הרצאה בכנס אגרו ישראל – יבול שיא 2026 (עריכה ממצגת: ד"ר דרור הדר)
בשנים האחרונות חל גידול ניכר בשימוש החקלאי האינטנסיבי בחומרי הזנה צמחיים הידועים בשם ביוסטימולנטים. כתוצאה מכך, חברות מסחריות רבות מציעות כיום פרוטוקולי הזנה ייעודיים, המלווים בהבטחות מפורשות לשיפור היבולים, להגדלת איכות הפרי ולהארכת חיי המדף שלו. כדי לבדוק את יעילותם בשטח לעומת דישון סטנדרטי. נערך מחקר תלת-שנתי מקיף במשק גרלה במושב ינון.
מהלך הניסוי ומבנהו
הניסוי התקיים בחלקת אפרסק מסחרית מהזן "עודד", ובחן שלושה פרוטוקולי ביוסטימולנטים מובילים בשוק מתוצרת החברות גן מור, גדות אגרו וחנן, מול קבוצת ביקורת.
- מטרת המחקר: השוואת יעילות הביוסטימולנטים בפרמטרים של גודל פרי, איכותו וחיי המדף שלו, בהשוואה לקבוצת ביקורת שטופלה בדשן מוצק.
- יישום : כל טיפול כלל ארבעה ריסוסים עלוותיים לאורך העונה, בהתאם לפרוטוקול המומלץ של כל חברה.
- קבוצת הביקורת: טופלה בארבעה ריסוסים עונתיים של דשן בונוס (13-2-44) המיועד להזנה עלוותית ואינו דורש חומר משטח. עלותו של טיפול הביקורת נע בין 20 ל-30 ש"ח לדונם, לעומת עלות פרוטוקולי הביוסטילמונטים הנעים בין 100 ל-200 ש"ח לדונם.
- מעקב: לאורך שלוש עונות (2023–2025) בוצע מעקב צמוד אחר עצי מדידה, כולל בדיקות גודל פרי, איכות, חיי מדף ובדיקות עלים תקופתיות. יבול החלקה בשנים אלו עמדו על1.9 טון/דונם 2.3 (2023) טון/דונם (2024) ו-1.65 טון/דונם (2025) .
תוצאות
- גודל הפרי
לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בגודל הפרי בין אף אחד מטיפולי הביוסטימולנטים לבין קבוצת הביקורת באף לא אחת משנות הניסוי. מניתוח הנתונים עולה בבירור כי הגורם המרכזי והמשפיע ביותר על גודל הפרי הוא עומס היבול בחלקה, ולא סוג תוסף ההזנה העלוותי.
- חיי מדף וכושר אחסון (מבחני קירור)
בבדיקות פחת לאחר אחסון בקירור במשך שבועיים, לא התקבלו תוצאות מובהקות סטטיסטית אך ניכרת מגמה עקבית:
- השימוש בביוסטימולנטים נטה לפגוע בכושר האחסון של הפרי ולזרז את תהליך ההבשלה.
- לעומת זאת, טיפול הביקורת (בונוס) תרם לכושר האחסון של הפרי בצורה טובה יותר. מכאן שעולה תובנה חשובה למגדלים: מגדל שמתכנן לאחסן את הפרי בקירור לתקופה ממושכת צריך לשקול היטב את כדאיות השימוש בביוסטימולנטים.
- בדיקות עלים והזנת צמח
בדיקות העלים שנערכו לאורך השנים העלו נתון מעניין: כל יסודות ההזנה נמצאו בעודף לעומת הערכים הרצויים המקובלים בספרות המקצועית, על אף דישון קרקעי אחיד שכלל 11 יחידות חנקן, 33 יחידות אשלגן, 1.5 יחידות זרחן ו- 1.5 יחידות ברזל.
סיכום ומסקנות למגדל
- אין יתרון מובהק לביוסטימולנטים: לא נמצאו תוצאות מובהקות סטטיסטית המצדיקות את הפער הכלכלי לטובת הביוסטימולנטים בפרמטרים של גודל פרי.
- הביצועים של דשן הביקורת: טיפול הבונוס הזול והוותיק נמצא כיעיל לא פחות מהביוסטימולנטים היקרים, ואף תרם לשיפור כושר האחסון של הפרי.
- השפעה על חיי מדף: שימוש בביוסטימולנטים עלול להאיץ הבשלה ולפגוע בכושר האחסון בקירור – נקודה שחשוב לקחת בחשבון בתכנון השיווקי של היבול.
- כדאיות כלכלית: לנוכח העובדה שעלות פרוטוקולי הביוסטילמונטים גבוהה פי כמה (100–200 ש"ח לדונם) לעומת דישון סטנדרטי (20–30 ש"ח לדונם), מומלץ למגדלים לשקול את הצעדים שלהם בזהירות בהתאם ליעדי השיווק והאחסון שלהם.
תודה לקרן שה"מ על מימון הניסוי, למשק דן ועזרא גרלה על האירוח, לד"ר מיכל אקרמן על הייעוץ המדעי והניתוח הסטטיסטי, לחברות השותפות ולשקד כוכבא על ניתוח בדיקות העלים.


