שנגררו כרכבת ומשמשים עד היום. תכננתי עבור יצרן קטן מחליק רתום בשלוש נקודות שניצל את הטרקטור ומערכת הריתום לייעול ההחלקה במקום המחליקים הכבדים שעבדו אז בעיקר בעמק הירדן. כמו כן בנינו מעגילת שיניים לפירור רגבים לאחר חריש.

"נושא המחקר שלי למאסטר היה מדידת חספוס פני הקרקע בעזרת זוג מצלמות וסטריאוסקופ לקריאה תלת ממדית במעבדה למדידות בהנדסה אזרחית. הגעתי לדיוק של גרגר קרקע בגודל של מ"מ אחד.

"עם סיום עבודת המגיסטר בשנת 1964 קיבלתי דרגת מרצה והתחלתי בעבודת הדוקטורט. הנושא היה ניתוח מדדים לטיב פני הקרקע ואפיון הגורמים לתכנון מחליקים. העבודה כללה סימולציות של עבודת מחליקים רתומים בשלוש נקודות, במחשב המרכזי של הטכניון מסומנות שנאלץ לעבוד עבורי לילה אחד לכל סימולציה ולילה שני לבצע אנליזה של התוצאות, שהיו על סרט נייר בסידור של חורים לסימון הנתונים. יצאתי לעמק הירדן ומדדתי את תוצאות ההחלקה של המחליקים הגדולים שעבדו שם בהשוואה למחליק הרתום לטרקטור אופני קטן יחסית בשלוש נקודות. את המחליק הזה אני פיתחתי והוא נרשם כפטנט ויוצר על ידי אהרון קיפניס ז"ל ונמכר בעיקר באפריקה. החקלאים בארץ דבקו במסגרת כבדה שנגררה על הקרקע ושחקה אותה תוך החלקה פחות טובה מכפי שמדדתי בשדה.

"בנינו במדפסת תלת ממדית מוצאי אוויר למרסס מפוח על הגב שהצליחו לחדור לתוך הצמחים ולרסס משני צידי העלים תוך חיסכון בחומרי הדברה". נכדו של מנור, בן פורטמן מבעלי החברה, מכר כמה מוצאי אוויר למרססי המפוח לחקלאים שחזו מקרוב ביתרונות שלהם

"תוך עבודת הדוקטורט תכננתי עם ארכיטקט את בניין הפקולטה הראשון כולל מגדל ליצירת גשם מלאכותי למחקר סחף קרקע ואת המעבדה למיכון חקלאי עם כיתת הוראה ומעלית להבאת מכונה נלמדת מהמעבדה לכיתה.

"לאחר מלחמת ששת הימים שיפרנו במעבדה את הדחפור של הטנק הרוסי ואחר-כך הצטרפתי עם חברי סגל מהנדסה חקלאית ואזרחית כיחידת מילואים לגייסות השריון ושם עסקתי בפיתוח אמצעים הנדסיים עבור השריון. כדי לזהות חדירת מסתננים הפכנו מגוב לקש וכשהוא נגרר על דרך הטשטוש הוא יצר פסים כך שניתן היה לזהות מעבר".

 

גדליהו מנור ליד מרסס טורבולנטי
גדליהו מנור ליד מרסס טורבולנטי

 

בשנת 1971 יצא פרופסור גדליהו מנור לארצות הברית בשליחות ארגון עובדי המים לחפש תותחי השקיה להשקיית עזר לחיטה בנגב, בעיקר לוודא שלא יגרמו לסחף. הוא פגש יצרן של תותחי השקיה והתברר שהוא גר על אדמת לס, שעל רקע סחף מגשמים, הפסיקו לגדל חקלאות והפכו את השטח ליערות.

"בדקתי את התותחים והתברר שהם ממטירים טיפות קטנות וחוזרים אחרי סיבוב של חצי שעה. המים נספגו ואין סחף. התותחים נקנו והרכבנו אותם בקיבוץ להב על גלגלים עם צינור ארוך וכבל של 100 מטר שאפשר לגרור אותם בלי לנסוע על שטח רטוב. טווח ההשקיה היה 80 מטר והרגבים נשארו שלמים אפילו אחרי 100 מ"מ השקיה".

"פיתחנו עקרן מקצץ לגבעולי כותנה  כדי שלא יפריעו  לזריעה החדשה. הוספנו  מכונה לאסוף את השאריות ובעיקר את  ההלקטים  הנגועים בזחל הוורוד ולהטמינם בקרקע.

"פיתחנו כרסום קרקע מורכב על טנק מלפנים שיכול לרסק מוקשים וסלעים, ומשאיר את החבלנים שלמים – בלי לטפל בכל מוקש בנפרד. הכלי נשאר במעבדה לאחר כל הניסויים והאישורים בגלל קיצוץ בתקציב הביטחון על ידי שר האוצר דאז בנימין נתניהו. פיתחנו מצליף עם שרשראות שפגעו בקרקע והפעילו מוקשים נגד אדם בהצלחה".

פרופסור גדליהו מנור פיתח בשעתו מכונות לחפירה מהירה של בורות למוקשים והסב אותן לשתילת עצים והן נמצאות עד היום בשימוש בברזיל.

בראשית שנות השמונים התבקש פרופסור מנור על ידי ראש מפא"ת לבנות מעבדה למחקר ופיתוח של ציוד צבאי הקשור בקרקע. "בניתי מעבדה עם שתי תעלות קרקע רחבות ומכונת גרירה גדולה מונעת הידרוסטטית ועליהם גג וקירות וכל זה צמוד למעבדה למיכון חקלאי. המעבדה נחנכה בשנת 1984 על שמו של האלוף יקותיאל אדם שנהרג במלחמת שלום הגליל בלבנון".

בקיץ 1979 יצא מנור לשנת שבתון באוניברסיטת אוקלהומה והפרויקט שקיבל היה מה לעשות בגבעולי החיטה לאחר קציר.

"הדבר הראשון היה לקצור גבוה, כך שהגבעולים הגבוהים יעצרו את הקש וימנעו סחף רוח ומים, כפי שעושים היום בעיבוד מינימלי. הפתרון השני היה להוסיף לקש אמוניה ולכבוש אותו בשדה. השלישי היה לדחוק את הקש לשרוול פלסטי מעורב במים ואמון לייצור תחמיץ. הניסוי הצליח עד שהכבשים לא הפסיקו לאכול אותו. התברר שעל גבעולי הקש נוצר קרמל מתוק.

"פרויקט נוסף היה לקצור שחת ולהטילה על יריעת נייר לייבוש. הכיבוש נעשה על ידי מכבש לחבילות עגולות עם הנייר בתוספת יבול של 50%. ניסוי דומה אחר כך בקיבוץ נחל עוז הוכיח תוצאה דומה".

בשלב מסוים התבקש מנור על ידי מגדלי הכותנה למצוא פתרון להדברת כנימת עש הטבק, שלא הצליחו להדביר עם מרסס שרוול אופקי וגם התברר שלאחר הריסוס עם האוויר התרבו הכנימות יותר מהביקורת עקב פגיעה באויבים הטבעיים שלהם בריסוס.

"הצעתי לרסס במוטות אנכיים בין השורות. בניתי מרסס אנכי בין שורות הכותנה עם שרוולי אוויר עם מוצאים שגרמו לאוויר ליצור זרמים טורבולנטיים שסובבו את העלים וכיסו אותם משני הצדדים ואפילו הצליחו להדביר בעזרת שמנים וסבונים ללא חומרי הדברה רעילים".

בשנת שבתון אחרת באוניברסיטה של ג'ורג'יה פיתח מנור פנטרומטר אופקי למדידת צפיפות הקרקע בשכבות שונות והוא גילה שהתקן הבין לאומי לפנטרומטר אנכי מזייף במדידת עומק השכבה.

"הבאתי טרקטור מרחב של ששה מטר מאשקלון לריסוס תירס ולניסוי לקטיף תירס. הוא הודגם בדרום ג'ורג'יה בתערוכה וחקלאים רצו אחריו גם בגשם. בנוסף בניתי מתקן לדגימת קרקע בלתי מופרית לבדיקת צפיפות השכבות. בניתי גם רגל משתת עם שלושה חיישני כוח למדידת התנגדות הקרקע בשכבות השונות בחוד האזמל תוך נסיעה".

מנור פיתח שיטה למדידת יעילות הכיסוי של הטיפות במרססים, שיטה שנכנסה לתקן האמריקני לבדיקת ריסוס. "היום אני מחפש מישהו שיפתח את אפשרות המדידה באמצעות הטלפון הסלולרי". בעקבות שריפות היער הגדולות בכרמל ב-1989 פיתח מנור מכסחה על זרוע מורכבת קדימה על טרקטור עם אפשרות לעבוד אתה לכיסוח שיחים בין העצים, שהם מובילי האש העיקריים וכן לסובב אותה למצב אנכי לקיצוץ ענפי עצים. המכסחה נוסתה בהצלחה אבל המחקר נעצר עקב קיצוץ התקציב על ידי משרד החקלאות. הטכניון מכר את המכסחה לקבלן שעושה בה שימוש עד היום ביערות הכרמל לאחר השריפות הקטלניות של שנת 2010.

בשנת 1998 הוכר חופר הבורות שפיתח מנור כאחד מ-50 הפיתוחים המשמעותיים של השנה. בסוף שנת 2000 יצא מנור לשבתון בברזיל ושם יצר חופרי בורות משופרים. פרופסור מנור תיכנן מערכת לייבוש הבוצה הנשארת לאחר טיהור מי שופכין במקום לקבור אותה בנגב. בצוותא עם גדי אמיתי, בן של בת דודה של מנור, הם קיבלו תקציב מחממת כנרות אך החליטו להפסיק בשלב הניסויים של הדגם הניסיוני.

בשנת 2006 הוקמה חברת "איירגרין" ובתו של מנור, רחל, הצטרפה לחברה בעיקר במטרה למסחר את הפטנטים של אביה. בין השאר הציעה רחל לעשות שימוש בעיקרון יצירת זרמי האויר הטורבולנטיים למערכות מיזוג אוויר. הניסויים בוצעו בארץ ובמעבדה בגרמניה והוכיחו את יעילות מוצאי האוויר ואת יעילותם על ידי יצירת הפרש קטן מאד בין נקודות על גבי מתקן המיזוג לעומת הבדלים של קרוב לעשר מעלות בנקודות שונות בחדר המקורר במזגן עם מוצאי אוויר מקוריים.

ועוד פיתוח: "בנינו במדפסת תלת ממדית מוצאי אוויר למרסס מפוח על הגב שהצליחו לחדור לתוך הצמחים ולרסס משני צידי העלים תוך חיסכון בחומרי הדברה". נכדו של מנור, בן פורטמן מבעלי החברה, מכר כמה מוצאי אוויר למרססי המפוח לחקלאים שחזו מקרוב ביתרונות שלהם".

היכן הם היום? בניהו מנדל

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

"החקלאים נכשלו עשרות בשנים ביכולת שלהם ליצור גופים משותפים שיתמודדו עם השוק, זה כישלון נוראי שמשלמים עליו מחירים כבדים; בניתוח היסטורי זו בעיטה של החקלאים, חוסר אמון מול כל דבר משותף" "היום החקלאים הם
8 דק' קריאה
הבעיה של ערי הפיתוח היא תעסוקתית  ולא טריטוריאלית.  הטלת האשמה במצבן של עיירות הפיתוח על המועצות האזוריות, היא פוליטיקה קטנה של הנהגה לא מוצלחת. החטא העיקרי של הקיבוצים כלפי ערי הפיתוח ויישובי העולים מצוי
3 דק' קריאה
בצריף רובנשטיין מחוץ לחצר המשק בעין השופט, הוקם בשנות הארבעים מפעל לייצור חומרי נפץ עבור  "ההגנה". היו במפעל שתי סכנות:  האחת – עבדו בו עם כספית רועמת,  והשנייה – פחד מהבריטים שיגלו במה עוסקים
5 דק' קריאה
בשנת 1920, תרפ"א, בין ראש השנה ליום כיפור, התיישבה קבוצה של 46  צעירים וצעירות מתנועת השומר הצעיר, על רכס מערבית לכנרת,  וקראה למקום ביתניה עילית. באפריל 1921 עזבו מי שנותרו מחברי הקבוצה את ההר
13 דק' קריאה
נתן איכר, בן תשע עשרה  שנים,  איבד  את עצמו לדעת  ביום ה' כסלו תרפ'א. כתוב על המצבה בבית הקברות בכנרת אותה עיצב אריה אלוואיל הצייר, ראש  קבוצת ביתניה  עילית. את הטקסט מלווים ציורים,  ברקים
6 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן