מורה בסטייל וגם סטייליסטית
יבול שיא
הרפת והחלב
יקיר כנפו מהשדה לשולחן

מהשדה לשולחן בשיווק ישיר

11 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

 מה עושה חקלאי שלמשק שלו לא מגיעים משווקים וסיטונאים – והחממות והשדות מלאים ביבול מוכן לשיווק? מה עושה חקלאי שעיקר הכנסתו הייתה על תיירות-חקלאית מהמשק ואנשים לא יוצאים מהבית?  זה מה שקרה לחקלאים רבים בתקופת הקורונה, רבים נאלצו לפטר או להוציא לחל"ת עובדים זה מה שגרם לרבים "להמציא את עצמם מחדש" ולעבור לשיווק ישיר של התוצרת לצרכן  על מגוון השיטות והרעיונות לשיווק חקלאי ישיר – בכתבה שלפניכם

מגיפת הקורונה תפשה חקלאים רבים כשהם לא מוכנים, בטח לא מוכנים לירידה דראסטית ופתאומית בהכנסות, מה שאילץ רבים מהם לפטר או להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת) – ולהתחיל לשווק בעצמם או בעזרת בני המשפחה באופן ישיר סחורה לתושבים. החקלאים שהכי נפגעו היו אלה שתוצרתם מיועדת לייצוא במטוסים (פרחים, תבלינים, יינות, שמן זית ועוד), אבל גם חקלאים המשווקים לשוק המקומי נפגעו קשות מהקורונה, בעיקר בימי הסגר הכללי.

 

אריאל זיו. פרח שלי בוואזה הוא נשגריר שלי אצל הלקוח
אריאל זיו. פרח שלי בוואזה הוא נשגריר שלי אצל הלקוח

 

אז נכון, היו חקלאים שעברו לשיווק ישיר עוד הרבה לפני הקורונה, בעיקר חקלאים שנמאס להם מהתנהלות רשתות השיווק כלפיהם (עלות הובלה, פחת, אי עמידה בסיכומים, מחיר נמוך), חקלאים שהחליטו כי יותר אינם מוכנים שבעלי הרשתות והמתווכים יתעשרו על גבם. משבר הקורונה הגביר את הביקוש לשיווק ישיר של החקלאות הישראלית לבית הצרכן ולשכונות בערים. המצב המיוחד שנוצר בעקבות נגיף הקורונה והביא להקפאת שווקים פתוחים, מסעדות, אולמות ומלונות – גרם לחקלאים למצוא דרכים יצירתיות אחרות לשווק את הסחורות והביא להתפתחות אדירה של השיווק הישיר.

 מהחקלאי לשולחן בשיווק ישיר:   רוצים גם לקדם את התוצרת החקלאית שלכם? הפיצו בקבוצה שלנו לחצו כאן 

בעקבות התחזקות השיווק הישיר החליטה התאחדות חקלאי ישראל להקים צוות מיוחד שיבחן פתרונות טכנולוגים שיסייעו לחקלאים שכבר החלו בשיווק הישיר ולאלו רוצים להיכנס לתחום לפעול. הצוות בהובלתו של עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי, עובד בימים אלו על הנגשת פלטפורמות שיחברו בין הצרכנים לחקלאים, מהשדה לשולחן. השבוע קיים הצוות מרתון פגישות עם יזמים טכנולוגים, שהציגו פתרונות לשיווק ישיר בין החקלאי לצרכן בעמודי הפייסבוק, אתרי שיווק וטכנולוגיות נוספות. מטרת הצוות היא לפתח מודל שיאפשר לחבר בין הצרכנים לחקלאים בלי מתווכים, לקבל מוצרים טריים, ישר מהמשק לבית הצרכן. משבר הקורונה ייצר אתגרים רבים לחקלאים אבל גם הזדמנויות. בתקופת הקורונה הצרכן התנסה בשיווק הישיר ונהנה ממוצרים טריים שבבוקר נקטפו ובערב כבר היו על הצלחת.

 


שחר גרשון: "אני חושבת שבעקבות הקורונה יותר אנשים נחשפו בכללית לחקלאות הישראלית – לחקלאים הישראליים, לכל הבעייתיות של ייבוא עגבניות מתורכיה מבחינה בריאותית, למה צריכים עגבניות ישראליות? מה זה עגבניות מעזה? אני חושבת שאנשים הבינו באמת את הגודל ואת חשיבות הסיפור של החקלאות וביטחון המזון פה בארץ. רק בקורונה אנשים התחילו לגלות ולהבין עד כמה החקלאות הישראלית חשובה לכולנו"


 

הצוות בראשות קוכמן מקיים כעת סדרת פגישות ומחקרים ויגבש המלצות לאפשרויות, בהן ניתן לסייע לחקלאים שמבקשים להרחיב את השיווק הישיר – ולתמוך בחקלאים שמבקשים לפתוח את הערוץ של שיווק ישיר. החודש קיים הצוות סדרת פגישות עם יזמים שהמציאו ויצרו פלטפורמות מכירה ישירה, ודרכי שיווק לבחון את האמצעים שיש בשוק. כמו כן, יצא הצוות לסיור שטח כדי לראות מקרוב איך מפעילים יוזמות כאלו בארץ. אחת היוזמות המסקרנות היא טנדר מרקט, ברמת יוחנן, שיכולה לתת כוח מיקוח משמעותי לחקלאים. החודש יפגשו אנשי ההתאחדות עם משרד החקלאות בנושא, בכדי לרתום אותם למהלך ובקרוב יציגן חלופות שיאפשרו לחקלאים לשקול את האפיק הזה, שיכול להביא להקטנת  פערי התיווך בין החקלאי לצרכן.

חייבים לראות איך אפשר להמשיך ולמנף את הטרנד. השיווק הישיר הוא הזדמנות נהדרת לחזק את החיבור האישי בין הצרכן לחקלאי.

‎מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן: "משבר הקורונה יוצר שינויים בכל העולם ולא פסח גם על החקלאות. במהלך ימי הסגר גבר הביקוש לשיווק ישיר של תוצרת חקלאית לבתים פרטיים ושכונות בערים. הביקוש ממשיך גם בתקופה זו ותפקידנו בהתאחדות להתאים את הצרכים לסביבה המשתנה ולספק לחקלאים שלנו שמבקשים להיכנס לתחום ולשווק ישירות לצרכן את הכלים לעשות זאת בצורה הטובה ביותר."

עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי, שמוביל את הצוות לפתרונות טכנולוגים אמר: "בעקבות המצב המיוחד של סגירת היצוא ובחלק מהזמן סגירת שווקים פתוחים ומגבלות אחרות, נאלצו חקלאים למצוא דרכים לשיווק תוצרתם החקלאית ברשתות החברתיות, קבוצות רכישה ועוד. המצב המיוחד היווה הזדמנות לחזק את ההתפתחות הזו ולהפוך את הלימון ללימונדה. התאחדות חקלאי ישראל הקימה צוות מיוחד שלומד את האתגרים וההזדמנויות ואנו בטוחים שהתוצאה תהיה טובה, הן לחקלאי שיקבל מחיר הוגן לתוצרתו והן ללקוח בקצה, שיקנה תוצרת טרייה ישר מהחקלאי. זו מגמה עולמית ונפעל לחזקה בישראל."

במהלך הכנת הכתבה שוחחנו עם חקלאים צעירים, העוסקים בשיווק ישיר של תוצרת חקלאית, על המשמעויות של שיווק ישיר ומה צריך בעצם לעשות.

 

זיו רוזס

אריאל זיו (37), ממושב היוגב, נשוי לחן ואב לשלושה ילדים קטנים, הוא בן ממשיך לאביו ב"זיו רוזס" (משק זיו) – משק פרחים לשוק המקומי. משק "זיו רוזס" מגדל היום ורדים וחרציות. הוריו של אריאל, דוריק וגילה זיו, הקימו את משק הפרחים בשנת 1976, בתקופה שענף הפרחים היה עדיין בשיאו. אותה תקופה רוב הפרחים בארץ היו מיועדים לייצוא, אך עם הזמן נדחקו המגדלים הישראליים ע"י האפריקניים מהשווקים ומהבורסות בחו"ל – ומשקי הפרחים עברו לגידול לשוק המקומי.

"הקורונה פגעה בנו מאוד קשה," אומר אריאל, "המכה הראשונה, בתחילת-אמצע מרץ הייתה קשה מאוד. היו 3-4 שבועות בהם כל הסחורה שלנו הלכה לפסולת. חלק גדול מהפרחים תרמנו לבתי חולים כמו בית חולים פוריה ולקשישים ונזקקים. במקום לזרוק – תרמנו פרחים. אז ישבנו וחשבנו מה אנחנו צריכים לעשות כדי לשנות את השיטה על מנת להתאים את עצמנו ל-דנ"א החדש.

זיו רוזס
זיו רוזס

"בגלל הסגר אנשים לא קנו פרחים ולא יצאו מהבית. כל המכירה שלנו התבססה על אנשים שהיו מגיעים אלינו, גם סיטונאים וגם לקוחות פרטיים כי יש לנו חנות במשק. הגיעה הקורונה והסיטונאים והאנשים הפרטיים לא קנו פרחים, הפסיקו להגיע. אז כבר התחלנו להתאים את עצמנו למשהו חדש, לחיות לצד הקורונה. התאמנו את עצמנו לשיטת שיווק אחרת. קודם כל, בחנות התאמנו את האתר, כך שאת כל התוצרת החקלאית שאנחנו מגדלים – אנחנו יכולים גם לשלוח. עד אז זה לא היה אפשרי, אפשר היה לשלוח רק חבילות. אפשר היה להיכנס, לראות את החבילות ולהזמין. היום אפשר להזמין מהאתר זרים לפי הזמנה אישית וגם לחנויות שעובדות איתנו התאמנו שיווק ישיר ולא הדרך הסיטונאים. לא כל החנויות שעבדנו איתו עובדות – אבל אלה שנותרו פעילים התאמנו להם שיווק ישיר. במקום למכור דרך הסיטונאים הפרחים מגיעים ישיר לחנויות, כך גם ה'שוטף' יורד משמעותי ואנחנו יכולים לנשום יותר חזק.

 


ניתאי וייסוחר: "כשהתחילה מגפת הקורונה ירדו ההכנסות ונאלצנו לפטר את מי שהייתה אחראית על השיווק הישיר. ואז אני לקחתי את זה על עצמי למרות שבחיים לא למדתי את זה, לא ממש הייתי בקיאה בעולם הזה. אז התחלתי לפרסם את התוצרת והמוצרים שלנו – עשיתי קצת שיפוצים באינסטגרם, אבל בעיקר הבאתי לקוחות חדשים"


 

"היום אנחנו משווקים לכל עמק יזרעאל ולערים הגדולות מסביבנו: יקנעם, עפולה, נוף הגליל (נצרת עלית), רמת ישי, טבעון. כרגע אנחנו מגדלים ורדים וחרציות, החלפנו חלק מהחרצית בגידול נוסף. אנחנו מתחילים ליצור תמהיל שיענה לצורך המגוון של הזמנות און-ליין, אנחנו בדרך לשם אבל אנחנו עושים את זה מדרגה, מדרגה, לא מדלגים על מדרגות. כל החקלאות זה כמו קזינו, אתה מהמר ואין פה ביטחון. בכלל בחקלאות כמו שלנו, בדגש על מוצר שנתפש כמוצר נוחות, כפריבילגיה, המוצר הראשון שמוותרים עליו זה פרחים – מוצר שהוא הכי מוצר פנאי שיש, אבל אנחנו לא מוותרים ונלחמים על המיקום שלנו על המדף בחנויות הפרחים ומנסים לתת חוויה שונה משאר המקומות. יש לנו אתר מאוד ידידותי ונוח לכולם."

הורייך הקימו את המשק ומתי אתה הצטרפת?

"הצטרפתי למשק לפני כעשר שנים ומאז שינינו את כל השיטות שיווק שלנו. אם פעם הכל היה לייצוא – בפרחים נגמר הייצוא, אנחנו לא יכולים להתחרות באפריקה ודרום אמריקה, שם עלויות כוח האדם והתשומות נמוכות מאוד. היום כל השוק שלנו הוא מקומי – ואנחנו מנסים להביא מוצר איכותי יותר, שהלקוח הפרטי נכנס לחנות פרחים וידע להבדיל בין חרצית של 'זיו רוזס' לבין פרחים של מישהו אחר. אנחנו מבדלים את עצמנו מבחינת האיכות והמיתוג, מתייחסים לפרח כמו שמתייחסים לביגוד שמתחלף, כמו אופנה, כי צבע הפרחים הוא גם אופנתי. אנחנו מבינים את חשיבות אורך חיי הצמח אצל הלקוח, הטריות,  כל הדברים האלה הם אצלנו חלק מהשירות. אם המוצר לא יהיה איכותי כשהוא מגיע ללקוח הפרטי – בפעם הבאה הוא לא יבחר בחרצית או בוורד שאנחנו מגדלים, בטח כשיהיה לנו מבחר פרחים, אז אנחנו מסתכלים על כל הדברים האלה כמכלול אחד גדול.

 מהחקלאי לשולחן בשיווק ישיר:  רוצים גם לקדם את התוצרת החקלאית שלכם? הפיצו בקבוצה שלנו לחצו כאן 

"אני בעיקר מאמין שפרח שלי בוואזה הוא השגריר שלי אצל הלקוח, שאנחנו צריכים לשמח את האנשים ולרגש אותם. ובאמת, הקורונה נתנה לנו להבין איך אנחנו מגיעים לאנשים ישירות ולא דרך צינורות השיווק הרגילים. בגלל זה האתר שלנו הותאם ללקוחות פרטיים, ומעבר לזה שהוא נוח למשתמש הוא נותן ללקוח את החוויה של לדעת ולהבין מי אנחנו, שלא מדובר בעוד חנות פרחים. יש לנו סרטוני וידיאו שממחישים מי אני ומי אבא שלי, מה זה משק זיו ומה יש בחנות שלנו במשק. חונכנו על ערכים שהם עבודת האדמה, שהיא שם עבורנו ואנחנו שם עבורה – ואנחנו מאמינים בזה. כך אני גם מחנך את ילדיי."

 

ספר לי קצת על החנות.

"החנות שלנו היא הרבה מעבר לחנות פרחים, המגוון שאנחנו משווקים בחנות רחב הרבה יותר. זאת חנות ענקית עם מלא פרחים בצבעים ומינים שונים, צמחים, עציצי נוי, שוקולדים, בלונים, כלי קרמיקה ואחרים לצמחים, לכל חגיגה ואירוע יש לנו תשובה, יש לנו מענה לכל בקשה ובקשה. אנחנו מעסיקים פה שש עובדות בחנות בשירות לקוחות. אני מאמין שהיום צריך לתמוך בחקלאים. אני לא בא לפגוע אבל ממוצע הגילאים של החקלאים הוא 70+, ואם לא יכנסו למשקים חקלאים בני 30-40 לעבודה חקלאית, אז אני לא יודע איפה נהיה עוד 10-15 שנה. זה מה שאני חוזר ואומר לכל אחד, זה מה שאמרתי לאלון שוסטר לפני שנבחר ומונה לשר חקלאות: 'התפקיד שלך זה לא לדאוג למחירי הביצים והירקות, התפקיד שלך זה לדאוג שיהיו כאן חקלאים צעירים, כי אם לא יהיו, עוד 12 שנים לא תהיה חקלאות בישראל גם אם נעשה את הדברים הכי יפים'.

"זה הדבר שהכי חשוב עכשיו, לעודד חקלאות צעירה! לצערי זה לא נשמע בשום מקום ואני מנסה לעורר את המודעות לכך כבר 10 שנים. כשהצטרפתי למשק אבי אמר לי 'אני לא רוצה שום בן ממשיך במשק', אבל עם הזמן זה השתנה. הוא לא רצה שאהיה חקלאי. אמרתי לו: 'אבא, בוא נפתח חנות קטנה ואם זה לא הולך – תשחרר אותי'. היום הוא סומך עלי ואנחנו ביחד מצעידים את המשק למקום אחר לגמרי, לעבר העתיד ולא לעבר ההווה

 

הגינה של חגולי – משק 68

שחר גרשון (18.5), ממושב בית עזרא, לא רחוק מאשדוד. לשחר יש עוד שלושה אחים ואחיות – הגדולה בר, בת 22, הדר, בת 15.5 ואור, בן ה-5.5.

 

ניב גרשון אבא של שחר. בחקלאות מאז שנולד
ניב גרשון אבא של שחר. בחקלאות מאז שנולד

 

הוריה טובית ויניב גרשון, חקלאים במושב. שחר אחראית על "הגינה של חגולי" – חנות הפירות והירקות של המשק  שפתוחה לציבור הרחב במשך כל ימות השבוע (לא בשבת). "יש לנו חנות של פירות וירקות, שבה חלק מהירקות בחנות אנחנו מגדלים וחלק מהתוצרת אנחנו מביאים מחקלאים אחרים. חלק ממה שאנחנו מגדלים אנחנו מוכרים גם למשווקים, אבל החנות שלנו מיועדת גם ללקוחות פרטיים – ולא רק ללקוחות גדולים שהם סוחרים. בנוסף אנחנו עושים משלוחים באזור שלנו, לאשדוד, גן יבנה, קריית מלאכי, ניצנים, ניצן, וכמובן שליישובים במועצה האזורית באר טוביה. במשק שלנו – משק גרשון, אנחנו מגדלים עגבניית 'מגי', עגבניות שרי, חסה ערבית, פלפל חריף, דלעת ערמונים, מלפפון ארומטי, גמבה אדומה וגמבה ירוקה – הכל שלנו. כמובן שיש לנו גם גידולי חורף בחורף."

 

איך עלה הרעיון לפתוח חנות פירות וירקות במשק?

שחר: "החנות שלנו במשק – 'הגינה של חגולי' – פתוחה כבר שנה וארבעה חודשים. הקמנו אותה עוד לפני הקורונה, כי מחקלאות בלבד אי אפשר היום להתקיים בארץ – צריך משהו אחר ונוסף, משהו שנוגע לחקלאות אבל אחר. אבא שלי בחקלאות מאז שהוא נולד, הוא קוטף מגיל 10, הוא בן ממשיך לאביו שהוא גם חקלאי, מגיל 10 אבא שלי בשטח, על טרקטורים, בקטיפים, בהכל.

"אז היינו צריכים משהו בנוסף לחקלאות, שאפשר להתקיים ולהתפרנס ממנו, משהו שקשור לכל הדברים בהם הוא עסק ועוסק עד היום – ומכאן נוצר הצורך שלנו בחנות לפירות וירקות. זה לא שהתייאשנו מהמשווקים ומהשוק הסיטונאי, אנחנו עדיין משווקים להם – אבל זה בנוסף. אני יכולה להגיד לך שהחנות הפכה להצלחה גדולה ומגיעים אלינו לקוחות מכל מיני מקומות ברחבי הארץ, אנחנו שולחים פירות וירקות למאות לקוחות, זה מדהים. החנות היא המלכה שלנו ואנחנו עובדים בשביל החנות, אבל אנחנו משווקים בנוסף לסוחרים, לשוק הסיטונאי ועוד."

 

מה קורה בתקופת הקורונה, הגיעו אליכם יותר אנשים?

שחר: "אני חושבת שבעקבות הקורונה יותר אנשים נחשפו בכללית לחקלאות הישראלית – לחקלאים הישראליים, לכל הבעייתיות של ייבוא עגבניות מתורכיה מבחינה בריאותית, למה צריכים עגבניות ישראליות, מה זה עגבניות מעזה – אני חושבת שאנשים הבינו באמת את הגודל ואת חשיבות הסיפור של החקלאות וביטחון המזון פה בארץ. רק בקורונה אנשים התחילו לגלות ולהבין עד כמה החקלאות הישראלית חשובה לכולנו.

 

"נכון שיש חקלאים שהקורונה עשתה להם נזק, בעיקר כאלה שמגדלים לייצוא ולחו"ל אבל אני גם חושבת שתקופת הקורונה מאוד תרמה לתושבים בישראל, היא גרמה להם באמת לפתוח את העיניים ובאמת לראות כמה התוצרת הישראלית חשובה וכמה זה עוזר לנו פה בארץ, למדינה ולתושביה."

 

טרה-נובה – מושב כנף

ניתאי ויינסוחר (22), אחראית על השיווק הישיר והפרסום של המיזם העסקי טרה-נובה, שותפות של אילן מטלון, אילן אפריים, אדריאן ויינסוחר וגיל שרון, ארבעתם ממושב כנף שברמת הגולן. טרה נובה היא מיזם עסקים משותף, הכולל יקב יין וגידולי זית ופירות יער. את התוצרים: יינות, שמן זית, פירות יער וליקרים, משווקת ניתאי בשיווק ישיר. ניתאי היא בת של אדריאן ודבי ויינסוחר. לניתאי אח גדול, תאיר (29), אחות שוהם (26) ועילאי בן ה-17.

 

אדריאן וגילה ויינסוחר
אדריאן וגילה ויינסוחר

 

"אני נכנסתי לתחום השיווק הישיר והפרסום בגלל הקורונה. כשהתחילה מגיפת הקורונה ירדו ההכנסות ונאלצנו לפטר את מי שהייתה אחראית על השיווק הישיר. ואז אני לקחתי את זה על עצמי למרות שבחיים לא למדתי את זה, לא ממש הייתי בקיאה בעולם הזה. אז התחלתי לפרסם את התוצרת והמוצרים שלנו – עשיתי קצת שיפוצים באינסטגרם, אבל בעיקר הבאתי לקוחות חדשים – זאת הייתה המטרה – התחלנו ליצור קשר עם לקוחות פרטיים בגלל הקורונה, הודענו שאנחנו מגיעים עד הבית, הייתי מפרסמת בקבוצות של חקלאים נפגעי קורונה. לדוגמא, הייתי מפרסמת שאנחנו מגיעים ביום רביעי לתל אביב עם שלל המוצרים שלנו – מודיעה על ההגעה שלנו, 'במינימום 150 ₪ הזמנה – מגיעים עד הבית'. בדרך הזאת מספר הלקוחות גדל וגדל והיום אנחנו עומדים על בערך פי ארבע לקוחות ממה שהיה לנו."

 

ואיך היה בתקופת הסגר, היה קשה?

"בהתחלה כן, קצת קשה, אבל בגדול אנחנו ממש הרווחנו מהדבר הזה – בעיקר בזכות הלקוחות הפרטיים. מה שנורא נלחצנו ממנו זה מהפירות היער, כי פירות יער זה לא משהו שאתה יכול להחזיק הרבה זמן, זה מוצר מתכלה. מדובר בפירות שאתה מגדל במשך חודשים, קוטף ואז שבוע זה שורד, לפעמים גם שבועיים. כך שמייד לאחר הקטיף אתה צריך מאוד מהר לשווק את זה. אבל בהסגר לא היו מסעדות ונורא נלחצנו מזה. התחלנו לשווק בשיווק ישיר ולפרסם בכל הרשתות והקבוצות ובאמת לא האמנו שתהיה רמת היענות כזאת גבוהה. כולם התלהבו ורצו לרכוש את פירות היער שלנו ובאמת הביקוש היה כזה גבוה, זה מטורף.

 

"אני מעורבת רק בשיווק הישיר של המוצרים, אם כי לפעמים אני מוכרת בעצמי שמן זית, יינות באזור שלי. גם האחים שלי, בכל פעם שהם באים הביתה הם גם מוכרים בתל אביב, כשאפשר, כך שכולנו בתוך הדבר זה. כשאני יכולה אני גם קוטפת קצת פירות יער, עוזרת בקטיף, אבל בגדול אני אחראית על הפרסום והשיווק של טרה נובה."

 

איך הציבור הישראלי מגיב לתוצרת הארץ?

"אני חושבת שזה משתנה. במקביל עבדתי עד לפני שבוע במקום אחר, לא חשוב מה שם המשק, מעין בית אריזה שמקבל סחורה מאוד טריה מהחקלאים ומשם שיווקו לכ-200 מסעדות. גם הם בתקופת ההסגר של הקורונה עברו ללקוחות פרטיים – ואז שוב חזרו לשווק למסעדות. שם למשל, המחירים בשיווק ישיר היו מאוד מאוד יקרים ביחס למחירים בשוק – וזאת תוצרת ישראלית. אז אני חושבת שזה נורא תלוי. אצלנו בטרה-נובה דווקא קיבלנו פידבקים מאוד מאוד טובים בנוגע למחירים שלנו, ואני רואה שיש מצד הציבור רצון לעזור לתוצרת הישראלית כשהמחיר סביר, אבל יש גם ביקורות על משקים מסוימים."

 

מהשדה לשולחן

לא כולם הגיעו לחקלאות מהחקלאות. למשל, יקיר כנפו (31), יזם קולינרי ותושב מושב בית יהושע, הגיע לחקלאות מתוך אהבה לאוכל: "למדתי תיירות במכללת כנרת. אפשר לומר שאני קולינר, אני אוהב להתעסק עם אוכל ותמיד חיפשתי דברים איכותיים. כמו סטודנטים רבים עבדתי במשך שנים כמלצר, כמלצר יין (סומליה) ראיתי את כלל עולם הייננות והגבינות בארץ, למדתי להכיר עוד ועוד יקבי בוטיק ומגבנות – ועל הדרך הכרתי חקלאים שגידלו תוצרת איכותית. כך בניתי סיורים במשקים חקלאיים, בעיקר לשמן זית, יין וגבינות.

 

יקיר כנפו מהשדה לשולחן
יקיר כנפו מהחקלאי לשולחן

 

"מהתחלה התנסיתי וחונכתי על אידיאלים של אהבת הארץ ואהבת האדמה שלנו. פשוט פתחתי מיזם עסקי של סיורים קולינריים, אבל אז בדיוק החלה מגיפת הקורונה והבנתי שהסיורים יתעכבו ולא יצאו לפועל. אז אמרתי לעצמי: 'אם אני לא מוכר סיורים קולינריים – אז לפחות שהחקלאים ימכרו את התוצרת שלהם היישר ללקוחות, בעיקר משקים שעיקר העבודה שלהם משולבת עם תיירות. בסופו של דבר, כל הרעיון שלי בסיורים היה לחשוף אנשים לתוצרת חקלאית איכותית ומשובחת, עם ירקות ופירות אורגניים ממשקים שעוסקים בשיווק ישיר. חשבתי על איך לעשות את זה ואז פתחתי את קבוצת הפייסבוק. במשך שנה וחצי הכרתי המוני חקלאים במשקים חקלאיים קטנים ואיכותיים."

בעקבות הקורונה יקיר פתח קבוצה בפייסבוק – "מהשדה לשולחן"-  שקוראת לכל מי שמייצר תוצרת חקלאית מקומית לפרסם ולהיחשף לעשרות אלפי חברי הקבוצה. הקבוצה הפכה די מהר לזירת מכירות ישירה ופלטפורמה לחקלאים.

 

והקבוצה שלך, אני מבין, גרפה הצלחה.

"נכון מאוד ובעקבות הקבוצה שהקמתי הוקמו עוד ועוד קבוצות באותו סגנון. אגב, בחלק מהקבוצות – הפעילות הופסקה, כי מי שפתח אותן חזר לעבודה ולעיסוקים הרגילים של מלפני הקורונה. תוך כדי הקורונה הסתובבתי במשקים החקלאיים ועזרתי לרבים בכתיבת התוכן, כי החקלאים – גם אם הם מייצרים או מגדלים מוצרים מעולים ומשובחים – לא תמיד הם יודעים איך לשווק את עצמם, לרוב מדובר באנשי אדמה ולא באנשים שעוסקים בכתיבה או בשיווק.

   
 מחקלאי לשולחן בשיווק ישיר: רוצים גם לקדם את התוצרת החקלאית שלכם? הפיצו בקבוצה שלנו לחצו כאן 

"אז הלכתי וביקרתי בכל משק ומשק, צילמתי, ראיינתי וכתבתי תכנים – ובעיקר עודדתי אותם לשתף את המוצרים שלהם בקבוצה ובכלל כמה שיותר שיתופים. אנשים רבים נחשפו לראשונה לתוצרת שהיא הרבה יותר איכותית ממה שמוכרים להם ברשתות, תוצרת וחומרי גלם איכותיים באמת. עכשיו הקבוצה פועלת פחות או יותר בעצמה, אנשים מעלים תכנים באופן עצמאי ואני עומד קצת יותר מרחוק, כי הגעתי לצומת דרכים לגבי העתיד שלי ועלי לדאוג לי ולביתי. הקבוצה עדיין פעילה מאוד ואנחנו עדיין חושבים לאן להמשיך עם הקבוצה לאחר הקורונה."

 

ומה לגבי המחירים?

"תראה, לא תמיד המחירים בשיווק ישיר יותר זולים מרכישה בסופרמרקט, זה נכון. אבל רוב הלקוחות, מאותו הרגע שהם רוכשים מוצרים חקלאיים איכותיים, כמו: יין, שמן זית, גבינות, פירות וירקות אורגניים ממשקים חקלאיים – הם מופתעים מהאיכות הגבוהה, שלא נופלת ממוצרים בחו"ל. אז נכון זה עולה להם טיפה יותר מהסופרמרקט, אבל ברגע שאתה מתרגל למשהו הרבה יותר טוב בתוספת של כמה שקלים, קשה לחזור אחורה, במיוחד כאשר אתה יודע שאתה מסייע לחקלאי ישראלי."

יקיר מזמין אותכם באופן אישי להיכנס לקבוצה ולהצטרף לקהילת החקלאות הישירה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

במסגרת חגיגות 97 שנים לקיבוץ מזרע, מוצגת בחדר האוכל תערוכה בה משתתפים כ-60 יוצרים חברי הקיבוץ, במגוון של תחומי אמנות ויצירה. תערוכה קיבוץ מזרע: בספטמבר 1934 נוסד בקיבוץ מזרע ארגון הציירים והפסלים של הקיבוץ
4 דק' קריאה
עמיעד מערכות מים (AIM:AFS), יצרנית עולמית מובילה של מערכות סינון וטיפול במים, הודיעה על השקתה של מערכת סינון דיסקיות חדשנית; ספין קלין נובה. המוצר החדש מתאפיין במספר פרמטרים המאפשרים ביצועי סינון משופרים, התאמה מירבית
2 דק' קריאה
השבוע נפתחת בגלריה GH – גבעת חביבה לאמנות, תערוכה של סיגלית לנדאו ויותם פרום. סיגלית לנדאו היא אמנית פיסול, מיצב ווידאו. יצירותיה, החל מאמצע שנות ה-90, עוסקות בנרטיבים של החברה הישראלית, תוך שימוש באלגוריות.
2 דק' קריאה
החברים שואלים – המדור משיב שואל חבר: היש מינימום של חברים שצריכים להשתתף באסיפה בקיבוץ, כדי שזו תהיה תקפה? האם בעלי תפקידים מחויבים להשתתף באסיפה? היש קיבוצים שביטלו את האסיפה? הניתן להעביר החלטות לקלפי
2 דק' קריאה
במידה רבה, כחול-לבן היא מפלגת ההתיישבות. כמו שני חבריי לסיעה, גדלתי בהתיישבות העובדת. למדתי בבית ספר חקלאי, עבדתי ברפת, גרתי בכפר. ההתיישבות זורמת בעורקיי. אני מכיר היטב ולעומק את האתגרים הרבים, ובמלאכת הרכבת הממשלה
3 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן