גדודית פולשת (שם זמני) - מזיק חדש בישראל
יבול שיא
הרפת והחלב
ערן שביט צמח תערובות

ערן שביט, פרויקטור הקורונה במשרד החקלאות, ראיון

5 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

"המשרד יזם בחודש ספטמבר השנה תכנית סיוע בהיקף של 30 מיליון שקלים לטובת ענף הפרחים המקומי ולייצוא ולענף התבלינים לייצוא, שנפגעו ממשבר הקורונה"

"ענפי החקלאות שמרו על רציפות תפקודית מאז פרצה בישראל מגפת הקורונה וכשלי השוק היו יחסית קטנים. מצב החקלאות נכון לימים אלה טוב מאשר בענפים יצרניים אחרים במדינה". דברים שאומר הכלכלן ערן שביט, מתכלל, ואם תרצו פרויקטור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לנושא הקורונה.

שביט, יועץ כלכלי בכיר למנכ"ל משרד החקלאות בימים כתיקונם, מונה בעת שהמגפה חדרה לישראל לרכז את הנושא המקצועי. "בסוף חודש ינואר 2020 כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז על המאבק בכניסת המגפה לישראל, מנכ"ל משרד החקלאות דאז, שלמה בן אליהו, החליט שהניהול של המגפה אינו בבחינת מצב חירום אמיתי אלא מצב מתמשך ומתגלגל שיצריך מחשבה אחרת בתחום כלכלי ומשקי מאשר טיפול חירום, וביקש ממני לרכז את הנושא".

מדגיש: "המנכ"ל החדש במשרד, ד"ר נחום איצקוביץ, החליט שאהיה המתכלל כנציג משרד החקלאות. אני גם נציג המשרד במועצה לביטחון לאומי בטיפול בנושא, מההיבט החקלאי".

בראשית הדרך היה חשש לשיבוש כללי: חולים רבים במשרד, הפסקת פעילות, אולם זה לא קרה, לשמחת כל העוסקים במלאכה. "נשמרה רציפות תפקודית של החקלאות, החל טיפול בכשלי שוק והמשך תפקוד בעבודת המשרד. היה חשוב לבחון רציפות תפקודית, להגדיר את הענפים החיוניים, משמע כל שרשרת האספקה של החקלאות. הכנו תקנות חדשות וההגדרה שונתה לחלוטין ממעמד של מפעל חיוני למשק חי".

מציין: "ענפי החקלאות ימשיכו לפעול. עובדים יוכלו להגיע לעבודה ולצאת בתום יום עבודה. אספקת תוצרת טרייה תגיע לשווקים פתוחים, תשומות יגיעו למשקים".

מגלה: "לקראת חג הפסח, כאשר היה ברור שייווצר מחסור בביצי מאכל לחג, עבדתי מול רשות הספנות בשיא היסטריית הביצים, כדי לאפשר יבוא גדול מאד של ביצים מספרד, איטליה ואוקראינה. תחילה קבענו מכסה של 60 מיליון ביצים אולם הציבור נהג בדרך שונה לחלוטין. היה חשש שרשתות המזון תיסגרנה ואנשים קנו ביצים בכמויות דרמטיות. שמונה מגשים של 30 ביצים. 240 ביצים למשפחה! אגירה שלא הייתה כדוגמתה. רכישה של פי חמישה ממועדים קודמים ערב חג הפסח. נוצר מחסור על המדפים והגדלנו את היבוא ל-150 מיליון ביצים, כי הציבור נדהם כשראה מדפי ביצים ריקים לחלוטין. הבאנו ביצים בהטסה. האגירה הייתה בהחלט כשל שוק, שהתגברנו עליו".

ערן שביט אומר כי בעת שהנגיף התפשט בארץ "הפסקת הטיסות הייתה משמעותית. תעבורת מטענים באוויר הייתה על סף קריסה. היצואנים סבלו, הסחר האווירי השתבש. מטוסי נוסעים לא פעלו. נאסר על אזרחים זרים להגיע לישראל. ממטוס שעמד להמריא מבנגקוק הורדו 56 נוסעים. עצרנו הטסה של 500 עובדים זרים. היום נוצר מחסור של 1000-1200 עובדים מתאילנד לעבודה חקלאית בישראל. מהארץ פונו חצי מיליון תיירים ששהו כאן. בחנו אפשרויות להסתמך על עובדים פלשתינים אבל הרעיון לא יבוא לכלל מימוש כי יש היערכות לסגר על שטחי הרשות. יתכן שנחזור למתווה של הלנת פלשתינים לתקופה של שלושה שבועות. כרגע התחלואה שם סביב 20 אחוזים מכלל הבדיקות".

