יבול שיא
הרפת והחלב
Gray Haired Speaker at Podium

שילוב יבול חקלאי והכנסה מייצור חשמל – מחקרי אגרו-וולטאי

3 דק' קריאה

שיתוף:

ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי של קק"ל

(מתוך הרצאתו בכנס "אגרו ישראל – יבול שיא 2026" עריכה ממצגת: ד"ר דרור הדר)

*תמונה ראשית: ד"ר דורון מרקל

 המשולש האסטרטגי: משבר, צפיפות ואנרגיה

מדינת ישראל ניצבת כיום בפתחה של נקודת הכרעה אסטרטגית, שבה מצטלבים שלושה אתגרים לאומיים וגלובליים עצומים:

  1. משבר האקלים: אירועי מזג אוויר קיצוניים, גלי חום תכופים והתאיידות קרקע מוגברת מסכנים באופן ישיר את הביטחון התזונתי של ישראל ואת שרידות ענף החקלאות.
  2. מצוקת קרקע ארצית: גידול אוכלוסין מואץ ולחצי פיתוח עירוניים ותשתיות מאיימים למחוק את עתודות השטחים הפתוחים.
  3. יעדי אנרגיה מחמירים: החלטת ממשלה 465 מחייבת הגעה ל-30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030. אולם, מתקנים סולאריים קרקעיים מסורתיים תופסים שטחי ענק בארץ דלת-קרקע.

שינוי התפיסה: מאנרגיה קרקעית לשימור אקולוגי

כדי להתמודד עם אתגר משולש זה, נדרש מעבר חד מתפיסות העבר אל תפיסה אסטרטגית חדשה שמובילה קק"ל:

  • התפיסה הישנה (סולארי קרקעי – GMPV): התבססה על הצבת פאנלים ישירות על הקרקע, דבר שהוביל לאובדן אדמות חקלאיות פוריות, פגיעה בערכי טבע ותחרות ישירה מול החקלאות.
  • תפיסת קק"ל (אגרו-וולטאי – APV): מעבר לדו-שימוש חכם בקרקע. הדו-שימוש אינו פשרה, אלא כלי אסטרטגי עליון לשימור השטחים הפתוחים ולייעור, המונע דחיקה של החקלאות על ידי תשתיות אנרגיה. מתקן אגרו-וולטאי משמש כמגן אקלימי לגידולים, מפחית עומסי חום ומאפשר ייצור כפול של מזון ואנרגיה ירוקה.

כוחות השוק: מה בולם את מהפכת הדו–שימוש?

על אף היתרונות הברורים, שילוב הדו-שימוש בשטח נתקל בכוחות בולמים ומערכתיים שמעכבים את פריצת הדרך. ניתוח כוחות השוק מציג התמודדות מורכבת בין מנועי צמיחה לבין חסמים מערכתיים:

  • מנועי צמיחה (כוחות דוחפים):
    • הגנה על גידולים מחום: יצירת מיקרו-אקלים מיטיב עבור הצמחים.
    • עמידה ביעדי אקלים: סיוע למדינה בהגעה ליעדי האנרגיה המתחדשת הלאומיים.
    • הכנסה כפולה למשקים: גיוון מקורות ההכנסה של החקלאי והגברת היציבות הכלכלית.
  • חסמים מערכתיים (כוחות בולמים):
    • פערי ידע קריטיים: מחסור בפרוטוקולים אגרונומיים, חוסר ודאות לגבי הקרינה ומעבר האור והשפעתם על היבולים.
    • סיכון קרקעי: חשש ואיומים מצד רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) לגבי סטטוס הקרקע והזכויות עליה.
    • מגבלות רשת החשמל: היעדר מקום פיזי וקיבולת פנויה ברשת החשמל לקליטת האנרגיה המיוצרת.

תובנת מפתח: פערי הידע המחקריים והאגרונומיים הם החסם המרכזי המונע ביטחון השקעה מצד החקלאים. זוהי בדיוק נקודת הכניסה האסטרטגית של קק"ל.

מוכיחים היתכנות בשטח: פריסת מחקרי אגרו–וולטאי במעורבות קק"ל

כדי לגשר על פערי הידע ולספק לחקלאים ולממשלה רשת ביטחון מחקרית, כלכלית ורגולטורית, יזמה ותומכת קק"ל בפריסה נרחבת של מחקרים ופיילוטים במוקדים אסטרטגיים ברחבי הארץ:

1. כרם ענבי מאכל במעלה גלבוע (בשיתוף מיגל)

  • שותפות אסטרטגית: קורפורציה בין קק"ל, חברת "דוראל", משק מעלה גלבוע ומרכז מחקר לאנרגיה ירוקה – מיגל.
  • היקף וסוג הגידול: המיזם הוקם על פני שטח של 40 דונם בכרם ענבי מאכל.
  • המטרה: יצירת מודל עבודה יישומי שמוכיח "חקלאות מיטבית" הלכה למעשה, תוך ביסוס פרוטוקולים אגרונומיים מדעיים והסרת חסמים רגולטוריים.

2. מתקני המחקר והפיילוטים במו"פ ערבה דרומית

  • פיילוט גד"ש (תירס ובצל): בחינת היתכנות אגרו-וולטאית בגידולי שדה פתוחים כגון בצל ותירס בצל פאנלים סולאריים.
  • מתקן המחקר הרב-תחומי (בליווי ד"ר אביעד פרי):
    • חד-שנתיים: בחינת 5 גידולי גד"ש במקביל באחוזי כיסוי משתנים ובשתילת שורות, לצד בחינת מבני צימוח ורשתות הצללה.
    • רב-שנתיים: בחינת שני זנים בכרם מאכל ובמטעים בשתי צורות הדלייה/צימוח.
    • חלקות ניסיוניות והדמיה דיגיטלית: בחינת זנים מגוונים (כגון חציל, עגבנייה, תותים ופרחי חולות) לצד הדמיית פיזור הצללה ומעבר אור בזמן אמת.

3. מו"פ רמת הנגב – כרם יין בדינמיקה מתקדמת

  • טכנולוגיית אגרילייט (AgriLight): ניסוי בכרם יין המכוסה בפאנלים סולאריים נעים על גבי מסילה. הטכנולוגיה מאפשרת שליטה דינמית בזוויות הצללה ובמעבר האור בהתאם לצורכי הגפן ושלבי הצימוח.

4. אוניברסיטת תל אביב – ניתוח כלכלי מקיף

  • כדאיות וביטחון פיננסי: מחקר משלים המבצע ניתוח כלכלי רחב של תחום האגרו-וולטאי בישראל, כדי להעריך את הכדאיות המשקית עבור החקלאים, היזמים ומערך האנרגיה הלאומי.

השלב הבא: הקמת מרכז ידע לאומי

כדי להפוך את הממצאים מכלל מוקדי המחקר (מיגל, ערבה דרומית, רמת הנגב ואוניברסיטת תל אביב) למהפכה ארצית, השלב הבא ביוזמת קק"ל הוא הקמת מרכז ידע לאומי בשיתוף משרד החקלאות:

  1. ריכוז נתונים ארצי: הפיכת מאגרי המידע ממחקרי מו"פ צפון, מו"פ דרום, מו"פ ערבה ופיילוטים נוספים לנגישים לנחלת הכלל.
  2. גיבוש פרוטוקולים אגרונומיים: יצירת הנחיות גידול ברורות ("חקלאות מיטבית") שיהוו את "תקן הזהב" עבור משרד החקלאות ורשת רמ"י.
  3. הורדת סיכונים וביטחון פיננסי: אספקת ודאות אגרונומית המתורגמת לביטחון פיננסי עבור חקלאים ויזמים, תוך שחרור "חסם הפחד" מהשקעה.
  4. "הקופסה הירוקה": שמירה קפדנית על השטחים הפתוחים ותיעדוף של האינטרס החקלאי הלאומי על פני מניעים מסחריים גרידא.

סיכום ומבט לעתיד

מהפכת האגרו-וולטאי (APV) היא התשובה הלאומית לשילוב בין ביטחון מזון לביטחון אנרגטי בישראל. בעזרת מחקר יישומי נרחב בשטח – החל ממיגל והגלבוע, דרך רמת הנגב והערבה הדרומית, ועד לניתוח הכלכלי באוניברסיטת תל אביב – ובעזרת הקמת מרכז הידע הלאומי, ניתן להפוך את אדמת ישראל למשאב שמניב יבול חקלאי וחשמל ירוק במקביל, תוך שמירה עליונה על השטחים הפתוחים.

כרם יין
כרם יין תחת פנלים הנעים על מסילה במו"פ הנגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חקלאים, הגיע הזמן להתקדם: מייצרים חשמל וממשיכים לגדל – באותה חממה! טכנולוגיה ישראלית מוגנת פטנט מאפשרת לשלב מערכות סולאריות חכמות בתוך חממות פעילות, תוך ניהול דינמי של אור השמש והתאמתו לצורכי הצמחים. מחקרים וניסויי
4 דק' קריאה
הוועידה ה-44 של החברה האנטומולוגית בישראל התכנסה השנה בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה, והציגה מנעד רחב ומרשים של מחקרים עכשוויים – החל מביולוגיה מולקולרית וגנומיקה, דרך אתגרים חקלאיים ורפואיים, ועד לאקולוגיה, שמירת טבע ותקשורת בעולם
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!