ד"ר מאור מצרפי, מרכז מחקר נווה יער, מינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני
דואר אלקטרוני: [email protected]
הרצאה בכנס אגרו ישראל – יבול שיא (עריכה ממצגת: ד"ר דרור הדר)
*תמונה ראשית: ד"ר מאור מצרפי. צילום: נתי חדד
מבוא: ההסתמכות על קוטלי עשבים והשלכותיה
הדברת עשבים רעים מהווה נדבך קריטי בשמירה על פוריות השדה והבטחת יבול חקלאי איכותי. אמנם קיימים אמצעים שונים להדברה כגון אמצעים מכניים, ביולוגיים ופיזיקליים, אך קוטלי עשבים נותרו האמצעי הנפוץ והמרכזי ביותר בעולם החקלאי המודרני .נתונים גלובליים מעידים כי קוטלי עשבים תופסים נתח משמעותי מכלל חומרי ההדברה המיושמים, הן מבחינת היקף החומר המיושם והן מבחינת נפח המכירות הכספי.
עם זאת, השימוש האינטנסיבי והחוזר ונשנה בקוטלי עשבים יוצר לחץ סלקציה עצום על אוכלוסיות העשבים, המוביל במהירות להתפתחות עמידות חסרת תקדים .נכון להיום, תופעת העמידות היא בעיה גלובלית בהיקף נרחב, הכוללת מאות מקרים מתועדים ברחבי העולם, מאות מיני צמחים עמידים, ירידה ביעילות של מנגנוני פעולה רבים, ותפוצה נרחבת על פני עשרות מדינות וגידולים שונים.
מהו לחץ סלקציה וכיצד הוא מוביל לעמידות בשדה?
מחקרים וסקרי שדה מראים כי לחץ הסלקציה שמעודד התפתחות עמידות נובע ממספר פרקטיקות חקלאיות נפוצות:
- שימוש רציף בקוטלי עשבים והסתמכות בלעדית על מנגנון פעולה יחיד.
- יישום במינונים שגויים – בין אם מדובר במינונים העולים על המומלץ או במינונים נמוכים מהדרוש.
- שימוש בתכשירים שאריתיים בעלי פעילות ממושכת, לצד שימוש חוזר בתכשירים לא שאריתיים באותה עונת גידול.
דוגמה קלאסית לכך ניתן לראות במחזורי גידול בחיטה שבהם נעשה שימוש עקבי בחומרים מקבוצות שונות (כגון מעכבי ALS או מעכבי ACCase , אשר לאורך זמן הובילו להופעת אוכלוסיות של עשבים עמידים (דוגמת חפורית עמידה למעכב ACCase . סקרי עמידות שנערכו בישראל (כגון סקרי ירבוז פלמרי וירבוז הגדות משנת 2021) ממחישים היטב את התפשטות העמידות לתכשירים מרכזיים כמו ראונדאפ ואנווק באזורים שונים בארץ וכן תופעות של עמידות למספר קוטלי עשבים ממנגנוני פעולה שונים בזון אשון.
צעדים למניעה ולהפחתה של עמידות
כדי לבלום את התפשטות העמידות ולשמור על יעילות אמצעי ההדברה לאורך זמן, יש לאמץ גישה מושכלת ומגוונת הכוללת את העקרונות הבאים:
- מחזור הדברה: שילוב תכשירים הפועלים במנגנונים שונים, תוך הימנעות משימוש רצוף בחומרים השייכים לאותה קבוצה כימית.
- שימוש בתערובות: שילוב תכשירים בעלי מנגנוני פעולה שונים הפועלים במקביל על אותם עשבים.
- מינון כלכלי ולא מקסימלי: הקפדה על המינונים המומלצים מתוך שאיפה להדברה כלכלית ויעילה, ולא בהכרח מקסימלית.
- מתינות וזהירות בשימוש : שימוש נבון גם בתכשירים זולים או בררניים, והימנעות מהגזמה ביישום שלהם.
- מעקב ותיעוד: הכרה מעמיקה של הרכב העשבים בשדה ורמת השיבוש המקומית.
- שילוב אמצעים לא כימיים : הטמעת טכנולוגיות ושיטות אלטרנטיביות להדברה.
ממשק הדברה אינטגרטיבי כפתרון כולל
ניהול נכון של השדה מחייב מעבר לממשק הדברה אינטגרטיבי (Integrated Weed Management) המשלב אמצעים אגרו-טכניים, מכניים, פיזיקליים וטכנולוגיים לאורך כל עונת הגידול:
- אמצעים מכניים ופיזיקליים: קלטור, חיתוך, כיסוח ושלהוב לצד שימוש במפוח חום.
- גידולי שירות: זריעת גידולי שירות התופסים את בית הגידול, מתחרים בעשבים על אור, מים וחומרי מזון, ומדכאים את הצצתם באמצעות תופעות אללופתיות.
- ניהול בנק הזרעים בקציר : שימוש בטכנולוגיות מתקדמות דוגמת משמידי זרעים המותקנים על גבי קומביינים, המשמידים את זרעי העשבים בעת הקציר ומונעים את חזרתם לקרקע.
- גיוון מחזור הגידולים: החלפה בין גידולי חורף לגידולי קיץ ושילוב בין דגניים לגידולים רחבי-עלים, מה שמחייב שינוי במועדי הריסוס ובסוגי החומרים הפעילים.
- סניטציה ומניעת הפצה: הקפדה על ניקוי יסודי של ציוד חקלאי וקומביינים במעבר מחלקה לחלקה כדי למנוע מעבר של קני שורש וזרעים של עשבים רעים .
סיכום
התפתחות עמידות של עשבים רעים מהווה איום ממשי על החקלאות המודרנית , אך שילוב נבון של מחזור חומרי הדברה , ניטור מתמיד ואימוץ טכנולוגיות מתקדמות במסגרת ממשק הדברה אינטגרטיבי מאפשרים לבלום את התופעה. שמירה על כשירות הקרקע והיבול דורשת ראייה מערכתית ארוכת טווח המשלבת חדשנות טכנולוגית יחד עם אחריות אגרונומית.


