יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2025 12 09 175603

כמה צדקנו

2 דק' קריאה

שיתוף:

חוסרים בתוצרת ילכו ויגברו בעקבות חרמות על קשרי המסחר עם ישראל או סגירת גבולות, ואלה ימצאו את החקלאים הישראליים בחוסר של משקים, בחוסר של בנים ממשיכים ובחוסר של תוצרת לאוכלוסייה בישראל

אמירתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאנו נכנסים לעידן של כלכלה אוטרקית ושנהיה כספרטה, מטלטלת. מי היה מאמין שמי שנחשב לגדול הכלכלה הגלובלית והשוק החופשי יגיע למסקנה שכל הזמן התרענו מפניה. היבוא החופשי והזלזול בביטחון המזון לא יפתרו את יוקר המחיה ופערי התיווך, אלא רק חיזוק השוק המקומי יביא לכך שלא נהיה תלויים בעולם העוין והשש אלי סנקציות למדינת ישראל.

מאז כניסתם של בן אליהו והצמד פורר את ליברמן קידשו יבוא פרוע, כדי לפגוע במגדלים המקומיים ולאפשר ליחסי הון ושלטון שליטה במגרש, וכך עד היום. דברים הזויים. כמה צדקנו אבל כמה זה מעציב.

המציאות טפחה על פניהם של כל הגאונים שנתנו יד להובלת החקלאות המקומית למקום לא בטוח, והדרך עדיין ארוכה עד שיישמו את המסקנות מכך, אם בכלל.

החקלאות המקומית עומדת בכבוד בהספקת מלוא התוצרת המקומית, אבל גם החקלאים נשברים ושוקלים את צעדיהם. מצב של חוסר וודאות גורם לחקלאים המתכננים את שטחיהם למעשה להמר על השקעת כספים גדולים, ועם כניסת יבוא ללא צורך הם נותרים עם תוצרת במחירים שאינם מכסים את עלויות הייצור וכל עמלם יורד לטמיון, כמו שקרה השנה בבצל, בעגבניות וכמו שהרסו לחלוטין את ענף השום.

בהשקפת העולם של מקבלי ההחלטות, שמונעים לא פעם מהשפעת קשריהם הפוליטיים, היבוא ייתן פתרון לחסרים ויוריד מחירים, אבל התוצאה היא שיבוא מתאפשר גם כשאין חוסרים והמחירים גבוהים גם בתוצרת היבוא ואולי אף יותר. חוסרים בתוצרת ילכו ויגברו בעקבות חרמות על קשרי המסחר עם ישראל או סגירת גבולות, ואלה ימצאו את החקלאים הישראליים בחוסר של משקים, בחוסר של בנים ממשיכים ובחוסר של תוצרת לאוכלוסייה בישראל.

כדי לאפשר ביטחון לחקלאי הישראלי, וכתוצאה מזה ביטחון מזון לציבור בישראל, צריך להקל על החקלאים ולקדם מסחר הוגן בתוצרת חקלאית. צריך להפחית ממחירי המים, להוריד עלויות מיותרות מהמגדלים, כמו תשלום אגרות עבור העסקת עובדים זרים, וצריך לצאת עם צעד הכרחי של הקמת שוק סיטוני מודרני, שיעודד תחרות הוגנת במסחר בתוצרת החקלאית וישנה סוף סוף את פערי התיווך.

על כל זה, חיוני ביותר לעודד חקלאים צעירים, בין אם ממשיכים במשקי הוריהם ובין אם כאלה המעוניינים לעסוק בחקלאות המרתקת והאתגרית, וכל זה לא ייעשה אם לא יתמכו בצעירים בצעדיהם הראשונים, כי החקלאים הקיימים לא יחיו לנצח.

יש כיום הזדמנות פז לטפל ולחזק את השוק המקומי מכל הבחינות, השאלה היא אם עד שלא נגיע לנזק ממשי בתוצרת לא נבין זאת עד הסוף, ואז גם אם נגיד שאמרנו לכם, וגם אם נגיד שצדקנו, דבר כבר לא יעזור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!