יבול שיא
הרפת והחלב
תנועה במסע

המסע לפולין: "חוויה בלשית-אישית מכוננת, מרגשת ומטלטלת"

4 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

"חוויה בלשית-אישית מכוננת, מרגשת ומטלטלת" במילים אלו בוחרים רבים ממשתתפי המסע 'תנועה במסע' לפולין לתאר אותו. לקראת המסע התשיעי שמענו מפי מדריכת המסע, נעמה אגוזי, מהו ייחודו ומאפייניו של המסע מבית היוצר של תנועת המושבים

בימים אלה ההרשמה ל"מסע בתנועה" ה-9 של תנועת המושבים בעיצומה (מספר המקומות מוגבל, לכן ההמלצה היא למהר ולהירשם). שמעו של המסע יצא לפניו כמסע שחבריו עוברים ביחד חוויה מעצימה ומטלטלת, מעמיקה וייחודית, שנשארת עימם עוד שנים ארוכות. כדי לשמוע קצת יותר על המסע הייחודי הזה ואולי להבין את ייחודו, שוחחנו עם המדריכה של המסע מאז ימי ראשיתו, נעמה אגוזי.
נעמה (53), בת מושב רם און, היא כיום חברת קיבוץ מזרע. היא בוגרת תואר ראשון ושני בהיסטוריה, מתמחה בתולדות ישראל בעת החדשה. מזה עשרים שנה נעמה עובדת ב'יד ושם', בית הספר הבינלאומי להוראת השואה, מרצה ב'מכללת עמק יזרעאל' ובהשתלמויות מורי, ומדריכה מסעות וסמינרים באירופה בעקבות העבר היהודי.

קיימים היום מסעות רבים, פרטיים ושל גופים שונים, מה מייחד ומאפיין את "מסע בתנועה" של תנועת המושבים?

"ראשית, אבקש לציין כי פיתוח התוכן של פרויקט 'תנועה במסע' מראשיתו בוצע בהובלת אילנה יוגב, מנהלת אגף חברה וקהילה הקודמת של תנועת המושבים. את המסע לפולין של תנועת המושבים מייחדים שני אלמנטים עיקריים: אופייה האנושי של המשלחת ואופיו הסמינרי של התהליך כולו.
"משלחת 'תנועה במסע' מפגישה מידי שנה חברים מהמרחב הכפרי: מושבניקים, קיבוצניקים ואנשי היישובים הקהילתיים מהמועצות האזוריות. מכנה משותף זה הוא שמעניק לקבוצה את אופייה המיוחד, את השפה המשותפת וההווי הבלתי שגרתי, שלא ניתן למצוא אותו בנסיעות אחרות לחו"ל. מדובר בקהל בחתך גילאים רחב של משתתפים, שבחרו לצאת לפולין במשלחת ייצוגית של תנועת המושבים כדי  להכיר ולחוות מקרוב, לרוב לראשונה בחייהם, את סיפור תולדותיהן של הקהילות הגדולות באירופה בראשית המאה הקודמת, ואת חורבנן הנורא בשואה."

"השיתוף בחוויות האישיות, האווירה החמה וההווי הייחודי – כל אלה יצרו קשרי ידידות הדוקים וגרמו לחברים לרצות להמשיך להיפגש בארץ, לחלוק את חוויות ההווה גם בחלוף כמה שנים מהמסע"
בין השאר מתאפיין המסע בתהליך הכשרה יחסית ארוך, הכולל בין השאר סמינר בן יומיים. מדוע הוחלט על קיום ההכשרה?

"אגף חברה וקהילה בתנועת המושבים נותן דגש מיוחד על טיפוח הקבוצה וגיבושה במהלך תהליך ההכנה, כך שכאשר יוצאים למסע – כולם כבר מכירים היטב זה את זה. "תהליך 'תנועה במסע' הוא סמינר לימודי מתמשך ש- המסע לפולין מהווה את שיאו. במהלך מספר מפגשים, חודשים ספורים לפני המסע, מתקיימים כינוסים בהם הקבוצה לומדת ומעבדת, בדרכים חווייתיות ומגוונות, תכנים שונים, העיקריים שבהם: 800 שנות קיום יהודי, שואה, תקומה והתיישבות. ההכשרה המתמשכת מאפשרת הן 'ליישר קו' ברמת הידע של חברי הקבוצה טרם מסע, והן לגבש את הפרטים בקבוצה לכדי משלחת מלוכדת, שהאווירה בה סולידרית, נעימה ותומכת."

בעידן ה'לואו-קוסט' ליעדים רבים ובהם פולין, בולטת העובדה שמחיר המסע אינו זול. מדוע?

"עלות ה'חבילה' שנקראת 'תנועה במסע' כוללת הרבה מאוד: את כל מפגשי ההכנה בארץ, לרבות הרצאות, סדנאות, סיור מודרך ב'יד ושם' ובהר הרצל, מפגשים ייחודיים, סיורים ועוד, וכן את כל עלויות המסע בפולין: טיסות, כניסות לכל האתרים, מדריך פולני בנוסף להדרכה שלי, בתי מלון בדרגה גבוהה ביותר, אוטובוס תיירים מערבי צמוד, תשר לנתוני השירותים, חולצות משלחת ועוד. "מניסיוני, ובהשוואה לקבוצות אחרות שאני פוגשת בשטח, רמת ההפקה של פרויקט 'תנועה במסע' היא מהגבוהות שפגשתי, אם לא למעלה מזה. שימת הדגש על הפרטים – גדולים כקטנים – מוקפדת ויסודית. וזה מה שעושה את ההבדל."

מבחינתך, מהם התהליכים האישיים והקבוצתיים החשובים ביותר שעוברים המשתתפים במסע?

"תפיסת העולם שלי גורסת  המסע לפולין הוא לא המטרה. המטרה היא לא לנסוע, לראות את פולין, ולחזור. המטרה היא לשוב הביתה ולנסות לבחון את עצמך לאור המסע. לנסות להבין קצת יותר את עצמך.
"אם כן, ברמה האישית, הסיבה שבעיניי היא היא הסיבה המרכזית למסעות (ולא רק לפולין) היא להיות מסוגל עם שובך לבחון שאלות חשובות ומרכזיות, כמו לדוגמה: הבחירה לחיות בארץ. אז במישור האישי זה תהליך שאני משתדלת ללוות את המשתתפים לאורו. קיים כמובן אלמנט ביוגרפי, שהוא חשוב מאוד עבור אותם נוסעים שהם דור שני או שלישי לשואה, ועבורם מסע זה הוא חוויה בלשית-אישית מכוננת, מרגשת ומטלטלת. "ברמה הקבוצתית, המשלחת עוסקת יחד בתכנים מעוררי מחלוקת ומורכבים, רגשית וקוגניטיבית, ומעבדת אותם בשיחות הערב. זהו תהליך מעצים במסגרתו יש לקבוצה כוח בהעשרה, גיוון ובתמיכה לחבריה."

 

נעמה אגוזי
נעמה אגוזי

 

רבים מהמשתתפים במסעות של התנועה משנים עברו נותרו בקשר חם עד היום ונוצרו קבוצות שעורכות מפגשים. איך את מסבירה זאת?

"עוצמת החוויות במהלך ההכנה והמסע היא דבר שקשה לתארו: ההתמודדות עם הקור, הנסיעות הארוכות, הארוחות המשותפות, סדר היום הקשוח והתוכן הלא פשוט – כל אלה מייצרים שותפות וחיבורים חברתיים הדוקים. השיתוף בחוויות האישיות, האווירה החמה וההווי הייחודי – כל אלה יצרו קשרי ידידות הדוקים וגרמו לחברים לרצות להמשיך להיפגש בארץ, לחלוק את חוויות ההווה גם בחלוף כמה שנים מהמסע."

המסע מתאפיין גם בכך שמשתתפים רבים תורמים מכישוריהם האישיים, ובכך תורמים רבות לחוויה, בוודאי זכורים לך דוגמאות מהעבר?

"וודאי. "לפני שלוש שנים יצאה רחל ברטנשטיין, מנצחת ומורה למוזיקה, שלקחה על עצמה את כל הניהול המוזיקלי של הטקסים במסע, ובזכותה שרנו המון בדרכים, בערבים בלובי במלון, שירה שחיממה את הלב. לפני שנתיים הייתה לנו הזכות לצאת עם ד"ר מוטי פרידמן שהוביל קריאת מגילה בפורים, בהיותנו בלובלין, חוויה בלתי נשכחת! היו משלחות בהן יצאו צלמים ברוכי כישרונות כמו מושיק כהן ודודי נשר. כל אלה כמובן תורמים רבות לשדרוג החוויה."

את מעודדת את המשתתפים למעורבות אישית ולהביא את הסיפורים האישיים שלהם ושל משפחתם למסע. יש מקרים שזכורים לך במיוחד?

"הסיפורים האישיים של חברי הקבוצה הם מה שהופך את החוויה למרגשת ומעצימה, מכיוון שרמת ההזדהות מתגברת כאשר הסיפור הוא של מי שעומד לפניך, ושאתו אתה עובר את החוויה. "זכור לי במיוחד מקרה מכמיר לב של חבר שגילה על אדמת פולין, שלמעשה מה שהיה ידוע לו עד לאותו רגע על נסיבות ומקום לידתו – איננו תואם לאמת ההיסטורית. למזלו הוא היה עטוף בחברי הקבוצה שחיבקו ותמכו, משום שזו חוויה מאוד לא פשוטה. "במקרה אחר, חברה עמדה בפתח בית יתומים בו אמה התחנכה כילדה לאחר השואה ונחשפה לראשונה לעומק לפרק משמעותי זה בעברה.
"באחד המסעות השתתף מי שדודתו הייתה קאפו בבירקנאו, ולימים העידה במשפט אייכמן. הוא שיתף באומץ את הקבוצה בעובדה שעשרות שנים הייתה סוג של 'כתם', וגילה תוך כדי פרטים משלימים והיבטים נוספים של הסוגיה המורכבת. "למעשה עד היום בכל מסע אליו יצאנו ליוו אותנו כמה סיפורים אישיים של חברי הקבוצה. אני מעודדת אותם להביא את הסיפורים ולשתף בידוע להם, ובמקרה הצורך, ובמידת האפשר, מבצעת תחקיר משלים של הסיפור כדי להביאו שלם עד כמה שניתן."

 

הנגב הוא שטח הפקר – לעולם לא עוד? 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אביבה בראודה גרה בשער אפרים עשרים שנה, מאז הקמת ההרחבה הראשונה. היא נולדה בהרצליה, בבית מוסיקלי. רגע אחרי שחשבה שזהו לעולם לא תמצא בן זוג, הכירה את יובל בבלינד-דייט. הם התחתנו, בנו את ביתם
6 דק' קריאה
תקנון הקיבוץ ומנגנון הבוררות מעמדו של חבר קיבוץ העובד בענף המטעים של הקיבוץ, הגם שזה מתנהל במסגרת תאגיד נפרד בבעלות הקיבוץ, הוא כמו של חבר קיבוץ העובד בקיבוץ עצמו. כך פסק, השופט שאהר אטרש
2 דק' קריאה
בשבת התקיים מצעד לרגל האחד במאי בשדרות רוטשילד בת"א. לא רחוק משם קיימה קרן ברל כצנלסון את "כנס האחד במאי 2021 – לקראת סדר חברתי חדש" "חי, חי, חי – יחי האחד במאי !",
3 דק' קריאה
חברי הצוות  שהכין את מסמך עבודת המחלקה הפוליטית, טוענים שהמבנה החדש של המחלקה שאושר ופורסם, נוגד את ההסכמות אליהן הגיעו. ניר מאיר משיב, שהמבנה החדש מתאים למציאות הפוליטית הקיימת וש"אי אפשר לדקלם את הדקלומים
6 דק' קריאה
יוזמה שהחלה בשנת 2004 בחברה הכלכלית של מועצה אזורית הגליל העליון והחברה לפיתוח הגליל, מגיעה לשלב היישום. חברת "אלומיי אגירה שאובה" חתמה בפברואר השנה הסכם עם  חברת אלקטרה בע"מ להקמת פרויקט אגירה שאובה בצוק
< 1 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן