פיצוי לחקלאים בוועדת הכספים של הכנסת
יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה איך לגדל ילדים מאושרים

איך לגדל ילדים מאושרים: החיים והמוות בידי הלשון

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

על מה אנחנו מוכנים לדבר עם הילדים שלנו ועל מה לא? עד כמה אנחנו שומרים עליהם בתוך בועת הילדות המוגנת והתמימה ועד כמה אנחנו חושפים אותם לעולם על כאביו, קשייו, מורכבותו?

איך לגדל ילדים מאושרים: השבוע היתה סערה בקבוצת הוואטסאפ של הורי בית הספר, בו לומדים ילדי. בית הספר שלהם הוא בית ספר פתוח ודיאלוגי, הנמצא בתוך מתחם מבנים השייך למשרד הבריאות. בהתאם לרוח התקופה הוקמו בו בחודשיים האחרונים שתי מחלקות לחולי קורונה והשבוע אף הוקם מבנה המיועד לקירור גופות, לא רחוק משטח בית הספר. כן, ממש כמו שזה נשמע – כך גם קבוצת ההורים געשה. איך נחזיר ככה את ילדינו ללימודים? סכנת ההידבקות בקורונה היא לא גבוהה מכיוון שהמחלקות של חולי הקורונה רחוקות ומבודדות, אבל מה יקרה אם יראו גופה?

הדעות בקבוצת הוואטסאפ נחלקו, בגדול, לשתיים – אלה שאינם מעוניינים לחשוף את ילדיהם למראות אפשריים של מוות ואלה שמרגישים עם זה בנוח. כמובן שכל דעה וכל עמדה היא לגיטימית. כשניסיתי לגבש את דעתי האישית, הבנתי שיש פה נושא הרבה יותר רחב מאשר מתן תשובה לשאלה: האם הילדה שלי תחזור ללימודים או לא. יש כאן שאלה שנוגעת ברבדים העמוקים ביותר של החיים ומאירה בזרקור מסנוור את התפקיד שלנו כהורים. על מה אנחנו מוכנים לדבר עם הילדים שלנו ועל מה לא? עד כמה אנחנו שומרים עליהם בתוך בועת הילדות המוגנת והתמימה ועד כמה אנחנו חושפים אותם לעולם על כאביו, קשייו, מורכבותו? האם אנחנו מסוגלים ורוצים לדבר עם הילדים שלנו על נושא כמו מוות? וזה לא עוצר שם. זה נכון גם לנושאים כמו מיניות, כסף ועוד.

מילים יוצרות תודעה

התבוננתי פנימה אל הבית שלי, אל התקשורת שלי עם ילדי. אם אני יוצאת מנקודת הנחה שילדי גדלים כילדים בריאים ומאושרים, ואם אני מנסה לענות כאן על השאלה כיצד מגדלים ילדים כאלה, האם לצורת התקשורת שלי איתם יש השפעה על כך? אני מאמינה שכן.

כשבני הבכור נולד – הרגשתי, על אף היותי אימא טרייה וצעירה – שאני יודעת לא מעט על ילדים. כל אותן שנים בהן עבדתי בבתי הילדים בקיבוץ בו נולדתי נסכו בי הרבה בטחון. זה לא היה התינוק הראשון שהחזקתי בזרועותיי, לא החיתול הראשון שהחלפתי, לא בקבוק המטרנה הראשון שהכנתי. כשהוא הגיח לאוויר העולם, וגם בחודשים הראשונים לאחר מכן, הרגשתי שאני יודעת מה אני עושה. היה רק תחום אחד עליו קראתי לא מעט ספרים ובלוגים, ודרכו התבוננתי, כבמעיין פריזמה, על האימהות המנוסות יותר שסביבי בניסיון ללמוד מהן משהו – הדרך בה אנחנו מדברות ומדברים עם ואל ילדים.

"אל תבינו אותי לא נכון, אני לא אומרת שצריך בכל רגע נתון לדבר עם כל ילד על הכל. אני אומרת שכדאי לנו להפסיק לפחד מהנושאים הללו. כדאי לנו להיות חופשיים בבחירה שלנו על מה ואיך אנחנו מדברים עם הילדים שלנו, ולא להיות מונעים מפחד"

אומרים שמילים יכולות להרוג – אומרים שהחיים והמוות ביד הלשון. אני רוצה לומר שאחד השבילים בדרך לגידול ילדים מאושרים עובר דרך המילים איתן אנחנו בוחרים לתקשר עימם.

מדוע? כי מילים יוצרות תודעה. מילים הן אחד הסוכנים הכי חזקים של התרבות והערכים אותם אנחנו מבקשים להנחיל לילדינו. מילים הן גשר בין העולם הפנימי שלי – הכוונה, הרצון, הרגש, התחושה, האמונה והדמיון – לבין העולם הפנימי של מי שעומד מולי ועימו אני בוחרת לתקשר כרגע. יש גשרים נוספים כמובן, כמו מגע, מבט עיניים או תנועה, אך מילים הן ללא ספק אחד הגשרים המרכזיים בו כולנו משתמשים. אני, כאימא, שואפת שהגשר הזה ביני לבין ילדי תמיד יהיה פתוח. שהם יוכלו תמיד לבוא ולספר, לשתף, להתייעץ או לשאול ושידעו גם להקשיב ולהתעניין.

כדי שהגשר הזה יישאר פתוח, כדי שהם ירגישו בטוחים שיש להם כתובת בעולם הגדול הזה שמוכנה לשמוע את כל מה שיש להם להגיד ולענות על כל מה שיש להם לשאול, אני לא יכולה לסנן נושאים מסוימים החוצה. ספרו לי על מה קרה לכם היום בגן – אבל אל תשאלו אותי איך באים ילדים לעולם, או מה קרה לסבא אחרי שהוא נפטר. ואל תבינו אותי לא נכון, אני לא אומרת שצריך בכל רגע נתון לדבר עם כל ילד על הכל. אני אומרת שכדאי לנו להפסיק לפחד מהנושאים הללו. כדאי לנו להיות חופשיים בבחירה שלנו על מה ואיך אנחנו מדברים עם הילדים שלנו, ולא להיות מונעים מפחד.

תקשורת בריאה

איך על זה קשור לאושרם של ילדינו?

בעיני, ילד מאושר הוא ילד שיש לו אישור פנימי וחיצוני מלא להיות כל מי שהוא. ילדינו הם בני אדם שלמים, מורכבים ומלאים בדיוק כמונו. בין אם נדבר איתם על זה ובין אם לא, גם הם עסוקים בניסיון להבין את העולם הזה על כל גווניו. הם חושבים על הגוף שלהם וחשים אותו, הם מסתקרנים בנוגע לתחושות שעולות ממנו, הם נתקלים במוות, גם אם זה דרך חיה שראו על השביל, ורואים אותנו מתעסקים עם כסף, לפעמים שמחים ממנו ולפעמים מתוסכלים ממנו. יש להם מחשבות ושאלות בנושא הזה ואני, כהורה שלהם, רוצה להיות הכתובת שלהם לכך. אחרת הנושאים האלו יקבלו מענה במקום אחר, שאיני בטוחה שתואם לתפיסת העולם שלי, או שיישארו טאבו, אסורים וכך חלקים שלמים ממי שהם מודחקים הצידה ונשארים סגורים.

כרגיל, לא תקבלו כאן רשימת על מה מותר לדבר עם ילדים ועל מה אסור, מה כדאי לומר באיזה גיל ואיך. אני רוצה להאיר בזרקור את המהות שעומדת מאחורי התקשורת הבריאה שלי עם ילדי והיא הכבוד הרב שאני רוכשת להם כאנשים רגישים, נבונים, סקרנים, עמוקים ומלאים. את התוכן הייחודי ומתאים למשפחה שלכם אתם כבר תצטרכו ליצוק בעצמכם.

איך לגדל ילדים מאושרים – למה אנחנו אומרים לא

תמונה איך לגדל ילדים מאושרים-שאטרסטוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חוות "יבולים" – מכללה תעסוקתית לצעירים בעלי מוגבלויות, פועלת במשק של שמוליק אמיתי בכפר מלל. החווה הוקמה ביוזמת ענת גלנץ, בתו של שמוליק, המנהלת את המקום ביחד עם מאיה גולדברג. החניכים רוכשים כישורי חיים
6 דק' קריאה
קראתי בעיון את הראיונות עם שלוש מזכ"ליות תנועות הנוער הכחולות – רונית שניר מהשומר הצעיר, לירון אבנת מהמחנות העולים ומיה גבע מהנוער העובד והלומד, שהתפרסמו בגיליונות אחרונים של "הזמן הירוק". אלה שלוש נשים מרשימות
3 דק' קריאה
אדם קרוב אצל עצמו ואצל אזורו הגיאוגרפי ולכן לא יפנה במצוקתו או ברווחתו לבית התנועה הקיבוצית, אלא למועצה האזורית בחדשי החל"ת הארוכים שגזרו  עליי, כמו על רבים אחרים, שהות ממושכת ומשתקת בבית הפרטי, חשבתי
3 דק' קריאה
לא היה זה מובן מאליו להמשיך ולקיים  בעת הקורונה את המסורת של יום העיון לזכרו של אמרי רון. אבל משפחתו, חבריו במשמר העמק, מוקירי זכרו בתנועה הקיבוצית, חברי מעגל הקבוצות, ונציגי המכון לחקר הקיבוץ,
5 דק' קריאה
מרים דרוק (51) חברת קיבוץ יקום, בעלת תואר שני במנהל עסקים, כיהנה במגוון של תפקידי ניהול בקיבוצה, בתעשייה הקיבוצית והארצית. בעברה – מרכזת משק ומנהלת עסקית בקיבוץ יקום, וסמנכ"לית משאבי אנוש במפעלי קבוצת פלסטיב
5 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן