גן לאומי מעיין חרוד 20–21 באוקטובר 2026
*תמונה ראשית: ליאור שמחה – מזכ"ל התנועה הקיבוצית. צילום נתי חדד
יו"ר הכנס: חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון מיגל
דברי פתיחה וברכות: רוח של מאבק, חזון והנהגת משק המים
מושב הפתיחה של הכנס נפתח בשורת ברכות והרצאת מפתח שעמדו בסימן האתגרים הלאומיים, חשיבות ההתיישבות העובדת והניהול האסטרטגי של משאבי הקרקע והמים בישראל.
- ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי של קק"ל, הדגיש בדבריו את השותפות ארוכת השנים בין קק"ל לחקלאות הישראלית – החל מהכשרות הקרקע בשנות ה-30, דרך הקמת מאגרי המים (שכבר כונו בעבר כ"אקוויפר הרביעי") המאפשרים את אגירת מי השיטפונות והחורף לטובת השקיית קיץ, ועד למהפכת המחקרים בחקלאות מקיימת ותמיכה במו"פ האזורי. מרקל ציין כי קק"ל מובילה כיום תמיכה חסרת תקדים בגליל ובנגב בסך של כמיליארד שקל, לצד קידום חזית המחקר באגרו-וולטאי – שילוב בין פאנלים סולאריים לחקלאות פעילה תחתיהם.

- ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, העביר מסר חד וברור על הצורך בהחלפת מדיניות, בדגש על המאבק בחוקי ההסדרים המאיימים שוב להפוך את החקלאים לשעיר לעזאזל של יוקר המחיה. תוך שהוא מצטט מדבריו ההיסטוריים של יצחק שדה על חובת הנוער להשליך עצמו על כף המאזניים ברגע האמת, הדגיש שמחה כי המאבק אינו רק כלכלי אלא מאבק על האתוס הציוני והאחיזה בתלם האחרון: "אין חקלאות עד התלם האחרון – זו חקלאות בתלם האחרון".
- איתן ברושי, יו"ר מים לישראל (הרצאת מפתח: מניעת כשלים בהתנהלות משק המים הלאומי):
ברושי פתח את סדרת ההרצאות בהתייחסות דרמטית למצבו של משק המים ולעיתוי הקריטי לקראת תקציב 2027 וחוק ההסדרים. בדבריו הדגיש כי הבעיה המרכזית בישראל אינה מחסור פיזי במים, אלא "ניהול כושל" היעדר תכנון וביצוע לקוי מצד רשות המים, אשר פוגעים ביכולת לנצל את פוטנציאל המים המושבים וההתפלה.
ברושי הציג את המהלך ההיסטורי של אגודות המים בהובלת חקיקה פרטית (תיקון 31 לחוק המים), שהעמידה תקציב פיתוח של 3.5–4 מיליארד שקלים להוזלת מחירי הקולחין ולהרחבת תשתיות המים לחקלאות. הוא הזהיר מפני עליית מחירי המים השפירים, היעדר ייצוג לחקלאים במוסדות הניהול, ועיכוב בפיתוח מאגרים המונעים שימוש נרחב בקולחין (כולל השקיית יערות קק"ל). ברושי קרא להחלפת תפיסת הניהול ברשות המים, להגדרת מאגרי הקולחין כתשתית לאומית, ולגיבוש תוכנית לאומית רב-שנתית שתבטיח מים זמינים במחיר הוגן כתנאי בסיסי לביטחון המזון ולשמירה על קרקעות המדינה.

היום הראשון: 20 באוקטובר 2026
מושב טכנולוגיות במטעים
יו"ר המושב: חיה רק יהלום (מנהלת מו"פ צפון מיגל)
- אקלים, צינון וטכנולוגיות ציפוף במטעים: המושב התמקד במחקרים יישומיים מבית מו"פ צפון מיגל שהציגו פתרונות להתמודדות עם השינויים האקלימיים והתייעלות המשק. נדונו פריצות דרך בהתאמת זני אבוקדו לתנאי אקלים משתנים, שיפור צבירת צינון חורפי במטעים באמצעות רשתות שחורות (מניסוי ליישום בשטח), ויישומי מודל "קיר פירותי" במטעי נשירים, מנגו והדרים למיקסום היבולים והקלה על הקטיף.
- אגרו-וולטאי ומיזמי אנרגיה בחקלאות: חלק מרכזי במושב הוקדש לשילוב בין גידולים חקלאיים לייצור חשמל סולארי. נסקרו מחקרי האגרו-וולטאי של קק"ל לצד היבטים סטטוטוריים והסדרת חלקה ב' אצל החקלאים בהובלת הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות במשרד החקלאות ובטחון המזון.
מושב דישון והדברה
יו"ר המושב: ניצן כהן (שה"מ)
- הגנת הצומח וחדשנות אגרונומית: המושב התמקד באתגרים הבוערים של הגנת הצומח וטיפוח הזנים. הועלו פתרונות מתקדמים למניעת עמידות עשבים רעים (מהמחקר החקלאי נווה יער), יישום הדברה ביולוגית באמצעות צרעה טפילית נגד פסילת ההדרים (ווקטור מחלת הגרינינג), בחינת ביוסטימולנטים לשיפור גודל הפרי וחיי מדף, פיתוח זני בננות עמידים למחלת הפוזריום, וחידושים בתכשירים אגרונומיים מבית "אדמה".
היום השני: 21 באוקטובר 2026
מושב בעלי חיים במשק
יו"ר המושב: גל פלג (שה"מ, משרד החקלאות ובטחון המזון)
- יעילות ניצולת המזון ורווחת בעלי החיים: המושב התמקד בחדשנות ומדע בענפי הבוקר והחלב. נדונו דרכים לשיפור יעילות ניצולת המזון ברפת החלב בראייה עתידית, לצד מחקר פורץ דרך על השפעות זיהום אור על יצרנות, בריאות ורווחת בעלי החיים ברפת ובדיר.
- אתגרי המרעה ומקסום הכנסות: בנוסף, הוצגו האתגרים הייחודיים עמם מתמודדים מגדלים בשטחי המרעה, ונדונו מודלים כלכליים למיקסום הכנסות מבשר ברפת החלב כנדבך מרכזי ביציבות המשק.
מושב מדינה, התיישבות וביטחון אישי
יו"ר המושב: חיה רק יהלום (מנהלת מו"פ צפון מיגל)
- פאנל מובילי דעה – שיקום ההתיישבות והמשימות לממשלה הבאה: במרכז היום השני נערך פאנל מרכזי בהנחיית כתב חדשות צפון N12 גיא ורון, בהשתתפות ראשי הארגונים והמערכת החקלאית וההתיישבותית: דובי אמיתי, אורי דורמן, עו"ד עמית יפרח, אורי בן-הרצל, ירון בלחסן ושי גולני. הדיון עסק בתוכנית חירום לשיקום ההתיישבות החקלאית באזורים הפגועים בצפון ובדרום, והגדרת דרישות המדיניות החקלאית לקראת הממשלה הבאה.
- המאבק בפשיעה החקלאית ושילוב סטארט-אפים: המושב הציף דיון נוקב ובלתי מתפשר על המאבק בפרוטקשן ובפשיעה החקלאית מפי יו"ר תנועת "עד כאן" יריב בן עמי, ונחתם בסקירה על שילוב פיתוחים טכנולוגיים חדשניים וחברות סטארט-אפ ישירות במשקי החקלאים ככלי לצמיחה והתייעלות.
סיכום ותובנות מרכזיות
כנס "אגרו ישראל – יבול שיא 2026" במעיין חרוד הוכיח שוב כי החקלאות הישראלית אינה רק ענף כלכלי, אלא קו המגן הקדמי של ביטחון המזון, הגבולות והאתוס הציוני. השילוב בין מדע יישומי מתקדם (מבית מו"פ צפון, מיגל ושה"מ), טכנולוגיות אגרו-וולטאיות, הסדרת משק המים והתלכדות של ראשי ההתיישבות – מסמן את הדרך להבטחת עתיד הענף אל מול מכלול האתגרים הביטחוניים והאקלימיים.
סיכום הרצאות מכנס "אגרו ישראל – יבול שיא
בירור עמידות ופיתוח זני אבוקדו לתנאי אקלים קיצוני
ליאור רובינוביץ'1, מיקי נוי2, ניצן סנש3, ורד יריחימוביץ'4 ומיכל להק1.
1 -מיגל- מו"פ צפון; 2-משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שה"מ (גימלאי); 3-מדריך אבוקדו פרטי; 4-מנהל המחקר החקלאי.
הרצאה של ד"ר ליאור רובינוביץ
היקף מטעי האבוקדו בישראל עומד על כ- 160,000 דונם וצפוי להתרחב בשנים הקרובות. למרות האטרקטיביות הגדולה של הגידול, האבוקדו רגיש מאוד לנזקי אקלים קיצוני- אירועי קרה וצינה חורפיים ואירועי חום קיצוני באביב (בעיקר בתקופת החנטה) ובקיץ. תופעות אקלימיות אלו עלולות לפגוע בעלווה, בפקעי הפריחה ובחנטים, לצמצם את היבול ואת איכות הפרי ולהביא לפגיעה מהותית ברווחיות המגדלים. על מנת לבחון את עמידותם של זני אבוקדו שונים בפני נזקי אקלים קיצוני, הקמנו בחוות המטעים בעמק החולה חלקת מודל באזור המאופיין בתדירות גבוהה של אירועי קיצון אקלימיים. החלקה ניטעה בשנת 2020 וכללה את הזנים 'האס', 'ג'ם', BL ומלומה, על גבי הכנה VC804, במבנה של בלוקים באקראי עם חמש חזרות לכל זן ושלושה עצים בכל חזרה. לאחר אירוע קרה בחורף 2022, שבו נמדדה טמפרטורה של כ- 2.5 מעלות צלזיוס מתחת לאפס למשך כשעתיים, נבחנו נזקי העלווה ופקעי הפריחה לצד מדדים פיזיולוגיים. במדידות של קיבוע פחמן בעלים, נראה שלזנים ג'ם ו- BL יתרון על פני הזנים האס ומלומה. מדידות תכולת הכלורופיל בעלים הצביעו על ערכים גבוהים באופן עקבי יחסית בזן BL בהשוואה לזנים האחרים. במקביל, מעקב אחר קוטר הגזע הצביע על הבדלים בקצב ההתפתחות של העצים: הזן 'ג'ם' בלט בקוטר גזע גדול יחסית במרבית המדידות, ואילו מלומה התאפיין בקוטר גזע קטן יותר. ממצאים אלו מצביעים על הבדלים בין הזנים בתפקוד הפיזיולוגי ובצימוח, אך אינם מעידים בהכרח על קשר ישיר בין כל אחד מהמדדים לבין עמידות לאירועי קיצון. לאחר אירוע החום הקיצוני באוגוסט 2023, שבו נמדדו טמפרטורות מרביות של כ- 45 מעלות במשך מספר ימים, נראה כי לזנים 'ג'ם' ו- BL יתרון בעמידות לתנאי אקלים קיצוני בשלב הצעיר ביחס לזנים 'האס' ומלומה. עם כניסת העצים לניבה, ולאחר אירוע קרה משמעותי בפברואר 2025, בלט במיוחד יתרונו של הזן 'ג'ם', שבו עמד היבול על כ- 40 ק"ג לעץ, לעומת יבול מינורי בזנים האחרים. בכך מסתמן כי ההבדלים בין הזנים אינם מתבטאים רק בתגובות העלווה ובמדדים פיזיולוגיים, אלא עשויים לבוא לידי ביטוי גם ביבול לאחר אירועי קיצון. במקביל, נבחנת עמידותם לחום קיצוני של טיפוסים מצטיינים מתוכנית ההשבחה באבוקדו, באמצעות חשיפה לעקת חום בשילוב קרינה גבוהה בתנאים מבוקרים. תוצאות הבחינה מצביעות על פוטנציאל לפיתוח זנים חדשים בעלי עמידות משופרת. בנוסף לכך, אנו ממשיכים בבחינת קלונים של 'האס' שאותרו במטעי הגליל המערבי וחשודים כסבילים לקור קיצוני. לאחר שהראו עמידות מוגברת בחשיפה לקור בתנאים מבוקרים, נשתלו בחלקת המודל בעמק החולה. בחינתם לאחר אירוע חום קיצוני בקיץ 2024 מצביעה על פוטנציאל לעמידות משופרת גם לחום. פיתוח קלונים עמידים עשוי להוות פתרון ארוך טווח תוך שימור יתרונו השיווקי של הזן 'האס'. על מנת לבסס את התוצאות שהתקבלו עד כה, נדרש המשך מחקר, בדגש על בחינת הביצועים של עצים בניבה ובתנאי ממשק חקלאי מלא במסגרת חלקות מודל.