ערן שביט מגלה לנו כי ישראל עצרה גם הטסת מומחים זרים. "צריך לתקן מכונות מיון, צריך לטפל במכשור בבתי אריזה, מיכון חקלאי. אישרנו לעשרות מומחים להגיע, הרוב מאירופה, לתקופה של פחות משבוע ימים כדי להימנע מבידוד. נכון לרגע זה אנחנו בדין ודברים עם משרד הבריאות לאשר הטסה לארץ של מומחית עולמית מארצות הברית שאוחזת גם דרכון ישראלי והבאתה לארץ חיונית מאד".

 

המצב קשה ולא ברור מה יהיה בעתיד.

"נכון. זו התעסקות על בסיס יומיומי עם מערכת גדולה שחורקת. אני חי בחוסר וודאות לעתיד לבוא".

 

היכן זיהיתם כשלי שוק?

"1. מחסור הביצים. 2. נעלם השוק המוסדי, תעשיית המזון נעצרה, תיירות, הסעדה. תחומים שחקלאים רבים שיווקו להם תוצרת טרייה. נשארנו רק עם רשתות השיווק. מנכ"ל המשרד הוציא הבהרות מה להשאיר פתוח: יקב, בתי בד, חנויות פרחים, נקודות וטרינריות לכלבים. סגרו חנויות למזון לחיות מחמד, חסמו פינות ליטוף, הפסיקו רכיבות טיפוליות. רק טיפולים בסוסים. כשל שוק שלישי נוצר בקריסה של שוקי חו"ל. קרסו כל שוקי הפרחים בעולם. מחיר הפרחים ירד לאפס. כן ממש אפס. לא היה סחר. התוצרת מישראל הגיעה לאלסמיר בהולנד ולא היו קונים. המשרד הפעיל תכנית סיוע כספית למגדלי הפרחים והתבלינים (ראה ידיעה נפרדת) במהלך הסגר הראשון. מנגנון פיצוי".

מוסיף: "מגדלי כותנה נפגעו. התחלנו לעודד שיווק ישיר דרך רשתות חברתיות. בפרסום דרך חברות מסחריות, זירות דיגיטליות ושוקי איכרים. הסגר גרם לכך שאנשים הוגבלו לא לצאת יותר ממאה מטרים מביתם הפרטי. פעלנו שחקלאים יגיעו עם תוצרתם לבית הלקוח. אני מודה שהמחירים עלו, גם כי חקלאים רבים נפגעו כלכלית והשיווק הישיר היה אמור מבחינתם לעזור להם".

 

עוד פגיעות בשטח?

"יש ענפים שהלכה להם עונה. פרחים, תבלינים, גידולי שדה, כותנה, ירקות לייצוא. סלרי, חסות, גזר – איבדו שווקים מצוינים".

 

חקלאים מבקשים פיצויים?

"עשרות חקלאים הגישו בקשות לפיצוי, בהיקף של כמה עשרות מיליוני שקלים. אנשי מקצוע בדקו את המשקים החקלאיים שנפגעו. הבעיה היא שאין תקציב מדינה ולכן קשה גם לפצות את החקלאים שנפגעו כלכלית. צריך להבין, אנחנו לא יכולים להסתכל על החקלאי הבודד. יש שנפגעו בהיקף של מאה אחוזים. אנחנו מסייעים ברמת המחוז, המשרד. אני יכול לומר שניהול המשבר על ידי משרד החקלאות היה די אחראי מול קריסה מוחלטת".

מדגיש: "גם מהיבט של ביטחון מזון – אזרחי ישראל לא נפגעו. לא היה חוסר של מלאי גרעינים. כרגע מתבצעת בדיקה מחודשת, אולם אין חוסרים. עליית מחירים בשוק התבואות היא לא נזקי קורונה אלא נזקי מזג אוויר. יעלה לנו קצת יותר המחיר של חלב, ביצים ולחם. אנחנו לא שחקנים בתחום מחירים ומלאי בעולם. רק במלאי מקומי".

 

יש אומדן כספי להפסדים של ענפים?

"אין אפשרות לכמת הפסדים כספיים. הצלחנו לשמר את החקלאות כענף חיוני כולו. מצבנו יחסית טוב מענפים יצרניים אחרים במדינה. אגב, אנחנו מוציאים החרגות לישובים ערביים לעבודה".

 

משרד החקלאות ופיתוח הכפר נפגע בתקופת הקורונה?

"במשרד החקלאות 800 עובדים. מחצית עובדים מהבית. בתחילת המשבר כ-100 אחוזים מהעובדים עבדו מהבית. בתקופת הסגר המלא 95 אחוזים מהעובדים עבדו מהבית. אני זוכר ימים שהגעתי למשרד וצילמתי את החניון הריק מכלי רכב של עובדים. בחול המועד פסח הייתי היחיד שעבד במשרד".
ולסיום שיחתנו מגלה הכלכלן ערן שביט על בדיקה שבועית של משרד החקלאות בכל הקשור לאספקת תוצרת טרייה. "צוות שלם פעיל בשטח. עוברים מענף לענף ובודקים אם יש חוסרים ואם יש צפי לחוסרים. כרגע אני יכול לומר: מצבנו טוב".

 

ממשבר הקורונה לתמיכת המשרד

משרד החקלאות יזם בחודש ספטמבר השנה תכנית סיוע בהיקף של 30 מיליון שקלים לטובת ענף הפרחים המקומי ולייצוא ולענף התבלינים לייצוא, שנפגעו ממשבר הקורונה. גודל המענק יחסי לחקלאי ובהתאם להיקף הנזק. הסיוע הכספי הוא בנוסף למענקי הסיוע הממשלתיים.

שוק הפרחים פרח ושגשג בשנים האחרונות אך עם הגעת הקורונה הבורסה ההולנדית לפרחים באלסמיר נסגרה לחלוטין בין החודשים מארס ומאי. גם בהולנד הושמדו מאות מיליוני פרחים. חודשיים אלה הספיקו לשתק את כל תעשיית הפרחים. הנזק שנגרם לתעשיית הפרחים הישראלית, נראה לחקלאים רבים כנקודת אל חזור במיוחד אחרי הגל השני. במשרד החקלאות קובעים כי ענף הפרחים בישראל עבר במשבר הקורונה את המשבר הגדול שידע מימיו.

שוק התבלינים ספג לא פחות שכן ישראל היא יצואנית מובילה בעולם. כתשעים אחוזים מכלל התבלינים הגדלים בישראל מיועדים לייצוא. סגירת השווקים בעולם, סגירת עסקים ומסעדות בכל העולם, כמו גם חיי המדף הקצרים לא אפשרו ייצוא של צמחי תבלין.

 

עידן הקורונה: שליש מחקלאי ישראל משווקים תוצרתם דיגיטלית

סקר שערך משרד החקלאות בקרב חקלאים העלה כי 29 אחוזים מהם משווקים את התוצרת הטרייה באופן דיגיטלי ישירות לצרכן. שלושה עשר אחוזים מהחקלאים שהשיבו לסקר הם חלק מהתארגנות חקלאית המשווקת תוצרת חקלאית טרייה ישירות לצרכן בדרך דיגיטלית.

מן הסקר עולה שהאופציות המובילות בשיווק המקוון הישיר: פייסבוק, וואטסאפ וטלגרם. מתברר שחמישים ושמונה אחוזים מהחקלאים משווקים דרך פייסבוק וחמישים וארבעה אחוזים ציינו את וואטסאפ וטלגרם כדרך שיווק.27 אחוזים ציינו אתרים ייעודיים אחרים.

עוד עולה מהסקר ש-71 אחוזים מהמגדלים אינם משווקים את תוצרתם ישירות לצרכנים והם אינם מסתייעים באמצעים דיגיטליים/מקוונים.

את הסקר ערכה החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר בשיתוף התאחדות חקלאי ישראל. לסקר השיבו 400 חקלאים. רוב המשיבים לסקר מתגוררים במושב, מרביתם עוסקים בגידול קונבנציונלי לא אורגני של פירות סובטרופיים כמו אבוקדו ומנגו, פירות נשירים ובהם אפרסק, משמש ונקטרינה וכן ירקות במבנים.

מהנתונים שנאספו עולה כי אפיק השיווק של 65 אחוזים מהמגדלים שענו לסקר הוא השוק המקומי, חמישה אחוזים נוספים הם יצואנים והשאר משלבים בין השוק המקומי והייצוא. 34 אחוזים מהמגדלים משווקים באמצעות השוק הסיטוני, 22 אחוזים ברשתות השיווק ועשרים אחוזים בשיווק המקוון. מתברר מהסקר ששלושים ושבעה אחוזים מהמגדלים האורגניים משווקים את תוצרתם באופן ישיר ומקוון.

נתון מעניין אחר שנחשף בסקר גילה ש-63 אחוזים מהחקלאים משווקים את תוצרתם ארוזה באופן שמאפשר מתן מידע ופרטים מלאים לצרכן בכל הקשור למקור ולמאפייני התוצרת שהוא רוכש.

 

השתתף בתחרות חצי איש הברזל בצרפת

בן 59. נשוי+3 ילדים. מתגורר בקרית אונו. כלכלן מאוניברסיטת בקינגהאם באנגליה. יליד הארץ. במשרד החקלאות משנת 1994. תחילה ביחידת מימון והשקעות. אחר-כך ניהל מחלקה בין לאומית. בשנת 2000 מונה לכהן כנספח חקלאי במוסדות האיחוד האירופי בבריסל. כששב לישראל בשנת 2006 החל לפעול כיועץ כלכלי בין לשכת המנכ"ל ליחידת האסטרטגיה. כיום הוא יועץ מקצועי כלכלי בלשכת מנכ"ל.

עוד משהו: קירות חדרו במשרד החקלאות עטופים בעשרות אזכורים של מירוצים שונים, לרבות מרתון. הוא רץ זה עשר שנים. בשבוע ימים מבצע ריצה ארבע פעמים, שלושה אירועי רכיבה על אופניים ושני אימוני כוח. לכשייפתחו מחדש בריכות השחייה הוא עתיד לשחות 3 עד 5 קילומטרים בשבוע.

מדי שבת נמנה עם חבורה של עשרות רוכבי אופניים שיוצאים ממושב טל שחר, חוצים את נס הרים, אדרת ובית שמש ורוכבים כ-30 עד 45 קילומטרים.

השתתף בתחרות חצי איש הברזל בצרפת: קילומטר ותשע מאות מטרים שחיה, 90 קילומטרים רכיבה על אופניים וריצת חצי מרתון – כ-21 קילומטרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לאחר חתימת הסכמי הסחר עם איחוד האמירויות, עכשיו גם בבחריין יזכו לטעום מהפירות והירקות תוצרת הארץ, כבר בשבועות הקרובים בתום סדרת מפגשים ותיאום בין שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר, ומנכ"ל המשרד, ד"ר נחום
3 דק' קריאה
"עד אור הבוקר, עד שחר ינצנץ, שכם אל שכם, סובה עד אין קץ" (מילים – אהרון אשמן, לחן – מרדכי זעירא), שרו ורקדו בהתלהבות בחדרי האוכל, חלוצי הקיבוצים בשנות ה-30 וה-40 במאה שעברה לאחר
2 דק' קריאה
מדוע הושמטה המילה 'דמוקרטיה' ממגילת העצמאות? דובי הלמן (הזמן הירוק, 31.12) תמה, מדוע במגילת העצמאות מוגדרת מדינת ישראל כמדינה 'יהודית' בלבד,  וחסרה בה לחלוטין ה'דמוקרטיה'. את החידה פתרו דב אלבוים  ועזרא ברום, ולהלן תקציר,
3 דק' קריאה
בבחירות הקרובות  תתמודד לראשונה  מפלגה יהודית ערבית שוויונית, "אור השחר". את הקמת המפלגה יזם יעקב יוניש מבית השיטה, ואליו הצטרף סלאח גריפאת  מהכפר הבדואי זרזיר. בראש הרשימה יעמוד יונה יהב, ראש העיר חיפה בעבר,
4 דק' קריאה
פרשת השבוע  פרשת וארא שמות פרק ו' {ב} וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְהוָֹה: {ג} וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְהֹוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם: {ד} וְגַם הֲקִמֹתִי
6 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן