יבול שיא
הרפת והחלב
פרופ דני זמיר חתן פרס ישראל

פרופ' דני זמיר: "למרות כל התחזיות השחורות אני דווקא אופטימי"

5 דק' קריאה

שיתוף:

אומר פרופ' דני זמיר מהפקולטה לחקלאות, זוכה פרס ישראל בתחום חקר החקלאות וחקר מדעי הסביבה, על מחקריו בטיפוח והשבחה של זני עגבניות וגידולים אחרים. זמיר מצדיע לחקלאים ומאמין שהחקלאות הישראלית תשרוד ותשגשג.  אולי הזרעים הראשונים לעבודתו המחקרית בחקלאות נזרעו עוד שביקר כילד את סבו וסבתו במושב גבעת שפירא

בחירת המקצוע או העיסוק בחיי אדם עשוי להיבחר מתוך שיקולים רבים של אהבה לתחום, שיקולים כלכליים ועוד. במסלול חייו של פרופ' דני זמיר (70), שנולד בירושלים, גדל בתל אביב ולמד במספר בתי ספר במקומות שונים, לא היה משהו מובהק שכיוון אותו ללימוד חקלאות וגנטיקה.
הנה משהו מפתיע – זמיר בחר בזמנו בתחום החקלאות, לאור פגישה גורלית אצל מגדת עתידות שערך לאחר שירותו הצבאי ושבועות רבים במילואים בסיני, בימים שאחרי מלחמת יום הכיפורים. האישה ניבאה לו שזה התחום הכי מתאים לו ושיצליח בו מאד.

מגדת עתידות

עד כמה רחוק יגיע אדם במקצוע שבחר והחליט, אין אף פעם לדעת. כך מצא עצמו פרופ' זמיר לומד בשנה הראשונה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן המשיך במסלול בפקולטה לחקלאות ברחובות.

"היו לי גם שורשים חקלאיים ברקע המשפחתי, במושב גבעת שפירא, שם התגוררו סבי וסבתי שרה ומשה זמיר ז"ל. מדי פעם בחופשים הייתי מגיע אליהם ועוזר בכרם. כאשר אקבל את הפרס המכובד ביום העצמאות ה-72 למדינת ישראל, אזכור את הדרך הציונית שעברו, בעבודת האדמה, בימים הקשים של אותן שנים. הנאמנות והדבקות בדרך שבחרו לחיות, להוציא את פרנסתם מהאדמה בארץ ישראל. הנאמנות והאופטימיות הזאת מובילה גם כיום חלק מהחקלאים. ולהם אני מצדיע בגאווה, למרות כל התמורות החלות בשנים האחרונות על החקלאות הישראלית.

"מעבר למילות חברי הועדה, אני נרגש מהערכתם למחקריי שנערכו במשך שנים רבות במסירות רבה. הפרס מגיע כפי שציינתי גם לחקלאי ישראל ולסטודנטים שעבדו איתי. אני נוהג לומר שאני מתפרנס מנושא העגבניות, בלימוד ומתן הרצאות. אך מי שמגדל את העגבניות בפועל, אלו החקלאים, העובדים בשדה הפתוח ובחממה בכל מזג אויר, ובקשיים המתעוררים מכיוונים שונים חדשות לבקרים."

זמיר, פרופסור אמריטוס לגנטיקה, נשוי+5 ומתגורר בגדרה. הוא מציין שני מורים גדולים, שליוו אותו במסלול התקדמותו האקדמית בתחום הגנטיקה: פרופ' נחום קידר ז"ל ופרופ' יהושע רודיך ז"ל. זמיר הוא בוגר הפקולטה לחקלאות בשנת 1977, שהמשיך את לימודי הגנטיקה של הצמחים בארה"ב. בהמשך התקבל כמרצה בפקולטה והעמיד תלמידים רבים, שהתמחו בתחום הגנטיקה המרתק.
כאמור, פרופ' דני זמיר הוכרז כזוכה בפרס ישראל בתחום חקר החקלאות וחקר מדעי הסביבה לשנת תש"ף. שר החינוך, רפי פרץ, בישר לו על קבלת הפרס המכובד. פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, הוסיף: "אנו גאים בהישגיו של פרופ' דני זמיר, ובזכייתו בפרס ישראל המעידה על המצוינות האקדמית שלו, ושל חוקרי האוניברסיטה העברית." את הענקת הפרס נימקה ועדת הפרס בראשות פרופ' יונתן גרסל: "על טיפוח והשבחה של זני עגבניות וגידולים אחרים. פרופ' זמיר פיתח אוכלוסייה של עגבניות תרבותיות, שמכילות קטעי  ד.נ.א  ממיני בר של עגבנייה, המקנים עמידות לעקות כמו: יובש ומלח, ועמידות כנגד מחלות צמחים. פרופ' זמיר הינו חוקר מוביל בתחום, בעל הכרה בינלאומית ושיתופי פעולה בינלאומיים, הוא תרם ותורם רבות לחקלאות ישראל והעולם".

 

"כמי שמסתובב בארץ, ונפגש עם החקלאים והחקלאות המפוארת שלנו, אני גאה. זאת חקלאות סטארט אפ, המוכרת גם בעולם כולו. עובדה נכונה שמספר המשקים החקלאיים במיוחד במושבים מצטמצמים והולכים. אך מצד שני יש כל הזמן עוד פיתוחים ייחודיים והצלחות"

 

 

יש כל כך הרבה זני עגבניות. למה בחרת לחקור עגבניות תעשיה?

"אכן יש זני עגבניות רבים בעולם ובארץ. בחרתי לעסוק בחלק ממחקרי בעגבניות תעשיה מזן 'קליפורניה'. מוצאה הראשוני של העגבנייה ממדבריות פרו בדרום אמריקה כעגבנית בר. לעגבניית קליפורניה יש את השוק הכי גדול לטיפוח, מאחר ויש לה תכונות רבות ומורכבות והן גם נשלטות על ידי גנים רבים.

"המחקר שלי עוסק בגנטיקה והשבחה של צמחים, כאשר המעבדה עושה שימוש במיני בר שהם קרובים לגידולי התרבות. עגבניות הבר בדרום אמריקה נשארות בצבע ירוק גם שהן מבשילות. בנוסף הן בכלל לא טעימות, ויש להן ריח מאד לא נעים. למרות התכונות הללו, שרחוקות מהעגבנייה התרבותית האדומה המוכרת לנו, יש להן תכונות עמידות שונות, בהן אנו מעוניינים לעגבניות התרבות."

פרופ' זמיר מסביר שלמרות השוני בין העגבניות, בכל זאת ניתן להכליא בין מיני הבר לעגבנייה התרבותית. בכדי למצוא את התכונות המבוקשות הייחודיות למיני הבר, ולהחדירן בהכלאות לעגבניות התרבותיות, כדי לשפר את 'הביצועים' שלהן לשרוד.

"מדובר בתכונות טובות כמו: מתיקות, עמידות ליובש ולטמ"פ שונות, עמידות למחלות התוקפות עגבנייה תרבותית, תנובה גדולה יותר ואחרים. המחקר הביצועי נעשה במיני הבר העמידים לאותן מחלות במטרה להחדיר את הגן לעמידות, לזנים המוכרים לנו. משחר ההיסטוריה האנושית, האנשים שתרבתו את הגידולים המוכרים מתוך מיני הבר, לא הבינו את הבסיס הגנטי של התורשה, אך זה לא הפריע להם לבחור את הדבר הכי טוב בשביל להאכיל את משפחותיהם.

 

חלקת עגבניות
חלקת עגבניות

 

בואו ללמוד גנטיקה

"מחקרי נמשך כ-40 שנה בשביל להגיע לתוצאות המצופות. אני מקבל את נתוני הסטטיסטיקה, מתוך החזרות הרבות שהמחקר הגנטי מבצע ובעגבניות 'קליפורניה' מקבלים את התוצאות בזמן קצר יותר, יחסית לזנים אחרים. לכן זאת העגבנייה המתאימה ביותר למטרה זו.

"מדובר בהכלאות גנטיות והחזרות, אך לא בהנדסה גנטית. התמחיתי בגנטיקה ובחרתי בעגבניות כנושא מחקרי, הן בהיבט הכללי הרחב כאחד מגידולי המודל, המתבססים על האב טיפוס הבר, בדומה לאם החיטה, השעורה, התירס ואחרים. צריך להבין שעריכת מחקרים לוקחת זמן, זה לא פשוט כמו שזה נשמע. המטרה להעביר גנים לדורות העגבניות הבאות, שיישארו עם אותן תכונות טובות וחזקות. יש להתגבר על תסבוכות המתעוררות לעיתים, תוך כדי המחקר ועשיית חזרות רבות.

"שנים רבות עבדו וחקרו את גידול העגבנייה ובעבודתי נסמכתי, בין היתר, על מחקריו של אהרון אהרונסון, שחקר את אם החיטה ומיקד את תכונותיה החיוביות. גדולתו של אהרונסון היא בכך שהוכיח את הקשר הגנטי הישיר, בין חיטת הבר ("אם החיטה") לחיטה התרבותית.

"אהרונסון היה בעצם הראשון שהכליא צמחי תרבות עם קרובי הבר שלהם, לצורך השבחת הזן התרבותי. כמו כן הוא רתם את תגלית החיטה, לייסודו של המחקר החקלאי בא"י, כחלק מהמחקר החקלאי העולמי, והגילוי נחשב כבסיס למחקרים גנטיים רבים שנערכו ונערכים עד היום. לביצוע המחקרים בשטח, יש צורך בחלקות ניסוי. בחרתי למטרה זו לגדל עגבניות במושב חצב, אצל החקלאי המנוסה, מנשה ברנס. אנחנו עובדים במשותף כעשרים שנים, בשטח פתוח, בחממות ובחוות הניסיונות בעכו, בשטח פתוח המשתרע על עשרה דונם ויותר."

איך אתה רואה את החקלאות בארץ בעתיד?

"למרות כל התחזיות השחורות לחקלאות ולחקלאי המדינה, אני דווקא אופטימי. כמי שמסתובב בארץ, ונפגש עם החקלאים והחקלאות המפוארת שלנו, אני גאה. זאת חקלאות סטארט אפ, המוכרת גם בעולם כולו. עובדה נכונה שמספר המשקים החקלאיים במיוחד במושבים מצטמצמים והולכים. אך מצד שני יש כל הזמן עוד פיתוחים ייחודיים והצלחות. העגבניות בשוק כיום: טובות, מזינות ומתוקות יותר. האקדמיה עובדת בשיתוף פעולה עם חקלאי בשטח, כך שאנו רואים ושומעים מה קורה. אך גם יכולים להסתכל קדימה. ואתגר גדול לעולם, כיצד יהיה אפשר להאכיל את תושביו. יש איזה רוח נוסטלגית, האומרת שמה שהיה פעם בעבר זכור לנו כיותר טוב. כמו שפעם העגבניות היו יותר טעימות, קביעה זו אינה החלטית ולא נכונה תמיד. צריך להסתכל סביב, ולראות את היופי והאיכות בגידולים, ובתכונות הנוספות שיש להן. אני גם קורא לסטודנטים המתלבטים בבחירת מקצוע, לבוא ללמוד את נושא הגנטיקה, המסקרן ומבטיח בעתיד. עיסוק העשוי לתרום רבות לטובת האנושות".

מנשה ברנס חקלאי מחצב במשק יש חלקות ניסוי
מנשה ברנס חקלאי מחצב במשק

 

"התרגשתי מאוד"

החקלאי, מנשה ברנס (68), ממושב חצב: "כששמעתי שהכריזו על פרופ' דני זמיר כמקבל פרס ישראל התרגשתי מאד. אנו עובדים יחד כעשרים שנים. בדיוק באותו היום הוא הגיע לבדוק את חלקות הניסוי במשק שלי. הוא אדם עם ידע וניסיון רב, מסור ומשקיע את כולו במחקר העגבניות. למרות שהוא בפנסיה הוא ממשיך לעבוד, אדם צנוע וענו. הוא תמיד מזכיר שהחקלאים המגדלים הם החלק החשוב בעבודת המחקר. הקצעתי למחקריו חלקות ניסוי עד 7 דונם, בשטח פתוח ובחממות.

"אני דור שני במושב ומגדל ירקות ותיק. בשנים האחרונות אני מתרכז בגידול עגבניות שרי ומגי. אני, לעומת פרופ' זמיר, לא מאמין שהמצב במשקים החקלאיים ישתפר. זאת עבודה קשה, התלויה גם בחסדי שמיים ופגעי טבע, וקשה להוציא ממנה פרנסה בארץ. ההחלטות שמקבלים קברניטי המדינה בשנים האחרונות, אינם לטובת החקלאים והחקלאות, זה מאד מתסכל ולא הוגן, לעומת חקלאי מדינות אירופה. בנוסף אצלנו במושב רמ"י רוצה להפקיע לנו אדמות לטובת בנייה בבני עייש. מאכזב מאד וכואב."

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
מנשה סמירה, בן מושב בית עזרא וכיום חבר מושב ביצרון, הוא מנכ"ל שמורת נאות קדומים ליד העיר מודיעין * האתר מציג את הטבע בא"י בעת שהעם ישב על אדמתו, ומפעיל בני נוער ומבוגרים בטיולים
11 דק' קריאה
כבני אדם החיים מזמנים לנו הפתעות – לעתים נעימות ולעתים טרגדיות נוראיות – וזה תלוי בנו איך אנחנו מתמודדים איתן * לפני כ-17 שנה חוותה רני כספי-סבח אסון גדול: שני הוריה של רני, ליאורה
5 דק' קריאה
טיול מפלים, זרימות נחלים – וגם קולינריה ואירוח מפנקים באצבע הגליל * חלק א' – המשך בשבוע הבא  החלטנו לצאת לטיול סתווי צפוני. התוכנית היתה לעלות לחרמון שנפתח העונה עם רכבל נוח חדש ולא
5 דק' קריאה
ניסים קריספיל הוא אוטודידקט שמילדותו ועד בגרותו לומד וחוקר צמחים ובמיוחד על צמחי בר וצמחי מרפא * היום קריספיל נחשב לאחד המומחים המובילים בישראל בידע על צמחי הבר * אפשר בהחלט להגיד שקריספיל הביא
6 דק' קריאה
בתחרות אפיק, טור אופני הרים בינלאומי שנערכת זו הפעם התשיעית, לקחו השנה בפעם הראשונה חלק גם חברי עמותת אתגרים. רכיבה אתגרית גם למי שמאותגר בין הים לכרמל  בין ה- 21.9 ל- 24.9 התקיימה זו
3 דק' קריאה
מבט על מה שהיה ספינת דגל אדריכלית, מקדש מעט ומרכז חברתי תרבותי   "ספינת הדגל" האדריכלית כמעט בכל קיבוץ היה לאורך שנים מבנה חדר האוכל המקומי, שלא היה רק מקום הסעדה אלא גם ובעיקר מקדש
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן